דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

אודה להדרכה בכתיבה על טהרת לשון הקודש

2022
101 21 1.2k 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 18/08/2022 04:30

    אגב, יש לי חבר שכתב: עניין מקביל...
    העירו לו שמקביל זו מילה בעברית.
    אמרתי לו שיגיד להם שיש פסוק: "מקבילות הלולאות".
    הוא לא אמר להם. אבל גם אם היה אומר זה לא היה מועיל, כי היו אומרים לו שזה
    עכ"פ דומה לעברית... (כלומר הם לא רגילים להשתמש במילה הזו בהקשר כזה).

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 18/08/2022 22:02

    מי שמעניין אותו שיבדוק, לפני שנים בדקתי וראיתי המון שגיאות בקיצוניים הללו,
    גם בעלון וגם בספר.
    אך זה החלק הפחות חשוב, כי בכל דור יש שינויים, וכל המדרש מלא במילים של גויים
    שגזרו הרג במיתה משונה על כל חכמי ישראל ועל כל מי שלוד תורה.
    וגם במשנה יש דיומדין וכיוצא.
    והשפה של התנ"ך כבר לא היתה רלוונטית עוד ממש אז, אפילו במשלי כבר אין
    'אנכי' ו'ויאמר', וכבר יש 'ואוזל' לו אז יתהלל, ויש ושמת 'סכין' בלועך,
    וכדומה,
    ומי מדבר על דניאל ועזרא שבכלל השתנה לגמרי וחלק ארמית, ובודאי שאחרי זה השתנה
    הרבה הרבה יותר, ובכל הדורות השתנה עוד ועוד, וכיום בס"ה שיחזרו
    את השפה פחות או יותר, ויש עוד שינויים, זה לא הטענה הגדולה כאן.
    הטענות העיקריות הן:
    א. בדורו היה זה ענין של מאדע והשכלה וגויות והתקלקלות.
    ב. אין משאירים שם לרשעים גם במעשיהם הטובים, וממילא כיון שזה זכות שלו
    שר"י אסור לשתף פעולה, ובפרט שהוא לא התכוון לשום מצוה ועשה זאת מתוך כפירה,
    ה"י.
    ג. היו מילים שהוא לא התחשב בחשיבה של התורה, ולא ברגשות היהודיות, וגם
    ניבול פה וכדומה, לדוגמא המילה 'עגבניות' היא בגלל שתכונת הצורה דומה לעגבות,
    (כך אומרים בשם הרב מוצפי שליט"א, והאריך עוד בזה).

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    18.08.22,
    21:53:59

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 18/08/2022 22:02

    מי שמעניין אותו שיבדוק, לפני שנים בדקתי וראיתי המון שגיאות בקיצוניים הללו,
    גם בעלון וגם בספר.
    אך זה החלק הפחות חשוב, כי בכל דור יש שינויים, וכל המדרש מלא במילים של גויים
    שגזרו הרג במיתה משונה על כל חכמי ישראל ועל כל מי שלוד תורה.
    וגם במשנה יש דיומדין וכיוצא.
    והשפה של התנ"ך כבר לא היתה רלוונטית עוד ממש אז, אפילו במשלי כבר אין
    'אנכי' ו'ויאמר', וכבר יש 'ואוזל' לו אז יתהלל, ויש ושמת 'סכין' בלועך,
    וכדומה,
    ומי מדבר על דניאל ועזרא שבכלל השתנה לגמרי וחלק ארמית, ובודאי שאחרי זה השתנה
    הרבה הרבה יותר, ובכל הדורות השתנה עוד ועוד, וכיום בס"ה שיחזרו
    את השפה פחות או יותר, ויש עוד שינויים, זה לא הטענה הגדולה כאן.
    הטענות העיקריות הן:
    א. בדורו היה זה ענין של מאדע והשכלה וגויות והתקלקלות.
    ב. אין משאירים שם לרשעים גם במעשיהם הטובים, וממילא כיון שזה זכות שלו
    שר"י אסור לשתף פעולה, ובפרט שהוא לא התכוון לשום מצוה ועשה זאת מתוך כפירה,
    ה"י.
    ג. היו מילים שהוא לא התחשב בחשיבה של התורה, ולא ברגשות היהודיות, וגם
    ניבול פה וכדומה, לדוגמא המילה 'עגבניות' היא בגלל שתכונת הצורה דומה לעגבות,
    (כך אומרים בשם הרב מוצפי שליט"א, והאריך עוד בזה).

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    18.08.22,
    21:53:59

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 18/08/2022 22:05

    נ.ב.כמדומה שא' מכללי הקבוצה הוא לכבד כל חוג בהשקפה תורנית.
    אולי א' מאיתנו הוא מה'קיצונים'?

    בברכה מרובה

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 18/08/2022 22:05

    נ.ב.כמדומה שא' מכללי הקבוצה הוא לכבד כל חוג בהשקפה תורנית.
    אולי א' מאיתנו הוא מה'קיצונים'?

    בברכה מרובה

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 18/08/2022 22:16

    יתכן שמקור המילה המודרנית "חולצה" הוא שיבוש של "חליצה" דשמשון (שופטים יד יט
    וברש"י שם).

  • תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2022 03:12

    גם אני עקבתי בעבר כמה פעמים אחרי המדור וראיתי שהעקרון להם הוא לבדוק במפרשי
    התנ"ך
    אבל כל אחד יודע שלשון תורה לחוד ולשון חכמים לחוד וכך משתנה הלשון מדור לדור
    ללא ספק
    לדגו' נין ונכד שכבר ראיתי שהם ועוד כמה זעקו נגד המשמעות המקובלת בעברית שהוא
    סילוף של הציונים
    אבל בעלים לתרופה של מוהרנ''ת מברסלב כבר כותב בצורה המקובלת היום (לפני כמאה
    שמונים שנה)
    ובא ללמד על הכלל כולו

    אגב, מספרים שאיזה בחור שאל את הגרש"ז אויירבך בשיעור שאלה במילים כאלו
    ורש''ז רטן בתגובה 'למה אתה משתמש במילים של בן יהודה'

    תאריך ההודעה המקורית: 18/08/2022 22:42

    הרי גם שפת האידיש השתנתה
    קחו בן אדם שעזב את ירושלים לפני ארבעים שנה
    איך הוא מדבר זה שונה לחלוטין מהסלנג העכשווי
    הרשע שמכונה מחדש השפה חידש בסה''כ בערך כמאתיים מילים

  • תאריך ההודעה המקורית: 18/08/2022 22:42

    הרי גם שפת האידיש השתנתה
    קחו בן אדם שעזב את ירושלים לפני ארבעים שנה
    איך הוא מדבר זה שונה לחלוטין מהסלנג העכשווי
    הרשע שמכונה מחדש השפה חידש בסה''כ בערך כמאתיים מילים

    תאריך ההודעה המקורית: 19/08/2022 01:23

    יש לציין כי למחדשי השפה (לפחות הקדמונים שבהם), ישנה נטייה להסתמך על
    המקורות, לצורך ההיבט ה"מדעי"..
    כחובב לשון הקודש (אחר צריפת הסיגים והבדילים), אוכל לומר שאכן יש דברים בגו,
    אולם ישנם מקרים רבים שבאו לתקן ונמצאו מקלקלים.
    ועל כן נמצא רבות שמילים שכביכול חידשה האקדמיא מקורם בספרות חז"ל ואנשי
    האקדמיא נטלו עטרה לעצמם.
    וכבר אמר החכם האקדמיא ללשון העוורת ודפח"ח.
    נקודה למחשבה:
    הביטוי *מספור *במשמעות לתת מספר לפרטים, לכאורה מקורו בחידושי האקדמיא.
    והנה לכאורה.. מקורו בפסוק מפורש בפרשת בלק "מי מנה עפר יעקב ומספר את רובע
    ישראל" דהיינו מי מִסְפֵּר.
    אציין כי כפי הזכור לי לא פירשוהו המפרשים כך..

  • תאריך ההודעה המקורית: 19/08/2022 01:23

    יש לציין כי למחדשי השפה (לפחות הקדמונים שבהם), ישנה נטייה להסתמך על
    המקורות, לצורך ההיבט ה"מדעי"..
    כחובב לשון הקודש (אחר צריפת הסיגים והבדילים), אוכל לומר שאכן יש דברים בגו,
    אולם ישנם מקרים רבים שבאו לתקן ונמצאו מקלקלים.
    ועל כן נמצא רבות שמילים שכביכול חידשה האקדמיא מקורם בספרות חז"ל ואנשי
    האקדמיא נטלו עטרה לעצמם.
    וכבר אמר החכם האקדמיא ללשון העוורת ודפח"ח.
    נקודה למחשבה:
    הביטוי *מספור *במשמעות לתת מספר לפרטים, לכאורה מקורו בחידושי האקדמיא.
    והנה לכאורה.. מקורו בפסוק מפורש בפרשת בלק "מי מנה עפר יעקב ומספר את רובע
    ישראל" דהיינו מי מִסְפֵּר.
    אציין כי כפי הזכור לי לא פירשוהו המפרשים כך..

    תאריך ההודעה המקורית: 19/08/2022 08:41

    הרבה פעמים הם פשוט שלפו מילים מאוד נדירות ממדרש או אפילו מפסוק (לפחות לפי קצת מפרשים), ופרסמו אותן בציבור, כי בזמנינו הן הוצרכו יותר והציבור היה משתמש בשימוש במילה לועזית תחתן.

    וזוהי קליפתן הקשה שלקחו דבר טוב אחד ועשו ממנו עטרת וכל עיקרי היהדות השליכו.

    סיפר יהודי מהימים ההם שא' ממחדשי השפה לחם על כך שעל מכסי הביוב לא יהי' כתוב באותיות עבריות (שם היצרן וכדו') כי אין ראוי שיבזו את לה"ק לדרוך עליה אלא יעשו בסימנים...

    ורגש זה יכולים ללמוד גם אנו.

    From: [email protected] [email protected] On Behalf Of מעשה הכתב
    Sent: 19 Aug 2022 1:23 AM
    מאת: To: עריכה תורנית
    Subject: Re: [עריכה תורנית] אודה להדרכה בכתיבה על טהרת לשון הקודש

    יש לציין כי למחדשי השפה (לפחות הקדמונים שבהם), ישנה נטייה להסתמך על המקורות, לצורך ההיבט ה"מדעי"..

    כחובב לשון הקודש (אחר צריפת הסיגים והבדילים), אוכל לומר שאכן יש דברים בגו, אולם ישנם מקרים רבים שבאו לתקן ונמצאו מקלקלים.

    ועל כן נמצא רבות שמילים שכביכול חידשה האקדמיא מקורם בספרות חז"ל ואנשי האקדמיא נטלו עטרה לעצמם.

    וכבר אמר החכם האקדמיא ללשון העוורת ודפח"ח.

    נקודה למחשבה:

    הביטוי מספור במשמעות לתת מספר לפרטים, לכאורה מקורו בחידושי האקדמיא.

    והנה לכאורה.. מקורו בפסוק מפורש בפרשת בלק "מי מנה עפר יעקב ומספר את רובע ישראל" דהיינו מי מִסְפֵּר.

    אציין כי כפי הזכור לי לא פירשוהו המפרשים כך..

    --
    קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google.
    כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected].
    כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CANE4owEzH_hAZt2y3BYbz7dNEqTf-ZKcV1_z6N-%2BECcCwvxBkA%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CANE4owEzH_hAZt2y3BYbz7dNEqTf-ZKcV1_z6N-%2BECcCwvxBkA%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .

  • תאריך ההודעה המקורית: 19/08/2022 08:41

    הרבה פעמים הם פשוט שלפו מילים מאוד נדירות ממדרש או אפילו מפסוק (לפחות לפי קצת מפרשים), ופרסמו אותן בציבור, כי בזמנינו הן הוצרכו יותר והציבור היה משתמש בשימוש במילה לועזית תחתן.

    וזוהי קליפתן הקשה שלקחו דבר טוב אחד ועשו ממנו עטרת וכל עיקרי היהדות השליכו.

    סיפר יהודי מהימים ההם שא' ממחדשי השפה לחם על כך שעל מכסי הביוב לא יהי' כתוב באותיות עבריות (שם היצרן וכדו') כי אין ראוי שיבזו את לה"ק לדרוך עליה אלא יעשו בסימנים...

    ורגש זה יכולים ללמוד גם אנו.

    From: [email protected] [email protected] On Behalf Of מעשה הכתב
    Sent: 19 Aug 2022 1:23 AM
    מאת: To: עריכה תורנית
    Subject: Re: [עריכה תורנית] אודה להדרכה בכתיבה על טהרת לשון הקודש

    יש לציין כי למחדשי השפה (לפחות הקדמונים שבהם), ישנה נטייה להסתמך על המקורות, לצורך ההיבט ה"מדעי"..

    כחובב לשון הקודש (אחר צריפת הסיגים והבדילים), אוכל לומר שאכן יש דברים בגו, אולם ישנם מקרים רבים שבאו לתקן ונמצאו מקלקלים.

    ועל כן נמצא רבות שמילים שכביכול חידשה האקדמיא מקורם בספרות חז"ל ואנשי האקדמיא נטלו עטרה לעצמם.

    וכבר אמר החכם האקדמיא ללשון העוורת ודפח"ח.

    נקודה למחשבה:

    הביטוי מספור במשמעות לתת מספר לפרטים, לכאורה מקורו בחידושי האקדמיא.

    והנה לכאורה.. מקורו בפסוק מפורש בפרשת בלק "מי מנה עפר יעקב ומספר את רובע ישראל" דהיינו מי מִסְפֵּר.

    אציין כי כפי הזכור לי לא פירשוהו המפרשים כך..

    --
    קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google.
    כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected].
    כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CANE4owEzH_hAZt2y3BYbz7dNEqTf-ZKcV1_z6N-%2BECcCwvxBkA%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CANE4owEzH_hAZt2y3BYbz7dNEqTf-ZKcV1_z6N-%2BECcCwvxBkA%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .

    תאריך ההודעה המקורית: 19/08/2022 17:15

    כאשר יש רפיון אצל החרדים בדבר מסוים, ההשגחה העליונה מסבבת שדוקא החילונים
    יהיו חזקים בו. ואת הדברים הטובים יש ללמוד מהם.

  • תאריך ההודעה המקורית: 19/08/2022 17:15

    כאשר יש רפיון אצל החרדים בדבר מסוים, ההשגחה העליונה מסבבת שדוקא החילונים
    יהיו חזקים בו. ואת הדברים הטובים יש ללמוד מהם.

    תאריך ההודעה המקורית: 19/08/2022 17:22

    לצערינו רבים וטובים חושבים שהאקדמיא ללשון הינו מפעל חיובי. אך למתעמק רוב
    הוראותיהם אינן מונעות מהרצון לשדרג את השפה ולפתח פיתוחה, אלא ממניעים נסתרים
    ואפילו זדוניים ומשיקולים פוליטיים וד"ל..

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 19/08/2022 17:22

    לצערינו רבים וטובים חושבים שהאקדמיא ללשון הינו מפעל חיובי. אך למתעמק רוב
    הוראותיהם אינן מונעות מהרצון לשדרג את השפה ולפתח פיתוחה, אלא ממניעים נסתרים
    ואפילו זדוניים ומשיקולים פוליטיים וד"ל..

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 19/08/2022 17:35

    אני לא חושב כך.
    אני בטוח אתה לא מכיר אותם מקרוב, אז איך אתה מתיימר להבין כך? ועוד, שיש
    עניין לנסות לדון תחילה לכף זכות. סוף סוף הם יהודים.

  • תאריך ההודעה המקורית: 19/08/2022 17:35

    אני לא חושב כך.
    אני בטוח אתה לא מכיר אותם מקרוב, אז איך אתה מתיימר להבין כך? ועוד, שיש
    עניין לנסות לדון תחילה לכף זכות. סוף סוף הם יהודים.

    תאריך ההודעה המקורית: 19/08/2022 17:44

    אני לא מתכוון להתווכח.
    תעקוב אחרי ה'פתרונות' החדשים שהם מעלים חדשים לבקרים ותראה שרבים מהם מונעים
    משיקולים לא טובים כגון שוויון זכויות וערכים חילוניים שונים.
    בעיני זו עובדא וליבנתי את ראיותי עם אנשים שרואים באקדמיא אוטוריטה בתחום
    הלשון העברית, ולא מצאו כל אנשי חיל ידיהם.
    תביא גם בחשבון שהאקדמיא הינה גוף ממלכתי והם מחוייבים לגחמותיהם של הממשל
    הקלוקל, כך שגם אם כוונותיהם רצויות נכפים עליהם מעשים לא רצויים.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 19/08/2022 17:44

    אני לא מתכוון להתווכח.
    תעקוב אחרי ה'פתרונות' החדשים שהם מעלים חדשים לבקרים ותראה שרבים מהם מונעים
    משיקולים לא טובים כגון שוויון זכויות וערכים חילוניים שונים.
    בעיני זו עובדא וליבנתי את ראיותי עם אנשים שרואים באקדמיא אוטוריטה בתחום
    הלשון העברית, ולא מצאו כל אנשי חיל ידיהם.
    תביא גם בחשבון שהאקדמיא הינה גוף ממלכתי והם מחוייבים לגחמותיהם של הממשל
    הקלוקל, כך שגם אם כוונותיהם רצויות נכפים עליהם מעשים לא רצויים.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 19/08/2022 17:47

    א. גם אם יש שיקולים של שוויון זכויות וכדו' (כמו למשל המצאת המילה: ראשת
    הממשלה), אין כאן משהו אנטי דתי מובהק. הדברים שלך מתאימים לתקופת ההשכלה
    שהיתה לפני כמאה שנה, שאז באמת רצון המשכילים היה לחבת בכרם ישראל. היום זו
    מציאות אחרת.
    ב. הממשלה לא מתערבת לאקדמיה בשיקוילם ולא כופה עליה כלום.

  • תאריך ההודעה המקורית: 19/08/2022 17:47

    א. גם אם יש שיקולים של שוויון זכויות וכדו' (כמו למשל המצאת המילה: ראשת
    הממשלה), אין כאן משהו אנטי דתי מובהק. הדברים שלך מתאימים לתקופת ההשכלה
    שהיתה לפני כמאה שנה, שאז באמת רצון המשכילים היה לחבת בכרם ישראל. היום זו
    מציאות אחרת.
    ב. הממשלה לא מתערבת לאקדמיה בשיקוילם ולא כופה עליה כלום.

    תאריך ההודעה המקורית: 19/08/2022 17:51

    א. פיך ענה בך שהם מונעים משיקולים זרים ולא מקצועיים.
    ב. היא פשוט שותלת שם אנשים מטעמה ובכך האקדמיא רוקדת לפי החליל של הממשלה.
    במחשבה שנייה, היא אפילו לא צריכה לשתול אנשים מטעמה, הרבה מהם מקבלים באופן
    טבעי את מרות הממשלה..

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 19/08/2022 17:51

    א. פיך ענה בך שהם מונעים משיקולים זרים ולא מקצועיים.
    ב. היא פשוט שותלת שם אנשים מטעמה ובכך האקדמיא רוקדת לפי החליל של הממשלה.
    במחשבה שנייה, היא אפילו לא צריכה לשתול אנשים מטעמה, הרבה מהם מקבלים באופן
    טבעי את מרות הממשלה..

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 19/08/2022 18:09

    אוסיף כאן דברים שכתבתי בסדנא לעריכה תורנית

    העברית החדשה: לשון הקודש לא הייתה שפת האם של רוב העם היהודי, במשך כאלפיים
    שנות הגלות, אולם בין תופשי התורה, הייתה לשון הקודש בשימוש לצרכים שונים
    לאורך כל הדורות. בדיעבד חשיבות רבה נודעה לשפה המשותפת שהייתה לעם ישראל, שכן
    ניתן לומר שבזכותה, התאפשרה תקשורת בין יהודי הגולה, בכל זמן הגלות, ובפרט בין
    חכמיה, כיון שלכולם הייתה שפה אחת ודברים אחדים, אשר אותם למדו מן התנ"ך
    והמשניות וספרות חז"ל.

    ברם, במאות השנים האחרונות, קמו כמה 'משכילים' בעיניהם (שבגינם ידיעת הדקדוק
    הפכה ל'השכלה'), וניסו ל'החיות' את השפה העברית, מתוך הנחה שהשפה 'קפאה' אי שם
    בימי הביניים, וללא התאמה להווה לא ניתן יהיה להשתמש בה.

    כידוע, ל'מחדשי' השפה העברית יש מה לומר גם בנושא כללי הכתיבה, הפיסוק, ועוד,
    וחלקם מיישרים קו עם סגנון בינלאומי על מנת לייצר אחידות. מתוך אלו, כללים
    רבים כבר הוטמעו באופן הכתיבה בימינו, והינם מקובלים אף בין תופשי התורה. לא
    נתייחס כאן לשאלה, הֲטובה היא אם רעה, אלא נקבל את אופן הכתיבה שהתקבל כבר בין
    כותלי בית המדרש והקרובים אליו.

    מו"ר הרב מאיר מאזוז שליט"א ראש ישיבת כסא רחמים, כתב על מי שמכונה 'מחיֶה
    השפה העברית' "בא לקלקל ונמצא מתקן".[1] <#_ftn1> כוונתו לומר שע"י מפעלו של
    הנ"ל, העברית כיום הינה שפה שניתן להתבטא בה באוצר מילים רחב ובחופשיות, ואף
    שכוונתו לא הייתה טהורה מכל מקום בא תיקון ע"י מעשיו.

    ברם, כל זה אפשר היה לומר, כאשר העוסקים במלאכה זו, היו נאמנים ללשון הקודש,
    לכללי הדקדוק ומבני המשפטים המקוריים, לפירוש האמיתי של המילים, וכיו"ב. אולם
    כאשר הם נוטים קו ומשנים כללי דקדוק יסודיים, או משמעויות של מילים וכיו"ב,
    ודאי שמקלקלים הם, ולמפורסמות אין צריך ראייה. ולכן יש לברור את הוראותיהם
    והצעותיהם בי"ג נפה, ואת הטוב נקבל ואת הרע לא נקבל, וה' יחזיר את כולנו
    בתשובה שלימה בקרוב, אכי"ר.

