דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

'לדוד מזמור' או 'מזמור לדוד'?

2022
15 6 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 13/09/2022 21:53

    ליל שמיני עצרת שחל להיות בשבת, בעת החזרת ספרי התורה לארון הקודש, האם אומרים
    'מזמור לדוד הבו וגו'' כבכל יו"ט שחל להיות בשבת, או נוהגים כביום חול ואומרים
    'לדוד מזמור'? ובכלל רציתי לדעת מה פשר שינוי זה? [ואפשר שע"י ביאור השאלה הב'
    יבואר הא'.]
    בתודה מראש.
    כוח"ט בספשצ"ג.

  • תאריך ההודעה המקורית: 13/09/2022 21:53

    ליל שמיני עצרת שחל להיות בשבת, בעת החזרת ספרי התורה לארון הקודש, האם אומרים
    'מזמור לדוד הבו וגו'' כבכל יו"ט שחל להיות בשבת, או נוהגים כביום חול ואומרים
    'לדוד מזמור'? ובכלל רציתי לדעת מה פשר שינוי זה? [ואפשר שע"י ביאור השאלה הב'
    יבואר הא'.]
    בתודה מראש.
    כוח"ט בספשצ"ג.

    תאריך ההודעה המקורית: 14/09/2022 07:43

    כעיקרון בשבת אומרים מזמור לדוד כי נרמז בו מתן תורה ותורה ניתנה בשבת (טור
    אוח רפד)
    כך שגם כשחל ביו''ט אומרים מזמור לדוד

  • תאריך ההודעה המקורית: 14/09/2022 07:43

    כעיקרון בשבת אומרים מזמור לדוד כי נרמז בו מתן תורה ותורה ניתנה בשבת (טור
    אוח רפד)
    כך שגם כשחל ביו''ט אומרים מזמור לדוד

    תאריך ההודעה המקורית: 14/09/2022 11:47

    בשבת במנחה אומרים לדוד מזמור, ולמה ישתנה המעריב?

  • תאריך ההודעה המקורית: 14/09/2022 11:47

    בשבת במנחה אומרים לדוד מזמור, ולמה ישתנה המעריב?

    תאריך ההודעה המקורית: 14/09/2022 12:58

    מעתיק מתוך הכתבים שלי (לא ערוך, רק בשביל המ"מ).

    כתב המשנה ברורה (סימן קלד ס"ק יד) "נוהגין בשבת בשחרית כשמחזירין הס"ת להיכל
    לומר המזמור הבו לה' בני אלים וגו', ובמנחה בשבת וכן ביום טוב ובחול לומר
    מזמור כ"ד". והפרי מגדים מבאר הטעם שבשבת אומרים מזמור הבו לה' וכו', בגלל
    שבשבת ניתנה תורה ומזמור זה מדבר על תורה.

    ולפי"ז לכאו' בשבועות שניתנה תורה ג"כ היה צריך לומר מזמור זה, ולא עושים כן.

    ומבו' דשבת בבוקר הוא חפצא של מתן תורה הרבה יותר משבועות, (ועי' במקובלים
    ששבת בבוקר כנגד מתן תורה וכו'), וצ"ע.

  • תאריך ההודעה המקורית: 14/09/2022 12:58

    מעתיק מתוך הכתבים שלי (לא ערוך, רק בשביל המ"מ).

    כתב המשנה ברורה (סימן קלד ס"ק יד) "נוהגין בשבת בשחרית כשמחזירין הס"ת להיכל
    לומר המזמור הבו לה' בני אלים וגו', ובמנחה בשבת וכן ביום טוב ובחול לומר
    מזמור כ"ד". והפרי מגדים מבאר הטעם שבשבת אומרים מזמור הבו לה' וכו', בגלל
    שבשבת ניתנה תורה ומזמור זה מדבר על תורה.

    ולפי"ז לכאו' בשבועות שניתנה תורה ג"כ היה צריך לומר מזמור זה, ולא עושים כן.

    ומבו' דשבת בבוקר הוא חפצא של מתן תורה הרבה יותר משבועות, (ועי' במקובלים
    ששבת בבוקר כנגד מתן תורה וכו'), וצ"ע.

    תאריך ההודעה המקורית: 14/09/2022 14:33

    ייש"כ לכולם,
    אבל רק הוסיפו שאלה על שאלתי, למה באמת נשתנה מנחה שבת למוספו, אם הטעם היא
    מפני שבשבת ניתנה תורה, י"ל גם בתפלת המנחה 'מזמור לדוד'.
    אשמח לשמוע דברים ברורים.
    בתודה מראש.

  • תאריך ההודעה המקורית: 14/09/2022 14:33

    ייש"כ לכולם,
    אבל רק הוסיפו שאלה על שאלתי, למה באמת נשתנה מנחה שבת למוספו, אם הטעם היא
    מפני שבשבת ניתנה תורה, י"ל גם בתפלת המנחה 'מזמור לדוד'.
    אשמח לשמוע דברים ברורים.
    בתודה מראש.

    תאריך ההודעה המקורית: 14/09/2022 15:17

    כידוע התפילות נקבעו עפ"י חכמת הנסתר והקבלה,
    כמבואר בסידור היעב"ץ ועוד,
    ולכן יש הרבה דברים שמוסברים רק עפ"י יסודות מהקבלה.

    יש מושג של ג' שבתות: שבת בראשית, שבת מתן תורה, ושבת של לעתיד לבא.
    כל הג' שבתות נמצאים בכל שבת, בלילה בבוקר ובמנחה.
    וזה בא לידי ביטוי בנוסחאות התפילות -
    הלילה - שבת בראשית, ויכל אלקים את כל מלאכתו וכו'.
    הבוקר - שבת מתן תורה, ישמח משה במתנת חלקו בעמדו לפניך על הר סיני ושני לוחות
    וכו'
    מנחה - שבת לעתיד לבא, אתה אחד ושמך אחד.

    זה אמור להסביר למה המזמור שמדבר על מתן תורה, קיים רק בשבת בבוקר בלבד. לא
    בימים טובים ולא בשבת במנחה.
    תנסה לחפש בספר "מקורי התפילות" וכיוצא בו, שמדברים על טעמים לכל קטע בתפילה.

  • תאריך ההודעה המקורית: 14/09/2022 15:17

    כידוע התפילות נקבעו עפ"י חכמת הנסתר והקבלה,
    כמבואר בסידור היעב"ץ ועוד,
    ולכן יש הרבה דברים שמוסברים רק עפ"י יסודות מהקבלה.

    יש מושג של ג' שבתות: שבת בראשית, שבת מתן תורה, ושבת של לעתיד לבא.
    כל הג' שבתות נמצאים בכל שבת, בלילה בבוקר ובמנחה.
    וזה בא לידי ביטוי בנוסחאות התפילות -
    הלילה - שבת בראשית, ויכל אלקים את כל מלאכתו וכו'.
    הבוקר - שבת מתן תורה, ישמח משה במתנת חלקו בעמדו לפניך על הר סיני ושני לוחות
    וכו'
    מנחה - שבת לעתיד לבא, אתה אחד ושמך אחד.

    זה אמור להסביר למה המזמור שמדבר על מתן תורה, קיים רק בשבת בבוקר בלבד. לא
    בימים טובים ולא בשבת במנחה.
    תנסה לחפש בספר "מקורי התפילות" וכיוצא בו, שמדברים על טעמים לכל קטע בתפילה.

    תאריך ההודעה המקורית: 14/09/2022 15:29

    הפלא ופלא, ייש"כ גדול.
    לטענתך אין שום ענין לומר 'מזמור לדוד' רק בצפרא דשבתא שהוא בבחינת שבת מתן
    תורה.
    אשמח להיעזר עמך במראה מקומות על ענין ג' השבתות,
    ידעתי גם ידעתי שיש ג' בחינות הא' ליל שב"ק - חקל תפוחין קדישין, הב' צפרא
    דשבתא - עתיקא קדישא, והג' רעוא דרעוין - זעיר אנפין קדישין, אבל לא שמעתי אף
    פעם על ג' שבתות הנ"ל.

