דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

עוד שאלה בזכר/נקבה

2022
16 7 42 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 22/08/2022 22:57

    על ידי הצדקה שמרומזת ב'סלם', גורם השפעה למלכות שמרומזת ב'מוצב'
    האם משפט זה תואם לכללי זכר ונקבה?

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    22.08.22,
    22:56:13

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/08/2022 22:57

    על ידי הצדקה שמרומזת ב'סלם', גורם השפעה למלכות שמרומזת ב'מוצב'
    האם משפט זה תואם לכללי זכר ונקבה?

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    22.08.22,
    22:56:13

    תאריך ההודעה המקורית: 22/08/2022 23:02

    אכן.
    עדיף במקום מרומזת - רמוזה

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/08/2022 23:02

    אכן.
    עדיף במקום מרומזת - רמוזה

    תאריך ההודעה המקורית: 23/08/2022 11:29

    סגנון טוב יותר:
    על ידי הצדקה הנרמזת בתיבת 'סלם', נשפע השפעה במלכות הנרמזת בתיבת 'מוצב'.

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/08/2022 11:29

    סגנון טוב יותר:
    על ידי הצדקה הנרמזת בתיבת 'סלם', נשפע השפעה במלכות הנרמזת בתיבת 'מוצב'.

    תאריך ההודעה המקורית: 23/08/2022 11:33

    נשפעת השפעה.

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/08/2022 11:33

    נשפעת השפעה.

    תאריך ההודעה המקורית: 23/08/2022 11:34

    צודק

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/08/2022 12:27

    נשפע - אולי נשפעת/מושפעת?

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/08/2022 12:27

    נשפע - אולי נשפעת/מושפעת?

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 23/08/2022 12:33

    יישר כח לכל המסייעים!!!

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    23.08.22,
    12:33:09

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/08/2022 12:33

    יישר כח לכל המסייעים!!!

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    23.08.22,
    12:33:09

    תאריך ההודעה המקורית: 23/08/2022 12:41

    יש שתי נקודות שבכל זאת הייתי רוצה להוסיף:
    א. בכותרות כדאי לקצר. ולכן במקום במקום "גורם השפעה" עדיף: "משפיע". (או
    במקום: "גורמת השפעה" עדיף: "משפיעה").
    ואפשר גם: הצדקה (סלם) משפיעה למלכות (מוצב)
    ב. לדעתי כשמצטטים פסוק, עדיף להביא בכתיב מלא, כדי להקל על הקורא, עכ"פ
    במילים שמקובל לכתוב מלא. ולכן במקום "סלם" עדיף: "סולם".

  • תאריך ההודעה המקורית: 26/08/2022 00:18

    דרך אגב, מרבים להשתמש היום במילה "מסמל", והפריע לי מאוד, שבתורה מילה זו
    מופיעה בהקשר של ע"ז, ואיך נאמר למשל, שאילן מסמל את התורה?
    האם יש מילה חלופית, או מקור לשימוש במילה סמל במובן חיובי?
    המקור הקרוב לשימוש של היום הוא בפסוק (יחזק' ח' ג') אשר שם מושב סמל הקנאה,
    איברא שם פירשו המפרשים דהיינו צורת הע"ז שמקניט לקב"ה.
    ורק המצודת ציון צמצם את משמעות "סמל" ל"ענין צורה", אמנם ראייתו "תמונת כל
    סמל" דהיינו צורת ע"ז.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 26/08/2022 00:18

    דרך אגב, מרבים להשתמש היום במילה "מסמל", והפריע לי מאוד, שבתורה מילה זו
    מופיעה בהקשר של ע"ז, ואיך נאמר למשל, שאילן מסמל את התורה?
    האם יש מילה חלופית, או מקור לשימוש במילה סמל במובן חיובי?
    המקור הקרוב לשימוש של היום הוא בפסוק (יחזק' ח' ג') אשר שם מושב סמל הקנאה,
    איברא שם פירשו המפרשים דהיינו צורת הע"ז שמקניט לקב"ה.
    ורק המצודת ציון צמצם את משמעות "סמל" ל"ענין צורה", אמנם ראייתו "תמונת כל
    סמל" דהיינו צורת ע"ז.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 26/08/2022 14:20

    לא חלקו על המצודת ציון. סמל היינו צורה, ו"סמל הקנאה" היינו הצורה המכעיסה.
    כלומר המילה סמל כשהיא בפני עצמה אין בה משמעות שלילית.
    והראיה, שהמצודת דוד בעצמו (שכתב גם את המצודת ציון) פירש: סמל הקנאה - פסל
    הקנאה.
    ולכאורה גם "צלם" זה לאו דווקא שייך לעבודה זרה, אלא עניין צורה.

  • תאריך ההודעה המקורית: 26/08/2022 14:20

    לא חלקו על המצודת ציון. סמל היינו צורה, ו"סמל הקנאה" היינו הצורה המכעיסה.
    כלומר המילה סמל כשהיא בפני עצמה אין בה משמעות שלילית.
    והראיה, שהמצודת דוד בעצמו (שכתב גם את המצודת ציון) פירש: סמל הקנאה - פסל
    הקנאה.
    ולכאורה גם "צלם" זה לאו דווקא שייך לעבודה זרה, אלא עניין צורה.

    תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2022 13:58

    צלם הוא גם בקדושה- צלם אלהי"ם.
    גם "סמל" מפורש בתרגום וברש"י שמשמעותו היא "צורה", אלא שלא השתמש בו המקרא
    אלא לע"ז.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2022 13:58

    צלם הוא גם בקדושה- צלם אלהי"ם.
    גם "סמל" מפורש בתרגום וברש"י שמשמעותו היא "צורה", אלא שלא השתמש בו המקרא
    אלא לע"ז.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2022 14:15

    התירוצים יפים אבל כיון שלא הובא שום שימוש אפילו בחז"ל של המילה הזו בהקשר שאינו ע"ז, חזרנו לשאלתי שהשימוש במילה שמשמשת תמיד רק בהקשר של ע"ז מעורר דחיה מסויימת.

    גם בהצגת השאלה לא כתבתי שעצם המילה קשורה לע"ז, כי גם לזה לא מצאתי ראיה מוכרחת.

    מאת: From: דוד וסרמן
    Sent: 28 Aug 2022 1:58 PM
    מאת: To: אליהו עבוד
    מאת: Cc: יצחק רוט [email protected]; ישראל אברהם קלאר [email protected]; עריכה תורנית
    Subject: Re: [עריכה תורנית] עוד שאלה בזכר/נקבה

    צלם הוא גם בקדושה- צלם אלהי"ם.

    גם "סמל" מפורש בתרגום וברש"י שמשמעותו היא "צורה", אלא שלא השתמש בו המקרא אלא לע"ז.

    לא חלקו על המצודת ציון. סמל היינו צורה, ו"סמל הקנאה" היינו הצורה המכעיסה. כלומר המילה סמל כשהיא בפני עצמה אין בה משמעות שלילית.

    והראיה, שהמצודת דוד בעצמו (שכתב גם את המצודת ציון) פירש: סמל הקנאה - פסל הקנאה.

    ולכאורה גם "צלם" זה לאו דווקא שייך לעבודה זרה, אלא עניין צורה.

    דרך אגב, מרבים להשתמש היום במילה "מסמל", והפריע לי מאוד, שבתורה מילה זו מופיעה בהקשר של ע"ז, ואיך נאמר למשל, שאילן מסמל את התורה?

    האם יש מילה חלופית, או מקור לשימוש במילה סמל במובן חיובי?

    המקור הקרוב לשימוש של היום הוא בפסוק (יחזק' ח' ג') אשר שם מושב סמל הקנאה, איברא שם פירשו המפרשים דהיינו צורת הע"ז שמקניט לקב"ה.

    ורק המצודת ציון צמצם את משמעות "סמל" ל"ענין צורה", אמנם ראייתו "תמונת כל סמל" דהיינו צורת ע"ז.

    לתשומת לב - מדובר בכותרת, לכן לא הוסיף הרב יז"פ נקודה בסוף המשפט.

    אגב, הטעמה לתיקון של הרב וסרמן:

    אם נישאר עם 'גורם' יש להשמיט את תיבות 'על ידי'

    למשל:

    הצדקה שמרומזת בתיבת 'סלם' גורמת השפעה למלכות שמרומזת ב'מוצב'

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2022 13:58

    צלם הוא גם בקדושה- צלם אלהי"ם.
    גם "סמל" מפורש בתרגום וברש"י שמשמעותו היא "צורה", אלא שלא השתמש בו המקרא
    אלא לע"ז.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2022 14:19

    למעשה היה מי שהציע מרמז, "ענינו" ועוד, וגם זה יפה.

    כנראה שהצלחת המילה קשורה מאוד לדמיון הצליל למילה הלועזית סימבול כמו שכתבו, ועם הצלחה כידוע קשה להתווכח, אמנם בכתבים תורניים אפשר שראוי לשנות למשהו חלופי, וזה שכיח בעניני אגדה.

    מאת: From: דוד וסרמן
    Sent: 28 Aug 2022 1:58 PM
    מאת: To: אליהו עבוד
    מאת: Cc: יצחק רוט [email protected]; ישראל אברהם קלאר [email protected]; עריכה תורנית
    Subject: Re: [עריכה תורנית] עוד שאלה בזכר/נקבה

    צלם הוא גם בקדושה- צלם אלהי"ם.

    גם "סמל" מפורש בתרגום וברש"י שמשמעותו היא "צורה", אלא שלא השתמש בו המקרא אלא לע"ז.

    לא חלקו על המצודת ציון. סמל היינו צורה, ו"סמל הקנאה" היינו הצורה המכעיסה. כלומר המילה סמל כשהיא בפני עצמה אין בה משמעות שלילית.

    והראיה, שהמצודת דוד בעצמו (שכתב גם את המצודת ציון) פירש: סמל הקנאה - פסל הקנאה.

    ולכאורה גם "צלם" זה לאו דווקא שייך לעבודה זרה, אלא עניין צורה.

    דרך אגב, מרבים להשתמש היום במילה "מסמל", והפריע לי מאוד, שבתורה מילה זו מופיעה בהקשר של ע"ז, ואיך נאמר למשל, שאילן מסמל את התורה?

    האם יש מילה חלופית, או מקור לשימוש במילה סמל במובן חיובי?

    המקור הקרוב לשימוש של היום הוא בפסוק (יחזק' ח' ג') אשר שם מושב סמל הקנאה, איברא שם פירשו המפרשים דהיינו צורת הע"ז שמקניט לקב"ה.

    ורק המצודת ציון צמצם את משמעות "סמל" ל"ענין צורה", אמנם ראייתו "תמונת כל סמל" דהיינו צורת ע"ז.

    לתשומת לב - מדובר בכותרת, לכן לא הוסיף הרב יז"פ נקודה בסוף המשפט.

    אגב, הטעמה לתיקון של הרב וסרמן:

    אם נישאר עם 'גורם' יש להשמיט את תיבות 'על ידי'

    למשל:

    הצדקה שמרומזת בתיבת 'סלם' גורמת השפעה למלכות שמרומזת ב'מוצב'

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2022 14:19

    למעשה היה מי שהציע מרמז, "ענינו" ועוד, וגם זה יפה.

    כנראה שהצלחת המילה קשורה מאוד לדמיון הצליל למילה הלועזית סימבול כמו שכתבו, ועם הצלחה כידוע קשה להתווכח, אמנם בכתבים תורניים אפשר שראוי לשנות למשהו חלופי, וזה שכיח בעניני אגדה.

    מאת: From: דוד וסרמן
    Sent: 28 Aug 2022 1:58 PM
    מאת: To: אליהו עבוד
    מאת: Cc: יצחק רוט [email protected]; ישראל אברהם קלאר [email protected]; עריכה תורנית
    Subject: Re: [עריכה תורנית] עוד שאלה בזכר/נקבה

    צלם הוא גם בקדושה- צלם אלהי"ם.

    גם "סמל" מפורש בתרגום וברש"י שמשמעותו היא "צורה", אלא שלא השתמש בו המקרא אלא לע"ז.

    לא חלקו על המצודת ציון. סמל היינו צורה, ו"סמל הקנאה" היינו הצורה המכעיסה. כלומר המילה סמל כשהיא בפני עצמה אין בה משמעות שלילית.

    והראיה, שהמצודת דוד בעצמו (שכתב גם את המצודת ציון) פירש: סמל הקנאה - פסל הקנאה.

    ולכאורה גם "צלם" זה לאו דווקא שייך לעבודה זרה, אלא עניין צורה.

    דרך אגב, מרבים להשתמש היום במילה "מסמל", והפריע לי מאוד, שבתורה מילה זו מופיעה בהקשר של ע"ז, ואיך נאמר למשל, שאילן מסמל את התורה?

    האם יש מילה חלופית, או מקור לשימוש במילה סמל במובן חיובי?

    המקור הקרוב לשימוש של היום הוא בפסוק (יחזק' ח' ג') אשר שם מושב סמל הקנאה, איברא שם פירשו המפרשים דהיינו צורת הע"ז שמקניט לקב"ה.

    ורק המצודת ציון צמצם את משמעות "סמל" ל"ענין צורה", אמנם ראייתו "תמונת כל סמל" דהיינו צורת ע"ז.

    לתשומת לב - מדובר בכותרת, לכן לא הוסיף הרב יז"פ נקודה בסוף המשפט.

    אגב, הטעמה לתיקון של הרב וסרמן:

    אם נישאר עם 'גורם' יש להשמיט את תיבות 'על ידי'

    למשל:

    הצדקה שמרומזת בתיבת 'סלם' גורמת השפעה למלכות שמרומזת ב'מוצב'

    תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2022 20:42

    ראה בקובץ.

    קבצים מצורפים:

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2022 20:42

    ראה בקובץ.

    קבצים מצורפים:

    תאריך ההודעה המקורית: 29/08/2022 00:08

    יישר כח.

    מאת: From: אליהו עבוד
    Sent: 28 Aug 2022 8:43 PM
    To: [email protected]
    מאת: Cc: דוד וסרמן [email protected]; ישראל אברהם קלאר [email protected]; עריכה תורנית
    Subject: Re: [עריכה תורנית] עוד שאלה בזכר/נקבה

    ראה בקובץ.

    למעשה היה מי שהציע מרמז, "ענינו" ועוד, וגם זה יפה.

    כנראה שהצלחת המילה קשורה מאוד לדמיון הצליל למילה הלועזית סימבול כמו שכתבו, ועם הצלחה כידוע קשה להתווכח, אמנם בכתבים תורניים אפשר שראוי לשנות למשהו חלופי, וזה שכיח בעניני אגדה.

    From: דוד וסרמן <[email protected] mailto:[email protected] >
    Sent: 28 Aug 2022 1:58 PM
    To: אליהו עבוד <[email protected] mailto:[email protected] >
    Cc: יצחק רוט <[email protected] mailto:[email protected] >; ישראל אברהם קלאר <[email protected] mailto:[email protected] >; עריכה תורנית <[email protected] mailto:[email protected] >
    Subject: Re: [עריכה תורנית] עוד שאלה בזכר/נקבה

    צלם הוא גם בקדושה- צלם אלהי"ם.

    גם "סמל" מפורש בתרגום וברש"י שמשמעותו היא "צורה", אלא שלא השתמש בו המקרא אלא לע"ז.

    לא חלקו על המצודת ציון. סמל היינו צורה, ו"סמל הקנאה" היינו הצורה המכעיסה. כלומר המילה סמל כשהיא בפני עצמה אין בה משמעות שלילית.

    והראיה, שהמצודת דוד בעצמו (שכתב גם את המצודת ציון) פירש: סמל הקנאה - פסל הקנאה.

    ולכאורה גם "צלם" זה לאו דווקא שייך לעבודה זרה, אלא עניין צורה.

    דרך אגב, מרבים להשתמש היום במילה "מסמל", והפריע לי מאוד, שבתורה מילה זו מופיעה בהקשר של ע"ז, ואיך נאמר למשל, שאילן מסמל את התורה?

    האם יש מילה חלופית, או מקור לשימוש במילה סמל במובן חיובי?

    המקור הקרוב לשימוש של היום הוא בפסוק (יחזק' ח' ג') אשר שם מושב סמל הקנאה, איברא שם פירשו המפרשים דהיינו צורת הע"ז שמקניט לקב"ה.

    ורק המצודת ציון צמצם את משמעות "סמל" ל"ענין צורה", אמנם ראייתו "תמונת כל סמל" דהיינו צורת ע"ז.

    לתשומת לב - מדובר בכותרת, לכן לא הוסיף הרב יז"פ נקודה בסוף המשפט.

    אגב, הטעמה לתיקון של הרב וסרמן:

    אם נישאר עם 'גורם' יש להשמיט את תיבות 'על ידי'

    למשל:

    הצדקה שמרומזת בתיבת 'סלם' גורמת השפעה למלכות שמרומזת ב'מוצב'

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/08/2022 11:29

    סגנון טוב יותר:
    על ידי הצדקה הנרמזת בתיבת 'סלם', נשפע השפעה במלכות הנרמזת בתיבת 'מוצב'.

    תאריך ההודעה המקורית: 23/08/2022 12:14

    לתשומת לב - מדובר בכותרת, לכן לא הוסיף הרב יז"פ נקודה בסוף המשפט.

    אגב, הטעמה לתיקון של הרב וסרמן:

    אם נישאר עם 'גורם' יש להשמיט את תיבות 'על ידי'

    למשל:

    הצדקה שמרומזת בתיבת 'סלם' גורמת השפעה למלכות שמרומזת ב'מוצב'

  • תרגום מאידיש

    2022 תרגום שפות
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    251 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 20/07/2022 18:06 נסע כשד"ר
  • מה הפירוש המילה 'געלעבט'?

    2022 שפות
    16
    0 הצבעות
    16 פוסטים
    70 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 03/08/2022 13:46 כדובר אידיש כו', אני כן מכיר את הביטוי. אז מלעבט שוין, זאל שוין זיין געלבט [סליחה על שגיאות הכתיב] אם אנחנו כבר חיים [פיזית, נושמים..], אז בוא נחיה כבר חיים הראויים להיקרא בשם חיים, 'חיים שיש בהם'..
  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    25 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 13/09/2022 21:47 שכחתי להדגיש שאני מחפש את הנ"ל טקסט. אבל כבר קיבלתי, ייש"כ לכולם.
  • 0 הצבעות
    22 פוסטים
    148 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 24/09/2022 20:54 בסיום השאלה, התכוונתי: בר"ן מוסיפים ה' הידיעה.
  • עוד בענייני ליכא דרכ"א

    2022 הלכה ומנהג מקורות תורניים
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    12 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 30/10/2022 09:44 נדמה היה לי שהמייל ששלחתי לא נשלח, ולכן אני כותב שוב. סליחה מראש אם נשלח בטעות פעמיים. ראיתי מציינים לשו"ת חת"ס חלק ה - השמטות סימן קצ שכתב בזה"ל 'אע"כ פשיטא שכל המצות נדחות מפני חטא הרהור עבירה' דבריו שם נאמרו לגבי מה שרצו שנשים ישירו בבית הכנסת בעת ביקור הקיסר בקהילה היהודית, וע"ז כתב שאע"פ שכבוד הקיר"ה הוא מצוה, מ"מ מצות נדחות מפני איסור ההרהור. ויל"ע אם לשיטתו כלל הוא בכל אופן שקיום מצוה אינו נחשב כליכא דרכ"א, ויהיה בזה חידוש נורא, שאדם שיודע שיש לו אתרוג או תפילין וכדו' מעבר לשוק שיש בו פריצות וכדו', לא יהיה לו ללכת שמה, ויבטל מצוה דאו' זו מפני חשש הרהור. אני אישית חשבתי שאולי הוא דן שם רק ע"פ דיני דחיה, ולכן כתב שמצוה לא דוחה לאו של הרהור, ואי"ז ככל עדל"ת (ויל"ע מדוע). אבל כאשר ליכא דרכ"א ואין כלל איסור בהרהור אה"נ שידחה ההרהור מפני המצוה, ולא יגרע מכל צרכיו שדוחים את איסור ההרהור [וזאת בהנחה שבאמת גם הרהור מותר כשליכא דרכ"א]. אשמח אם מאן דהו יפשוט לי את ספקותי, שכאמור זהו נפק"מ אדירה לדינא. וכן תודה לכל המסייעים הנפלאים שהאירו והעירו עד כה. שכמ"ה! נ.ב. הנפק"מ בשבילי היא בעיקר למה שנטיתי בהערה 33 שקיום מצוה יחשב כצורך שמתיר כשליכא דרכ"א.
  • 0 הצבעות
    6 פוסטים
    39 צפיות
    פ
    תאריך ההודעה המקורית: 30/10/2022 14:33 בילקוט ביאורים לא הרחיבו מספיק בנושא. דוקא באוצר עיונים אני רואה כעת שיש הרחבה משמעותית. ישר כח. ב-יום ראשון, 30 באוקטובר 2022 בשעה 14:29:23 UTC+2, maasehactav כתב/ה:
  • שאלה למתמללים

    2022
    12
    0 הצבעות
    12 פוסטים
    48 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 17/11/2022 14:18 אני מצטרף שטוב לתמלל בפעם הראשונה, כי אז הרבה ביטוים נשמרים ולא נעלמים מה שמוכיח בעריכה לשונית שמוסיפים חלק בחומר העיקרי והתכלית הוא כשכבר מתרגלים לסוג דיבורו של מוסר השיעור/הדא"ח, איזה ביטוים הוא רק מכפיל ואיזה הם מעיקרי השיעור, אז כשמתמללים כבר יודעים מה להקליד ומה לא חשוב
  • שאלה בדקדוק

    2022
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    19 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 27/12/2022 23:24 הערת ניסוח - מכיון....ומכיון... עדיף לא לחזור על אותה מילה פעמיים. למשל לכתוב מכיון שהאות ר' היא משורש...., ומשכך לא ניתן .... או משהו אחר

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים