דילוג לתוכן
ראש השנה תשפ"ז
00
שנ'
00
דק'
00
שע'
00
ימים
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

לבקיאים בחפץ חיים

2024
3 3 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 30/07/2024 17:26

    היכן כתוב בחפץ חיים
    שמי שמדבר רע על אדם גדול, גם אחר מותו, הוא עון גדול, והוא בחרם עד שיעשה
    תשובה.

  • תאריך ההודעה המקורית: 30/07/2024 17:26

    היכן כתוב בחפץ חיים
    שמי שמדבר רע על אדם גדול, גם אחר מותו, הוא עון גדול, והוא בחרם עד שיעשה
    תשובה.

    תאריך ההודעה המקורית: 30/07/2024 17:52

    כתב השולחן ערוך (או"ח סי' תרו סעיף ג) "תקנת קדמונינו וחרם שלא להוציא שם רע
    על המתים". ובביאור הגר"א, "תנחומא (ואתחנן ו) אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא
    רבש"ע כל הכעס הזה למה כו', א"ל אתה אמרת הנה קמתם תחת אבותיכם תרבות אנשים
    חטאים כו', א"ל ממך למדתי שאמרת מחתות החטאים האלה בנפשותם, א"ל אני אמרתי
    בנפשותם ולא באבותם".

    וכתב המרדכי (יומא סי' תשכד) "ונהגו רבותינו ואמרו שתקנת קדמונינו וחרם שלא
    להוציא שם רע על המתים שהם שוכני עפר. ורבים תמהו מה ראו על ככה, ולא
    דבר רק הוא מהם כי באנו להגדה דרבי תנחומא פרשת ואתחנן אמר משה לפני הקדוש
    ברוך הוא רבש"ע כל הכעס הזה עלי למה וכו' א"ל אתה אמרת שלח נא ביד תשלח ומאז
    באתי אל פרעה לדבר בשמך לא ה' שלחני ואם בריאה יברא ה' שמעו נא המורים הנה
    קמתם תחת אבותיכם תרבות אנשים חטאים וכי אברהם יצחק ויעקב חטאים היו שאמרת
    לבניהם כך א"ל ממך למדתי שאמרת מחתות החטאים האלה בנפשותם אמר ליה אני אמרתי
    בנפשותם ולא באבותם".

    וכתב הרמ"א (חו"מ סי' תכ סעיף לח) "המדבר רע על שוכני עפר, צריך לקבל עליו
    תעניות ותשובה ועונש ממון כפי ראות בית דין (מרדכי)".

  • תאריך ההודעה המקורית: 30/07/2024 17:52

    כתב השולחן ערוך (או"ח סי' תרו סעיף ג) "תקנת קדמונינו וחרם שלא להוציא שם רע
    על המתים". ובביאור הגר"א, "תנחומא (ואתחנן ו) אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא
    רבש"ע כל הכעס הזה למה כו', א"ל אתה אמרת הנה קמתם תחת אבותיכם תרבות אנשים
    חטאים כו', א"ל ממך למדתי שאמרת מחתות החטאים האלה בנפשותם, א"ל אני אמרתי
    בנפשותם ולא באבותם".

    וכתב המרדכי (יומא סי' תשכד) "ונהגו רבותינו ואמרו שתקנת קדמונינו וחרם שלא
    להוציא שם רע על המתים שהם שוכני עפר. ורבים תמהו מה ראו על ככה, ולא
    דבר רק הוא מהם כי באנו להגדה דרבי תנחומא פרשת ואתחנן אמר משה לפני הקדוש
    ברוך הוא רבש"ע כל הכעס הזה עלי למה וכו' א"ל אתה אמרת שלח נא ביד תשלח ומאז
    באתי אל פרעה לדבר בשמך לא ה' שלחני ואם בריאה יברא ה' שמעו נא המורים הנה
    קמתם תחת אבותיכם תרבות אנשים חטאים וכי אברהם יצחק ויעקב חטאים היו שאמרת
    לבניהם כך א"ל ממך למדתי שאמרת מחתות החטאים האלה בנפשותם אמר ליה אני אמרתי
    בנפשותם ולא באבותם".

    וכתב הרמ"א (חו"מ סי' תכ סעיף לח) "המדבר רע על שוכני עפר, צריך לקבל עליו
    תעניות ותשובה ועונש ממון כפי ראות בית דין (מרדכי)".

    תאריך ההודעה המקורית: 30/07/2024 18:27

    החפץ חיים הביא זאת בהלכות לשון הרע כלל ח הלכה ט
    חפץ חיים

    הלכות לשון הרע כלל ח - ט <#הלכות לשון הרע כלל ח - ט!>

    וְדַע עוֹד, דַּאֲפִלּוּ (כב) לְבַזּוֹת וּלְחָרֵף אֶת הַמֵתִים גַּם כֵּן
    אָסוּר, וְכָתְבוּ הַפּוֹסְקִים, דְּיֵשׁ תַּקָנָה וְחֵרֶם קַדְמוֹנִים,
    שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא לַעַז וְשֵׁם רָע עַל הַמֵתִים. וְכָל זֶה אֲפִלּוּ אִם
    הַמֵת עַם הָאָרֶץ, וְכָל שֶׁכֵּן אִם הוּא תַּלְמִיד חָכָם, בְּוַדַּאי
    הַמְבַזֶּה אוֹתוֹ עֲוֹן פְּלִילִי הוּא, וְחַיָּב נִדּוּי עַל זֶה, כְּמוֹ
    שֶׁנִּפְסַק בְּיוֹרֶה דֵּעָה בְּסִימָן רמ''ג סָעִיף ז'. וְאִסוּר שֶׁל
    הַמְבַזֶּה תַּלְמִיד חָכָם הוּא אֲפִלּוּ אִם מְבַזֶּה אוֹתוֹ בְּעַצְמוֹ,
    (כג) וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁאָסוּר לְבַזּוֹת אֶת דִּבְרֵי תּוֹרָתוֹ.

  • לבקיאים בח"ן

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 23/01/2024 14:45 "ידוע כי הקליפה הממונה על עבירות דאורייתא היא קליפת עקרב" זה ביטוי שנמצא בכתבי החת"ס. האם יש מי שיכול להצביע על מקור אפשרי ממנו שאב החת"ס את הדברים. (הביטוי 'ידוע' משמע שאינו מחדש זאת מעצמו)
  • לבקיאים בתורת הקבלה/חסידות

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    S
    תאריך ההודעה המקורית: 29/01/2024 22:09 מחפש מקור למשפט הבא: כִּי מִלַּת 'פְּרֵה' מוֹרָה עַל הוֹלָדָה חֲדָשָׁה, לְהַמְשִׁיךְ נְשָׁמָה קְדוֹשָׁה מִלְמַעְלָה, 'וּרְבֵה' עִנְיָנָהּ לְהוֹצִיא נְשָׁמוֹת הָעֲשׁוּקוֹת בֵּין הַקְּלִפּוֹת.
  • שאלה לבקיאים בדקדוק בלבד

    2024
    10
    0 הצבעות
    10 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 09/02/2024 01:03 הדוגמאות משו"ע שהביא הרב הופמן לענ"ד אינן ראיה, כי יתכן שהכונה לגבי תפילין של ראש דכו"ע ומתאים הלשון רבים, אך בדוגמא של השאלה שהוא ממשיך בלשון יחיד 'המונח' אי אפשר לקפוץ מרבים ליחיד. אני הייתי כותב 'בתפילין של ראש המונחות כנגד המח', כך ניתן לבאר גם כאן דקאי אתפילין דעלמא. מאת: [email protected]
  • לבקיאים בזוה"ק

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 16/06/2024 10:37 התגובה של עט סופר בוצעה דרך Gmail https://www.google.com/gmail/about/?utm_source=gmail-in-product&utm_medium=et&utm_campaign=emojireactionemail#app קבצים מצורפים: file-0
  • לבקיאים בזוה"ק

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 22/05/2024 14:56 וזה נודע מהמשל שאיתא בזוה"ק מפלטין גדול שיש לו חדרים הרבה, וגם הרבה שבילים, וכל החדרים ושבילין כולם באים ונכנסים בשער חדר אחד, היכן זה בזוה"ק?
  • לבקיאים במעשה דבועז ורות

    2024
    8
    0 הצבעות
    8 פוסטים
    0 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 21/07/2024 20:17 אם כנים הדברים שהובאו בשם שפת אמת, או מישהו אחר, שהכוונה ליופי רוחני - ממילא אין זה סתירה.
  • לבקיאים בסדר הדורות

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 22/08/2024 13:48 מי הכותב? מאת: [email protected]
  • איפה כתוב בדברי חיים

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 14/10/2024 22:25 הענין דברא הקב"ה יצר הרע, על פי הידוע מהירושלמי (ערלה א, ג) דאכיל מחבריה בהית לאסתכולי ביה (ועיין תוספות קידושין לו, ב ד"ה כל), ולכן המלאכים שמקבלים חיות מהקב"ה בלי שיהיה להם מלחמת היצר, יש להם "שש כנפים לאחד בשתים יכסה פניו" (ישעיה ו, ב), דמתביישין להסתכל בשכינה מחמת שמקבלים נהמא דכיסופא, כמו שעני מתבייש להביט בפני העשיר, כמו שאמרו חז"ל (ברכות ו, ב) על הפסוק (תהלים יב, ט) "כרום זולות לבני אדם" כיון שנצטרך אדם לבריות פניו משתנות ככרום. אבל השי"ת שהוא טוב ומטיב רצה לתת השכר טוב לבריותיו בתכלית ההטבה, ברא אותנו בהאי עלמא עם שני יצרים, ועל ידי שעוזר לנו לנצח היצר הרע ולשמוע בקול היצר טוב לעבוד את השי"ת ולקיים מצוותיו, אזי השפע טוב שנותן לנו השי"ת בכל עת ובכל רגע, וכן השכר טוב הצפון לעתיד לבוא הוא בבחינת 'מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת' (עבודה זרה ג, א) ואינו נהמא דכיסופא.