  • תאריך ההודעה המקורית: 14/09/2022 15:29

    הפלא ופלא, ייש"כ גדול.
    לטענתך אין שום ענין לומר 'מזמור לדוד' רק בצפרא דשבתא שהוא בבחינת שבת מתן
    תורה.
    אשמח להיעזר עמך במראה מקומות על ענין ג' השבתות,
    ידעתי גם ידעתי שיש ג' בחינות הא' ליל שב"ק - חקל תפוחין קדישין, הב' צפרא
    דשבתא - עתיקא קדישא, והג' רעוא דרעוין - זעיר אנפין קדישין, אבל לא שמעתי אף
    פעם על ג' שבתות הנ"ל.

    תאריך ההודעה המקורית: 14/09/2022 15:43

    שאלת הרב הארי הזכירה לי את מה שהתקשיתי זה מכבר, הרי אומרים בשבת במנחה צו"צ
    כצדוק הדין על שלשה צדיקים שנפטרו בשעה זו והם יוסף משה ודוד כמבואר בזוהר.
    וא"כ ילה"ק למה בשבועות שהוא יום היארצייט ממש של דוד המע"ה לא אומרים צו"צ
    אפילו כשחל בשבת? וכן בז' אדר שחל בשבת?
    ועכשיו עולה בדעתי שאולי אומרים צו"צ דוקא כשזה זכר לשלשת הצדיקים יחד.
    ויל"ע.

  • תאריך ההודעה המקורית: 14/09/2022 15:29

    הפלא ופלא, ייש"כ גדול.
    לטענתך אין שום ענין לומר 'מזמור לדוד' רק בצפרא דשבתא שהוא בבחינת שבת מתן
    תורה.
    אשמח להיעזר עמך במראה מקומות על ענין ג' השבתות,
    ידעתי גם ידעתי שיש ג' בחינות הא' ליל שב"ק - חקל תפוחין קדישין, הב' צפרא
    דשבתא - עתיקא קדישא, והג' רעוא דרעוין - זעיר אנפין קדישין, אבל לא שמעתי אף
    פעם על ג' שבתות הנ"ל.

    תאריך ההודעה המקורית: 14/09/2022 15:43

    אין לי זמן לחפש,
    אולי תחפש בשפתי חיים מודים ג', נראה לי יש שם על שבת.
    וכן בשבת מלכתא של הרב פינקוס ועוד.

  • תאריך ההודעה המקורית: 14/09/2022 15:43

    שאלת הרב הארי הזכירה לי את מה שהתקשיתי זה מכבר, הרי אומרים בשבת במנחה צו"צ
    כצדוק הדין על שלשה צדיקים שנפטרו בשעה זו והם יוסף משה ודוד כמבואר בזוהר.
    וא"כ ילה"ק למה בשבועות שהוא יום היארצייט ממש של דוד המע"ה לא אומרים צו"צ
    אפילו כשחל בשבת? וכן בז' אדר שחל בשבת?
    ועכשיו עולה בדעתי שאולי אומרים צו"צ דוקא כשזה זכר לשלשת הצדיקים יחד.
    ויל"ע.

    תאריך ההודעה המקורית: 14/09/2022 15:45

    במחכ"ת הרבנים שלחתי בטעות לפני שסיימתי לכתוב. התכונתי לכתוב שבדברים כאלו לא
    תמיד אפשר לעשות חשבון של אחד ועוד אחד.

  • תאריך ההודעה המקורית: 14/09/2022 15:45

    במחכ"ת הרבנים שלחתי בטעות לפני שסיימתי לכתוב. התכונתי לכתוב שבדברים כאלו לא
    תמיד אפשר לעשות חשבון של אחד ועוד אחד.

    תאריך ההודעה המקורית: 14/09/2022 15:48

    ע"פ פשט כ' הפמ''ג (א''א קלד סק''ו) שהטעם שאין אומרים אותו בשבת במנחה כי
    בשחרית ניתנה תורה

  • תאריך ההודעה המקורית: 14/09/2022 15:48

    ע"פ פשט כ' הפמ''ג (א''א קלד סק''ו) שהטעם שאין אומרים אותו בשבת במנחה כי
    בשחרית ניתנה תורה

    תאריך ההודעה המקורית: 14/09/2022 15:50

    יישר כח גדול לכולכם, עזרתם לי מאוד.