  • תאריך ההודעה המקורית: 19/08/2022 18:09

    אוסיף כאן דברים שכתבתי בסדנא לעריכה תורנית

    העברית החדשה: לשון הקודש לא הייתה שפת האם של רוב העם היהודי, במשך כאלפיים
    שנות הגלות, אולם בין תופשי התורה, הייתה לשון הקודש בשימוש לצרכים שונים
    לאורך כל הדורות. בדיעבד חשיבות רבה נודעה לשפה המשותפת שהייתה לעם ישראל, שכן
    ניתן לומר שבזכותה, התאפשרה תקשורת בין יהודי הגולה, בכל זמן הגלות, ובפרט בין
    חכמיה, כיון שלכולם הייתה שפה אחת ודברים אחדים, אשר אותם למדו מן התנ"ך
    והמשניות וספרות חז"ל.

    ברם, במאות השנים האחרונות, קמו כמה 'משכילים' בעיניהם (שבגינם ידיעת הדקדוק
    הפכה ל'השכלה'), וניסו ל'החיות' את השפה העברית, מתוך הנחה שהשפה 'קפאה' אי שם
    בימי הביניים, וללא התאמה להווה לא ניתן יהיה להשתמש בה.

    כידוע, ל'מחדשי' השפה העברית יש מה לומר גם בנושא כללי הכתיבה, הפיסוק, ועוד,
    וחלקם מיישרים קו עם סגנון בינלאומי על מנת לייצר אחידות. מתוך אלו, כללים
    רבים כבר הוטמעו באופן הכתיבה בימינו, והינם מקובלים אף בין תופשי התורה. לא
    נתייחס כאן לשאלה, הֲטובה היא אם רעה, אלא נקבל את אופן הכתיבה שהתקבל כבר בין
    כותלי בית המדרש והקרובים אליו.

    מו"ר הרב מאיר מאזוז שליט"א ראש ישיבת כסא רחמים, כתב על מי שמכונה 'מחיֶה
    השפה העברית' "בא לקלקל ונמצא מתקן".[1] <#_ftn1> כוונתו לומר שע"י מפעלו של
    הנ"ל, העברית כיום הינה שפה שניתן להתבטא בה באוצר מילים רחב ובחופשיות, ואף
    שכוונתו לא הייתה טהורה מכל מקום בא תיקון ע"י מעשיו.

    ברם, כל זה אפשר היה לומר, כאשר העוסקים במלאכה זו, היו נאמנים ללשון הקודש,
    לכללי הדקדוק ומבני המשפטים המקוריים, לפירוש האמיתי של המילים, וכיו"ב. אולם
    כאשר הם נוטים קו ומשנים כללי דקדוק יסודיים, או משמעויות של מילים וכיו"ב,
    ודאי שמקלקלים הם, ולמפורסמות אין צריך ראייה. ולכן יש לברור את הוראותיהם
    והצעותיהם בי"ג נפה, ואת הטוב נקבל ואת הרע לא נקבל, וה' יחזיר את כולנו
    בתשובה שלימה בקרוב, אכי"ר.

    תאריך ההודעה המקורית: 20/08/2022 23:02

    אכן כאשר העלו את נושא השימוש בלשון לקידום רעיונות "נאורים", זה מחבר קצוות רבים, בשנים האחרונות ראשי המדברים ב"תרבות" החילונית החלו להבין שרעיונות תרבותיים יכולים לחדור דרך כל מיני מקומות שלא חשבו עליהם, כמו המלחמה המזוהמת שלהם לכתוב בשמות ההורים "הורה 1" ו"הורה 2" במקום אב ואם, והמלחמה להכניס בנות לצבא לכל מיני מקומות שמעולם לא חלמו.

    וכחלק מזה הם רוצים להחדיר ללשון מונחים שבאים מתוך עולמם המהונדס והמשוקץ, וזאת בניגוד לשנים קודמות שלא נתקלנו במערך מכוון בכיוון זה, והדוגמאות השליליות שרגילים להביא אינן באופן מכוון, אלא דרך טבע שאדם שמוחו לא טהור גם רעיונותיו והגיגיו אינם טהורים. אבל כאשר הדברים נעשים באופן מכוון וכאשר כת הרפורמים ימ"ש משתלטים על עמדות חשובות במדינה נעשו הכל חשודים וחייבים לערוך שבע חקירות על כל מה שמביאים מהם.

    ולאפוקי מאי אלו תמימים שטועים לדון לכף זכות גם כאלה שאסור לדון לכף זכות, וראשי התרבות החילונית הם מקליפה דערב רב וחלילה לדון אותם לכף זכות.

    מאת: From: מעשה הכתב
    Sent: 19 Aug 2022 6:10 PM
    מאת: To: אליהו עבוד
    מאת: Cc: [email protected]; עריכה תורנית
    Subject: Re: [עריכה תורנית] אודה להדרכה בכתיבה על טהרת לשון הקודש

    אוסיף כאן דברים שכתבתי בסדנא לעריכה תורנית

    העברית החדשה: לשון הקודש לא הייתה שפת האם של רוב העם היהודי, במשך כאלפיים שנות הגלות, אולם בין תופשי התורה, הייתה לשון הקודש בשימוש לצרכים שונים לאורך כל הדורות. בדיעבד חשיבות רבה נודעה לשפה המשותפת שהייתה לעם ישראל, שכן ניתן לומר שבזכותה, התאפשרה תקשורת בין יהודי הגולה, בכל זמן הגלות, ובפרט בין חכמיה, כיון שלכולם הייתה שפה אחת ודברים אחדים, אשר אותם למדו מן התנ"ך והמשניות וספרות חז"ל.

    ברם, במאות השנים האחרונות, קמו כמה 'משכילים' בעיניהם (שבגינם ידיעת הדקדוק הפכה ל'השכלה'), וניסו ל'החיות' את השפה העברית, מתוך הנחה שהשפה 'קפאה' אי שם בימי הביניים, וללא התאמה להווה לא ניתן יהיה להשתמש בה.

    כידוע, ל'מחדשי' השפה העברית יש מה לומר גם בנושא כללי הכתיבה, הפיסוק, ועוד, וחלקם מיישרים קו עם סגנון בינלאומי על מנת לייצר אחידות. מתוך אלו, כללים רבים כבר הוטמעו באופן הכתיבה בימינו, והינם מקובלים אף בין תופשי התורה. לא נתייחס כאן לשאלה, הֲטובה היא אם רעה, אלא נקבל את אופן הכתיבה שהתקבל כבר בין כותלי בית המדרש והקרובים אליו.

    מו"ר הרב מאיר מאזוז שליט"א ראש ישיבת כסא רחמים, כתב על מי שמכונה 'מחיֶה השפה העברית' "בא לקלקל ונמצא מתקן".[1] כוונתו לומר שע"י מפעלו של הנ"ל, העברית כיום הינה שפה שניתן להתבטא בה באוצר מילים רחב ובחופשיות, ואף שכוונתו לא הייתה טהורה מכל מקום בא תיקון ע"י מעשיו.

    ברם, כל זה אפשר היה לומר, כאשר העוסקים במלאכה זו, היו נאמנים ללשון הקודש, לכללי הדקדוק ומבני המשפטים המקוריים, לפירוש האמיתי של המילים, וכיו"ב. אולם כאשר הם נוטים קו ומשנים כללי דקדוק יסודיים, או משמעויות של מילים וכיו"ב, ודאי שמקלקלים הם, ולמפורסמות אין צריך ראייה. ולכן יש לברור את הוראותיהם והצעותיהם בי"ג נפה, ואת הטוב נקבל ואת הרע לא נקבל, וה' יחזיר את כולנו בתשובה שלימה בקרוב, אכי"ר.

    א. פיך ענה בך שהם מונעים משיקולים זרים ולא מקצועיים.

    ב. היא פשוט שותלת שם אנשים מטעמה ובכך האקדמיא רוקדת לפי החליל של הממשלה.

    במחשבה שנייה, היא אפילו לא צריכה לשתול אנשים מטעמה, הרבה מהם מקבלים באופן טבעי את מרות הממשלה..

    א. גם אם יש שיקולים של שוויון זכויות וכדו' (כמו למשל המצאת המילה: ראשת הממשלה), אין כאן משהו אנטי דתי מובהק. הדברים שלך מתאימים לתקופת ההשכלה שהיתה לפני כמאה שנה, שאז באמת רצון המשכילים היה לחבת בכרם ישראל. היום זו מציאות אחרת.

    ב. הממשלה לא מתערבת לאקדמיה בשיקוילם ולא כופה עליה כלום.

    אני לא מתכוון להתווכח.

    תעקוב אחרי ה'פתרונות' החדשים שהם מעלים חדשים לבקרים ותראה שרבים מהם מונעים משיקולים לא טובים כגון שוויון זכויות וערכים חילוניים שונים.

    בעיני זו עובדא וליבנתי את ראיותי עם אנשים שרואים באקדמיא אוטוריטה בתחום הלשון העברית, ולא מצאו כל אנשי חיל ידיהם.

    תביא גם בחשבון שהאקדמיא הינה גוף ממלכתי והם מחוייבים לגחמותיהם של הממשל הקלוקל, כך שגם אם כוונותיהם רצויות נכפים עליהם מעשים לא רצויים.

    אני לא חושב כך.

    אני בטוח אתה לא מכיר אותם מקרוב, אז איך אתה מתיימר להבין כך? ועוד, שיש עניין לנסות לדון תחילה לכף זכות. סוף סוף הם יהודים.

    לצערינו רבים וטובים חושבים שהאקדמיא ללשון הינו מפעל חיובי. אך למתעמק רוב הוראותיהם אינן מונעות מהרצון לשדרג את השפה ולפתח פיתוחה, אלא ממניעים נסתרים ואפילו זדוניים ומשיקולים פוליטיים וד"ל..

    כאשר יש רפיון אצל החרדים בדבר מסוים, ההשגחה העליונה מסבבת שדוקא החילונים יהיו חזקים בו. ואת הדברים הטובים יש ללמוד מהם.

    הרבה פעמים הם פשוט שלפו מילים מאוד נדירות ממדרש או אפילו מפסוק (לפחות לפי קצת מפרשים), ופרסמו אותן בציבור, כי בזמנינו הן הוצרכו יותר והציבור היה משתמש בשימוש במילה לועזית תחתן.

    וזוהי קליפתן הקשה שלקחו דבר טוב אחד ועשו ממנו עטרת וכל עיקרי היהדות השליכו.

    סיפר יהודי מהימים ההם שא' ממחדשי השפה לחם על כך שעל מכסי הביוב לא יהי' כתוב באותיות עבריות (שם היצרן וכדו') כי אין ראוי שיבזו את לה"ק לדרוך עליה אלא יעשו בסימנים...

    ורגש זה יכולים ללמוד גם אנו.

    From: [email protected] mailto:[email protected] <[email protected] mailto:[email protected] > On Behalf Of מעשה הכתב
    Sent: 19 Aug 2022 1:23 AM
    To: עריכה תורנית <[email protected] mailto:[email protected] >
    Subject: Re: [עריכה תורנית] אודה להדרכה בכתיבה על טהרת לשון הקודש

    יש לציין כי למחדשי השפה (לפחות הקדמונים שבהם), ישנה נטייה להסתמך על המקורות, לצורך ההיבט ה"מדעי"..

    כחובב לשון הקודש (אחר צריפת הסיגים והבדילים), אוכל לומר שאכן יש דברים בגו, אולם ישנם מקרים רבים שבאו לתקן ונמצאו מקלקלים.

    ועל כן נמצא רבות שמילים שכביכול חידשה האקדמיא מקורם בספרות חז"ל ואנשי האקדמיא נטלו עטרה לעצמם.

    וכבר אמר החכם האקדמיא ללשון העוורת ודפח"ח.

    נקודה למחשבה:

    הביטוי מספור במשמעות לתת מספר לפרטים, לכאורה מקורו בחידושי האקדמיא.

    והנה לכאורה.. מקורו בפסוק מפורש בפרשת בלק "מי מנה עפר יעקב ומספר את רובע ישראל" דהיינו מי מִסְפֵּר.

    אציין כי כפי הזכור לי לא פירשוהו המפרשים כך..

    --
    קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google.
    כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected].
    כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CANE4owEzH_hAZt2y3BYbz7dNEqTf-ZKcV1_z6N-%2BECcCwvxBkA%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CANE4owEzH_hAZt2y3BYbz7dNEqTf-ZKcV1_z6N-%2BECcCwvxBkA%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .

    --
    קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google.
    כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected].
    כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/04dc01d8b38e%245e5dc080%241b194180%24%40gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/04dc01d8b38e%245e5dc080%241b194180%24%40gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .

  • תאריך ההודעה המקורית: 19/08/2022 17:47

    א. גם אם יש שיקולים של שוויון זכויות וכדו' (כמו למשל המצאת המילה: ראשת
    הממשלה), אין כאן משהו אנטי דתי מובהק. הדברים שלך מתאימים לתקופת ההשכלה
    שהיתה לפני כמאה שנה, שאז באמת רצון המשכילים היה לחבת בכרם ישראל. היום זו
    מציאות אחרת.
    ב. הממשלה לא מתערבת לאקדמיה בשיקוילם ולא כופה עליה כלום.

    תאריך ההודעה המקורית: 21/08/2022 01:13

    בס"ד

    ענין השוויון הוא משהו חילוני/שמאלני מאוד, ונובע מרצונם לעוות ולפגוע בבריאה
    כפי שטבעה הקב"ה שאין כזה דבר "שוויון" בהמון תחומים, ובכדי לחפש תחליף לדת,
    זה נהיה אצלם משהו "דתי". וכן בשאר הערכים המעוותים שלהם.
    לא צריך להגיע להשפעת הממשלה כדי לדעת ולהבין שכל דבר שקשור לאקדמיה הוא
    מקולקל מאוד ומחוץ לתחום שלנו [הרי אקדמיה ביסודה היא כפירה וכן הוא עד היום
    כידוע ואכמ"ל], והאקדמיה ללשון העברית בכלל זה. יש להם ערכים שונים מאוד משלנו
    ומעוותים מאוד ופעמים רבות החלטותיהם נובעות מערכים זרים אלו, ועלינו להתרחק
    מהם הרבה יותר מכמטחווי קשת, בפרט אנו העורכים התורניים שיש להם חלק גדול
    בהנחלת התורה לעם ישראל.
    ודי בזה.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/08/2022 01:13

    בס"ד

    ענין השוויון הוא משהו חילוני/שמאלני מאוד, ונובע מרצונם לעוות ולפגוע בבריאה
    כפי שטבעה הקב"ה שאין כזה דבר "שוויון" בהמון תחומים, ובכדי לחפש תחליף לדת,
    זה נהיה אצלם משהו "דתי". וכן בשאר הערכים המעוותים שלהם.
    לא צריך להגיע להשפעת הממשלה כדי לדעת ולהבין שכל דבר שקשור לאקדמיה הוא
    מקולקל מאוד ומחוץ לתחום שלנו [הרי אקדמיה ביסודה היא כפירה וכן הוא עד היום
    כידוע ואכמ"ל], והאקדמיה ללשון העברית בכלל זה. יש להם ערכים שונים מאוד משלנו
    ומעוותים מאוד ופעמים רבות החלטותיהם נובעות מערכים זרים אלו, ועלינו להתרחק
    מהם הרבה יותר מכמטחווי קשת, בפרט אנו העורכים התורניים שיש להם חלק גדול
    בהנחלת התורה לעם ישראל.
    ודי בזה.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 21/08/2022 01:15

    קח מהם את הדברים הטובים. הרמב"ם אמר: "קבל האמת ממי שאמרה".

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/08/2022 01:15

    קח מהם את הדברים הטובים. הרמב"ם אמר: "קבל האמת ממי שאמרה".

    תאריך ההודעה המקורית: 21/08/2022 01:16

    והוא הביא דברים מהפילוסוף אריסטו, שהיה גוי רשע מאוד כידוע.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 19/08/2022 08:41

    הרבה פעמים הם פשוט שלפו מילים מאוד נדירות ממדרש או אפילו מפסוק (לפחות לפי קצת מפרשים), ופרסמו אותן בציבור, כי בזמנינו הן הוצרכו יותר והציבור היה משתמש בשימוש במילה לועזית תחתן.

    וזוהי קליפתן הקשה שלקחו דבר טוב אחד ועשו ממנו עטרת וכל עיקרי היהדות השליכו.

    סיפר יהודי מהימים ההם שא' ממחדשי השפה לחם על כך שעל מכסי הביוב לא יהי' כתוב באותיות עבריות (שם היצרן וכדו') כי אין ראוי שיבזו את לה"ק לדרוך עליה אלא יעשו בסימנים...

    ורגש זה יכולים ללמוד גם אנו.

    From: [email protected] [email protected] On Behalf Of מעשה הכתב
    Sent: 19 Aug 2022 1:23 AM
    מאת: To: עריכה תורנית
    Subject: Re: [עריכה תורנית] אודה להדרכה בכתיבה על טהרת לשון הקודש

    יש לציין כי למחדשי השפה (לפחות הקדמונים שבהם), ישנה נטייה להסתמך על המקורות, לצורך ההיבט ה"מדעי"..

    כחובב לשון הקודש (אחר צריפת הסיגים והבדילים), אוכל לומר שאכן יש דברים בגו, אולם ישנם מקרים רבים שבאו לתקן ונמצאו מקלקלים.

    ועל כן נמצא רבות שמילים שכביכול חידשה האקדמיא מקורם בספרות חז"ל ואנשי האקדמיא נטלו עטרה לעצמם.

    וכבר אמר החכם האקדמיא ללשון העוורת ודפח"ח.

    נקודה למחשבה:

    הביטוי מספור במשמעות לתת מספר לפרטים, לכאורה מקורו בחידושי האקדמיא.

    והנה לכאורה.. מקורו בפסוק מפורש בפרשת בלק "מי מנה עפר יעקב ומספר את רובע ישראל" דהיינו מי מִסְפֵּר.

    אציין כי כפי הזכור לי לא פירשוהו המפרשים כך..

    --
    קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google.
    כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected].
    כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CANE4owEzH_hAZt2y3BYbz7dNEqTf-ZKcV1_z6N-%2BECcCwvxBkA%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CANE4owEzH_hAZt2y3BYbz7dNEqTf-ZKcV1_z6N-%2BECcCwvxBkA%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .

    תאריך ההודעה המקורית: 21/08/2022 01:16

    בס"ד

    לא צריך להגיע אליהם... שמעתי פעם שהרה"ק מהר"א מבעלזא זי"ע היה נזהר מלדרוך
    על כל כיתוב בלה"ק גם ע"ג בורות ביוב/חשמל/מים/טלפון וכיו"ב.

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/08/2022 01:15

    קח מהם את הדברים הטובים. הרמב"ם אמר: "קבל האמת ממי שאמרה".

    תאריך ההודעה המקורית: 21/08/2022 01:20

    בס"ד

    איך אפשר לקבל דברים טובים מן הכופרים? הרי חז"ל כבר שואלים לגבי רבי מאיר
    תלמידו של אלישע בן אבויה שיצא לתרבות רעה עד שקראוהו חז"ל "אחר", כיצד קיבל
    ממנו? ומתרצת שתוכו אכל וקליפתו זרק. ורק רבי מאיר הקדוש היה מסוגל לכך, איך
    אנחנו יתמי דיתמי נוכל לעשות זאת? הרי כידוע מספה"ק "נפש הרשע עטוף בדיבורו".
    אולי אפשר לקרוא זאת בעיתון בשמו, אך ודאי שלא להשתמש בו לעבוה"ק, ולא להביא
    ראיה מדבריו כאילו הוא שווה את זה.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/08/2022 01:16

    בס"ד

    לא צריך להגיע אליהם... שמעתי פעם שהרה"ק מהר"א מבעלזא זי"ע היה נזהר מלדרוך
    על כל כיתוב בלה"ק גם ע"ג בורות ביוב/חשמל/מים/טלפון וכיו"ב.

    תאריך ההודעה המקורית: 21/08/2022 01:20

    אני נוהג להליץ על כיו"ב "חכמה בגויים תאמין תורה בגויים אל תאמין".
    דהיינו שכאשר הדברים הינם בגדר חכמה, אפשר ללמוד אפילו מגויים (יש מה לצדד
    שחילוניים גרועים מהם וכמו שאין להתווכח עם כופר יהודי ואכמ"ל).
    אולם כאשר מדובר בתורה - דהיינו הוראה, לא נאבה ולא נשמע. כיון שהוראותיהם
    נובעות מרוע לבבם, ולא מרצון להגיע לטוב למועיל ולאמת

  • 0 הצבעות
    10 פוסטים
    41 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 27/07/2022 12:10 בס"ד הבהרה: התכוונתי לפי מה שראיתי כשניסיתי לעשות זאת, ולא בסרטון שהגישה שלי אליו חסומה. מאת: [email protected]
  • לשון מתלבט

    2022 מקורות תורניים מדרש
    9
    0 הצבעות
    9 פוסטים
    43 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 03/08/2022 23:37 איני יודע למי ידוע מה שכתבו "ידוע", אבל לשון מתלבט כבר מופיע בפוסקים במשמעות זו או דומה לזו, כגון שו"ת הריטב"א (סימן עט), ותחלת דבר ראיתיו מתלבט במה שאמרו בדין הקדש דאמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט אם הוא כמסירה ממש אם לאו, ואמ' דלאו כמסירה ממש דא"כ אין שאלה בהקדש. ובשו"ת דבר אברהם ח"ב סימן ט', דהנה מתלבט אני לפ"מ שפירש"י ותוס' דאין חייבין אצללתא דדמא עד דאיכא כזית דם גמור. ובתי"ט מנחות פי"א מ"ח, ואין להתלבט עוד במה שנתלבט הכ"מ בזה. ובכתב סופר גיטין ל"ט ע"א, הא מני רבי מאיר הוא וכו'. עיין פני יהושע שהאריך בפירוש הסוגיא, ואלו ראה חידושי ר"ן לא היה מתלבט כל כך, עיין בו ותמצא בו דייך. והגם שכולם ניתן להסב לכאורה גם למשמעות של טירחא ומאמץ, מ"מ מי שהבין לשון היסוס ואי ודאות אין להאשימו כ"כ, דהיינו נמי שמצדד לכאן ולכאן, וכך דרך הלשון שמילים משנות מעט את משמעותן במשך הדורות. דוגמא לדבר, עץ, בלשון תורה הוא גם הצמח המחובר, ובלשון חז"ל רק החומר לבנין, והצמח נקרא אילן. ואיני מביא ממחברי דורינו שאצלם הוחלט לגמרי שהוא כפירושו בלשון הדיבור. מאת: From: א.י. מישקין Sent: 3 Aug 2022 11:15 PM מאת: To: נפתלי צבי יוסף ווימער מאת: Cc: דוד וסרמן [email protected]; יצחק רוט [email protected]; אלחנן סגרון [email protected]; אליעזר סילבר [email protected]; Chaim Erlanger [email protected]; עריכה תורנית Subject: Re: [עריכה תורנית] לשון מתלבט בס"ד "כל טינופת לא תטנפך" עדיין המפרש כך ותולה פירושו בדברי ראב"ע [בכל מקום שכך אכן פירש] קדוש יאמר לו. זה שיש מי שעשה פלסתר זה לא אומר על מי שכוונתו רחוקה מכך מזרח ממערב שאינו יכול לתלות פירוש בקדוש עליון מראשונים כמלאכים רבינו הראב"ע. ידוע שאותו ממציא העברית העדיף לקחת את פירוש הראב"ע כגון ירקרק או אדמדם וכיוצ"ב משלי י ח חֲכַם לֵב יִקַּח מִצְוֹת וֶאֱוִיל שְׂפָתַיִם יִלָּבֵט. הושע ד יד לֹא אֶפְקוֹד עַל בְּנוֹתֵיכֶם כִּי תִזְנֶינָה וְעַל כַּלּוֹתֵיכֶם כִּי תְנָאַפְנָה כִּי הֵם עִם הַזֹּנוֹת יְפָרֵדוּ וְעִם הַקְּדֵשׁוֹת יְזַבֵּחוּ וְעָם לֹא יָבִין יִלָּבֵט. כל המפרשים מפרשים "ילבט" בענין טירחה ויגיעה או כיו"ב. חוץ מהראב"ע בהושע: ומלת ילבט - בלשון ישמעאל: כמשתבש , שלא ידע מה לעשות; וכמהו "ואויל שפתים ילבט" (מש' י , ח). ישנם מקרים שבפירוש המקרא נחלקו המפרשים ואילו בלשון המדוברת (אולי אפילו לפני כמה וכמה דורות) התקבל פירוש אחד, ופשיטא שכיום זה הפירוש היחיד כלפי לשונות נתחברו בדורות אלו, אבל כלפי המקרא עדין ישנם שני פירושים אפשריים ואין בידינו להכריע. גם בלשונות המשנה ישנן מילים שאין פירושן מוסכם, וכמדומני שיש כמה מילים שבמשך הדורות התקבל להשתמש בהן עפ"י אחד הפירושים, ובודאי אין זה הכרעה לגבי הפירוש האמיתי במשנה, אבל כך התקבל בשימוש. ויכול להיות שלפעמים זה בא מחמת שאותה מילה היתה נצרכת מאוד בשפה, ולפיכך סמכו על אותו פירוש כדי למצוא מילה עברית לאותו הדבר. ובמילה מתלבט זה מאוד מסתבר, כי אין לנו מילה שמתארת זאת באופן מדוייק כ"כ, ולכן מעדיפים את הפירוש הזה מטעמי נוחות. דרך אגב משמעות רש"י (ריש דברים פס' ב') ש'שכינה מתלבטת' היינו טורחת, ולא כמש"כ השפ"ח ממהרת. וכן ברש"י בהעלתך 'כמה לבטנו בדרך' - כמה טרחנו, וכ"כ שם השפ"ח. דברי רש"י הם ממש סתירא לפרוש המקובל, כי אם זה ממהר היינו שאינו חושב הרבה ואינו מסופק. גם הרד"ק בשרשיו בפירוש ראשון בשם אביו ערך לבט מפרש כרש"י. ופירוש שני "לשון אחרת יתלבט כמו פוסח וכו' והענין השני פוסח הוא במה שיצוה על שתי הסעפים ולא יתברר לא האמת". ואולי כוונתו למשמעות שבשימוש השפה היום. אסור לשאול מה נכון אם זה נשמע שיש צד שדברי רש"י ז"ל חלילה ... תכתוב: אולי יש ב' משמעיות (בחז"לים), אולי זה השתנה בלשון חכמים לחוד (בזמנים), אולי זה תלוי בא"י ובבל (בארצות), וכיוצא בזה, ושמי שיכול שיעזור לך למצוא מקורות וסיועים לזה. תמיד ידעתי שלשון מתלבט הוא מלשון ספק ורש''י בפרשתן כתב שהוא מלשון ממהר מהו הנכון? -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל- https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAEhRn0xX%3DeT04Xgd4jp%2B3jq_vi1cVR1rEHLiNqfb1vH3hWPBVg%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAEhRn0xX%3DeT04Xgd4jp%2B3jq_vi1cVR1rEHLiNqfb1vH3hWPBVg%40mail.gmail.com. https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 02.08.22, 16:59:48 https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAF4%2BCpZp4RFKMjjfbN0AVzXcTuTssQqTp_yxFbEt%3DxK8tuF7YQ%40mail.gmail.com. https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CADyFv0GXjqgL4xd1K%3Dp0vwrxEXO6q4xp8rj2YrcW6WqsomUU2Q%40mail.gmail.com. https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CALCmKgq%2BMKWOvxUo%2BsVBXba7%3DjZQOoDhP%3DGHZ9koAsjBicVd2Q%40mail.gmail.com. https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CANOjfkZRkovhN83nynjFU7Y%3DwRrmZeqZ0vbvad6p%2BLqgf3UjGQ%40mail.gmail.com. https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAOw84rGaKQr1_rfcXVE511BxajvkkSgoQq0p9iwMNehgdg6PLw%40mail.gmail.com.
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    6 צפיות
    A
    תאריך ההודעה המקורית: 18/08/2022 11:33 יישר כוחכם
  • 0 הצבעות
    5 פוסטים
    25 צפיות
    A
    תאריך ההודעה המקורית: 18/08/2022 11:54 על ידי שניכם, מן הא ומן הא תרווח שמעתתא
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    12 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 06/10/2022 13:33 שמירת הלשון שער ב (שער התבונה) פרק ח: [image: image.png] מאת: [email protected]
  • 0 הצבעות
    32 פוסטים
    172 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 01/11/2022 17:30 להלן תוכן הכנס, מתוך עלון של "נקודה הוצאה לאור": בגליון זה נביא בפניכם, חלק מהחידושים שהוצגו בכנס הרביעי של "בית הוועד לעריכת כתבי רבותינו". ניתן לומר כי הנושא שעמד בקדמת הבימה הוא "בינה מלאכותית" - דהיינו יכולת ממוחשבת לנתח טקסט על פי ההקשר בו הוא נמצא, כביכול המחשב "מבין" את הכתוב. אתם מוזמנים להתרשם מהחדשות. דיקטה מי שמובילה את התחום של בינה מלאכותית היא עמותת "דיקטה", המפתחת כלים רבים הקשורים לניתוח טקסטים. בכנס הנוכחי הוצג כלי חדש בשם "מייבין", הכלי מפענח ראשי תיבות (תורניים), יודע להציע ולהשלים מילים חסרות, לפסק ולנקד בהתאם לכתוב. נציין לצורך הדוגמא את המילה "דיין", פעמים הוראתה - שם התואר של העוסק בדין, פעמים הוראתה מלשון די - 'כל הנשים דיין שעתן', ופעמים שהכוונה ליין בתוספת אות השימוש הארמית - דל"ת. התוכנה מצליחה לפענח את המילה, לפי שיבוצה בטקסט. השימוש העיקרי בכלי הוא פיענוח סריקת OCR - הפרדת טקסט מתוך צילום או סריקה של ספר, ופיענוח נכון של הטקסט המופיע בו. שימוש דומה הוא עזרה בפיענוח כתבי-יד שאינם ברורים, הבינה מלאכותית מציעה מילים להשלמה, ועל ידי כך ניתן להעזר בפיענוח שרידי האותיות, שבעיני האדם נדמים בטעות לאותיות אחרות. באתר "דיקטה" הועלו כבר 136 ספרים שעברו פיענוח, כאשר את חלקם לא ניתן למצוא במאגרי טקסט אחרים, וניתן להורידם לשימוש חופשי. בהמשך הכלי יפתח לשימוש ציבורי. נכון לעכשיו, לא נראה כי "דיקטה" שוקלת את האפשרות לשימוש שאיננו מקוון. פרויקט השו"ת - בר אילן גם ב"פרויקט השו"ת" מכניסים את הבינה המלאכותית לשימוש, אם עד היום פעלו באופן ידני לחבר את מראי מקומות באמצעות היפר לינקים, כעת יעשה זיהוי אוטומטי, אך לא רק עבור הפניות מדוייקות, אלא גם להפניות כדוגמת "וכן כתב הרא"ש בשלהי פרק הכותב". מה שיאפשר העלאה רבה יותר של טקסטים חדשים, ושיתופי פעולה עם מאגרים אחרים. תתווסף אפשרות חדשה של מיון תוצאות - לפי סמכות, דהיינו, ככל שיש יותר ספרים המקשרים לאותו ספר, כפי הנראה סמכותו מרובה יותר, והוא יקבל עדיפות בתוצאות החיפוש. בניית מעטפת עיצובית חדשה ומעודכנת לגירסה השולחנית, והתאמת הגירסה המקוונת. וכן התאמה של המערכת למערכות הפעלה נוספות. סְפַרִיא מאגר המכיל ספרים רבים הניתנים להורדה, וחלקם ניתנים לשימוש חופשי. יש לציין כי במאגר ישנם ספרים שאינם נמצאים במאגרים דומים. המיוחדות של פרויקט זה, הוא ההקשר שנעשה בין האיזכורים השונים המוליכים אלו אלו. לפני כחצי שנה חסמה "נטפרי" את הגישה למאגר זה, מאחר שהוכנסו לתוכו ספרים שאין רוח חכמים נוחה מהם. נציג הפרויקט נשאל במהלך ההרצאה: "האם "ספריא" מעוניינת לתת פתרון לדבר הזה?", אך הוא השיב בשלילה. כמו כן אין כל תכנון לאפשר את השימוש בצורה שאיננה מקוונת. נציין כי מאגר "שיתופתא" מבית מכון "חכמת התורה" שוקד בימים אלו על פתרון ראוי לבני תורה, ולשמש סנן מפני כתבים פסולים, כשם ש"המכלול" פועל להנגיש אנציקלופדיה המתאימה לבני תורה. בנוסף, מאגר "שיתופתא" מאפשר את השימוש במאגר בצורה שאיננה מקוונת, על ידי אונקי מיוחד. כמו כן עמלים המפתחים על בניית מנוע חיפוש. אוצר החכמה לאחר שבגירסה 19 הוחלפה המערכת הישנה, והוצבה תחתיה מערכת חדשה - אשר החידוש בה לא רק בחידושה של המעטפת, אלא גם ליבת המערכת נבנתה ועודכנה מחדש, וכך הגירסה השולחנית תואמת במדויק לגירסה המקוונת. בהמשך תתאפשר הגישה לאוצר המקוןן לכל מי שבידו גירסה שולחנית. הספרייה מכילה נכון להיום 120,121 ספרים, כאשר רוב רובם של הספרים שאין עליהם זכויות יוצרים הוכנסו למאגר. אמת שניתן להוסיף מאות דפוסי ש"ס שונים, שחלקם נדפסו באופן חלקי, וכן מאות סידורי תפילה ומחזורים מכל רחבי העולם, אולם התועלת בהוספתם למשתמש המצוי - זניחה. כיום מופנים מאמצים רבים, לקבלת אישורים להכנסת ספרים חדשים, כאשר רק לאחרונה נוספה אפשרות לרכישת חבילת ספרי הגר"ע יוסף זצ"ל. נעשית התאמה בין הספרים הנמצאים באוצר ל"מפעל הביבליוגרפיה", כדי להוסיף פרטים על מחברי הספרים, שנת ההדפסה וכדו'. גם בפרויקט "מפרשי האוצר" לא שוקטים על שמריהם, וכעת עמלים להוסיף למפרשי האוצר, גם את כל הספרים שנוספו למאגר "אוצר החכמה" מאז גירסה 17. כמו כן עובדים על הרחבת פרויקט זה, ולהציע פורמט דומה לרמב"ם ושו"ע. רק נזכיר כי הדגמת הרעיון של "מפרשי האוצר" טרם החלו בפיתוחו היה על הגדה של פסח. פרידברג אתרי "פרידברג" עוסקים בממצאי הגניזה הקהירית, השוואת נוסחאות תלמוד הבבלי, ערבית יהודית ועוד. בכנס הוצג פרויקט "הכי גרסינן", באמצעותו ניתן לראות שינויי נוסח בכל עמוד בש"ס, כאשר השוואה מוצגת בצורה ברורה מילה מול מילה. כן הוצג השימוש בפרויקט "ערבית-יהודית", בו ניתן להכניס קטע בלשון הקודש ולקבל את תרגומו לערבית, ולהשוותו מול כתבי היד שנכתבו בערבית. על התורה בסיסו של הרעיון הוא האפשרות של הצגת המפרשים כעין מקראות גדולות, כל קטע מוצגים תחתיו הפרשנים העוסקים באותו קטע, בתנ"ך, במשנה, בגמרא, בטור ובשולחן ערוך. כל הפרשנים המובאים עוברים השוואה אל מול כתבי-יד, ופעמים רבות מתגלים חסרונות. כן נעשים מאמצים להכניס פרשנים קדמונים שפירושם לא הודפס, כגון רבינו חננאל על מסכתות נוספות, וכן פירוש רבי יוסף קארו לתורה. נציין שאחד החידושים שיש במאגר זה, שניתן לפתוח את ההפניות שהוזכרו ב"עין משפט נר מצוה". כמו כן, באתר "על התורה" ניתן לחפש שורשים בספרי המדקדקים, כגון: דונש, מחברות מנחם וספר שרשים לרד"ק. יש לשים לב, שבאתר זה ישנם גם חיבורים שמחבריהם נחשבים ל"משכילים", לכן חלק מהאתר פתוח בסינון "נטפרי" וחלקו חסום. ספרות הגאונים נסקרה ספרות הגאונים שהוצאה לאור עד היום, וכן חיבור העתיד לראות אור בקרוב, בו נעשתה עבודה מקיפה שכינסה את כל תשובות הגאונים הקיימות, כאשר העבודה מתחלקת בין חוקרים ועורכים תורניים. נקוה, שחלוקת העבודה מתבצעת ביניהם בתיאום וסנכרון מלא למניעת שגיאות, כיון שתרגום ופיענוח דורש לא רק מומחיות, אלא גם הבנת הסוגיה לעומקה.
  • שוטנשטיין על חולין

    2022
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    12 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2022 18:02 שלום רב אשמח אם מאן דהו יוכל לשלוח לי שוטנשטיין לשימוש אישי פרק העור והרוטב - חולין תודה מראש
  • בקשר לפירסומת על חיפוש עורך על הלכות טהרה

    2022
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    9 צפיות
    D
    תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 16:19 בקשר לפירסומת על חיפוש עורך על הלכות טהרה כרגע היסתדרתי כבר תודה

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים