הפורום לעורך התורני

תאריך ההודעה המקורית: 07/05/2023 22:38

יותר מדויק לכתוב
"מדאי"
או מדי

ב-יום ראשון, 7 במאי 2023 בשעה 15:12:23 UTC+3, שמואל בלויא כתב/ה:

תאריך ההודעה המקורית: 27/09/2023 23:41

יישר כח גדול לכל המשיבים, ישלם ה' שכרכם.

ב-יום רביעי, 27 בספטמבר 2023 בשעה 23:39:24 UTC+3, ברכת ישראל כתב/ה:

תאריך ההודעה המקורית: 27/09/2023 22:38

תמיד עדיף לשאול ישירות את הבעלים

ב-יום רביעי, 27 בספטמבר 2023 בשעה 22:29:17 UTC+3, אליהו עבוד כתב/ה:

תאריך ההודעה המקורית: 27/09/2023 23:29

מדוע בשאלה עקיפה אין לסמן?

תאריך ההודעה המקורית: 27/09/2023 23:27

ר' עבוד, מה שכתבת לגבי סימני שאלה, דפח"ח.
ויישר כח גדול לכל המשיבים.

ב-יום רביעי, 27 בספטמבר 2023 בשעה 23:24:43 UTC+3, אליהו עבוד כתב/ה:

תאריך ההודעה המקורית: 27/09/2023 23:20

גם אם אתה לא רוצה להיות "כבול" לנהוג ולמקובל, אבל צריך אחידות בספר. ואם פעם
אחת תכתוב שאלה בלי סימן שאלה, ופעם כן, זה לא נותן אחידות בספר.

ב-יום רביעי, 27 בספטמבר 2023 בשעה 23:17:24 UTC+3, אליהו עבוד כתב/ה:

תאריך ההודעה המקורית: 03/10/2023 14:09

זה מה ששלח לי רבי יוסף אביטבול מב"ב:

אודות השאלה לגבי עריכה תורנית במחשב בחול המועד.

הנה לדינא נקטינן שכל דבר שהוא בדברי תורה והוא לצורך הלימוד אין בו איסור
עשיית מלאכה או כתיבה, ולכן מותר לכתוב חידו''ת, או לעיין בספרים באוצר החכמה
או בשאר תוכנות וכדו'. [וכמו שהארכתי בארוכה בשערי יוסף הל' חול המועד, ובחלק
בירורי הלכה בהרחבה, וכמו ששמעתי לדינא ממו''ר הפוסק הגאון רבי עמרם פריד
שליט''א לדינא].

ולענין דינא לגבי עריכה תורנית בחול המועד, יש בזה כמה חילוקי דינים.

עריכה לשונית של חידו''ת שכתב, שע''י שעובר ע''ז נוסף לו דברים וחידושים,
מותר לעבור על זה בחול המועד.

עריכה לשונית של חידו''ת של אחרים, ויש בזה צורך המועד כגון להדפיס חידו''ת
של רב גדול וכדו' מותר.

אך אם משתמשים בזה לאחרי המועד, ואין הזמן נחוץ, ומקבל על זה כסף בשכר אסור.

עריכה לשונית לצורך עיתון שיוצא בחול המועד אף בשכר מותר, כיון שהוא צורכי
רבים. [וכמ''ש בחזו"ע ועוד, והארכתי בזה בחלק בירורי הלכה חול המועד].

עריכה לשונית של ספרים שאינם חידו''ת, אסור, וכ''ש אם אינם לצורך המועד.

בברכת מועדים לשמחה

יוסף אביטבול

מח"ס שערי יוסף ושא"ס

החונה פה עיה"ת בני ברק

ב-יום שלישי, 3 באוקטובר 2023 בשעה 02:53:32 UTC+3, אליהו עבוד כתב/ה:

תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2023 21:04

יישר כח לכל המשיבים.
אני יסכם את ההבדל כפי שביארו בו, וכפי מה שנראה נכון יותר לענ"ד. ואני יביא
גם את הנפ"מ.
עורך תורני- יותר מדוייק לקרוא לו 'עורך תוכן', כיון שאינו עוסק רק בניסוח
הלשון, אלא גם בתוכן עצמו, כגון להביא את קטע ב' לפני קטע א', וכיו"ב. אבל
כמובן שהוא גם עורך לשונית את הספר.
עורך לשוני - אינו מתעסק כלל בתוכן הספר, הוא אינו מביע דעה שנראה לו יותר
נכון להביא את קטע ב' לפני קטע א' וכיו"ב. אלא הוא רק עורך את התוכן כפי שהוא,
ומסדר אותו לשונית.

והנפ"מ הראשונה שיש מזה היא כמובן מה האדם העורך יכתוב על עצמו בבלנק, האם
עורך תורני, או לשוני, או תוכן, או גם וגם.
וכן נפ"מ לגביית מחירים שונה, שהרי עורך תוכן זו עבודה יותר קשה מעריכה
לשונית.

ב-יום חמישי, 28 בספטמבר 2023 בשעה 17:06:16 UTC+3, אברהם הורוביץ כתב/ה:

תאריך ההודעה המקורית: 27/09/2023 23:47

מה שכתבת שעורך לשוני הוא עורך גם ספרי חולין, זה נכון.
אבל לגבי ספרי קודש, לכאורה שניהם שווים, שהרי שניהם עורכים לשונית את התוכן.
ואת הכותרות. ומסדרים את התוכן בצורה נאה ובהירה.

• זו שאלה חשובה לי, כי ראיתי שהרבה מחלקים ביניהם, אבל כאמור עדיין לא קיבלתי
  כאן הסבר מדויק להבדל.*

מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 27/09/2023 23:34

עדיין לא קיבלתי תשובה ברורה מה ההבדל ביניהם, הרי שניהם עורכים את התוכן,
וכמובן שעורך תורני הוא עורך ספרי קודש, אך שניהם עורכים את התוכן עצמו,
ולענ"ד עורך תורני ודאי שצריך לערוך גם כותרות.

ב-יום רביעי, 27 בספטמבר 2023 בשעה 23:11:31 UTC+3, אליהו עבוד כתב/ה:

תאריך ההודעה המקורית: 28/11/2023 15:11

הרב עבוד האם תוכל עלות לכאן את ספרך הנפלא?

תאריך ההודעה המקורית: 28/11/2023 14:18

מי המחבר של ה"הפליא עצה"?
אם אפשר להעלות לכאן את הספר.

תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2023 22:45

הרב ש, גם כשזה באמצע ציטוט?, כגון כתוב בפסוק "כי תשא וכו' ונתנו" ?

תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2023 19:01

בכל אופן יישר כח לכל הרבנים המשיבים. החכמתם אותי.

תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2023 18:28

גם אני באתי להגיב אך אני רואה שהקדימוני.
אני מסכים עם הרב אברהם חפץ, מה בין זה מלשון מה יש ביניהם, וכלשון הגמ' "מאי
בינייהו" - מה יש ביניהם\מה החילוק ביניהם.
אבל מה ענין זה לזה, הכוונה שיש הקשר ביניהם, וצריך רק להבין מהו.

מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2023 18:05

יישר כח.
חשבתי גם על מה ענין זה לזה

מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 07/12/2023 17:25

ודייק ומצא קושטא (- תדייק ותמצא שזה האמת)

ב-יום רביעי, 6 בדצמבר 2023 בשעה 17:13:58 UTC+2, גור לביא כתב/ה:

תאריך ההודעה המקורית: 13/12/2023 12:34

מסכים עם מ"ש הרב חנן.
חוצב לאבות - מלשון שהם משורש האבות הקדושים, וכמו חוצב להבות אש.
אך יל"ע בכפילות של חוצב, ואולי תלוי בניקוד, ולפ"ז הכוונה ללשון מליצית גם
בכפילות.

ב-יום רביעי, 13 בדצמבר 2023 בשעה 12:16:01 UTC+2, אברהם יצחק כתב/ה:

תאריך ההודעה המקורית: 13/12/2023 14:56

ל @ישראל מייבסקי [email protected] מאי עמא דבר? יש ויש?

מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 13/12/2023 13:36

לענ"ד אינם חלק מהמשפט, שהרי לא אומרים אותם, אלא זה כמו שתיקה של תוצאה או
הבנה ממה שנאמר.