'לדוד מזמור' או 'מזמור לדוד'?

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/09/2022 12:58

מעתיק מתוך הכתבים שלי (לא ערוך, רק בשביל המ"מ).

כתב המשנה ברורה (סימן קלד ס"ק יד) "נוהגין בשבת בשחרית כשמחזירין הס"ת להיכל
לומר המזמור הבו לה' בני אלים וגו', ובמנחה בשבת וכן ביום טוב ובחול לומר
מזמור כ"ד". והפרי מגדים מבאר הטעם שבשבת אומרים מזמור הבו לה' וכו', בגלל
שבשבת ניתנה תורה ומזמור זה מדבר על תורה.

ולפי"ז לכאו' בשבועות שניתנה תורה ג"כ היה צריך לומר מזמור זה, ולא עושים כן.

ומבו' דשבת בבוקר הוא חפצא של מתן תורה הרבה יותר משבועות, (ועי' במקובלים
ששבת בבוקר כנגד מתן תורה וכו'), וצ"ע.

[אור מלא - קאסאן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/09/2022 14:33

ייש"כ לכולם,
אבל רק הוסיפו שאלה על שאלתי, למה באמת נשתנה מנחה שבת למוספו, אם הטעם היא
מפני שבשבת ניתנה תורה, י"ל גם בתפלת המנחה 'מזמור לדוד'.
אשמח לשמוע דברים ברורים.
בתודה מראש.

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/09/2022 15:17

כידוע התפילות נקבעו עפ"י חכמת הנסתר והקבלה,
כמבואר בסידור היעב"ץ ועוד,
ולכן יש הרבה דברים שמוסברים רק עפ"י יסודות מהקבלה.

יש מושג של ג' שבתות: שבת בראשית, שבת מתן תורה, ושבת של לעתיד לבא.
כל הג' שבתות נמצאים בכל שבת, בלילה בבוקר ובמנחה.
וזה בא לידי ביטוי בנוסחאות התפילות -
הלילה - שבת בראשית, ויכל אלקים את כל מלאכתו וכו'.
הבוקר - שבת מתן תורה, ישמח משה במתנת חלקו בעמדו לפניך על הר סיני ושני לוחות
וכו'
מנחה - שבת לעתיד לבא, אתה אחד ושמך אחד.

זה אמור להסביר למה המזמור שמדבר על מתן תורה, קיים רק בשבת בבוקר בלבד. לא
בימים טובים ולא בשבת במנחה.
תנסה לחפש בספר "מקורי התפילות" וכיוצא בו, שמדברים על טעמים לכל קטע בתפילה.

[אור מלא - קאסאן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/09/2022 15:29

הפלא ופלא, ייש"כ גדול.
לטענתך אין שום ענין לומר 'מזמור לדוד' רק בצפרא דשבתא שהוא בבחינת שבת מתן
תורה.
אשמח להיעזר עמך במראה מקומות על ענין ג' השבתות,
ידעתי גם ידעתי שיש ג' בחינות הא' ליל שב"ק - חקל תפוחין קדישין, הב' צפרא
דשבתא - עתיקא קדישא, והג' רעוא דרעוין - זעיר אנפין קדישין, אבל לא שמעתי אף
פעם על ג' שבתות הנ"ל.

[א. י. כהן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/09/2022 15:43

שאלת הרב הארי הזכירה לי את מה שהתקשיתי זה מכבר, הרי אומרים בשבת במנחה צו"צ
כצדוק הדין על שלשה צדיקים שנפטרו בשעה זו והם יוסף משה ודוד כמבואר בזוהר.
וא"כ ילה"ק למה בשבועות שהוא יום היארצייט ממש של דוד המע"ה לא אומרים צו"צ
אפילו כשחל בשבת? וכן בז' אדר שחל בשבת?
ועכשיו עולה בדעתי שאולי אומרים צו"צ דוקא כשזה זכר לשלשת הצדיקים יחד.
ויל"ע.

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/09/2022 15:43

אין לי זמן לחפש,
אולי תחפש בשפתי חיים מודים ג', נראה לי יש שם על שבת.
וכן בשבת מלכתא של הרב פינקוס ועוד.

[א. י. כהן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/09/2022 15:45

במחכ"ת הרבנים שלחתי בטעות לפני שסיימתי לכתוב. התכונתי לכתוב שבדברים כאלו לא
תמיד אפשר לעשות חשבון של אחד ועוד אחד.

[רפאל ברלב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/09/2022 15:48

ע"פ פשט כ' הפמ''ג (א''א קלד סק''ו) שהטעם שאין אומרים אותו בשבת במנחה כי
בשחרית ניתנה תורה

[אור מלא - קאסאן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/09/2022 15:50

יישר כח גדול לכולכם, עזרתם לי מאוד.

[גבריאל ט. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/09/2022 19:31

בסוף הספר 'ימי החנוכה' (להגאון רבי דוד כהן שליט"א) יש קונטרס שלם בעניין ג'
שבתות הנ"ל, מומלץ לעיין שם.

--
גבריאל ט.

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/09/2022 19:34

ועכשיו אני נזכר שהוא גם הוציא לאחרונה (שנה +) ספר נפרד עם מאמרים על שבת
קודש,
ובאופן כללי הספרים שלו הם מרבץ יהלומים של מקורות בנושאי מחשבה מוסר ואגדה.

[moshe kagana - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 15/09/2022 10:53

ענין ג’ השבתות המבוקש מבואר בטור הלכות תפילת שבת, משם באר”ה שזהו החילוק בין
נוסח ג’ התפילות, בשונה מג’ תפילות יו”ט השוות בנוסחם, עיי”ש.