דילוג לתוכן
מחפשים עורכים, כותבים או מגיהים לספר שלכם?

לרגל השקת הפורום — פרסום מודעות דרושים בלוח המקצועי הוא בחינם לזמן מוגבל!

פרסם מודעה עכשיו ✍️
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

כשכותבים הקדמה למשנה האם נכון לכתוב משנתנו

2022
11 7 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2022 19:31

    כשכותבים הקדמה למשנה לתת רקע האם נכון לכתוב משנתנו מביאה מחלוקת תנאים
    [נוסח שקצת מפריע לי כאילו שהמשנה היא שלנו] או שעדיף לכתוב המשנה מביאה
    מחלוקת תנאים [אגב עדיף משנתנו או משנתינו]
    בתודה מראש

  • תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2022 19:31

    כשכותבים הקדמה למשנה לתת רקע האם נכון לכתוב משנתנו מביאה מחלוקת תנאים
    [נוסח שקצת מפריע לי כאילו שהמשנה היא שלנו] או שעדיף לכתוב המשנה מביאה
    מחלוקת תנאים [אגב עדיף משנתנו או משנתינו]
    בתודה מראש

    תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2022 19:42

    בנוסח הארוך זה,
    המשנה שלפנינו מביאה מחלוקת וכו',
    והמעוניינים לקצר, יעשו מזה - משנתינו (עם י')

  • תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2022 19:42

    בנוסח הארוך זה,
    המשנה שלפנינו מביאה מחלוקת וכו',
    והמעוניינים לקצר, יעשו מזה - משנתינו (עם י')

    תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2022 20:48

    ראה לשון דומה: 'אבינו' / 'אבא שלנו'.

  • תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2022 20:48

    ראה לשון דומה: 'אבינו' / 'אבא שלנו'.

    תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2022 21:29

    אני כותב את דעתי מתוך מה שנהוג בספרות חז"ל וספרי המחברים,
    איך נוהגים לכתוב, ומה הכי קריא לקורא.
    לא מתוך כללי דקדוק שעל פי רוב מלבד בסידור וכיוצ"ב אינם מספיק רלוונטים

    בבא בתרא קמא ע"ב
    איתיביה רב נחמן לרב הונא: האומר אם ילדה אשתי זכר יטול מנה - ילדה זכר נוטל
    מנה! אמר ליה: *משנתינו *איני יודע מי שנאה. ולימא ליה: רבי מאיר היא, דאמר:
    אדם מקנה דבר שלא בא לעולם!

  • תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2022 21:53

    שכוייח

  • תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2022 21:54

    בהקדמות למשניות של ארטסקרול מסורה רייזמן שוטנשטיין מציינים הם משנתינו

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2022 19:42

    בנוסח הארוך זה,
    המשנה שלפנינו מביאה מחלוקת וכו',
    והמעוניינים לקצר, יעשו מזה - משנתינו (עם י')

    תאריך ההודעה המקורית: 17/08/2022 00:30

    דרך אגב, מתניתין = משנתינו.
    כמו גמרין = גמרתינו.
    רחימתין = אהבתינו.
    כל החיים אמרנו זאת ולא ידענו תרגומו הפשוט.

  • תאריך ההודעה המקורית: 17/08/2022 00:30

    דרך אגב, מתניתין = משנתינו.
    כמו גמרין = גמרתינו.
    רחימתין = אהבתינו.
    כל החיים אמרנו זאת ולא ידענו תרגומו הפשוט.

    תאריך ההודעה המקורית: 17/08/2022 00:36

    נפלא עד מאוד!

  • תאריך ההודעה המקורית: 17/08/2022 00:36

    נפלא עד מאוד!

    תאריך ההודעה המקורית: 17/08/2022 06:07

    לכאורה התרגום המילולי ל'מתניתין' הוא משנתינו, אך למעשה נוקטת הגמרא בלשון זו
    גם ביחס למשנה המוחזקת בידינו בניגוד לברייתא.
    למשל: בבא מציעא לא:
    "בימי רבי נשנית משנה זו שבקו כולי עלמא מתניתין [לחזור על גרסת משנתם] ואזלו
    בתר תלמודא [לחשוב בסברא]". ועוד הרבה.
    מכאן גם תנן - שנינו [במשנה] תניא - נשנה [בברייתא].

  • תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2022 21:29

    אני כותב את דעתי מתוך מה שנהוג בספרות חז"ל וספרי המחברים,
    איך נוהגים לכתוב, ומה הכי קריא לקורא.
    לא מתוך כללי דקדוק שעל פי רוב מלבד בסידור וכיוצ"ב אינם מספיק רלוונטים

    בבא בתרא קמא ע"ב
    איתיביה רב נחמן לרב הונא: האומר אם ילדה אשתי זכר יטול מנה - ילדה זכר נוטל
    מנה! אמר ליה: *משנתינו *איני יודע מי שנאה. ולימא ליה: רבי מאיר היא, דאמר:
    אדם מקנה דבר שלא בא לעולם!

    תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2022 21:38

    חשוב לשים לב שיש התקדמות תמידית לכיוון הדקדוק

    ניקח לדוגמה את 'דור הפלגה', שהולך ונכנס התיקון לפיו הה"א היא ה"א הידיעה ולא נכון לכתוב 'דור ההפלגה'

    בספרי אבותינו, כולל הספרותיים והמדוקדקים, רואים סטיות שחוזרות על עצמן בהתאם למנהג דאז... הוי אומר שכתיבה דקדוקית עשויה לעזור לספר לשמור על עדכניות-שפתית גם בעוד כמה עשרות שנים

    אמנם אפשר להמשיך לכתוב ב'קובצים' והספרים התורניים בצורה חופשית...

  • תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2022 21:53

    שכוייח

    תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2022 21:56

    בארטסקרול גם ניקדו 'הַפְלגה', וציינו בהער"ש שלמרות שהנכון 'הַפְלגה' בחרו להשאיר את הניקוד העתיק כי כך נהוג יותר. חושב שכיום אפשר לומר שחבל שלא תיקנו בפנים

  • איך נהוג לכתוב?

    2022
    10
    0 הצבעות
    10 פוסטים
    2 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 04/09/2022 09:34 ג"א הייתי שמח למיחזי באנפי דספרא קדישא הדין...
  • 0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 01/09/2022 19:45 מדרשי הילקוט מלוקטים מהתלמוד הבבלי https://he.wikipedia.org/wiki/תלמוד_בבלי והירושלמי https://he.wikipedia.org/wiki/תלמוד_ירושלמי, מהספרא https://he.wikipedia.org/wiki/ספרא והמכילתא https://he.wikipedia.org/wiki/מכילתא, מדרש רבה https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש_רבה ומדרש תהילים https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש_תהילים , אבות דרבי נתן https://he.wikipedia.org/wiki/אבות_דרבי_נתן , פרקי דרבי אליעזר https://he.wikipedia.org/wiki/פרקי_דרבי_אליעזר ומסכתות קטנות https://he.wikipedia.org/wiki/מסכתות_קטנות , פסיקתא https://he.wikipedia.org/wiki/פסיקתא ותנחומא https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש_תנחומא ועוד מדרשים שנעלמו במשך השנים וזהו למעשה השריד היחיד שלהם, כדוגמת מדרש ויסעו https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש_ויסעו , מדרש אספה https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש_אספה , מדרש אבכיר https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש_אבכיר , ספרי זוטא https://he.wikipedia.org/wiki/ספרי_זוטא, והוא מקור מרכזי בשחזור אותם מדרשים אבודים. מאת: [email protected]
  • האם יש לאי מי

    2022
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 29/09/2022 13:31 https://drive.google.com/file/d/1P9wUFTtmU1WN5F1I0zPTRnIG2kSx5fhZ/view?usp=drivesdk מאת: [email protected]
  • ניקוד נכון

    2022
    10
    0 הצבעות
    10 פוסטים
    0 צפיות
    S
    תאריך ההודעה המקורית: 17/08/2022 06:41 רק שלא ישמע ח"ו שדיברתי מיותר. על מה ששאלו מי הסמיך אותו וכדומה, ע"ז אמרתי שיש הרבה מקום שאפשר להתווכח איתו בעניני הלכה ומנהג. לא שח"ו א"א לסמוך עליו, אלא שכל אחד יכול להבין ולפלפל בתשובות האחרונים כדעתו. שאינו כ"כ כן בדקדוק, למי שיודע יש בזה כללים ברורים די הצורך. ובזה ידוע שהוא דקדקן גדול. אך בכ"ז אי"ז אומר שכל הכתוב שם תורה מסיני. אני אישית יש הרבה אי אי אמון בדברים כלליים, כי לפעמים אתה לומד איזה תשובה והמחבר מוכר לך אותה לפי הבנתו ונטייתו לפסיקה מסויימת. ופתאום אתה מוצא תשובות אחרות לגמרי בכיון אחר. ז"א שצריך לחקור ולחקור הרבה כדי לדעת הדרך הנכונה. כמובן שכ"א לפי דעתו יכריע בענין מה שנראה לו או מה שקיבל מרבותיו. אבל לא בגלל שבסידור מסויים כתבו כך ז"א שזה הלמ"מ, כי דוקא במקרה זה חיפשתי גם בסידורים אחרים גם מדוקדקים מאוד והיה כמה שינויים, ואף שאולי באמת הצדק איתו, לא נביא ובן נביא אני. ע"כ מן הנכון לראות תמיד הרבה מקומות ודעות. El mar, 16 ago 2022 a la(s) 20:12, יצחק רוט ([email protected]) escribió:
  • מקובל לכתוב חשמונאי בלשון רבים ?

    2022
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 14:25 כנראה (מסברא וקצת מחיפוש) המילה "חשמונאי" יכולה להיות רק בסמיכות למילה קודמת. למשל בי"ד של חשמונאי, מלכות חשמונאי, בית חשמונאי, וכיוצ"ב. אבל כשהמילה מופיעה לבד, צריך לכתוב "החשמונאים". ולכן הכיתוב ע"ז דף מ"ג ע"א דחשמונאי עשו מנורה חדשה של עץ, אינו תקין. פשוט תחליף ל"בית חשמונאי" כמו שהכמרא עצמה כותבת בע"ז שם. מאת: [email protected]
  • יש למישהו מידע האם

    2022
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    D
    תאריך ההודעה המקורית: 03/12/2022 23:28 ספרי רבי משולם איגרא יש בטקסט?
  • יש למישהו מידע האם

    2022
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 04/12/2022 18:25 עיין כאן https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20237&pgnum=1 זה לא ממש טקסט פתוח אבל ניתן להעתיק ממנו בקלות ע"י הדגשה ע"ע העכבר בהצלחה ב-יום שבת, 3 בדצמבר 2022 בשעה 23:28:42 UTC+2, machonbandl כתב/ה:
  • האם נכון לכתוב: הוא חש במוחשיות...

    2022
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 20:32 הסיבה שהביטוי "חש במוחשיות" מעלה תחושה חשושה, היא משום שבכתיבה נדרש: "גיוון לשוני". ראו צילום מהספר הפליא עצה. קבצים מצורפים: גיוון לשוני.pdf