האם נכון לכתוב וכתבו התוספות

[אברהם הורוביץ - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/09/2022 14:16

נראה לי שכשמתכוונים לתוספות רגיל שעל הגמרא הלשון היא "וכתבו", כמו שאומרים
בעלי התוספות בלשון רבים, כיון שזה נכתב על ידי הרבה ראשונים ואין ידוע איזה
מהם כתב כל תוספות.
אבל בתוספות רבינו פרץ צריך לכתוב "וכתב", כיון שזה נכתב על ידי איש אחד.
בברכה

[sh054859 - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/09/2022 14:25

בפשטות כמו שכותבים התוספות עם 'ה' כמו הרשב"א והריטב"א
רק שיש פעמים וזה משתנה בשביל רצף הקריאה

*בברכה *
מכון משיבת נפש
דרך שמובילה להצלחה
054-859-29-02

[image: Mailtrack]
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
Sender
notified by
Mailtrack
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
22.09.22,
14:22:59

[שמואל - ארכיון-2]

תאריך ההודעה המקורית: 22/09/2022 14:23

תודה
עיקר השאלה שלי היא על האות ה האם לכתוב תוספות או התוספות

[אברהם הורוביץ - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/09/2022 14:30

גם אני מצטרף זה
תסביר בבקשההלמה נראה לך שיש הבדל

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/09/2022 16:36

אבל מעניין מדוע אומרים "הריטב"א", ומאידך לא אומרים "הרש"י". מה סיבת ההבדל?

[ע נר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/09/2022 17:12

ההבדל הוא לכאורה, אם השם נשתרש על הדמות או על החיבור
'עצם' אפשר ליידע 'דמות' לא, ודו"ק

ב-יום חמישי, 22 בספטמבר 2022 בשעה 16:36:26 UTC+3, chalulchalul כתב/ה:

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/09/2022 17:17

מבריק!
וראיה, שאומרים "פתחתי רמב"ם וראיתי...", אבל לא אומרים "פתחתי רש"י וראיתי"
(אלא: הסתכלתי ברש"י). הרי שמתייחסים לרמב"ם כחיבור ולרש"י כדמות (ולשם פרטי
א"א להוסיף ה"א הידיעה).

מאת: [email protected]

[y.rot7664 gmail - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/09/2022 17:19

אפשר לענות בפשטות שרש"י הוא ר"ת רבינו וכו', כי היה רבן של כ"י, משא"כ שאר
הראשונים הר"ת הרב רבי משה ב"נ וכדו', עכ"פ כך מנהג ישראל, אבל בתוספות הוא
פשוט כי הן תוספות לסוגית גמרא ורש"י, ולכן כתבו [בעלי] התוספות הללו.

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/09/2022 17:26

אבל מה תאמר על "הר"ן"? הרי ר"ן = רבינו ניסים.
ומעניין שמוסכם על המדקדקים שטעות לנקוט: "הר"ח", אבל מאידך כולם נוקטים:
"הר"ן".
ולכן לכאורה על כרחינו נצטרך לבאר כתירוץ דלעיל, שב"הר"ן" ו"הריטב"א"
ההתייחסות היא לחיבור שכתבו, ואילו גבי ר"ח ורש"י ההתייחסות היא לדמות.
(הסתכלתי ברש"י = הסתכלתי בדברים שכתב רש"י).

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/09/2022 20:10

פעם כתבתי ביאורי התוס' לעו"ה,
בדקתי עכשיו ב"ארכיון..."
וראיתי שבדוגמא שעו"ה שלחו לי היה כתוב "מקשים התוספות",
ובחומר שאני שלחתי (ונדפס כבר) כתוב "מקשים תוספות".

מאת: [email protected]

[דוד וסרמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/09/2022 22:38

"התוס' ר"פ סובר" - לא תקני. אי אפשר לייחד רבים, ואין מיידעים [התוס'] את
הידוע [ר"פ].
אפשר לכתוב: "ודעת תוס' ר"פ היא", "וכתב בתוס' ר"פ", וכיו"ב.
בכלל, הפעלת השורש "סבר" בלה"ק היא לא שפה מקצועית ומכובדת.

מאת: [email protected]

[y.rot7664 gmail - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/09/2022 00:10

"הפעלת השורש "סבר" בלה"ק היא לא שפה מקצועית ומכובדת."
מדוע, מי אמר?
מה הכוונה לא מכובדת, אלא זולה?
לא זכיתי להבין דבריך.

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/09/2022 03:05

יש מושג סברא,
אפשר לסבור את זה.
ומי שסבר משהו, יכול לחזור בו ולסבור אחרת.

אבל למעשה הניסוח "סבר" "סוברים" פחות מקובל בספרות תורנית כבידה,
ויותר מקובל "סבירא ליה", או בראשי תיבות "ס"ל" ("...משא"כ הרשב"א ס"ל דאין
דין זכין שייך ....").

[דוד וסרמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/09/2022 10:49

נכון
הפעלת השורש "סבר" אינה נפוצה כלל בכתבי רבותינו

[y.rot7664 gmail - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/09/2022 12:52

בדיקה קצרה בבר אילן:
'סובר' עם תחילית דקדוקית רק בשו"ע ונו"כ מעל 18000 תוצאות (בכל המאגר מס'
התוצאות מעל המקסימום האפשרי).
'סבר' בלי שום תוספת במאגר הנ"ל, מעל 8000 תוצאות (בכלל המאגר - כנ"ל).
'יסבור' עם תחילית דקדוקית בחיפוש בכל המאגר, מעל 11,000 תוצאות.
'יסברו' בכל המאגר - מעל 4500 תוצאות.
כמדומני שאין צורך להמשיך.

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/09/2022 13:37

מלבד זאת, לדעתי להיצמד יותר מדי למה ש"מקובל" זה לפעמים מיותר ובבחינת דקדוקי
עניות.
אם כולם היו נוהגים רק כפי המקובל, היינו עד היום כותבים בלי סימני פיסוק, ועם
כריכות כמו שהיו לפני 100 שנה וכו'. אנחנו לא "מקובלים".

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/09/2022 13:37

כך אני סובר...

מאת: [email protected]

[hayim furman - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/09/2022 14:59

אני לא יודע אם זה רלוונטי, אבל בפרוייקט 'ביאורי התוספות' של עוז והדר, היתה
הנחייה לכתוב: התוספות, ולאחר זמן שינו את ההנחייה ל*תוספות *לבד, בלי
יידוע.
אגב, את שם הספר 'ביאורי התוספות' הם לא שינו ל'ביאורי תוספות'...
ב-יום שישי, 23 בספטמבר 2022 בשעה 13:38:04 UTC+3, chalulchalul כתב/ה:

[אברהם הורוביץ - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/09/2022 15:05

זה רק מראה כמה הכללים בזה גמישים
וכמה דעות יש בזה...

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 24/09/2022 20:53

לגבי השאלה לעיל בחילוק שבין הר"ן לרש"י. עדיין קשה, מדוע אומרים: "רש"י חי
לפני כך וכך שנים...", ולעומת זאת: "הר"ן חי לפני כך וכך שנים". ממה נובע
החילוק? הרי בשניהם ההתייחסות היא לדמות (ולא לספר), ובכל זאת בר"ן מוסיפים י'.