  • תאריך ההודעה המקורית: 14/09/2022 15:50

    יישר כח גדול לכולכם, עזרתם לי מאוד.

    תאריך ההודעה המקורית: 14/09/2022 19:31

    בסוף הספר 'ימי החנוכה' (להגאון רבי דוד כהן שליט"א) יש קונטרס שלם בעניין ג'
    שבתות הנ"ל, מומלץ לעיין שם.

    --
    גבריאל ט.

  • תאריך ההודעה המקורית: 14/09/2022 19:31

    בסוף הספר 'ימי החנוכה' (להגאון רבי דוד כהן שליט"א) יש קונטרס שלם בעניין ג'
    שבתות הנ"ל, מומלץ לעיין שם.

    --
    גבריאל ט.

    תאריך ההודעה המקורית: 14/09/2022 19:34

    ועכשיו אני נזכר שהוא גם הוציא לאחרונה (שנה +) ספר נפרד עם מאמרים על שבת
    קודש,
    ובאופן כללי הספרים שלו הם מרבץ יהלומים של מקורות בנושאי מחשבה מוסר ואגדה.

  • תאריך ההודעה המקורית: 14/09/2022 19:34

    ועכשיו אני נזכר שהוא גם הוציא לאחרונה (שנה +) ספר נפרד עם מאמרים על שבת
    קודש,
    ובאופן כללי הספרים שלו הם מרבץ יהלומים של מקורות בנושאי מחשבה מוסר ואגדה.

    תאריך ההודעה המקורית: 15/09/2022 10:53

    ענין ג’ השבתות המבוקש מבואר בטור הלכות תפילת שבת, משם באר”ה שזהו החילוק בין
    נוסח ג’ התפילות, בשונה מג’ תפילות יו”ט השוות בנוסחם, עיי”ש.

  • איך כותבים: בפשטות או בפשיטות?

    2022
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 26/07/2022 23:25 תודה על הדעות המחכימות.
  • טכסיס או תכסיס

    2022
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 01/08/2022 13:17 בס"ד נכון. אבל בדקתי בספרי דורינו כגון עלי תמר וחשוקי חמד וכיו"ב וכתבו למשל 'תכסיס מלחמתי' 'תכסיס היריות' וכדו' ויש מזה גם בספרי חז"ל ובס"ה 194 תוצאות, שזה לא מבוטל, אמנם באמת ל'טכסיס' יש 259 תוצאות שזה אכן הרבה יותר. [image: image.png] [image: image.png] [image: image.png] <><><><><><><> בשורות טובות וכל טוב אברהם ישראל מישקין טל' 0527118365 דוא"ל [email protected] מחשב זה מוגן על פי הוראות ועדת הרבנים לעניני טכנולוגיה דחסידי סלונים https://netfree.link/
  • 'לשון' זכר או נקבה?

    2022
    25
    0 הצבעות
    25 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 04/08/2022 12:32 בגמרא מצאנו על המלה "דרך" שכשמדובר על דרך שמיועדת לזכר, כמו מלחמה הכתוב השתמש בלשון זכר, וכשהדרך מדברת על נקבה, הכתוב השתמש בלשון נקבה. ודו"ק
  • ראיית התוס' או ראית התוס'?

    2022
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 29/08/2022 12:22 ראיית "ראיה" אפשרית גם חסרה
  • בר אילן או אוצר החכמה

    2022
    8
    0 הצבעות
    8 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 08/09/2022 20:50 1290
  • משפט תקין או לא

    2022
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 18:41 לענ"ד להשמיט מאת: [email protected]
  • משפט תקין או לא

    2022
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 20:08 אי אפשר להוכיח מלשון תורה. לשון תורה לחוד ולשון חכמים לחוד, כלומר סגנון הלשון בדורנו אינו תמיד כסגנון התורה. ויש לנקוט כלשון חכמים, כלומר בלשון הנהוגה באותו דור (כמוכח בחולין קלז: וע"ז נח:). ובימינו הלשון "אם כן איפוא" נשמעת כמסורבלת ושיש בה ייתור לשון.
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 23:51 נבילה אבילות נקבה אני מאשר.

2

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים