דילוג לתוכן
פורום לעורך התורני

הפורום לעורך התורני
  1. דף הבית
  2. ארכיון: הקבוצה הישנה
  3. 2022
  4. הפרש לשון
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

הפרש לשון

2022
7 5 31 1
התחברו כדי לפרסם תגובה

  • א

    לשון ספרותי ל"נפק"מ"

    2022 מקורות תורניים שפות תרגום
    12
    0 הצבעות
    12 פוסטים
    135 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 24/07/2022 12:43 חשוב להסביר שוב את הבעייתיות המלה "נפקא מינה" תרגומו: "יוצאת ממנה" לכן לכתוב "יש כמה נפק"מ לדינא בין הטעמים", הרי זה כמו לכתוב "יש כמה יוצאת ממנה בין הטעמים", וזה כמובן לא ספרותי לא תמצא בגמרא לשון כזו
  • ע

    איך כותבים???

    2022 שפות
    19
    0 הצבעות
    19 פוסטים
    84 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2022 23:42 גם במקרא יש חילופים רבים בגזרות הנחים. אצל חז"ל הם התקבעו.
  • י

    ביאור לשון במ"ב

    2022 הלכה ומנהג מקורות תורניים
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    24 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 28/07/2022 14:12 תודה !
  • ג

    תיבה - לשון זכר או נקבה

    2022 מקורות תורניים שפות
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    20 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 02/08/2022 09:33 הכלל ברור בלא חולק, 'תיבה' זה נקבה, ובמספר שלש וארבע, והדברים מבוארים באחרונים בהל' ספירת העומר ובעוד הלכות שיש בהן ספירה כגון כתובה וגט שסופרים השנים וכדו', ושם מקפידים מאוד שיהיה הכל כפי הדקדוק. והמשנ"ב כאן לא דקדק, ואפשר לתלות במדפיס, ואין אנחנו אחראים לתרץ כל הקושיות על המשנ"ב. לענין מילת 'התרחבות' ודומותיה בסיומת וּת כבר הערתי בעבר שאין כ"כ ראיה, כי אין ברור לכל שהיא לשון נקבה (כגון המורגל 'זכותו יגן עלינו'). ברור הדבר שהיתה השפעה רבה של לשונות אירופה שאין בהן חילוק בין זכר לנקבה, על המעתיקים ששיבשו את כל ספרי הפוסקים, ובעקבות כך האחרונים כבר הורגלו בלשונות אלו ואין בזה טענה עליהם במקום שאינו שייך לדינא. אבל אין בזה צידוק כלפינו שרגילים בלה"ק להמשיך ולהשתמש בלשונות אלו (עכ"פ בכתיבה), מלבד כאשר מעתיקים מלשונות הפוסקים, וגם אז ניתן לעקוף זאת ע"י כתיבת 'ג' א' ד' תיבות'. From: [email protected] [email protected] On Behalf Of אליעזר סילבר Sent: 2 Aug 2022 3:45 AM מאת: To: ארי במסתרים מאת: Cc: גמח הגהה [email protected]; עריכה תורנית Subject: Re: [עריכה תורנית] תיבה - לשון זכר או נקבה דבר ראשון לא הקפידו כ"כ על הדברים האלה באחרונים, וגם בהרבה מקומות, אני לא רוצה להזכיר שמות, אבל יש באחרונים כאלה דברים כמו למשל "בהתרחבות גדול אלא וכו'". חוץ מזה צריך לדעת שבכת"י ובפרט בדפוסים היה מקובל לקצר לאותיות, ויכול להיות שאח"כ פיענחו את זה, ואז זה סתם הבעיה של המפענח, (כוונתנו למשל: ג' ד' = שלשה ארבעה). https://mailtrack.io/?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Mailtrack 02.08.22, 03:42:57 https://mailtrack.io/trace/mail/9e8fb04ce0d22d810eaa233f87653c2cb4d406d8.png?u=5436118 תיבה נקיבה. המשנ"ב אוולי לא דקדק בפרט זה. בפשטות - לשון נקבה. במשנה ברורה סימן קכד ס"ק לד כתב וז"ל: "ושיעור תוך כדי דיבור הוא מחלוקת הפוסקים י"א שלשה תיבות וי"א ארבעה תיבות". הלא צ"ל שלוש וארבע. בחיפוש בב"א "שלושה תיבות" - התקבלו כ-200 תוצאות, לעומת "שלוש תיבות" כ-700 תוצאות. אשמח לכיווני מחשבה בנושא -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל- https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAHEsRFJ-xtZ%2B6oJ3My4j%3DHHAfpa9FTzQ8Z1xJsBLGMubsCJy6w%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAHEsRFJ-xtZ%2B6oJ3My4j%3DHHAfpa9FTzQ8Z1xJsBLGMubsCJy6w%40mail.gmail.com. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל- https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAODfXcQj67r%3Dd2_dhuG9b9imAs98335apS4S_nFVcYJnbLN1Ng%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAODfXcQj67r%3Dd2_dhuG9b9imAs98335apS4S_nFVcYJnbLN1Ng%40mail.gmail.com. https://info-mailtracker.com/pixel/3ZPxTf2MlfXy745SmE3p?rid=3ZPxTf2MlfXy745SmE3p -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAF4%2BCpZMFRZnBFeNd84KxspjKcFRgQPeRcLQXW0eBfjOmmj7PA%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAF4%2BCpZMFRZnBFeNd84KxspjKcFRgQPeRcLQXW0eBfjOmmj7PA%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .
  • 0

    אודה להדרכה בכתיבה על טהרת לשון הקודש

    2022 עריכה תורנית מקורות תורניים
    101
    0 הצבעות
    101 פוסטים
    1k צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2022 11:55 נשיב אל לבבנו פנימה ייכנסו בנו הדברים עד לעומק הלב
  • מ

    שאלה לכל החו"ר

    2022 מקורות תורניים הלכה ומנהג שמיטת כספים
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    27 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 11/09/2022 08:48 האם התורה רצתה שהמלוה והלוה יעשו "טקס" שבו המלוה אומר "משמט אני" והלוה אומר "אעפ"כ" ויפרע את החוב כרגיל? לא מסתבר. לכאורה, וכך נראה מפשטות לשון הפסוקים, התורה רצתה לתת אפשרות אמיתית ללווה עני שפריעת החוב קשה לו, שלא לפרוע את החוב. אלא שאם הלוה אינו עני ויכול לפרוע את החוב, בודאי שכך ראוי, ורוח חכמים נוחה הימנו.
  • ע

    חיפוש מקור לויכוח בין חז"ל לצדוקים בפסוק לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת

    2022 מקורות תורניים הלכה ומנהג
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    15 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 11/09/2022 16:44 נראה לי שכאן המקור ראב"ע פירוש א - הקצר: https://www.mgketer.org/mikra/2/35/3/mg/17 וטעם לא תבערו - בעבור שאמר בפסח "כל מלאכה לא יעשה בהם אך אשר יאכל לכל נפש" (שמ' יב , טז) , אסר עשות מאכל הנפש בשבת , כי לא יעשה מאכל כי אם בהדלקת האש. והשם יכפיל שכר הגאון , שהשיב תשובות גמורות על הצדוקים האוסרים נר בשבת. ופעם אחת התחבר עימי אחד מהם , ואמרתי לו , שנעזוב דברי הקבלה (ראה מכיל' ויקהל שבתא א) ונרדוף אחרי הכתוב לבדו; אז שמח. וָאשאלהו לאמר: מי אסר להדליק הנר בליל שבת אחר שקוע השמש? אז ענה ואמר: לא תבערו אש! גם אני עניתי , כי הכתוב לא הזכיר הלילה , כי אם היום; וכן "וביום השמיני ימול בשר ערלתו" (וי' יב , ג) - לא נמול בלילה. אז ענה: "ויהי ערב ויהי בקר יום אחד" (בר' א , ה) - שניהם נקראו 'יום' , והערב קודם הבוקר. גם אני השיבותי , כי זה לא יתכן , כי הכתוב אומר "ויקרא אלהים לאור יום" (שם) , ואיך יסתור דבריו לקרוא האור והחשך 'יום'? וכבר פרשתיו (שם). וכתוב "לילה ויום" (מ"א ח , כט); "ויום ולילה" (בר' ח , כב); "שלשת ימים לילה ויום" (אס' ד , טז); "שלשה ימים ושלשה לילות" (ש"א ל , יב)? אז השיב: "מערב ועד (בנוסחנו: עד) ערב תשבתו שבתכם" (וי' כג , לב). גם אני עניתי , כי זה הכתוב הוא על יום הכיפורים לבדו; והראיה , שאמר "שבתכם" , לשון יחיד , ולא אמר 'שבתותיכם' , כמו "ואת שבתותי תשמרו" (וי' יט , ג); ועוד , כי השבת לא תקָרא 'שבתכם' כי אם 'שבת יי'' , כמו "אך את שבתותי" (שמ' לא , יג). רק יום הכיפורים נקרא כן: "שבת שבתון הוא לכם" (וי' כג , לב) , ולא מצאנו שאמר בו 'שבת ליי''. ולמה אאריך , ופסוק "מערב ועד ערב" לא נאמר כי אם ביום הכיפורים , ובו כתוב "בתשעה לחדש בערב" (שם) , והנה היום קודם הלילה; וכן "שנים ליום עולה תמיד. את הכבש אחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים" (במ' כח , ג - ד) שהוא ערב כבוא השמש , כאשר הוא כתוב בפסח (ראה דב' טז , ו). אז השתבש הצדוקי , ואחר ימים בא אלי לאמר: הנה "כי כל אכל חמץ... מיום הראשון עד יום השביעי" (שמ' יב , טו); גם "אשר תזבח בערב ביום הראשון לבקר" (דב' טז , ד)! אז עניתי ואמרתי לו: גם בפסח כתוב "בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצות" (שמ' יב , יח) , וכבר הזהיר על הלילה "על מצות ומרורים" (שם , ח) , ושב להזהיר מתחלת יום ראשון ועד יום השביעי בערב (ראה שם , יח); והעד , שלא אמר בשבת: 'ביום הששי בערב תשבתו' , רק אמר משה לישראל ביום הששי: "שבתון שבת קדש ליי' מחר" (שמ' טז , כג) , ולא אמר: זה הערב הבא. גם "ביום הראשון לבקר" (דב' טז , ד) איננה ראיה , כי פירושו הוא: הבשר שתזבח בערב - לא ילין ממנו לבקר יום הראשון; והטעם , שלא ישאר ממנו עד בקר יום ראשון. אז הלך בחמת רוחו על נפשו (ע"פ יח' יג , יד). והנה הוא שב אחר חֹדש אלי , והוא שמח וטוב לב , בעבור שמצא "היום הזה יום בשורה הוא" (מ"ב ז , ט) , ושם כתוב "וחכינו עד אור הבקר"! אז עניתי: כאילו אין 'יום' כי אם זה! והלא כתוב בתורה "ביום הכותי כל בכור" (במ' ג , יג) - ובחצי הלילה היתה מכת בכורים (ראה שמ' יב , כט)! רק פירוש 'יום' - על שני דרכים: האחד - ביום ובלילה; והשני - זמן ועת , כמו "והיה ביום ההוא" (יש' יז , ד); וכן "אתה עבר היום את הירדן" (דב' יט , א). והזכרתי אלה הדברים , בעבור שיוכל האדם המבין לפרש הכתובים לטעמים רבים; על כן אנחנו צריכים בדברי כל המצות לקבלה ומסורת ותורה שבעל פה , כאשר התחלתי בספר הזה (ראה הקדמתו לבראשית).
  • א

    מהם חמשת הדרגות בכוונת המצוות?

    2022 מקורות תורניים עריכה תורנית
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    13 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 14/09/2022 11:15 במאמר שאני עורך מובא בספרים הקדושים מבואר שיש חמשה דרגות בכוונת עשיית המצוות: עצם העשיה לשם המצוה, לעשות נחת רוח לקב"ה, ועוד דרגות. והדרגה העליונה ביותר היא לעשות את המצוות בשמחה וב"רעותא דליבא". מישהו יודע מקור לחמשת הדרגות הללו?

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים