הפורום לעורך התורני

תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2023 04:55 תודה רבה. בהזדמנות זו יצויין שהרב אי"ש הנ"ל הוא אחד מגאוני ההלכה הישרים ביותר הקיימים בדורינו (ועתיד להתפרסם).

תאריך ההודעה המקורית: 18/01/2023 21:58 תודה רבה תזכו למצוות!!

תאריך ההודעה המקורית: 16/01/2023 20:42 ע''פ ספר המצוות: *מה נכלל במצוות ''הוכח תוכיח את עמיתך''? *מה הטעם במצווה זו, משרשי המצווה? *ומה ראוי לבעל נפש?

תאריך ההודעה המקורית: 27/07/2022 23:02 שלום וברכה ברצוני לשאול היכן מוזכר בחת''ס (דרשות/ שו''ת) שכל יהודי מרגיש בליבו את ביהמ''ק? תודה מראש

תאריך ההודעה המקורית: 12/02/2023 23:58 או משום שיש בו מ"ט דף יש לומדים מס' שבועות שגם בו יש מ"ט דף - וכך מסופר בקול תורה פט שנהג הרה"צ ר' שריה דבילצקי זצוק"ל לבחור בא' מהמסכתות הנ"ל. ואגב, אכן קרבן סוטה הואכקרבן העומר משעורים. בחב"ד מסבירים שסוטה בא לתקן את ה'רוח שטותא' ע"י שטותא דקדושה ואכמ"ל מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 12/02/2023 23:37 המקור שאינו קם לתחיה"מ הוא מעצמות שהחיה יחזקאל עיין פרקי דר"א סוף פל"ג ועין בביאור הגרד"ל שם, ילקוט שמעוני שעו, ועיי בחיד"א בפני דוד אולי פרשת בהר מה שביאר. ומובא בתוס' סוטה ה,א וב"מ ,ב מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 31/01/2023 23:14 האם יש ענין מיוחד או סגולה בעליה לתורה בימי השובבים?. בתודה מראש

תאריך ההודעה המקורית: 31/01/2023 23:13 האם יש ענין מיוחד או סגולה לעליה לתורה בטו בשבט או טו באב אם חלים בימי קריאת התורה (ב ה ש''ק)

תאריך ההודעה המקורית: 01/02/2023 03:25 כפי שהוזכר, הרה"ק מרימינוב זיע"א הי' רגיל לומר בכל יום פרשת המן [לאו דוקא בתור סגולה לומר בכל יום, אלא ש*כן כתוב בשו"ע *(או"ח סי' א ס"ה), ובטו"ז "כדי שיאמין שכל מזונותיו באים בהשגחה", ואכן בפמ"ג הביא בשם ירושלמי "שכל האומר פרשת המן מובטח שלא יתמעטו מזונותיו"]. כמו"כ במשך עשרים ושתים שנה אמר תורה על פרשת המן [יצויין מה שכתב החידושי הרי"ם בספר הזכות שקיבל ע"ע לחדש בכל יום בפ' המן, ועי"ז יומשך פרנסתו בקדושה מכח התורה. הרי שאין זה דוקא סגולה לפרנסה אלא כדי שהפרנסה יבוא ממקור קדוש] והרה"ק מדעש זיע"א כתב בהסכמתו לספר מנחם ציון "כי נודע לכל בעת שכבוד אדמו"ר אמר תורה על פרשת המן השפיע השפעות טובות על בני ישראל. אכן סגולה הנ"ל (לומר ביום ג' בשלח) הובאה בשמו בספר ליקוטי מנחם (שמצורף לספר מנחם ציון) משם הרה''ק רבי אברהם שלום מסטראפקוב זצ''ל, - ואם המקור שהוא מסר כן נכון, אזי אין בודקין מן המזבח ולמעלה.. וי"ל שזה עצמו מה שבנ"י מאמינים וסומכים על דברי הצדיקים (ואפי' במקור קלוש) בזה עצמו ראויים הם להשפעות טובות ופרנסה בהרחבה, וכפי שהוזכר שעיקר האמירה והסגולה היא האמונה והבטחון וכו'. ויה"ר שיושפע השפעות טובות בהרחבה לכל בני ישראל לעבוד את השי"ת בנחת. קבצים מצורפים: פרשת המן.jpg

תאריך ההודעה המקורית: 19/01/2023 15:53 בס"ד היות ועד היום עדיין יש הפוערים פיהם כו' רח"ל והיות ויש כאן מכל גווני הקשת כו' לכן מהודענא בזה, שכחסיד ברסלב, כל תגובה שלא תתאים לכבודו של רביה"ק זיע"א תגרום להוצאה מיידית לצמיתות ממש. לא חסימה, הוצאה. ומסיימים בטוב

תאריך ההודעה המקורית: 17/01/2023 22:57 זוהר חדש בראשית דף כד: זוהר השמטות בראשית דף רנב.

תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 13:00

תאריך ההודעה המקורית: 18/01/2023 20:52 במחילה מכבוד תורתו לאחר עיון בדברי הרשב"א איני חושב שכוונתו לכך דשם מבאר בנוגע לטענת אנשי הפילוסופיה דהעולם הנו תמידי ובניגוד לדעת רבותינו וכן מה שפירשו אותם פילוסופים בנגזר מכך דענין תחית המתים הינו בדרך משל אף אם יורה כן מצד חקירתם, הולכים אנו לפי קבלתינו דהוי דברים כפשוטם, היינו בדברים שבעיקרי הדת אף אם אין אנו יכולים להוכיח זאת ע"פ החקירה והדרישה הולכים אנו באמת ובתמים אחר קבלתינו מאבותינו, אך ודאי שאין כוונתו שכל מנהג שנתקבל מקדמת דנא ללא הגיון, הסבר, וביאור, מוכרחים אנו לקבלו. ויעיין כבודו בלשון הזהב של החזו"א בב"ק סימן י"א במה שכתב מדוע דברי רבינו חננאל דברי קבלה הן ושם ביאר דנראה שרבינו חננאל שימש גדול אחד שהיה זכרן ביותר וכו' [ אין הספר תחת ידי לכך איני מצטט, אך כדאי לך מאד להתענג ולעיין שם בדבריו] ואם כדבריך הלא אף על זקנים וזקינות סומכים אנו ומה צריך לומר כך אדברי רבינו חננאל. מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 18/01/2023 17:51 שאלה: האם יש מקור לכך שאין להעביר תינוק מעל השולחן כשרוצים להעביר אותו לאדם אחר? תשובה: בספר נוהג בחכמה לא' מחכמי מרוקו יצא חוצץ נגד מנהג זה וכתב שהוא מדברי ההזיות שנהגו בהם. למנהג לא להעביר ילד מעל שולחן, יש מקור בגמרא. מדובר על זמנים שבהם לא היו טיטולים, והתינוק היה עלול לטנף את הפת. כיום אין שום סיבה להזהר בזה.

תאריך ההודעה המקורית: 17/01/2023 22:48 האם אפשר לקבל את תפילת הפלא יועץ בספרו בית תפילה לבחור בר מצווה? קבצים מצורפים: בית תפלה לר''א פאפו - לבר מצוה.pdf

תאריך ההודעה המקורית: 17/01/2023 22:52 צודק באורות אילים מביא זאת בשם החסד לאברהם, יישר כח.

תאריך ההודעה המקורית: 09/01/2023 21:21 שלו' וברכה! הנה ברוב הסידורים לאחר י''ג עיקרים רשום לומר: לישועתך קויתי ד', קויתי ד' לישועתך, ד' לישועתך קויתי, ואח''כ התרגום בשלשת האופנים הנ''ל. ויש סידורים שכתוב בהם ששה אופנים: לישועתך קויתי ד', לישועתך ד' קויתי, קויתי לישועתך ד', קויתי ד' לישועתך, ד' לישועתך קויתי, ד' קויתי לישועתך. בנוסח הראשון כתוב רק את שלשת האופנים שהם לפי סדר הפסוק, אלא כל אופן מתחיל במילה אחרת, ובנוסח השני כתוב את כל ששת האופנים ששייך. ורציתי לדעת מה המקור לשתי נוסחאות אלו בברכת התורה

תאריך ההודעה המקורית: 04/01/2023 11:16 היינו שמה שמקובל בעולם להדיד [וכך משמע מהנדפס בהרבה חומשים] שבי"ה שמו זהו סימן היכן העמודים אינם מתחילים בוא"ו אינו נכון מה המקור הקדום לבי"ה שמ"ו ?

תאריך ההודעה המקורית: 03/01/2023 13:13 בתענית ציבור מסיימים הקריאה בפס' י ששם מסתיים הענין. וכן בשבת חוה"מ מובן היטב לסיים כאן. וקשה רק על הקריאה בשבת כי תשא- ובספר מאורי אור (הובא בדרכי חיים ושלום בהערה לאות רכג - מצו"ב) כ' *שאין להפסיק לששי ולחטאתנו ונחלתנו *שהוא אמצע דבור תשובת השם למשה. ואכן כן הוא המנהג בבעלזא שמפסיקין בפס' י כמו בתעני"צ, ובספר דברי קהלת (מנהגי פרנקפורט עמ' 353) כתב שמעולם תמה על ההפסקה בפס' ט וכו' ונ"ל *שבכל מקום יותר טוב לסיים בפס' י *כי גם הפסוק הזה הוא מענין שלמעלה וסופו, ועוד כי הוא סוף העמוד בס"ת, אך בשבת כי תשא שינו הדבר שלא להשוותו עם סוף הקריאה בתענית אסתר שבא לפעמים בשבוע שלפני השבת הזה. קבצים מצורפים: דרכי חיים ושלום.pdf

תאריך ההודעה המקורית: 03/01/2023 00:04 יש תחת ידי מאמר שעוסק בענין זה של חלוקת העליות בפרשיות. ניתן לקבל אותו באישי מאת: [email protected]