דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

כשכותבים הקדמה למשנה האם נכון לכתוב משנתנו

2022
11 7 40 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2022 19:31

    כשכותבים הקדמה למשנה לתת רקע האם נכון לכתוב משנתנו מביאה מחלוקת תנאים
    [נוסח שקצת מפריע לי כאילו שהמשנה היא שלנו] או שעדיף לכתוב המשנה מביאה
    מחלוקת תנאים [אגב עדיף משנתנו או משנתינו]
    בתודה מראש

  • תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2022 19:31

    כשכותבים הקדמה למשנה לתת רקע האם נכון לכתוב משנתנו מביאה מחלוקת תנאים
    [נוסח שקצת מפריע לי כאילו שהמשנה היא שלנו] או שעדיף לכתוב המשנה מביאה
    מחלוקת תנאים [אגב עדיף משנתנו או משנתינו]
    בתודה מראש

    תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2022 19:42

    בנוסח הארוך זה,
    המשנה שלפנינו מביאה מחלוקת וכו',
    והמעוניינים לקצר, יעשו מזה - משנתינו (עם י')

  • תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2022 19:42

    בנוסח הארוך זה,
    המשנה שלפנינו מביאה מחלוקת וכו',
    והמעוניינים לקצר, יעשו מזה - משנתינו (עם י')

    תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2022 20:48

    ראה לשון דומה: 'אבינו' / 'אבא שלנו'.

  • תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2022 20:48

    ראה לשון דומה: 'אבינו' / 'אבא שלנו'.

    תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2022 21:29

    אני כותב את דעתי מתוך מה שנהוג בספרות חז"ל וספרי המחברים,
    איך נוהגים לכתוב, ומה הכי קריא לקורא.
    לא מתוך כללי דקדוק שעל פי רוב מלבד בסידור וכיוצ"ב אינם מספיק רלוונטים

    בבא בתרא קמא ע"ב
    איתיביה רב נחמן לרב הונא: האומר אם ילדה אשתי זכר יטול מנה - ילדה זכר נוטל
    מנה! אמר ליה: *משנתינו *איני יודע מי שנאה. ולימא ליה: רבי מאיר היא, דאמר:
    אדם מקנה דבר שלא בא לעולם!

  • תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2022 21:53

    שכוייח

  • תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2022 21:54

    בהקדמות למשניות של ארטסקרול מסורה רייזמן שוטנשטיין מציינים הם משנתינו

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2022 19:42

    בנוסח הארוך זה,
    המשנה שלפנינו מביאה מחלוקת וכו',
    והמעוניינים לקצר, יעשו מזה - משנתינו (עם י')

    תאריך ההודעה המקורית: 17/08/2022 00:30

    דרך אגב, מתניתין = משנתינו.
    כמו גמרין = גמרתינו.
    רחימתין = אהבתינו.
    כל החיים אמרנו זאת ולא ידענו תרגומו הפשוט.

  • תאריך ההודעה המקורית: 17/08/2022 00:30

    דרך אגב, מתניתין = משנתינו.
    כמו גמרין = גמרתינו.
    רחימתין = אהבתינו.
    כל החיים אמרנו זאת ולא ידענו תרגומו הפשוט.

    תאריך ההודעה המקורית: 17/08/2022 00:36

    נפלא עד מאוד!

  • תאריך ההודעה המקורית: 17/08/2022 00:36

    נפלא עד מאוד!

    תאריך ההודעה המקורית: 17/08/2022 06:07

    לכאורה התרגום המילולי ל'מתניתין' הוא משנתינו, אך למעשה נוקטת הגמרא בלשון זו
    גם ביחס למשנה המוחזקת בידינו בניגוד לברייתא.
    למשל: בבא מציעא לא:
    "בימי רבי נשנית משנה זו שבקו כולי עלמא מתניתין [לחזור על גרסת משנתם] ואזלו
    בתר תלמודא [לחשוב בסברא]". ועוד הרבה.
    מכאן גם תנן - שנינו [במשנה] תניא - נשנה [בברייתא].

  • תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2022 21:29

    אני כותב את דעתי מתוך מה שנהוג בספרות חז"ל וספרי המחברים,
    איך נוהגים לכתוב, ומה הכי קריא לקורא.
    לא מתוך כללי דקדוק שעל פי רוב מלבד בסידור וכיוצ"ב אינם מספיק רלוונטים

    בבא בתרא קמא ע"ב
    איתיביה רב נחמן לרב הונא: האומר אם ילדה אשתי זכר יטול מנה - ילדה זכר נוטל
    מנה! אמר ליה: *משנתינו *איני יודע מי שנאה. ולימא ליה: רבי מאיר היא, דאמר:
    אדם מקנה דבר שלא בא לעולם!

    תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2022 21:38

    חשוב לשים לב שיש התקדמות תמידית לכיוון הדקדוק

    ניקח לדוגמה את 'דור הפלגה', שהולך ונכנס התיקון לפיו הה"א היא ה"א הידיעה ולא נכון לכתוב 'דור ההפלגה'

    בספרי אבותינו, כולל הספרותיים והמדוקדקים, רואים סטיות שחוזרות על עצמן בהתאם למנהג דאז... הוי אומר שכתיבה דקדוקית עשויה לעזור לספר לשמור על עדכניות-שפתית גם בעוד כמה עשרות שנים

    אמנם אפשר להמשיך לכתוב ב'קובצים' והספרים התורניים בצורה חופשית...

  • תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2022 21:53

    שכוייח

    תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2022 21:56

    בארטסקרול גם ניקדו 'הַפְלגה', וציינו בהער"ש שלמרות שהנכון 'הַפְלגה' בחרו להשאיר את הניקוד העתיק כי כך נהוג יותר. חושב שכיום אפשר לומר שחבל שלא תיקנו בפנים

  • איך נהוג לכתוב?

    2022 עריכה תורנית שפות
    10
    0 הצבעות
    10 פוסטים
    64 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 04/09/2022 09:34 ג"א הייתי שמח למיחזי באנפי דספרא קדישא הדין...
  • האם לקחת דמי תיוך מחבר

    2022 עבודה תורנית עריכה תורנית
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    10 צפיות
    פ
    תאריך ההודעה המקורית: 02/08/2022 19:45 אני עורך ולפעמים מזדמן לי לתווך גם כן עבודות לאנשים אחרים האם ליטול על זה כסף צדדי הספק מצד אחד יש לי ב"ה אישה וילדים לפרנס. התחייבתי 'ואנא אפלח' כו' ואני רוצה לעמוד בהתחייבות. מצד שני אני עורך שמקבל 80 ש"ח לשעה ובאזור 10000 ש"ח לחודש א"כ את תנאי הכתובה אני מקיים בהידור רב. לכן אני לא צריך לבכות על כל שקל שחסר, אני מדבר על המון אנשים שבוכים כל הזמן, ואם הם יהיו כנים עם בורא עולם שיודע מחשבות לא חסר להם שום כסף אז למה לא לעזור לשני כן בחינם, למה לקחת לו 50 % דמי תייוך על מה שלא עבדת בכלל, אני לא מדבר על מכון שיש לו הוצאות, אלא סתם יהודי שיכול לעזור לשני ונהיה חולה כסף. אני אישית זכית לתווך להמון אנשים בחינם, ספר אהבת חסד של החפץ חיים לא נכתב רק לפנסונירים או אנשים לא נשואים. אשמח לשמוע בהודעה לכולם את דעת העורכים
  • 0 הצבעות
    4 פוסטים
    24 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 11/08/2022 23:12 זה מפני שבבר אילן ישנו התרגום של ר"י קאפח, וזו הערתו על משנה זו: "ובנדפס הוסיף ושינה בכל קטע זה", והיינו שהמתרגם תרגם כאן בתרגום חפשי כפי הבנת לבו אבל אין זה לשון הרמב"ם ממש. From: [email protected] [email protected] On Behalf Of אברהם ר.-טיב Sent: 11 Aug 2022 10:32 PM מאת: To: יוחנן קאהן מאת: Cc: עריכה תורנית Subject: Re: [עריכה תורנית] "בטחו בנפשם והאמינו בעצמם והרגישו בו רצון הבורא" מה שכתבתי קודם הוא מבר אילן, אבל בתורת אמת איתא כן להדיא כמו שכתבת באנציקלופדיה התלמודית מביא כן בשם פיה"מ לרמב"ם, אבל אני מצאתי שכתוב שם "ואז בטח ליבם והבינו שכבר בא הרצון ונגמר החרון ונסתלק מהם" באיכא רבא פתיחתא לג: ר' אבין ור' יוחנן אמרי: יום שביטל החפר מן מתי מדבר. א"ר לוי: כל ערב תשעה באב היה משה מוציא כרוז בכל המחנה ואומר: צאו לחפור, והיו יוצאין וחופרין קברות וישנין בהן. לשחרית היה מוציא כרוז ואומר: קומו והפרישו המתים מן החיים, והיו עומדים ומוצאין עצמן חמשה עשר אלף בפרוטרוט, חסרו שש מאות אלף. ובשנת הארבעים האחרון עשו כן ומצאו עצמן שלמים, אמרו: דומה שטעינו בחשבון, וכן בעשור ובאחד עשר ובשנים עשר ושלשה עשר וארבע עשר. כיון דאיתמלא סיהרא אמרו: דומה שהקב"ה ביטל אותה גזירה מעלינו, וחזרו ועשאוהו יום טוב. ר' משה שפירא זללה"ה היה רגיל תמיד להביא תוספת של דברי הרמב"ם: שאז בטחו בנפשם והאמינו בעצמם והרגישו בו רצון הבורא מישהו יודע היכן זה נמצא ברמב"ם ? אולי בפירוש המשנה ? -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/0739f960-570b-4149-b115-01349c78f249n%40googlegroups.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/0739f960-570b-4149-b115-01349c78f249n%40googlegroups.com?utm_medium=email&utm_source=footer . -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAO%2BCYWAi2tXMEEL%2BfZ60du1GmGvzqKgVUdCtQ8RVt0iAdyG3LA%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAO%2BCYWAi2tXMEEL%2BfZ60du1GmGvzqKgVUdCtQ8RVt0iAdyG3LA%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .
  • 0 הצבעות
    5 פוסטים
    12 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 01/09/2022 19:45 מדרשי הילקוט מלוקטים מהתלמוד הבבלי https://he.wikipedia.org/wiki/תלמוד_בבלי והירושלמי https://he.wikipedia.org/wiki/תלמוד_ירושלמי, מהספרא https://he.wikipedia.org/wiki/ספרא והמכילתא https://he.wikipedia.org/wiki/מכילתא, מדרש רבה https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש_רבה ומדרש תהילים https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש_תהילים , אבות דרבי נתן https://he.wikipedia.org/wiki/אבות_דרבי_נתן , פרקי דרבי אליעזר https://he.wikipedia.org/wiki/פרקי_דרבי_אליעזר ומסכתות קטנות https://he.wikipedia.org/wiki/מסכתות_קטנות , פסיקתא https://he.wikipedia.org/wiki/פסיקתא ותנחומא https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש_תנחומא ועוד מדרשים שנעלמו במשך השנים וזהו למעשה השריד היחיד שלהם, כדוגמת מדרש ויסעו https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש_ויסעו , מדרש אספה https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש_אספה , מדרש אבכיר https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש_אבכיר , ספרי זוטא https://he.wikipedia.org/wiki/ספרי_זוטא, והוא מקור מרכזי בשחזור אותם מדרשים אבודים. מאת: [email protected]
  • יש למישהו מידע האם

    2022
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    4 צפיות
    D
    תאריך ההודעה המקורית: 03/12/2022 23:28 ספרי רבי משולם איגרא יש בטקסט?
  • יש למישהו מידע האם

    2022
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    4 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 04/12/2022 18:27 אמנם כעת ראיתי שהוא לא מעתיק באופן מדויק לוורד ויש לו כמה באגים עשה כהבנתך ב-יום שבת, 3 בדצמבר 2022 בשעה 23:28:42 UTC+2, machonbandl כתב/ה:
  • האם נכון לכתוב: הוא חש במוחשיות...

    2022
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    19 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 20:32 הסיבה שהביטוי "חש במוחשיות" מעלה תחושה חשושה, היא משום שבכתיבה נדרש: "גיוון לשוני". ראו צילום מהספר הפליא עצה. קבצים מצורפים: גיוון לשוני.pdf
  • האם יוסף שלח אגרת לאביו?

    2022
    30
    1
    0 הצבעות
    30 פוסטים
    171 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 27/12/2022 11:39 כדאי לברר מיהו האברך מגבעת שאול, ולשאול אותו. לגבי הגולם מפראג: נראה לי שאמונת הגויים יש בה הרבה הוכחה. כי אם הסיפור לא היה במציאות, מה פתאום שיאמינו למה שהיהודים מספרים, שפעם היה גולם בעיר? הרי כל תושב שם יכול לשאול את הוריו ויאמרו לו שלא שמעו מכך. סיפור כזה יכול להתפס רק אם באמת היה גולם, והגויים קיבלו זאת מהוריהם והוריהם מהוריהם. כך נראה לי. מאת: [email protected]

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים