שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.
דברי השולחן ערוך או הרמ"א?
2025
15
פוסטים
7
כותבים
0
צפיות
1
עוקבים
-
תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2025 13:38
כתב השולחן ערוך (או"ח סי' שכ"ו ס"ג) אמת המים שהיא חמה, אסור להמשיך לתוכה
אפילו מערב שבת סילון (פירוש צינור מרזב וסילון דבר אחד הם) של צונן ופי
הסילון יוצא חוץ לאמה ומימיו נשפכים לעוקא (פירוש גומא) שבקרקע; ואם המשיכו,
אסורים אפילו המים שנכנסו לה מערב שבת ברחיצה ובשתיה, כאילו הוחמו בשבת. ואם
הביא סילון של מים מערב יום טוב ביום טוב, כחמין שהוחמו ביום טוב ואסורין
ברחיצה ומותרין בשתיה.והנה המשפט האחרון - המוזרח, אינו מופיע בדפוס ונציה שכ"ה - שהוא דפוס ראשון
של השו"ע שהודפס ללא הגהות הרמ"א, ורק מדפוס הרמ"א - קראקא ש"מ מופיע משפט זה,
על פניו נראה שתוספת זו היא מדברי הרמ"א, אלא שבכל דפוסי השו"ע הביאו את המשפט
כחלק מדברי השו"ע, וגם באר הגולה ציין שם לבית יוסף, ודרכו היא להביא מקורות
רק לדברי השו"ע ולא לרמ"א. רק במכון ירושלים הובאו הדברים בסוגריים מרובעות
וכתבו בהערה שהמשפט נוסף מדפוס קראקא ש"מ.
אני מצרף כאן צילום של דפוס ונציה שכ"ה:
[image: image.png]וזה דפוס קראקא ש"מ עם התוספת:
[image: image.png]
כפי שנראה בדפוס קראקא עשו סוגר פותח לפני משפט זה, ויתכן שדעתם היתה לעשות
זאת בפונט קטן כשאר דברי הרמ"א, אלא שהמדפיסים טעו והביאו את המשפט כחלק מדברי
השו"ע, ומכאן נוצרה הטעות לדורות.
מה דעתכם, האם באמת אלו דברי הרמ"א???--
-
תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2025 13:38
כתב השולחן ערוך (או"ח סי' שכ"ו ס"ג) אמת המים שהיא חמה, אסור להמשיך לתוכה
אפילו מערב שבת סילון (פירוש צינור מרזב וסילון דבר אחד הם) של צונן ופי
הסילון יוצא חוץ לאמה ומימיו נשפכים לעוקא (פירוש גומא) שבקרקע; ואם המשיכו,
אסורים אפילו המים שנכנסו לה מערב שבת ברחיצה ובשתיה, כאילו הוחמו בשבת. ואם
הביא סילון של מים מערב יום טוב ביום טוב, כחמין שהוחמו ביום טוב ואסורין
ברחיצה ומותרין בשתיה.והנה המשפט האחרון - המוזרח, אינו מופיע בדפוס ונציה שכ"ה - שהוא דפוס ראשון
של השו"ע שהודפס ללא הגהות הרמ"א, ורק מדפוס הרמ"א - קראקא ש"מ מופיע משפט זה,
על פניו נראה שתוספת זו היא מדברי הרמ"א, אלא שבכל דפוסי השו"ע הביאו את המשפט
כחלק מדברי השו"ע, וגם באר הגולה ציין שם לבית יוסף, ודרכו היא להביא מקורות
רק לדברי השו"ע ולא לרמ"א. רק במכון ירושלים הובאו הדברים בסוגריים מרובעות
וכתבו בהערה שהמשפט נוסף מדפוס קראקא ש"מ.
אני מצרף כאן צילום של דפוס ונציה שכ"ה:
[image: image.png]וזה דפוס קראקא ש"מ עם התוספת:
[image: image.png]
כפי שנראה בדפוס קראקא עשו סוגר פותח לפני משפט זה, ויתכן שדעתם היתה לעשות
זאת בפונט קטן כשאר דברי הרמ"א, אלא שהמדפיסים טעו והביאו את המשפט כחלק מדברי
השו"ע, ומכאן נוצרה הטעות לדורות.
מה דעתכם, האם באמת אלו דברי הרמ"א???--
תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2025 14:11
אלו הם בהחלט דברי הרמ"א, ואכן המדפיסים שינו מהמקור (כפי שקורה פעמים
אינספור) .
ההנחה שלך שבאה"ג מתייחס רק לדברי מרן הב"י היא ממש לא נכונה כי רוב ככל
המקורות בסוגריים ה ממנו ומתייחס להגהות הרמ"א.רצ''ב משו''ע מכון י'ם וראה ההערות שם (אבל באמת לא ידעתי למה סגרו בסוגריים
מרובעות ולא שמו את הרמ''א בכתב רש''י, הרי שיטתם היא כן לשנות מהמודפס עפ''י
המקורות)--
קבצים מצורפים:
-
תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2025 14:11
אלו הם בהחלט דברי הרמ"א, ואכן המדפיסים שינו מהמקור (כפי שקורה פעמים
אינספור) .
ההנחה שלך שבאה"ג מתייחס רק לדברי מרן הב"י היא ממש לא נכונה כי רוב ככל
המקורות בסוגריים ה ממנו ומתייחס להגהות הרמ"א.רצ''ב משו''ע מכון י'ם וראה ההערות שם (אבל באמת לא ידעתי למה סגרו בסוגריים
מרובעות ולא שמו את הרמ''א בכתב רש''י, הרי שיטתם היא כן לשנות מהמודפס עפ''י
המקורות)--
קבצים מצורפים:
תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2025 20:24
אה"נ, כאשר באר הגולה כותב הערה על הרמ"א הוא כותב זאת בסוגריים ולא כחלק מסדר
האותיות של השו"ע - וכאן יש אות כ' - כסדר האותיות של השו"ע.מאת: [email protected]
--
-
תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2025 20:24
אה"נ, כאשר באר הגולה כותב הערה על הרמ"א הוא כותב זאת בסוגריים ולא כחלק מסדר
האותיות של השו"ע - וכאן יש אות כ' - כסדר האותיות של השו"ע.מאת: [email protected]
--
-
-
-
-
תאריך ההודעה המקורית: 23/01/2025 01:47
וודאי שזה תמיד כך. אין באר הגולה לרמ''א וככל הזכור לי גם מראי מקומות של
דברי הרמ''א אינם מבעל הבאר הגולה אלא מאחד המדפיסים.
כמדומני שהוא כותב בהקדמה שלא כתב מקורות לרמ''א כי כתב את ספרו באיזה גלות,
ושם לא היה לו דרכי משה.מאת: [email protected]
--
-
תאריך ההודעה המקורית: 23/01/2025 01:47
וודאי שזה תמיד כך. אין באר הגולה לרמ''א וככל הזכור לי גם מראי מקומות של
דברי הרמ''א אינם מבעל הבאר הגולה אלא מאחד המדפיסים.
כמדומני שהוא כותב בהקדמה שלא כתב מקורות לרמ''א כי כתב את ספרו באיזה גלות,
ושם לא היה לו דרכי משה.מאת: [email protected]
--
-
תאריך ההודעה המקורית: 23/01/2025 03:01
לגבי חו''מ - בוודאות זה מהבאה"ג כמעט תמיד (ויש תוספות ושינויים מהסמ"ע)
לגבי האו"ח זכור לי שיש סוגריים ממנו כמעט בוודאי .
לגבי האותיות - לא זכור לי אם אין לחלוטין.
מה שבדקת זה נכון לגבי האותיות או המ''מ בסוגריים ?מאת: [email protected]
--
-
תאריך ההודעה המקורית: 23/01/2025 03:01
לגבי חו''מ - בוודאות זה מהבאה"ג כמעט תמיד (ויש תוספות ושינויים מהסמ"ע)
לגבי האו"ח זכור לי שיש סוגריים ממנו כמעט בוודאי .
לגבי האותיות - לא זכור לי אם אין לחלוטין.
מה שבדקת זה נכון לגבי האותיות או המ''מ בסוגריים ?מאת: [email protected]
--
-
תאריך ההודעה המקורית: 23/01/2025 03:13
אז השאלה היא על הבאה"ג לכאורה.
אפשר לתרץ שלא ראה את הדפוס ראשונה מונציה ?
(נתון שאינו ידוע לי)מאת: [email protected]
--
-
תאריך ההודעה המקורית: 23/01/2025 03:13
אז השאלה היא על הבאה"ג לכאורה.
אפשר לתרץ שלא ראה את הדפוס ראשונה מונציה ?
(נתון שאינו ידוע לי)מאת: [email protected]
--
תאריך ההודעה המקורית: 23/01/2025 08:32
אבל זה לא מופיע בדרכי משה הארוך וזה מופיע להדיא בבית יוסף חוץ משתי מילים
"ביום טוב" ועל זה כבר מקשה בביאור הלכה על אתר.מאת: [email protected]
--
-
תאריך ההודעה המקורית: 23/01/2025 08:32
אבל זה לא מופיע בדרכי משה הארוך וזה מופיע להדיא בבית יוסף חוץ משתי מילים
"ביום טוב" ועל זה כבר מקשה בביאור הלכה על אתר.מאת: [email protected]
--
תאריך ההודעה המקורית: 24/01/2025 01:01
הראו לי שבסימן קצ"ג סעיף ה', נוספו כמה תיבות 'עד שאמרו הזן' - ובדפוס ונציה
ליתא לתיבות אלו, ונוסף רק מדפוס קראקא ש"מ, ובמכון ירושלים הביאו ג"כ
בסוגריים מרובעות, והעירו שם במ"י שלפי זה מתיישבת קושיית המג"א שם (ס"ק )
שהקשה הלא לדעת השו"ע אומר עד ברוך ולא הזן.
ולפי זה יוצא שהשו"ע לא הוסיף תיבות אלו, אלא הם רק מהרמ"א, ובדפוסים טעו
והביאו זאת כחלק מדברי השו"ע, ואף לגבי שאלתי בסימן שכ"ו יש לומר כן.--
-
תאריך ההודעה המקורית: 24/01/2025 01:01
הראו לי שבסימן קצ"ג סעיף ה', נוספו כמה תיבות 'עד שאמרו הזן' - ובדפוס ונציה
ליתא לתיבות אלו, ונוסף רק מדפוס קראקא ש"מ, ובמכון ירושלים הביאו ג"כ
בסוגריים מרובעות, והעירו שם במ"י שלפי זה מתיישבת קושיית המג"א שם (ס"ק )
שהקשה הלא לדעת השו"ע אומר עד ברוך ולא הזן.
ולפי זה יוצא שהשו"ע לא הוסיף תיבות אלו, אלא הם רק מהרמ"א, ובדפוסים טעו
והביאו זאת כחלק מדברי השו"ע, ואף לגבי שאלתי בסימן שכ"ו יש לומר כן.--
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות