דילוג לתוכן
פורום לעורך התורני

הפורום לעורך התורני
  1. דף הבית
  2. קטגוריות
  3. ארכיון: הקבוצה הישנה
  4. 2022
  5. הפרש לשון
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

הפרש לשון

2022
7 5 0 1
התחברו כדי לפרסם תגובה

  • א

    לשון ספרותי ל"נפק"מ"

    2022
    12
    0 הצבעות
    12 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 24/07/2022 12:43 חשוב להסביר שוב את הבעייתיות המלה "נפקא מינה" תרגומו: "יוצאת ממנה" לכן לכתוב "יש כמה נפק"מ לדינא בין הטעמים", הרי זה כמו לכתוב "יש כמה יוצאת ממנה בין הטעמים", וזה כמובן לא ספרותי לא תמצא בגמרא לשון כזו
  • י

    ביאור לשון במ"ב

    2022
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 28/07/2022 14:12 תודה !
  • ג

    תיבה - לשון זכר או נקבה

    2022
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 02/08/2022 09:33 הכלל ברור בלא חולק, 'תיבה' זה נקבה, ובמספר שלש וארבע, והדברים מבוארים באחרונים בהל' ספירת העומר ובעוד הלכות שיש בהן ספירה כגון כתובה וגט שסופרים השנים וכדו', ושם מקפידים מאוד שיהיה הכל כפי הדקדוק. והמשנ"ב כאן לא דקדק, ואפשר לתלות במדפיס, ואין אנחנו אחראים לתרץ כל הקושיות על המשנ"ב. לענין מילת 'התרחבות' ודומותיה בסיומת וּת כבר הערתי בעבר שאין כ"כ ראיה, כי אין ברור לכל שהיא לשון נקבה (כגון המורגל 'זכותו יגן עלינו'). ברור הדבר שהיתה השפעה רבה של לשונות אירופה שאין בהן חילוק בין זכר לנקבה, על המעתיקים ששיבשו את כל ספרי הפוסקים, ובעקבות כך האחרונים כבר הורגלו בלשונות אלו ואין בזה טענה עליהם במקום שאינו שייך לדינא. אבל אין בזה צידוק כלפינו שרגילים בלה"ק להמשיך ולהשתמש בלשונות אלו (עכ"פ בכתיבה), מלבד כאשר מעתיקים מלשונות הפוסקים, וגם אז ניתן לעקוף זאת ע"י כתיבת 'ג' א' ד' תיבות'. From: [email protected] [email protected] On Behalf Of אליעזר סילבר Sent: 2 Aug 2022 3:45 AM מאת: To: ארי במסתרים מאת: Cc: גמח הגהה [email protected]; עריכה תורנית Subject: Re: [עריכה תורנית] תיבה - לשון זכר או נקבה דבר ראשון לא הקפידו כ"כ על הדברים האלה באחרונים, וגם בהרבה מקומות, אני לא רוצה להזכיר שמות, אבל יש באחרונים כאלה דברים כמו למשל "בהתרחבות גדול אלא וכו'". חוץ מזה צריך לדעת שבכת"י ובפרט בדפוסים היה מקובל לקצר לאותיות, ויכול להיות שאח"כ פיענחו את זה, ואז זה סתם הבעיה של המפענח, (כוונתנו למשל: ג' ד' = שלשה ארבעה). https://mailtrack.io/?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Mailtrack 02.08.22, 03:42:57 https://mailtrack.io/trace/mail/9e8fb04ce0d22d810eaa233f87653c2cb4d406d8.png?u=5436118 תיבה נקיבה. המשנ"ב אוולי לא דקדק בפרט זה. בפשטות - לשון נקבה. במשנה ברורה סימן קכד ס"ק לד כתב וז"ל: "ושיעור תוך כדי דיבור הוא מחלוקת הפוסקים י"א שלשה תיבות וי"א ארבעה תיבות". הלא צ"ל שלוש וארבע. בחיפוש בב"א "שלושה תיבות" - התקבלו כ-200 תוצאות, לעומת "שלוש תיבות" כ-700 תוצאות. אשמח לכיווני מחשבה בנושא -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל- https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAHEsRFJ-xtZ%2B6oJ3My4j%3DHHAfpa9FTzQ8Z1xJsBLGMubsCJy6w%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAHEsRFJ-xtZ%2B6oJ3My4j%3DHHAfpa9FTzQ8Z1xJsBLGMubsCJy6w%40mail.gmail.com. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל- https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAODfXcQj67r%3Dd2_dhuG9b9imAs98335apS4S_nFVcYJnbLN1Ng%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAODfXcQj67r%3Dd2_dhuG9b9imAs98335apS4S_nFVcYJnbLN1Ng%40mail.gmail.com. https://info-mailtracker.com/pixel/3ZPxTf2MlfXy745SmE3p?rid=3ZPxTf2MlfXy745SmE3p -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAF4%2BCpZMFRZnBFeNd84KxspjKcFRgQPeRcLQXW0eBfjOmmj7PA%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAF4%2BCpZMFRZnBFeNd84KxspjKcFRgQPeRcLQXW0eBfjOmmj7PA%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .
  • C

    לשון מתלבט

    2022
    9
    0 הצבעות
    9 פוסטים
    0 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 03/08/2022 23:37 איני יודע למי ידוע מה שכתבו "ידוע", אבל לשון מתלבט כבר מופיע בפוסקים במשמעות זו או דומה לזו, כגון שו"ת הריטב"א (סימן עט), ותחלת דבר ראיתיו מתלבט במה שאמרו בדין הקדש דאמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט אם הוא כמסירה ממש אם לאו, ואמ' דלאו כמסירה ממש דא"כ אין שאלה בהקדש. ובשו"ת דבר אברהם ח"ב סימן ט', דהנה מתלבט אני לפ"מ שפירש"י ותוס' דאין חייבין אצללתא דדמא עד דאיכא כזית דם גמור. ובתי"ט מנחות פי"א מ"ח, ואין להתלבט עוד במה שנתלבט הכ"מ בזה. ובכתב סופר גיטין ל"ט ע"א, הא מני רבי מאיר הוא וכו'. עיין פני יהושע שהאריך בפירוש הסוגיא, ואלו ראה חידושי ר"ן לא היה מתלבט כל כך, עיין בו ותמצא בו דייך. והגם שכולם ניתן להסב לכאורה גם למשמעות של טירחא ומאמץ, מ"מ מי שהבין לשון היסוס ואי ודאות אין להאשימו כ"כ, דהיינו נמי שמצדד לכאן ולכאן, וכך דרך הלשון שמילים משנות מעט את משמעותן במשך הדורות. דוגמא לדבר, עץ, בלשון תורה הוא גם הצמח המחובר, ובלשון חז"ל רק החומר לבנין, והצמח נקרא אילן. ואיני מביא ממחברי דורינו שאצלם הוחלט לגמרי שהוא כפירושו בלשון הדיבור. מאת: From: א.י. מישקין Sent: 3 Aug 2022 11:15 PM מאת: To: נפתלי צבי יוסף ווימער מאת: Cc: דוד וסרמן [email protected]; יצחק רוט [email protected]; אלחנן סגרון [email protected]; אליעזר סילבר [email protected]; Chaim Erlanger [email protected]; עריכה תורנית Subject: Re: [עריכה תורנית] לשון מתלבט בס"ד "כל טינופת לא תטנפך" עדיין המפרש כך ותולה פירושו בדברי ראב"ע [בכל מקום שכך אכן פירש] קדוש יאמר לו. זה שיש מי שעשה פלסתר זה לא אומר על מי שכוונתו רחוקה מכך מזרח ממערב שאינו יכול לתלות פירוש בקדוש עליון מראשונים כמלאכים רבינו הראב"ע. ידוע שאותו ממציא העברית העדיף לקחת את פירוש הראב"ע כגון ירקרק או אדמדם וכיוצ"ב משלי י ח חֲכַם לֵב יִקַּח מִצְוֹת וֶאֱוִיל שְׂפָתַיִם יִלָּבֵט. הושע ד יד לֹא אֶפְקוֹד עַל בְּנוֹתֵיכֶם כִּי תִזְנֶינָה וְעַל כַּלּוֹתֵיכֶם כִּי תְנָאַפְנָה כִּי הֵם עִם הַזֹּנוֹת יְפָרֵדוּ וְעִם הַקְּדֵשׁוֹת יְזַבֵּחוּ וְעָם לֹא יָבִין יִלָּבֵט. כל המפרשים מפרשים "ילבט" בענין טירחה ויגיעה או כיו"ב. חוץ מהראב"ע בהושע: ומלת ילבט - בלשון ישמעאל: כמשתבש , שלא ידע מה לעשות; וכמהו "ואויל שפתים ילבט" (מש' י , ח). ישנם מקרים שבפירוש המקרא נחלקו המפרשים ואילו בלשון המדוברת (אולי אפילו לפני כמה וכמה דורות) התקבל פירוש אחד, ופשיטא שכיום זה הפירוש היחיד כלפי לשונות נתחברו בדורות אלו, אבל כלפי המקרא עדין ישנם שני פירושים אפשריים ואין בידינו להכריע. גם בלשונות המשנה ישנן מילים שאין פירושן מוסכם, וכמדומני שיש כמה מילים שבמשך הדורות התקבל להשתמש בהן עפ"י אחד הפירושים, ובודאי אין זה הכרעה לגבי הפירוש האמיתי במשנה, אבל כך התקבל בשימוש. ויכול להיות שלפעמים זה בא מחמת שאותה מילה היתה נצרכת מאוד בשפה, ולפיכך סמכו על אותו פירוש כדי למצוא מילה עברית לאותו הדבר. ובמילה מתלבט זה מאוד מסתבר, כי אין לנו מילה שמתארת זאת באופן מדוייק כ"כ, ולכן מעדיפים את הפירוש הזה מטעמי נוחות. דרך אגב משמעות רש"י (ריש דברים פס' ב') ש'שכינה מתלבטת' היינו טורחת, ולא כמש"כ השפ"ח ממהרת. וכן ברש"י בהעלתך 'כמה לבטנו בדרך' - כמה טרחנו, וכ"כ שם השפ"ח. דברי רש"י הם ממש סתירא לפרוש המקובל, כי אם זה ממהר היינו שאינו חושב הרבה ואינו מסופק. גם הרד"ק בשרשיו בפירוש ראשון בשם אביו ערך לבט מפרש כרש"י. ופירוש שני "לשון אחרת יתלבט כמו פוסח וכו' והענין השני פוסח הוא במה שיצוה על שתי הסעפים ולא יתברר לא האמת". ואולי כוונתו למשמעות שבשימוש השפה היום. אסור לשאול מה נכון אם זה נשמע שיש צד שדברי רש"י ז"ל חלילה ... תכתוב: אולי יש ב' משמעיות (בחז"לים), אולי זה השתנה בלשון חכמים לחוד (בזמנים), אולי זה תלוי בא"י ובבל (בארצות), וכיוצא בזה, ושמי שיכול שיעזור לך למצוא מקורות וסיועים לזה. תמיד ידעתי שלשון מתלבט הוא מלשון ספק ורש''י בפרשתן כתב שהוא מלשון ממהר מהו הנכון? -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל- https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAEhRn0xX%3DeT04Xgd4jp%2B3jq_vi1cVR1rEHLiNqfb1vH3hWPBVg%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAEhRn0xX%3DeT04Xgd4jp%2B3jq_vi1cVR1rEHLiNqfb1vH3hWPBVg%40mail.gmail.com. https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 02.08.22, 16:59:48 https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAF4%2BCpZp4RFKMjjfbN0AVzXcTuTssQqTp_yxFbEt%3DxK8tuF7YQ%40mail.gmail.com. https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CADyFv0GXjqgL4xd1K%3Dp0vwrxEXO6q4xp8rj2YrcW6WqsomUU2Q%40mail.gmail.com. https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CALCmKgq%2BMKWOvxUo%2BsVBXba7%3DjZQOoDhP%3DGHZ9koAsjBicVd2Q%40mail.gmail.com. https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CANOjfkZRkovhN83nynjFU7Y%3DwRrmZeqZ0vbvad6p%2BLqgf3UjGQ%40mail.gmail.com. https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAOw84rGaKQr1_rfcXVE511BxajvkkSgoQq0p9iwMNehgdg6PLw%40mail.gmail.com.
  • א

    'לשון' זכר או נקבה?

    2022
    25
    0 הצבעות
    25 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 04/08/2022 12:32 בגמרא מצאנו על המלה "דרך" שכשמדובר על דרך שמיועדת לזכר, כמו מלחמה הכתוב השתמש בלשון זכר, וכשהדרך מדברת על נקבה, הכתוב השתמש בלשון נקבה. ודו"ק
  • 0

    אודה להדרכה בכתיבה על טהרת לשון הקודש

    2022
    101
    0 הצבעות
    101 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2022 11:55 נשיב אל לבבנו פנימה ייכנסו בנו הדברים עד לעומק הלב
  • י

    בקשת עזרה בדקדוק לשון הקודש. תודה

    2022
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 11/09/2022 11:40 כנראה שזה שאח"כ כתוב 'ניצול', ולא 'ניצל', זה כדי להבדיל מ'ניצל' בעבר.
  • ע

    לשון זכר ונקבה

    2022
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 03:21 שוב אזכיר, העלו כאן בזמנו מילון. מה יותר פשוט מלהסתכל שם ולראות אם המילה זכר או נקבה. אין צורך להטריח בזה את חברי הקבוצה. (במילון מביא כפי צורת ההגייה המקובלת כיום. והרי בספר צריך לכתוב כפי המקובל).

4

מחובר

791

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים