דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חיפוש מקור בחז"ל

2022
2 2 9 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 01/09/2022 13:44

    בחכמת שלמה להגרש"ק זי"ע - או"ח סי' תרפא ס"ד בתו"ד כתב דעיקר קיטרוג שלהם הוי
    מי יפול בחלקו יתברך,* כמו דבתחלת הבריאה נעשה הגורל ונפלו ישראל בחלקו יתברך
    כמש"כ יעקב חבל נחלתו, כמו כן בכל שנה בר"ה כשהקב"ה מחדש עולמו הוי גורל
    זה*, ואוה"ע
    נכנסין ומקטריגין שישליך הקב"ה את ישראל ויבחר בהם. ולפ"ז יש לנו בר"ה שני
    דינים, אחד הנוגע בינינו לו יתברך מה שכ"א חייב בעון עצמו, והשני הוי מה שאנו
    נידונים בכלל עם האוה"ע מי יפול בחלקו יתברך, והנה ע"ז הדין שאנו נידונין מי
    יפול בחלקו יתברך בזה אנו בטוחין שבודאי יזכו ישראל בדין בלי ספק אבל על הדין
    השני שבין אדם למקום יש פנים לכאן ולכאן וכו' ע"כ

    ברצוני לדעת אם יש לזה מקור בחז"ל (או מקור קדום) שבתחלת הבריאה נעשה גורל
    ונפלו ישראל בחלקו ית' ?

    ובפרקי דרבי אליעזר פכ"ד, ובילקוט שמעוני (תהלים טז, ה) איתא כעין זה, אבל לא
    בתחלת הבריאה אלא בדור הפלגה, וז"ל: רבי שמעון אומר בשעה שבנו בני אדם את
    המגדל [בדור הפלגה] קרא הקב"ה לשבעים מלאכים המסבבים את כסא כבודו ואמר להם
    בואו ונבלבל לשונם לשבעים אומות לשבעים לשון שנאמר הבה נרדה ארדה אין כתיב כאן
    אלא נרדה *והפילו גורלות ביניהם שנאמר בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם ונפל
    גורלו של הקב"ה על אברהם ועל זרעו שנאמר כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו *אמר
    הקב"ה גורל שנפל לי רצתה נפשי בו שנאמר חבלים נפלו לי בנעימים ע"כ,

    ואולי אפ"ל שכוונת הגרש"ק ג"כ על דור הפלגה "ותחלת הבריאה" כוונתו בדור הפלגה
    (בתחילת ימי הבריאה) ? ויל"ע.

    כמו"כ, אם גם מה שכתב שבכל שנה בר"ה הוי גורל יש לזה מקור, דזה יותר נראה
    חידושו.

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/09/2022 13:44

    בחכמת שלמה להגרש"ק זי"ע - או"ח סי' תרפא ס"ד בתו"ד כתב דעיקר קיטרוג שלהם הוי
    מי יפול בחלקו יתברך,* כמו דבתחלת הבריאה נעשה הגורל ונפלו ישראל בחלקו יתברך
    כמש"כ יעקב חבל נחלתו, כמו כן בכל שנה בר"ה כשהקב"ה מחדש עולמו הוי גורל
    זה*, ואוה"ע
    נכנסין ומקטריגין שישליך הקב"ה את ישראל ויבחר בהם. ולפ"ז יש לנו בר"ה שני
    דינים, אחד הנוגע בינינו לו יתברך מה שכ"א חייב בעון עצמו, והשני הוי מה שאנו
    נידונים בכלל עם האוה"ע מי יפול בחלקו יתברך, והנה ע"ז הדין שאנו נידונין מי
    יפול בחלקו יתברך בזה אנו בטוחין שבודאי יזכו ישראל בדין בלי ספק אבל על הדין
    השני שבין אדם למקום יש פנים לכאן ולכאן וכו' ע"כ

    ברצוני לדעת אם יש לזה מקור בחז"ל (או מקור קדום) שבתחלת הבריאה נעשה גורל
    ונפלו ישראל בחלקו ית' ?

    ובפרקי דרבי אליעזר פכ"ד, ובילקוט שמעוני (תהלים טז, ה) איתא כעין זה, אבל לא
    בתחלת הבריאה אלא בדור הפלגה, וז"ל: רבי שמעון אומר בשעה שבנו בני אדם את
    המגדל [בדור הפלגה] קרא הקב"ה לשבעים מלאכים המסבבים את כסא כבודו ואמר להם
    בואו ונבלבל לשונם לשבעים אומות לשבעים לשון שנאמר הבה נרדה ארדה אין כתיב כאן
    אלא נרדה *והפילו גורלות ביניהם שנאמר בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם ונפל
    גורלו של הקב"ה על אברהם ועל זרעו שנאמר כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו *אמר
    הקב"ה גורל שנפל לי רצתה נפשי בו שנאמר חבלים נפלו לי בנעימים ע"כ,

    ואולי אפ"ל שכוונת הגרש"ק ג"כ על דור הפלגה "ותחלת הבריאה" כוונתו בדור הפלגה
    (בתחילת ימי הבריאה) ? ויל"ע.

    כמו"כ, אם גם מה שכתב שבכל שנה בר"ה הוי גורל יש לזה מקור, דזה יותר נראה
    חידושו.

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 01/09/2022 15:12

    מדברי האברבנאל בפר' אחרי המצו"ב, נראה שהגורל המדובר היא ביום הכיפורים.

    מאת: [email protected]

    קבצים מצורפים:

  • 0 הצבעות
    4 פוסטים
    24 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 11/08/2022 23:12 זה מפני שבבר אילן ישנו התרגום של ר"י קאפח, וזו הערתו על משנה זו: "ובנדפס הוסיף ושינה בכל קטע זה", והיינו שהמתרגם תרגם כאן בתרגום חפשי כפי הבנת לבו אבל אין זה לשון הרמב"ם ממש. From: [email protected] [email protected] On Behalf Of אברהם ר.-טיב Sent: 11 Aug 2022 10:32 PM מאת: To: יוחנן קאהן מאת: Cc: עריכה תורנית Subject: Re: [עריכה תורנית] "בטחו בנפשם והאמינו בעצמם והרגישו בו רצון הבורא" מה שכתבתי קודם הוא מבר אילן, אבל בתורת אמת איתא כן להדיא כמו שכתבת באנציקלופדיה התלמודית מביא כן בשם פיה"מ לרמב"ם, אבל אני מצאתי שכתוב שם "ואז בטח ליבם והבינו שכבר בא הרצון ונגמר החרון ונסתלק מהם" באיכא רבא פתיחתא לג: ר' אבין ור' יוחנן אמרי: יום שביטל החפר מן מתי מדבר. א"ר לוי: כל ערב תשעה באב היה משה מוציא כרוז בכל המחנה ואומר: צאו לחפור, והיו יוצאין וחופרין קברות וישנין בהן. לשחרית היה מוציא כרוז ואומר: קומו והפרישו המתים מן החיים, והיו עומדים ומוצאין עצמן חמשה עשר אלף בפרוטרוט, חסרו שש מאות אלף. ובשנת הארבעים האחרון עשו כן ומצאו עצמן שלמים, אמרו: דומה שטעינו בחשבון, וכן בעשור ובאחד עשר ובשנים עשר ושלשה עשר וארבע עשר. כיון דאיתמלא סיהרא אמרו: דומה שהקב"ה ביטל אותה גזירה מעלינו, וחזרו ועשאוהו יום טוב. ר' משה שפירא זללה"ה היה רגיל תמיד להביא תוספת של דברי הרמב"ם: שאז בטחו בנפשם והאמינו בעצמם והרגישו בו רצון הבורא מישהו יודע היכן זה נמצא ברמב"ם ? אולי בפירוש המשנה ? -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/0739f960-570b-4149-b115-01349c78f249n%40googlegroups.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/0739f960-570b-4149-b115-01349c78f249n%40googlegroups.com?utm_medium=email&utm_source=footer . -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAO%2BCYWAi2tXMEEL%2BfZ60du1GmGvzqKgVUdCtQ8RVt0iAdyG3LA%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAO%2BCYWAi2tXMEEL%2BfZ60du1GmGvzqKgVUdCtQ8RVt0iAdyG3LA%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .
  • חיפוש מקור בכתבי הרמח"ל

    2022 מקורות תורניים
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    9 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 22/08/2022 21:09 אני מחפש מקור בדברי הרמח"ל (מן הסתם זה בדעת תבונות. ואולי בדרך ה'. אבל יתכן גם באדיר במרום). שהנשמה מצד עצמה יכולה לראות מכל מקום ולשמוע מכל מקום וכו', ורק מחמת כניסתה לגוף היא מצמצמת עצמה לראות רק דרך העין ולשמוע רק דרך האוזן וכו'. תודה מראש!
  • מקור - רבי צדוק הכהן מלולבין

    2022 מקורות תורניים
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    20 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 24/08/2022 16:53 תודה רבה מאוד!! מאת: [email protected]
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    15 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 11/09/2022 16:44 נראה לי שכאן המקור ראב"ע פירוש א - הקצר: https://www.mgketer.org/mikra/2/35/3/mg/17 וטעם לא תבערו - בעבור שאמר בפסח "כל מלאכה לא יעשה בהם אך אשר יאכל לכל נפש" (שמ' יב , טז) , אסר עשות מאכל הנפש בשבת , כי לא יעשה מאכל כי אם בהדלקת האש. והשם יכפיל שכר הגאון , שהשיב תשובות גמורות על הצדוקים האוסרים נר בשבת. ופעם אחת התחבר עימי אחד מהם , ואמרתי לו , שנעזוב דברי הקבלה (ראה מכיל' ויקהל שבתא א) ונרדוף אחרי הכתוב לבדו; אז שמח. וָאשאלהו לאמר: מי אסר להדליק הנר בליל שבת אחר שקוע השמש? אז ענה ואמר: לא תבערו אש! גם אני עניתי , כי הכתוב לא הזכיר הלילה , כי אם היום; וכן "וביום השמיני ימול בשר ערלתו" (וי' יב , ג) - לא נמול בלילה. אז ענה: "ויהי ערב ויהי בקר יום אחד" (בר' א , ה) - שניהם נקראו 'יום' , והערב קודם הבוקר. גם אני השיבותי , כי זה לא יתכן , כי הכתוב אומר "ויקרא אלהים לאור יום" (שם) , ואיך יסתור דבריו לקרוא האור והחשך 'יום'? וכבר פרשתיו (שם). וכתוב "לילה ויום" (מ"א ח , כט); "ויום ולילה" (בר' ח , כב); "שלשת ימים לילה ויום" (אס' ד , טז); "שלשה ימים ושלשה לילות" (ש"א ל , יב)? אז השיב: "מערב ועד (בנוסחנו: עד) ערב תשבתו שבתכם" (וי' כג , לב). גם אני עניתי , כי זה הכתוב הוא על יום הכיפורים לבדו; והראיה , שאמר "שבתכם" , לשון יחיד , ולא אמר 'שבתותיכם' , כמו "ואת שבתותי תשמרו" (וי' יט , ג); ועוד , כי השבת לא תקָרא 'שבתכם' כי אם 'שבת יי'' , כמו "אך את שבתותי" (שמ' לא , יג). רק יום הכיפורים נקרא כן: "שבת שבתון הוא לכם" (וי' כג , לב) , ולא מצאנו שאמר בו 'שבת ליי''. ולמה אאריך , ופסוק "מערב ועד ערב" לא נאמר כי אם ביום הכיפורים , ובו כתוב "בתשעה לחדש בערב" (שם) , והנה היום קודם הלילה; וכן "שנים ליום עולה תמיד. את הכבש אחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים" (במ' כח , ג - ד) שהוא ערב כבוא השמש , כאשר הוא כתוב בפסח (ראה דב' טז , ו). אז השתבש הצדוקי , ואחר ימים בא אלי לאמר: הנה "כי כל אכל חמץ... מיום הראשון עד יום השביעי" (שמ' יב , טו); גם "אשר תזבח בערב ביום הראשון לבקר" (דב' טז , ד)! אז עניתי ואמרתי לו: גם בפסח כתוב "בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצות" (שמ' יב , יח) , וכבר הזהיר על הלילה "על מצות ומרורים" (שם , ח) , ושב להזהיר מתחלת יום ראשון ועד יום השביעי בערב (ראה שם , יח); והעד , שלא אמר בשבת: 'ביום הששי בערב תשבתו' , רק אמר משה לישראל ביום הששי: "שבתון שבת קדש ליי' מחר" (שמ' טז , כג) , ולא אמר: זה הערב הבא. גם "ביום הראשון לבקר" (דב' טז , ד) איננה ראיה , כי פירושו הוא: הבשר שתזבח בערב - לא ילין ממנו לבקר יום הראשון; והטעם , שלא ישאר ממנו עד בקר יום ראשון. אז הלך בחמת רוחו על נפשו (ע"פ יח' יג , יד). והנה הוא שב אחר חֹדש אלי , והוא שמח וטוב לב , בעבור שמצא "היום הזה יום בשורה הוא" (מ"ב ז , ט) , ושם כתוב "וחכינו עד אור הבקר"! אז עניתי: כאילו אין 'יום' כי אם זה! והלא כתוב בתורה "ביום הכותי כל בכור" (במ' ג , יג) - ובחצי הלילה היתה מכת בכורים (ראה שמ' יב , כט)! רק פירוש 'יום' - על שני דרכים: האחד - ביום ובלילה; והשני - זמן ועת , כמו "והיה ביום ההוא" (יש' יז , ד); וכן "אתה עבר היום את הירדן" (דב' יט , א). והזכרתי אלה הדברים , בעבור שיוכל האדם המבין לפרש הכתובים לטעמים רבים; על כן אנחנו צריכים בדברי כל המצות לקבלה ומסורת ותורה שבעל פה , כאשר התחלתי בספר הזה (ראה הקדמתו לבראשית).
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    8 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 29/09/2022 10:55 מהוצאות מכון שמע בני האם יש ?
  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    16 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 30/10/2022 23:14 מדוייק! תודה רבה מאוד! מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2022
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    32 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 02/10/2022 19:40 כישופים עשו המצרים, כדי שבנ"י לא יוכלו להימלט ממצרים – שפתי כהן על התורה, שמות א, א; ילקוט מעם לועז בשלח עמ' רצט.
  • חיפוש מקור

    2022
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    23 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 03/08/2022 20:07 שמות - אור החיים ג ח וכן בעוד מקומות רבים באור החיים הנה למה שקדם לנו כי עיקר הגלות הוא לברר הניצוצות שנטמעו בנ' שערי טומאה וכמו שציינתי דבר זה כמה פעמים בזה ינוח דעת בב' השאלות כי אם היה מוציאם קודם זה היו מפסידים בירור החלק ההוא, ותדע שעם ה' השיגו בבחינת כללותם הכלול במשה שנתיחס בשם עמו השגת מ"ט שערי בינה, וטעם שלא השיג שער החמישים הוא לצד שאין המושג אלא בהשתדלות המשיג ולצד שישראל לא נכנסו בנ' שערי טומאה לברר אותו לא השיגו בחינת הקודש שכנגדו, והובטחנו כי לעתיד לבוא ישפיע בנו אל עליון תורת חיים שבשער החמשים* והשגתו הוא באמצעות הגליות ובפרט גלות האחרון אנו משיגים הדבר*. וטעם שנסתכנו ישראל במצרים בבירור שער הנ', לצד שלא היו בני תורה מה שאין כן דורות האחרונים באמצעות תורתם ישיגו ליכנס לשער הנ' ולהוציא בולעו מפיו, ואז ספו תמו בחינת הטומאה. ומעתה כל שהיה ה' מוציא ישראל קודם זמן כל שהוא היו ממעטים הבירור והיו מתמעטים במושג ולזה הוציאם בנקודה האחרונה של מ"ט וקודם שיכנסו לשער הנ', והוא אומרם ז"ל וגאלם מיד. (פסחים פ"י מ"ה לגי' הרמב"ם) : מאת: [email protected]

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים