עוד שאלה בזכר/נקבה

[דוד וסרמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/08/2022 11:34

צודק

מאת: [email protected]

[ב. י. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/08/2022 12:27

נשפע - אולי נשפעת/מושפעת?

מאת: [email protected]

[yz p - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/08/2022 12:33

יישר כח לכל המסייעים!!!

[image: Mailtrack]
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
Sender
notified by
Mailtrack
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
23.08.22,
12:33:09

[אליהו עבוד - ארכיון-2]

תאריך ההודעה המקורית: 23/08/2022 12:41

יש שתי נקודות שבכל זאת הייתי רוצה להוסיף:
א. בכותרות כדאי לקצר. ולכן במקום במקום "גורם השפעה" עדיף: "משפיע". (או
במקום: "גורמת השפעה" עדיף: "משפיעה").
ואפשר גם: הצדקה (סלם) משפיעה למלכות (מוצב)
ב. לדעתי כשמצטטים פסוק, עדיף להביא בכתיב מלא, כדי להקל על הקורא, עכ"פ
במילים שמקובל לכתוב מלא. ולכן במקום "סלם" עדיף: "סולם".

[y.rot7664 gmail - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 26/08/2022 00:18

דרך אגב, מרבים להשתמש היום במילה "מסמל", והפריע לי מאוד, שבתורה מילה זו
מופיעה בהקשר של ע"ז, ואיך נאמר למשל, שאילן מסמל את התורה?
האם יש מילה חלופית, או מקור לשימוש במילה סמל במובן חיובי?
המקור הקרוב לשימוש של היום הוא בפסוק (יחזק' ח' ג') אשר שם מושב סמל הקנאה,
איברא שם פירשו המפרשים דהיינו צורת הע"ז שמקניט לקב"ה.
ורק המצודת ציון צמצם את משמעות "סמל" ל"ענין צורה", אמנם ראייתו "תמונת כל
סמל" דהיינו צורת ע"ז.

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון-2]

תאריך ההודעה המקורית: 26/08/2022 14:20

לא חלקו על המצודת ציון. סמל היינו צורה, ו"סמל הקנאה" היינו הצורה המכעיסה.
כלומר המילה סמל כשהיא בפני עצמה אין בה משמעות שלילית.
והראיה, שהמצודת דוד בעצמו (שכתב גם את המצודת ציון) פירש: סמל הקנאה - פסל
הקנאה.
ולכאורה גם "צלם" זה לאו דווקא שייך לעבודה זרה, אלא עניין צורה.

[דוד וסרמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2022 13:58

צלם הוא גם בקדושה- צלם אלהי"ם.
גם "סמל" מפורש בתרגום וברש"י שמשמעותו היא "צורה", אלא שלא השתמש בו המקרא
אלא לע"ז.

מאת: [email protected]

[y.rot7664 gmail - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2022 14:15

התירוצים יפים אבל כיון שלא הובא שום שימוש אפילו בחז"ל של המילה הזו בהקשר שאינו ע"ז, חזרנו לשאלתי שהשימוש במילה שמשמשת תמיד רק בהקשר של ע"ז מעורר דחיה מסויימת.

גם בהצגת השאלה לא כתבתי שעצם המילה קשורה לע"ז, כי גם לזה לא מצאתי ראיה מוכרחת.

מאת: From: דוד וסרמן
Sent: 28 Aug 2022 1:58 PM
מאת: To: אליהו עבוד
מאת: Cc: יצחק רוט [email protected]; ישראל אברהם קלאר [email protected]; עריכה תורנית
Subject: Re: [עריכה תורנית] עוד שאלה בזכר/נקבה

צלם הוא גם בקדושה- צלם אלהי"ם.

גם "סמל" מפורש בתרגום וברש"י שמשמעותו היא "צורה", אלא שלא השתמש בו המקרא אלא לע"ז.

לא חלקו על המצודת ציון. סמל היינו צורה, ו"סמל הקנאה" היינו הצורה המכעיסה. כלומר המילה סמל כשהיא בפני עצמה אין בה משמעות שלילית.

והראיה, שהמצודת דוד בעצמו (שכתב גם את המצודת ציון) פירש: סמל הקנאה - פסל הקנאה.

ולכאורה גם "צלם" זה לאו דווקא שייך לעבודה זרה, אלא עניין צורה.

דרך אגב, מרבים להשתמש היום במילה "מסמל", והפריע לי מאוד, שבתורה מילה זו מופיעה בהקשר של ע"ז, ואיך נאמר למשל, שאילן מסמל את התורה?

האם יש מילה חלופית, או מקור לשימוש במילה סמל במובן חיובי?

המקור הקרוב לשימוש של היום הוא בפסוק (יחזק' ח' ג') אשר שם מושב סמל הקנאה, איברא שם פירשו המפרשים דהיינו צורת הע"ז שמקניט לקב"ה.

ורק המצודת ציון צמצם את משמעות "סמל" ל"ענין צורה", אמנם ראייתו "תמונת כל סמל" דהיינו צורת ע"ז.

לתשומת לב - מדובר בכותרת, לכן לא הוסיף הרב יז"פ נקודה בסוף המשפט.

אגב, הטעמה לתיקון של הרב וסרמן:

אם נישאר עם 'גורם' יש להשמיט את תיבות 'על ידי'

למשל:

הצדקה שמרומזת בתיבת 'סלם' גורמת השפעה למלכות שמרומזת ב'מוצב'

[y.rot7664 gmail - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2022 14:19

למעשה היה מי שהציע מרמז, "ענינו" ועוד, וגם זה יפה.

כנראה שהצלחת המילה קשורה מאוד לדמיון הצליל למילה הלועזית סימבול כמו שכתבו, ועם הצלחה כידוע קשה להתווכח, אמנם בכתבים תורניים אפשר שראוי לשנות למשהו חלופי, וזה שכיח בעניני אגדה.

מאת: From: דוד וסרמן
Sent: 28 Aug 2022 1:58 PM
מאת: To: אליהו עבוד
מאת: Cc: יצחק רוט [email protected]; ישראל אברהם קלאר [email protected]; עריכה תורנית
Subject: Re: [עריכה תורנית] עוד שאלה בזכר/נקבה

צלם הוא גם בקדושה- צלם אלהי"ם.

גם "סמל" מפורש בתרגום וברש"י שמשמעותו היא "צורה", אלא שלא השתמש בו המקרא אלא לע"ז.

לא חלקו על המצודת ציון. סמל היינו צורה, ו"סמל הקנאה" היינו הצורה המכעיסה. כלומר המילה סמל כשהיא בפני עצמה אין בה משמעות שלילית.

והראיה, שהמצודת דוד בעצמו (שכתב גם את המצודת ציון) פירש: סמל הקנאה - פסל הקנאה.

ולכאורה גם "צלם" זה לאו דווקא שייך לעבודה זרה, אלא עניין צורה.

דרך אגב, מרבים להשתמש היום במילה "מסמל", והפריע לי מאוד, שבתורה מילה זו מופיעה בהקשר של ע"ז, ואיך נאמר למשל, שאילן מסמל את התורה?

האם יש מילה חלופית, או מקור לשימוש במילה סמל במובן חיובי?

המקור הקרוב לשימוש של היום הוא בפסוק (יחזק' ח' ג') אשר שם מושב סמל הקנאה, איברא שם פירשו המפרשים דהיינו צורת הע"ז שמקניט לקב"ה.

ורק המצודת ציון צמצם את משמעות "סמל" ל"ענין צורה", אמנם ראייתו "תמונת כל סמל" דהיינו צורת ע"ז.

לתשומת לב - מדובר בכותרת, לכן לא הוסיף הרב יז"פ נקודה בסוף המשפט.

אגב, הטעמה לתיקון של הרב וסרמן:

אם נישאר עם 'גורם' יש להשמיט את תיבות 'על ידי'

למשל:

הצדקה שמרומזת בתיבת 'סלם' גורמת השפעה למלכות שמרומזת ב'מוצב'

[אליהו עבוד - ארכיון-2]

תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2022 20:42

ראה בקובץ.

קבצים מצורפים:

• סמל (2).docx

[y.rot7664 gmail - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 29/08/2022 00:08

יישר כח.

מאת: From: אליהו עבוד
Sent: 28 Aug 2022 8:43 PM
To: [email protected]
מאת: Cc: דוד וסרמן [email protected]; ישראל אברהם קלאר [email protected]; עריכה תורנית
Subject: Re: [עריכה תורנית] עוד שאלה בזכר/נקבה

ראה בקובץ.

למעשה היה מי שהציע מרמז, "ענינו" ועוד, וגם זה יפה.

כנראה שהצלחת המילה קשורה מאוד לדמיון הצליל למילה הלועזית סימבול כמו שכתבו, ועם הצלחה כידוע קשה להתווכח, אמנם בכתבים תורניים אפשר שראוי לשנות למשהו חלופי, וזה שכיח בעניני אגדה.

From: דוד וסרמן <[email protected] mailto:[email protected] >
Sent: 28 Aug 2022 1:58 PM
To: אליהו עבוד <[email protected] mailto:[email protected] >
Cc: יצחק רוט <[email protected] mailto:[email protected] >; ישראל אברהם קלאר <[email protected] mailto:[email protected] >; עריכה תורנית <[email protected] mailto:[email protected] >
Subject: Re: [עריכה תורנית] עוד שאלה בזכר/נקבה

צלם הוא גם בקדושה- צלם אלהי"ם.

גם "סמל" מפורש בתרגום וברש"י שמשמעותו היא "צורה", אלא שלא השתמש בו המקרא אלא לע"ז.

לא חלקו על המצודת ציון. סמל היינו צורה, ו"סמל הקנאה" היינו הצורה המכעיסה. כלומר המילה סמל כשהיא בפני עצמה אין בה משמעות שלילית.

והראיה, שהמצודת דוד בעצמו (שכתב גם את המצודת ציון) פירש: סמל הקנאה - פסל הקנאה.

ולכאורה גם "צלם" זה לאו דווקא שייך לעבודה זרה, אלא עניין צורה.

דרך אגב, מרבים להשתמש היום במילה "מסמל", והפריע לי מאוד, שבתורה מילה זו מופיעה בהקשר של ע"ז, ואיך נאמר למשל, שאילן מסמל את התורה?

האם יש מילה חלופית, או מקור לשימוש במילה סמל במובן חיובי?

המקור הקרוב לשימוש של היום הוא בפסוק (יחזק' ח' ג') אשר שם מושב סמל הקנאה, איברא שם פירשו המפרשים דהיינו צורת הע"ז שמקניט לקב"ה.

ורק המצודת ציון צמצם את משמעות "סמל" ל"ענין צורה", אמנם ראייתו "תמונת כל סמל" דהיינו צורת ע"ז.

לתשומת לב - מדובר בכותרת, לכן לא הוסיף הרב יז"פ נקודה בסוף המשפט.

אגב, הטעמה לתיקון של הרב וסרמן:

אם נישאר עם 'גורם' יש להשמיט את תיבות 'על ידי'

למשל:

הצדקה שמרומזת בתיבת 'סלם' גורמת השפעה למלכות שמרומזת ב'מוצב'

[ישראל אברהם קלא - ארכי-2 0]

תאריך ההודעה המקורית: 23/08/2022 12:14

לתשומת לב - מדובר בכותרת, לכן לא הוסיף הרב יז"פ נקודה בסוף המשפט.

אגב, הטעמה לתיקון של הרב וסרמן:

אם נישאר עם 'גורם' יש להשמיט את תיבות 'על ידי'

למשל:

הצדקה שמרומזת בתיבת 'סלם' גורמת השפעה למלכות שמרומזת ב'מוצב'