הפורום לעורך התורני

תאריך ההודעה המקורית: 01/08/2022 20:41 שהרי כבר אומר דוד המלך איך וועל טאָפלען א דאנק

תאריך ההודעה המקורית: 03/08/2022 13:46 כדובר אידיש כו', אני כן מכיר את הביטוי. אז מלעבט שוין, זאל שוין זיין געלבט [סליחה על שגיאות הכתיב] אם אנחנו כבר חיים [פיזית, נושמים..], אז בוא נחיה כבר חיים הראויים להיקרא בשם חיים, 'חיים שיש בהם'..

תאריך ההודעה המקורית: 04/08/2022 13:40 כדברי הרב הבלין. אבל משמעותו בארמית היא יותר במשמעות של "עזיבת אחיזה וחיבור". בדומה למשמעות השרשית של "שבת שבתון" שהיא עזיבה מעשיה. ולא "העדר מעשה".

תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2022 11:55 נשיב אל לבבנו פנימה ייכנסו בנו הדברים עד לעומק הלב

תאריך ההודעה המקורית: 29/08/2022 06:50 אודה למציאת מקור שבו כתוב שהש"ץ צריך לפרוש מכל דבר גשמי ג' ימים לפני ר"ה כדי להכין את עצמו. זה צריך להיות כנראה מג"א בשם הזוהר. בהערכה רבה, [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 29.08.22, 06:48:18

תאריך ההודעה המקורית: 29/08/2022 13:31 וכידוע שהעוללות אפרים היה לפני המגיד מקאז'ניץ

תאריך ההודעה המקורית: 30/08/2022 09:07 למי שזה מעניין אותו, זה המקור: מגן אברהם תקפא ט כתוב בשל"ה הש"צ והתוקע צריכים להפריש עצמם ג' ימים קודם מכל דבר המביא לידי טומאה וילמדו הכוונו' מהתפלו' והתקיעו' והוא מהזוהר: [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 30.08.22, 09:07:12

תאריך ההודעה המקורית: 30/08/2022 17:27 לא יודע אם מספיק קדום. אבל מפורש באברבנאל (וירא כב ד"ה ואומר שמפני) עפ"י המדרש הנ"ל. ויותר מפורש בשפת אמת (שם). ב-יום שלישי, 30 באוגוסט 2022 בשעה 17:09:54 UTC+3, maasehactav כתב/ה:

תאריך ההודעה המקורית: 01/09/2022 13:20 זה מה שאמור להיות כתוב בספר שם. כך שאולי מישהו יכול לעזור לי דרך זה לפענח באיזה ספר מדובר. שבני ישראל במצרים היו משתתפים כל אחד בצער של חבירו, וסייעו זה לזה, וכשאחד סיים את עבודתו מוקדם הוא היה הולך לראות איך יכול לעזור לאחרים. שכוייחחח [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 01.09.22, 13:19:24

תאריך ההודעה המקורית: 01/09/2022 14:43 מופיע גם בבר אילן גירסא 29 בטקסט: [ב, כה] וירא אלהים. שמעתי שנמצא במדרש מה ראה ראה שהיו מרחמים זה על זה כשהיה אחד מהם משלים סכום הלבנים קודם חבירו היה בא ומסייע עם חבירו, וכשראה הקדוש ברוך הוא שהיו מרחמים זה על זה אמר ראוים אלו לרחם עליהם, כל המרחם מרחמים עליו שנאמר (דברים י"ג, י"ח) ונתן לך רחמים ורחמך:

תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2022 16:47 קבצים מצורפים: דדייק כוותיה.PNG

תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2022 16:48 עזרו לי כעת. [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 05.09.22, 16:48:28

תאריך ההודעה המקורית: 16/09/2022 10:00 אינני בענינים, אבל יכול להיות בענין הגמ' בזבחים יד ע"ב, טו ע"א - הולכה שלא ברגל לאו שמיה הולכה, ואם לא הוי עבודה אם הוליכה זר עולא ס"ל דאפשר לתקנה עיי"ש בסוגיית הגמ'. אמנם להלכה פסק הרמב"ם כר"י דפסולה וא"א לתקנה ודו"ק --

תאריך ההודעה המקורית: 16/09/2022 15:21 עי' גם אדרת אליהו בפרשת כי תשא, ומשה יקח את האהל כו' זה היה תיכף אחר המעשה וכדברי פרקי דר"א שהיה מ' יום אמצעי' במחנה וכן בתנא דבי אליהו חלק ב' פ"ד מ' יום האמצעים נטל משה כו' ושם מבואר מ' יום האחרונים שעלה משה שנייה להר סיני כו'. וכן מוכיחין פשטי המקראות. ודלא כרמב"ן והרא"ש שתמהו על פרקי ר"א. ומ"ש בפ' עקב ואתנפל לפני ה' כראשונים ארבעים יום כו' לחם כו' זו היתה במ' יום האחרונים ומ"ש כאן ויאמר משה כו' ראה אתה כו'. הכל היה אחר עלותו להר וביה"כ נתרצה לו ויעבור על פניו והבטיח לו כל ההבטחות. ומ' יום הראשונים למד פי' המשכן והבגדים עד וינפש. אבל במ' יום האחרונים לא עשה אלא התנפל עליהם וע"כ ניתקן אלו המ' יום לתחנונים וביה"כ נתרצה השי"ת להם. והנה כתיב ואיש לא יעלה עמך כו' גם הצאן כו' מכלל שהיה רשות להם ע"כ שלא היה שכינה בהר. וכן כתיב וירד ה' בענן שלא היה מקודם אלא באהלו של משה כמ"ש והיה כבא משה האהלה כו' וכן כתיב בסוף הפרשה ויהי שם עם כו' על אלו המ' יום בלבד ויותר נ"ל שטעות בסדר עולם ואין לזוז מדברי פר"א: קל רחום וחנון שבידו הסליחות והרחמים וכ"ז היה במ' יום האחרוני' וזהו התפלות שעש' כל המ' יו' האלו להשיב שכינתו בתוכנו. כראשוני' שא"ל מעש' המשכן בשביל ושכנתי בתוכם והפסידו ועתה לא שב אחור עד שהשכין השכינה ואמר פ' ויאמר ראה אתה כו' קודם פסל לך שאין מוקדם ומאוחר ולסמוך לפסוק לא אעלה בקרבך ולומר שחזר ונתרצה כמקדם ואח"כ אמר שירד בענן ויעבור על פניו: מאת: On Fri, Sep 16, 2022, 1:47 PM יוסף מיכאל יוסקוביץ

תאריך ההודעה המקורית: 17/09/2022 22:51 הסבר למייל הקודם: כוונתי שאינני רואה את תיקונים שהלקוח הכניס אחרי העריכה שלי. ענו לי - השוואת קבצים. מישהו יודע אם יש פתרון אחר? [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 17.09.22, 22:51:08

תאריך ההודעה המקורית: 17/09/2022 23:50 למבקר יש שם? אם כן אתה מגדיר שמחבר בשם זה יצבע בצבע פלוני. ובשם אחר יצבע בצבע אחר.. אם אין לו שם לכאורה תהיה חייב להשתמש בהשוואה. אם אין בעייה לשלוח את המסמך לא אכפת לי לנסות..

תאריך ההודעה המקורית: 18/09/2022 13:24 עשית החלפה עד שכבר אין תוצאות? אם לא אולי תעשה חיפוש של סוגי רווחים אחרים..

תאריך ההודעה המקורית: 19/09/2022 13:53 שכחתי להוסיף כי זה נשלח בפורום מלפני כמה זמן

תאריך ההודעה המקורית: 29/09/2022 13:17 יהודי נשאר יהודי. משום שלכל יש יהודי יש את הפינטלע [נקודה] איד בפנים בנשמה....

תאריך ההודעה המקורית: 25/10/2022 19:25 דוקא כיום מחזירים למדף את שיטת השתי אותיות שורש, ראה מה שכתב על זה בספר "נוקב מרגליות" (או משהו כזה) בשולחנות של בלוי השבוע, די בתחילת הספר.