הפורום לעורך התורני

תאריך ההודעה המקורית: 10/05/2023 14:19 יהושע פרק ז פס' כ וַיַּ֧עַן עָכָ֛ן אֶת-יְהוֹשֻׁ֖עַ וַיֹּאמַ֑ר אָמְנָ֗ה אָנֹכִ֤י חָטָ֙אתִי֙ מצודות דוד שם: *{כ} *אמנה <#E215,0,יהושע פרק-ז^^5852!> . באמת :

תאריך ההודעה המקורית: 18/05/2023 10:31 יש בדבריך ממש. עכ"פ ישנו פער לטובת הכתיב החסר גם בספרים וגם בתוצאות.

תאריך ההודעה המקורית: 27/09/2023 22:58 לענ"ד עדיף כמה שפחות למעט סימונים כאלו. אשמח לדעת את דעתם של יתר העורכים. כי זה ענין חשוב מאוד.

תאריך ההודעה המקורית: 27/09/2023 23:25 ?

תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2023 00:20 אצל לקוח שמבקש "רק לשון הקודש", עדיף: מאד, כיון.

תאריך ההודעה המקורית: 29/09/2023 01:16 גם אני מצטרף. רכשתי את בקלות בשביל דבר אחד!!! ולא מתחרט. (עדיין לא בדקתי את שאר הדברים ששם)

תאריך ההודעה המקורית: 29/09/2023 09:59 מניסיון אישי שלי (אני משתמש בהם באופן קבוע...) מדובר בתוספים מעולים ביותר, קלים לתפעול, ולא מזיקים למחשב כלל. נ.ב. למי שמעוניין בעימוד פשוט-כתבתי מדריך פשוט וקל לעימוד ספרי קודש קלים בתוכנת אינדיזיין, אפשר לבקש ממני ואני בל"נ אשלח למבקשים. שריה אלישיב* טוען רבני* 0548491810*

תאריך ההודעה המקורית: 03/10/2023 14:09 זה מה ששלח לי רבי יוסף אביטבול מב"ב: אודות השאלה לגבי עריכה תורנית במחשב בחול המועד. הנה לדינא נקטינן שכל דבר שהוא בדברי תורה והוא לצורך הלימוד אין בו איסור עשיית מלאכה או כתיבה, ולכן מותר לכתוב חידו''ת, או לעיין בספרים באוצר החכמה או בשאר תוכנות וכדו'. [וכמו שהארכתי בארוכה בשערי יוסף הל' חול המועד, ובחלק בירורי הלכה בהרחבה, וכמו ששמעתי לדינא ממו''ר הפוסק הגאון רבי עמרם פריד שליט''א לדינא]. ולענין דינא לגבי עריכה תורנית בחול המועד, יש בזה כמה חילוקי דינים. עריכה לשונית של חידו''ת שכתב, שע''י שעובר ע''ז נוסף לו דברים וחידושים, מותר לעבור על זה בחול המועד. עריכה לשונית של חידו''ת של אחרים, ויש בזה צורך המועד כגון להדפיס חידו''ת של רב גדול וכדו' מותר. אך אם משתמשים בזה לאחרי המועד, ואין הזמן נחוץ, ומקבל על זה כסף בשכר אסור. עריכה לשונית לצורך עיתון שיוצא בחול המועד אף בשכר מותר, כיון שהוא צורכי רבים. [וכמ''ש בחזו"ע ועוד, והארכתי בזה בחלק בירורי הלכה חול המועד]. עריכה לשונית של ספרים שאינם חידו''ת, אסור, וכ''ש אם אינם לצורך המועד. בברכת מועדים לשמחה יוסף אביטבול מח"ס שערי יוסף ושא"ס החונה פה עיה"ת בני ברק ב-יום שלישי, 3 באוקטובר 2023 בשעה 02:53:32 UTC+3, אליהו עבוד כתב/ה:

תאריך ההודעה המקורית: 15/10/2023 00:32 בעניין זה יש לציין שכדי לזהות את כל הפגמים הלשוניים שיש בטקסט, לעתים קרובות צריך לעבור עליו כמה פעמים. שכן בפעם הראשונה מתמקד העורך בדברים שבלטו לו מיד, ולאחר שניקה את הכתמים הבולטים הדף נעשה לבן ונקי יותר, ואז נחשפות 'נקודות שחורות', דהיינו בעיות נקודתיות וקטנות, שעד עתה הכתמים הגדולים האפילו עליהם.. והדברים ידועים. מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2023 19:02 היא הייתה (או: היתה). אתה היית. מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 29/11/2023 10:03 אף שהקדמונים ואף הגר"א כתבו "וכו" על פסוק חושבני שהיום איננו מקובל וצורם בעין וכן דעתי שכיון שיש מנהג יפה לכתוב "וגו" שמסמל את העיקרון שאיננו רוצים לכתוב חצי פסוק, כדאי לאמץ אותו ויש בזה משום כבוד הפסוקים כמו כן לא מקובל לכתוב על פסוק וזה לשונו, יש התייחסות ללשונות המקרא כמקור מרומם יותר. מעבר לזה יש בדבר נפק"מ שכותבים וכו' לרוב כשהמשפט נגדע באמצעו או/ו כשההמשך נחוץ גם הוא רק רוצים לקצר למשל "המוציא מחברו וכו'" וכל שכן פסקה ארוכה יותר אבל בפסוק יש לכתוב וגו' גם אם מתכוונים רק למילים אלו בלבד, וזה בגלל כל פסוק דלא פסקיה. מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 02/12/2023 22:25 ראו במצ"ב קבצים מצורפים: שיאטא.txt שייטא.txt

תאריך ההודעה המקורית: 13/12/2023 12:15 מה מקובל ביותר לכתוב בספרים על דרשות ומאמרים

תאריך ההודעה המקורית: 30/12/2023 19:53 ושהכל יהיה בקובץ פי די אף? [אם יש אפשרות רק למי שרוכש מנוי, אשמח מי שיכול להביא לי את ספר אגרת על הבטחון] תודה רבה.

תאריך ההודעה המקורית: 31/12/2023 15:09 א. בדרך כלל זה לשון הוכחה. לכן המעיין ינקוט כאן כבדרך כלל. אדרבה, אילו היית קורא טקסט שכזה: "ראיה נכונה" - היית מפרש לשון מבט או הוכחה? ג. התוכן מלמד כי מדובר לשון מבט. (או התראוּת). יש להקל תמיד על המעיין, ולא לתת לו לשבור את הרצף, אפילו לכהרף עין, שההבנה תזרום עם הקריאה. ולכן במקרים כאלה יש לצאת מהשורה וגם אם נכתוב תמיד: עולת ראיה, היזק ראיה, הפעם נכתוב: ראייה נכונה. לכן נכתוב תמיד: רמב"ם ולא רבינו משה בן מימון, כי הרגיל בטקסטים תורניים, שיקרא "רבינו משה בן מימון" יצטרך לשבור את הזרימה לקלוט שמדובר ברמב"ם הידוע והמוכר. ----- Original Message ----- From: ש To: ש. הופמן S. Hoffman Cc: הבית לעורך התורני Sent: Sunday, December 31, 2023 1:58 PM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] איך כותבים: ראיה נכונה או ראייה נכונה. מלשון לראות בעיניים משהו נכון א. אתה יכול לשאול כן גם על ראיה מלשון הוכחה ב. אם אפשר לנקד, זה הכי טוב. ג. עולת ראיה, היזק ראיה... ואיך ידע המעיין שמדובר בראייה לשון הבטה ולא בראיה לשון הוכחה?! (או לחילופין: להשתמש במילה: מבט נכון וכיו"ב). ----- Original Message ----- From: ש To: ש. הופמן S. Hoffman Cc: נחלת יהודה ; הבית לעורך התורני Sent: Sunday, December 31, 2023 1:54 PM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] איך כותבים: ראיה נכונה או ראייה נכונה. מלשון לראות בעיניים משהו נכון ראיה ראייה ----- Original Message ----- From: נחלת יהודה To: הבית לעורך התורני Sent: Sunday, December 31, 2023 1:42 PM Subject: [הבית לעורך התורני] איך כותבים: ראיה נכונה או ראייה נכונה. מלשון לראות בעיניים משהו נכון ?

תאריך ההודעה המקורית: 31/12/2023 22:55 כמדו' שיש ספר של אמשינוב [לא זוכר איזה דור] שיש שם כללים בגימטריא [גם לגבי "עם הכולל"].

תאריך ההודעה המקורית: 30/01/2024 14:59 תעודה מעוצבת עם גרפיקה אפשר. אבל כבר כתבו כאן שיש כ"כ הרבה סגנונות שקשה עד בלתי אפשרי לתחום את זה לכדי תעודה אחידה. מומחה בכתיבת גמרא שוטנשטיין ל"ד יהיה מתאים להגהת ספר למדני של ראש ישיבה שכתוב לפי סוגי כללי כתיבה אחרים. ואברך מוכשר בסידור חומר ל"ד ידע להתאים את עצמו ללקוח שמחפש ביקורת תוכן. מאת: [email protected] --

תאריך ההודעה המקורית: 15/03/2024 17:04 נעול ב-יום שישי, 15 במרץ 2024 בשעה 15:12:52 UTC+2, נחלת יהודה כתב/ה:

תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2024 20:53 *אם קריאה

תאריך ההודעה המקורית: 02/12/2024 14:03 היינו הך. בכל ספק מסוג כזה, כדאי לעשות חיפוש בבר אילן על שתי הצורות ותקבל את התשובה. לא תמיד התשובה היא חד משמעית ואז אפשר לשאול בקבוצה. מאת: [email protected] --