דילוג לתוכן
ראש השנה תשפ"ז
00
שנ'
00
דק'
00
שע'
00
ימים
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

דברי השולחן ערוך או הרמ"א?

2025
15 7 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2025 13:38

    כתב השולחן ערוך (או"ח סי' שכ"ו ס"ג) אמת המים שהיא חמה, אסור להמשיך לתוכה
    אפילו מערב שבת סילון (פירוש צינור מרזב וסילון דבר אחד הם) של צונן ופי
    הסילון יוצא חוץ לאמה ומימיו נשפכים לעוקא (פירוש גומא) שבקרקע; ואם המשיכו,
    אסורים אפילו המים שנכנסו לה מערב שבת ברחיצה ובשתיה, כאילו הוחמו בשבת. ואם
    הביא סילון של מים מערב יום טוב ביום טוב, כחמין שהוחמו ביום טוב ואסורין
    ברחיצה ומותרין בשתיה.

    והנה המשפט האחרון - המוזרח, אינו מופיע בדפוס ונציה שכ"ה - שהוא דפוס ראשון
    של השו"ע שהודפס ללא הגהות הרמ"א, ורק מדפוס הרמ"א - קראקא ש"מ מופיע משפט זה,
    על פניו נראה שתוספת זו היא מדברי הרמ"א, אלא שבכל דפוסי השו"ע הביאו את המשפט
    כחלק מדברי השו"ע, וגם באר הגולה ציין שם לבית יוסף, ודרכו היא להביא מקורות
    רק לדברי השו"ע ולא לרמ"א. רק במכון ירושלים הובאו הדברים בסוגריים מרובעות
    וכתבו בהערה שהמשפט נוסף מדפוס קראקא ש"מ.
    אני מצרף כאן צילום של דפוס ונציה שכ"ה:
    [image: image.png]

    וזה דפוס קראקא ש"מ עם התוספת:
    [image: image.png]
    כפי שנראה בדפוס קראקא עשו סוגר פותח לפני משפט זה, ויתכן שדעתם היתה לעשות
    זאת בפונט קטן כשאר דברי הרמ"א, אלא שהמדפיסים טעו והביאו את המשפט כחלק מדברי
    השו"ע, ומכאן נוצרה הטעות לדורות.
    מה דעתכם, האם באמת אלו דברי הרמ"א???

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2025 13:38

    כתב השולחן ערוך (או"ח סי' שכ"ו ס"ג) אמת המים שהיא חמה, אסור להמשיך לתוכה
    אפילו מערב שבת סילון (פירוש צינור מרזב וסילון דבר אחד הם) של צונן ופי
    הסילון יוצא חוץ לאמה ומימיו נשפכים לעוקא (פירוש גומא) שבקרקע; ואם המשיכו,
    אסורים אפילו המים שנכנסו לה מערב שבת ברחיצה ובשתיה, כאילו הוחמו בשבת. ואם
    הביא סילון של מים מערב יום טוב ביום טוב, כחמין שהוחמו ביום טוב ואסורין
    ברחיצה ומותרין בשתיה.

    והנה המשפט האחרון - המוזרח, אינו מופיע בדפוס ונציה שכ"ה - שהוא דפוס ראשון
    של השו"ע שהודפס ללא הגהות הרמ"א, ורק מדפוס הרמ"א - קראקא ש"מ מופיע משפט זה,
    על פניו נראה שתוספת זו היא מדברי הרמ"א, אלא שבכל דפוסי השו"ע הביאו את המשפט
    כחלק מדברי השו"ע, וגם באר הגולה ציין שם לבית יוסף, ודרכו היא להביא מקורות
    רק לדברי השו"ע ולא לרמ"א. רק במכון ירושלים הובאו הדברים בסוגריים מרובעות
    וכתבו בהערה שהמשפט נוסף מדפוס קראקא ש"מ.
    אני מצרף כאן צילום של דפוס ונציה שכ"ה:
    [image: image.png]

    וזה דפוס קראקא ש"מ עם התוספת:
    [image: image.png]
    כפי שנראה בדפוס קראקא עשו סוגר פותח לפני משפט זה, ויתכן שדעתם היתה לעשות
    זאת בפונט קטן כשאר דברי הרמ"א, אלא שהמדפיסים טעו והביאו את המשפט כחלק מדברי
    השו"ע, ומכאן נוצרה הטעות לדורות.
    מה דעתכם, האם באמת אלו דברי הרמ"א???

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2025 14:11

    אלו הם בהחלט דברי הרמ"א, ואכן המדפיסים שינו מהמקור (כפי שקורה פעמים
    אינספור) .
    ההנחה שלך שבאה"ג מתייחס רק לדברי מרן הב"י היא ממש לא נכונה כי רוב ככל
    המקורות בסוגריים ה ממנו ומתייחס להגהות הרמ"א.

    רצ''ב משו''ע מכון י'ם וראה ההערות שם (אבל באמת לא ידעתי למה סגרו בסוגריים
    מרובעות ולא שמו את הרמ''א בכתב רש''י, הרי שיטתם היא כן לשנות מהמודפס עפ''י
    המקורות)

    --

    קבצים מצורפים:

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2025 14:11

    אלו הם בהחלט דברי הרמ"א, ואכן המדפיסים שינו מהמקור (כפי שקורה פעמים
    אינספור) .
    ההנחה שלך שבאה"ג מתייחס רק לדברי מרן הב"י היא ממש לא נכונה כי רוב ככל
    המקורות בסוגריים ה ממנו ומתייחס להגהות הרמ"א.

    רצ''ב משו''ע מכון י'ם וראה ההערות שם (אבל באמת לא ידעתי למה סגרו בסוגריים
    מרובעות ולא שמו את הרמ''א בכתב רש''י, הרי שיטתם היא כן לשנות מהמודפס עפ''י
    המקורות)

    --

    קבצים מצורפים:

    תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2025 20:24

    אה"נ, כאשר באר הגולה כותב הערה על הרמ"א הוא כותב זאת בסוגריים ולא כחלק מסדר
    האותיות של השו"ע - וכאן יש אות כ' - כסדר האותיות של השו"ע.

    מאת: [email protected]

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2025 20:24

    אה"נ, כאשר באר הגולה כותב הערה על הרמ"א הוא כותב זאת בסוגריים ולא כחלק מסדר
    האותיות של השו"ע - וכאן יש אות כ' - כסדר האותיות של השו"ע.

    מאת: [email protected]

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2025 20:27

    לא הבנתי מה הנושא אם זה מופיע בבית יוסף זה מהשו"ע ואם זה מופיע בדרכי משה זה
    מהרמ"א. אגב זה מופיע בבית יוסף ולא בדרכי משה אז אלו דברי השו"ע, תעיין גם
    במשנה ברורה של דרשו מה שהביאו מהקצות השלחן.

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2025 20:27

    לא הבנתי מה הנושא אם זה מופיע בבית יוסף זה מהשו"ע ואם זה מופיע בדרכי משה זה
    מהרמ"א. אגב זה מופיע בבית יוסף ולא בדרכי משה אז אלו דברי השו"ע, תעיין גם
    במשנה ברורה של דרשו מה שהביאו מהקצות השלחן.

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2025 20:35

    נ.ב. מה הסבר התופעה שחלק דברי הרמ"א מוקפים בסוגריים עגולים וחלק בלי סוגריים
    ומתחילים הג"ה

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2025 20:35

    נ.ב. מה הסבר התופעה שחלק דברי הרמ"א מוקפים בסוגריים עגולים וחלק בלי סוגריים
    ומתחילים הג"ה

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2025 21:31

    אתה מדבר על הציונים ברמ"א? בדר"כ הם בסוגריים ואינם ממנו, יש שם הרבה טעויות,
    יעויין בביאור הלכה או"ח שיז' ד"ה ודוקא.

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2025 21:31

    אתה מדבר על הציונים ברמ"א? בדר"כ הם בסוגריים ואינם ממנו, יש שם הרבה טעויות,
    יעויין בביאור הלכה או"ח שיז' ד"ה ודוקא.

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 23/01/2025 01:39

    הרב חזקיה, לא מוכר לי ''כלל'' כזה שבאה''ג מציין באותיות רק למרן ולא למור''ם.
    כבודו בדק שזה תמיד כך ??

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/01/2025 01:39

    הרב חזקיה, לא מוכר לי ''כלל'' כזה שבאה''ג מציין באותיות רק למרן ולא למור''ם.
    כבודו בדק שזה תמיד כך ??

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 23/01/2025 01:47

    וודאי שזה תמיד כך. אין באר הגולה לרמ''א וככל הזכור לי גם מראי מקומות של
    דברי הרמ''א אינם מבעל הבאר הגולה אלא מאחד המדפיסים.
    כמדומני שהוא כותב בהקדמה שלא כתב מקורות לרמ''א כי כתב את ספרו באיזה גלות,
    ושם לא היה לו דרכי משה.

    מאת: [email protected]

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/01/2025 01:47

    וודאי שזה תמיד כך. אין באר הגולה לרמ''א וככל הזכור לי גם מראי מקומות של
    דברי הרמ''א אינם מבעל הבאר הגולה אלא מאחד המדפיסים.
    כמדומני שהוא כותב בהקדמה שלא כתב מקורות לרמ''א כי כתב את ספרו באיזה גלות,
    ושם לא היה לו דרכי משה.

    מאת: [email protected]

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 23/01/2025 02:15

    לעניין באר הגולה על דברי הרמ"א.
    יש חילוק בין חושן משפט לשאר חלקי השו"ע. עיין היטב ותרווה נחת.
    לא ראיתי מקור לכך. אני בדקתי בעצמי.

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/01/2025 02:15

    לעניין באר הגולה על דברי הרמ"א.
    יש חילוק בין חושן משפט לשאר חלקי השו"ע. עיין היטב ותרווה נחת.
    לא ראיתי מקור לכך. אני בדקתי בעצמי.

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 23/01/2025 03:01

    לגבי חו''מ - בוודאות זה מהבאה"ג כמעט תמיד (ויש תוספות ושינויים מהסמ"ע)

    לגבי האו"ח זכור לי שיש סוגריים ממנו כמעט בוודאי .
    לגבי האותיות - לא זכור לי אם אין לחלוטין.
    מה שבדקת זה נכון לגבי האותיות או המ''מ בסוגריים ?

    מאת: [email protected]

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/01/2025 03:01

    לגבי חו''מ - בוודאות זה מהבאה"ג כמעט תמיד (ויש תוספות ושינויים מהסמ"ע)

    לגבי האו"ח זכור לי שיש סוגריים ממנו כמעט בוודאי .
    לגבי האותיות - לא זכור לי אם אין לחלוטין.
    מה שבדקת זה נכון לגבי האותיות או המ''מ בסוגריים ?

    מאת: [email protected]

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 23/01/2025 03:04

    לגבי האותיות

    מאת: [email protected]

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/01/2025 03:04

    לגבי האותיות

    מאת: [email protected]

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 23/01/2025 03:13

    אז השאלה היא על הבאה"ג לכאורה.
    אפשר לתרץ שלא ראה את הדפוס ראשונה מונציה ?
    (נתון שאינו ידוע לי)

    מאת: [email protected]

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/01/2025 03:13

    אז השאלה היא על הבאה"ג לכאורה.
    אפשר לתרץ שלא ראה את הדפוס ראשונה מונציה ?
    (נתון שאינו ידוע לי)

    מאת: [email protected]

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 23/01/2025 08:32

    אבל זה לא מופיע בדרכי משה הארוך וזה מופיע להדיא בבית יוסף חוץ משתי מילים
    "ביום טוב" ועל זה כבר מקשה בביאור הלכה על אתר.

    מאת: [email protected]

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/01/2025 08:32

    אבל זה לא מופיע בדרכי משה הארוך וזה מופיע להדיא בבית יוסף חוץ משתי מילים
    "ביום טוב" ועל זה כבר מקשה בביאור הלכה על אתר.

    מאת: [email protected]

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 24/01/2025 01:01

    הראו לי שבסימן קצ"ג סעיף ה', נוספו כמה תיבות 'עד שאמרו הזן' - ובדפוס ונציה
    ליתא לתיבות אלו, ונוסף רק מדפוס קראקא ש"מ, ובמכון ירושלים הביאו ג"כ
    בסוגריים מרובעות, והעירו שם במ"י שלפי זה מתיישבת קושיית המג"א שם (ס"ק )
    שהקשה הלא לדעת השו"ע אומר עד ברוך ולא הזן.
    ולפי זה יוצא שהשו"ע לא הוסיף תיבות אלו, אלא הם רק מהרמ"א, ובדפוסים טעו
    והביאו זאת כחלק מדברי השו"ע, ואף לגבי שאלתי בסימן שכ"ו יש לומר כן.

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 24/01/2025 01:01

    הראו לי שבסימן קצ"ג סעיף ה', נוספו כמה תיבות 'עד שאמרו הזן' - ובדפוס ונציה
    ליתא לתיבות אלו, ונוסף רק מדפוס קראקא ש"מ, ובמכון ירושלים הביאו ג"כ
    בסוגריים מרובעות, והעירו שם במ"י שלפי זה מתיישבת קושיית המג"א שם (ס"ק )
    שהקשה הלא לדעת השו"ע אומר עד ברוך ולא הזן.
    ולפי זה יוצא שהשו"ע לא הוסיף תיבות אלו, אלא הם רק מהרמ"א, ובדפוסים טעו
    והביאו זאת כחלק מדברי השו"ע, ואף לגבי שאלתי בסימן שכ"ו יש לומר כן.

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 24/01/2025 01:40

    אינני זוכר את השאלה
    בשו"ע מכון ירושלים עבדו על כל המקורות שעל הגה"ה לדעת אם זה מהרמ"א או הוספות
    המגיה
    בוודאי עבדו גם לפי הדפוסים הקדמונים לדעת מה זה מהרמ"א ומה ממרן הב"י, שו"ע
    עוז והדר זה העתקה של ההגהות החשובות של מכון ירושלים

    --

  • חיפוש מקור - פרקי דר"א

    2025
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    ק
    תאריך ההודעה המקורית: 08/01/2025 13:16 רבינו בחיי שמות פרק לח פסוק כא (פרשת פקודי) ובפרקי רבי אליעזר תמצא: (פ"ג) למה נקרא שמו (בראשית יז, א) "אל שדי", שאמר לשמים די ועמדו, לפי שהיו מותחין והולכים עד שאמר להם די. וכשם שיש בבריאת העולם שמים וארץ שהם עדות לישראל בשמירת התורה, שנאמר: (דברים ל, יט) "העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ", כן במשכן "משכן העדות". כשם שבבריאת העולם שבעת ימי בראשית, כן במשכן שבעת ימי המלואים. וכשם שבבריאת העולם ל"ב פעמים אלהים עד "לעשות", כן במשכן: (לעיל לה, לה) "מלא אותם חכמת ל"ב". ואין ספק כי יש בזה דברים אחרים מלבד אלה שהזכרתי שלא כתבתים, וגם אני יודע אותם, ומהם שאיני יודע גם כן, והפרט הזה שהזכרתי וחדשתי הוא פתח להבין שאר הדברים. --
  • נפק"מ נוסף או נפק"מ נוספת

    2025
    19
    0 הצבעות
    19 פוסטים
    0 צפיות
    ב
    תאריך ההודעה המקורית: 15/01/2025 11:55 ומה שמעניין לציין בהקשר זה זה עשרת הדברות. וההסבר הוא שהיחיד זה 'דיבר', ולא 'דברה' --
  • 0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 17/01/2025 09:21 יישר כח לכולם. מדהים להיווכח שוב ושוב בערבות ההדדית. --
  • טירחא או טירחה או טרחה

    2025
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ב
    תאריך ההודעה המקורית: 27/01/2025 12:09 יש עוד אפשרות טרחא ב-יום שני, 27 בינואר 2025 בשעה 11:59:57 UTC+2, ביני עמודי כתב/ה: --
  • טירחא או טירחה או טרחה

    2025
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 27/01/2025 12:09 בעיקרון שורש 'טרח' נמצא באיזהו מקומן בתנ"ך, ואפשר שטִרחה תהיה במשקל שִכחה. אולם מבחינת תוצאות טירחא רב על טירחה, וכן מקובל בין חובשי בית המדרש. מסקנא: מבחינה לשונית לא ברור שיש להעדיף טירחא על טירחה, אך מבחינת מצוי אין ספק שבספרות תורנית מצוי יותר בא' [image: image.png] [image: image.png] --
  • עוסק עצמאי, פטור או מילגה

    2025
    13
    0 הצבעות
    13 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 03/02/2025 16:19 כשכתבתי ששכיר לא יכול לחסוך לקרן השתלמות, התכוונתי שהדבר לא תלוי בהחלטתו אלא זו הטבה מצד המעביד קרן השתלמות של שכיר היא 10% מהמשכורת, 7.5% מפריש המעסיק ו2.5% מפריש העובד כך אם מרוויחים 7000 ש"ח לחודש החיסכון לקרן השתלמות הוא עד 700 ש"ח לעומת זאת עצמאי כשמו כן הוא ויכול לחסוך באופן עצמאי עד 20,500 ש"ח לשנה (כ1700 לחודש). הוא יכול גם לחסוך יותר, אבל מעל 20,500 ש"ח הוא לא יהיה פטור ממס. הטבה נוספת שיש בקרן השתלמות לעצמאי שהיא מפחיתה את השכר החייב במס לדוגמא: אם אדם מכניס 130,000 ש"ח בשנה, וחוסך 20,000 לקרן השתלמות - מס הכנסה מתייחס לזה כאילו הכניס רק 110,000 ש"ח, ונפ"מ למדרגת המס (ככל שאדם מכניס פחות - הוא משלם פחות אחוזי מס) -- נא שימו לב - מי שנהנה - פה, מי לא נהנה - אנא יפנה אלי ואעזור לו לפתוח קבוצת עורכים נוספת
  • דיון - מכון או מתווך

    2025
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    ב
    תאריך ההודעה המקורית: 04/02/2025 19:14 שלוש שעות כל יום זה סכום שעות יפה. למה לא לשלב בין עבודות? מאת: [email protected] -- נא שימו לב - מי שנהנה - פה, מי לא נהנה - אנא יפנה אלי ואעזור לו לפתוח קבוצת עורכים נוספת
  • 'תענית' זכר או נקבה

    2025
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 09/02/2025 13:34 תענית אחת או תענית אחד? בקיצור, נקבה. (התכוונתי רק להזכיר את הדרך הקלה לדעת על מילה מסוימת אם היא זכר או נקבה – לבדוק אם מתאים אחד או אחת, ברוב המקרים אי אפשר להתבלבל).