תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2022 18:23
אחת ההמחשות לזה, היא הגמרא הזו, והבן
מנחות יח ע"א
ור' יהודה סבר: בהנך פליגי, להניח - דברי הכל פסול, מאי טעמא? גזירה מקצת
דמו אטו כל דמו, וכל דמו פסולא דאורייתא, דתניא, אמר להם רבי יהודה: אי אתם
מודים לי שאם הניחו למחר שפסול? חישב להניחו למחר נמי פסול; ואתא ר' אלעזר
למימר: אף בזו ר' אליעזר פוסל וחכמים מכשירין. וסבר ר' יהודה: להניח מדמו למחר
דברי הכל פסול? והתניא, אמר רבי: כשהלכתי למצות מדותי אצל ר' אלעזר בן שמוע,
ואמרי לה: למצות מדותיו של ר' אלעזר בן שמוע, מצאתי יוסף הבבלי יושב לפניו,
והיה חביב לו ביותר עד לאחת, אמר לו: רבי, השוחט את הזבח להניח מדמו למחר,
מהו? אמר לו: כשר; ערבית, אמר לו: כשר; שחרית, אמר לו: כשר; צהרים, אמר לו:
כשר; מנחה, אמר לו: כשר, אלא שר' אליעזר פוסל, צהבו פניו של יוסף הבבלי; אמר
לו: יוסף, כמדומה אני שלא כיווננו שמועתינו עד עתה, אמר לו: רבי, הן, אלא שר'
יהודה פסול שנה לי, וחזרתי על כל תלמידיו ובקשתי לי חבר ולא מצאתי, עכשיו
ששנית לי פסול החזרת לי אבידתי; זלגו עיניו דמעות של רבי אלעזר בן שמוע, אמר:
אשריכם תלמידי חכמים שדברי תורה חביבין עליכם ביותר, קרא עליו המקרא הזה: מה
אהבתי תורתך כל היום היא שיחתי וגו', הא מפני שר' יהודה בנו של ר' אלעאי ורבי
אלעאי תלמידו של ר' אליעזר לפיכך שנה לך משנת רבי אליעזר; ואי סלקא דעתך דברי
הכל פסול אתנייה, מאי החזרת לי אבידתי? איהו פלוגתא קאמר ליה! אלא מאי? כשר,
ור' אליעזר פסול פוסל אתנייה, אי הכי, מאי הא מפני (פלוגתא)? +מסורת הש"ס: הא+
אנן נמי פלוגתא קא מתנינן! אלא, לעולם דברי הכל פסול אתנייה, ומאי החזרת לי
אבידתי? דהדר ליה מיהא שום פסלות בעולם.
מאת:
[email protected]
