דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

האם נכון לכתוב וכתבו התוספות

2022
22 9 149 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 22/09/2022 14:25

    בפשטות כמו שכותבים התוספות עם 'ה' כמו הרשב"א והריטב"א
    רק שיש פעמים וזה משתנה בשביל רצף הקריאה

    *בברכה *
    מכון משיבת נפש
    דרך שמובילה להצלחה
    054-859-29-02

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    22.09.22,
    14:22:59

    תאריך ההודעה המקורית: 22/09/2022 14:30

    גם אני מצטרף זה
    תסביר בבקשההלמה נראה לך שיש הבדל

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/09/2022 14:30

    גם אני מצטרף זה
    תסביר בבקשההלמה נראה לך שיש הבדל

    תאריך ההודעה המקורית: 22/09/2022 16:36

    אבל מעניין מדוע אומרים "הריטב"א", ומאידך לא אומרים "הרש"י". מה סיבת ההבדל?

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/09/2022 16:36

    אבל מעניין מדוע אומרים "הריטב"א", ומאידך לא אומרים "הרש"י". מה סיבת ההבדל?

    תאריך ההודעה המקורית: 22/09/2022 17:12

    ההבדל הוא לכאורה, אם השם נשתרש על הדמות או על החיבור
    'עצם' אפשר ליידע 'דמות' לא, ודו"ק

    ב-יום חמישי, 22 בספטמבר 2022 בשעה 16:36:26 UTC+3, chalulchalul כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/09/2022 17:12

    ההבדל הוא לכאורה, אם השם נשתרש על הדמות או על החיבור
    'עצם' אפשר ליידע 'דמות' לא, ודו"ק

    ב-יום חמישי, 22 בספטמבר 2022 בשעה 16:36:26 UTC+3, chalulchalul כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 22/09/2022 17:17

    מבריק!
    וראיה, שאומרים "פתחתי רמב"ם וראיתי...", אבל לא אומרים "פתחתי רש"י וראיתי"
    (אלא: הסתכלתי ברש"י). הרי שמתייחסים לרמב"ם כחיבור ולרש"י כדמות (ולשם פרטי
    א"א להוסיף ה"א הידיעה).

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/09/2022 17:12

    ההבדל הוא לכאורה, אם השם נשתרש על הדמות או על החיבור
    'עצם' אפשר ליידע 'דמות' לא, ודו"ק

    ב-יום חמישי, 22 בספטמבר 2022 בשעה 16:36:26 UTC+3, chalulchalul כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 22/09/2022 17:19

    אפשר לענות בפשטות שרש"י הוא ר"ת רבינו וכו', כי היה רבן של כ"י, משא"כ שאר
    הראשונים הר"ת הרב רבי משה ב"נ וכדו', עכ"פ כך מנהג ישראל, אבל בתוספות הוא
    פשוט כי הן תוספות לסוגית גמרא ורש"י, ולכן כתבו [בעלי] התוספות הללו.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/09/2022 17:19

    אפשר לענות בפשטות שרש"י הוא ר"ת רבינו וכו', כי היה רבן של כ"י, משא"כ שאר
    הראשונים הר"ת הרב רבי משה ב"נ וכדו', עכ"פ כך מנהג ישראל, אבל בתוספות הוא
    פשוט כי הן תוספות לסוגית גמרא ורש"י, ולכן כתבו [בעלי] התוספות הללו.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 22/09/2022 17:26

    אבל מה תאמר על "הר"ן"? הרי ר"ן = רבינו ניסים.
    ומעניין שמוסכם על המדקדקים שטעות לנקוט: "הר"ח", אבל מאידך כולם נוקטים:
    "הר"ן".
    ולכן לכאורה על כרחינו נצטרך לבאר כתירוץ דלעיל, שב"הר"ן" ו"הריטב"א"
    ההתייחסות היא לחיבור שכתבו, ואילו גבי ר"ח ורש"י ההתייחסות היא לדמות.
    (הסתכלתי ברש"י = הסתכלתי בדברים שכתב רש"י).

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/09/2022 17:26

    אבל מה תאמר על "הר"ן"? הרי ר"ן = רבינו ניסים.
    ומעניין שמוסכם על המדקדקים שטעות לנקוט: "הר"ח", אבל מאידך כולם נוקטים:
    "הר"ן".
    ולכן לכאורה על כרחינו נצטרך לבאר כתירוץ דלעיל, שב"הר"ן" ו"הריטב"א"
    ההתייחסות היא לחיבור שכתבו, ואילו גבי ר"ח ורש"י ההתייחסות היא לדמות.
    (הסתכלתי ברש"י = הסתכלתי בדברים שכתב רש"י).

    תאריך ההודעה המקורית: 22/09/2022 20:10

    פעם כתבתי ביאורי התוס' לעו"ה,
    בדקתי עכשיו ב"ארכיון..."
    וראיתי שבדוגמא שעו"ה שלחו לי היה כתוב "מקשים התוספות",
    ובחומר שאני שלחתי (ונדפס כבר) כתוב "מקשים תוספות".

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/09/2022 17:12

    ההבדל הוא לכאורה, אם השם נשתרש על הדמות או על החיבור
    'עצם' אפשר ליידע 'דמות' לא, ודו"ק

    ב-יום חמישי, 22 בספטמבר 2022 בשעה 16:36:26 UTC+3, chalulchalul כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 22/09/2022 22:38

    "התוס' ר"פ סובר" - לא תקני. אי אפשר לייחד רבים, ואין מיידעים [התוס'] את
    הידוע [ר"פ].
    אפשר לכתוב: "ודעת תוס' ר"פ היא", "וכתב בתוס' ר"פ", וכיו"ב.
    בכלל, הפעלת השורש "סבר" בלה"ק היא לא שפה מקצועית ומכובדת.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/09/2022 22:38

    "התוס' ר"פ סובר" - לא תקני. אי אפשר לייחד רבים, ואין מיידעים [התוס'] את
    הידוע [ר"פ].
    אפשר לכתוב: "ודעת תוס' ר"פ היא", "וכתב בתוס' ר"פ", וכיו"ב.
    בכלל, הפעלת השורש "סבר" בלה"ק היא לא שפה מקצועית ומכובדת.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 23/09/2022 00:10

    "הפעלת השורש "סבר" בלה"ק היא לא שפה מקצועית ומכובדת."
    מדוע, מי אמר?
    מה הכוונה לא מכובדת, אלא זולה?
    לא זכיתי להבין דבריך.

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/09/2022 00:10

    "הפעלת השורש "סבר" בלה"ק היא לא שפה מקצועית ומכובדת."
    מדוע, מי אמר?
    מה הכוונה לא מכובדת, אלא זולה?
    לא זכיתי להבין דבריך.

    תאריך ההודעה המקורית: 23/09/2022 03:05

    יש מושג סברא,
    אפשר לסבור את זה.
    ומי שסבר משהו, יכול לחזור בו ולסבור אחרת.

    אבל למעשה הניסוח "סבר" "סוברים" פחות מקובל בספרות תורנית כבידה,
    ויותר מקובל "סבירא ליה", או בראשי תיבות "ס"ל" ("...משא"כ הרשב"א ס"ל דאין
    דין זכין שייך ....").

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/09/2022 03:05

    יש מושג סברא,
    אפשר לסבור את זה.
    ומי שסבר משהו, יכול לחזור בו ולסבור אחרת.

    אבל למעשה הניסוח "סבר" "סוברים" פחות מקובל בספרות תורנית כבידה,
    ויותר מקובל "סבירא ליה", או בראשי תיבות "ס"ל" ("...משא"כ הרשב"א ס"ל דאין
    דין זכין שייך ....").

    תאריך ההודעה המקורית: 23/09/2022 10:49

    נכון
    הפעלת השורש "סבר" אינה נפוצה כלל בכתבי רבותינו

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/09/2022 10:49

    נכון
    הפעלת השורש "סבר" אינה נפוצה כלל בכתבי רבותינו

    תאריך ההודעה המקורית: 23/09/2022 12:52

    בדיקה קצרה בבר אילן:
    'סובר' עם תחילית דקדוקית רק בשו"ע ונו"כ מעל 18000 תוצאות (בכל המאגר מס'
    התוצאות מעל המקסימום האפשרי).
    'סבר' בלי שום תוספת במאגר הנ"ל, מעל 8000 תוצאות (בכלל המאגר - כנ"ל).
    'יסבור' עם תחילית דקדוקית בחיפוש בכל המאגר, מעל 11,000 תוצאות.
    'יסברו' בכל המאגר - מעל 4500 תוצאות.
    כמדומני שאין צורך להמשיך.

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/09/2022 12:52

    בדיקה קצרה בבר אילן:
    'סובר' עם תחילית דקדוקית רק בשו"ע ונו"כ מעל 18000 תוצאות (בכל המאגר מס'
    התוצאות מעל המקסימום האפשרי).
    'סבר' בלי שום תוספת במאגר הנ"ל, מעל 8000 תוצאות (בכלל המאגר - כנ"ל).
    'יסבור' עם תחילית דקדוקית בחיפוש בכל המאגר, מעל 11,000 תוצאות.
    'יסברו' בכל המאגר - מעל 4500 תוצאות.
    כמדומני שאין צורך להמשיך.

    תאריך ההודעה המקורית: 23/09/2022 13:37

    מלבד זאת, לדעתי להיצמד יותר מדי למה ש"מקובל" זה לפעמים מיותר ובבחינת דקדוקי
    עניות.
    אם כולם היו נוהגים רק כפי המקובל, היינו עד היום כותבים בלי סימני פיסוק, ועם
    כריכות כמו שהיו לפני 100 שנה וכו'. אנחנו לא "מקובלים".

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/09/2022 13:37

    מלבד זאת, לדעתי להיצמד יותר מדי למה ש"מקובל" זה לפעמים מיותר ובבחינת דקדוקי
    עניות.
    אם כולם היו נוהגים רק כפי המקובל, היינו עד היום כותבים בלי סימני פיסוק, ועם
    כריכות כמו שהיו לפני 100 שנה וכו'. אנחנו לא "מקובלים".

    תאריך ההודעה המקורית: 23/09/2022 13:37

    כך אני סובר...

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/09/2022 13:37

    כך אני סובר...

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 23/09/2022 14:59

    אני לא יודע אם זה רלוונטי, אבל בפרוייקט 'ביאורי התוספות' של עוז והדר, היתה
    הנחייה לכתוב: התוספות, ולאחר זמן שינו את ההנחייה ל*תוספות *לבד, בלי
    יידוע.
    אגב, את שם הספר 'ביאורי התוספות' הם לא שינו ל'ביאורי תוספות'...
    ב-יום שישי, 23 בספטמבר 2022 בשעה 13:38:04 UTC+3, chalulchalul כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/09/2022 14:59

    אני לא יודע אם זה רלוונטי, אבל בפרוייקט 'ביאורי התוספות' של עוז והדר, היתה
    הנחייה לכתוב: התוספות, ולאחר זמן שינו את ההנחייה ל*תוספות *לבד, בלי
    יידוע.
    אגב, את שם הספר 'ביאורי התוספות' הם לא שינו ל'ביאורי תוספות'...
    ב-יום שישי, 23 בספטמבר 2022 בשעה 13:38:04 UTC+3, chalulchalul כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 23/09/2022 15:05

    זה רק מראה כמה הכללים בזה גמישים
    וכמה דעות יש בזה...

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/09/2022 15:05

    זה רק מראה כמה הכללים בזה גמישים
    וכמה דעות יש בזה...

    תאריך ההודעה המקורית: 24/09/2022 20:53

    לגבי השאלה לעיל בחילוק שבין הר"ן לרש"י. עדיין קשה, מדוע אומרים: "רש"י חי
    לפני כך וכך שנים...", ולעומת זאת: "הר"ן חי לפני כך וכך שנים". ממה נובע
    החילוק? הרי בשניהם ההתייחסות היא לדמות (ולא לספר), ובכל זאת בר"ן מוסיפים י'.

  • תאריך ההודעה המקורית: 24/09/2022 20:53

    לגבי השאלה לעיל בחילוק שבין הר"ן לרש"י. עדיין קשה, מדוע אומרים: "רש"י חי
    לפני כך וכך שנים...", ולעומת זאת: "הר"ן חי לפני כך וכך שנים". ממה נובע
    החילוק? הרי בשניהם ההתייחסות היא לדמות (ולא לספר), ובכל זאת בר"ן מוסיפים י'.

    תאריך ההודעה המקורית: 24/09/2022 20:54

    בסיום השאלה, התכוונתי: בר"ן מוסיפים ה' הידיעה.

  • קיבלתי בפרטי

    2022 עריכה תורנית מקורות תורניים ספרים תורניים
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    65 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 02/08/2022 22:14 קיבלתי בפרטי ויישר כח מאת: From: [email protected] Sent: Tuesday, August 2, 2022 8:25 PM To: עריכה תורנית ([email protected]) מאת: [email protected] Subject: אני זקוק לשו"ת בסוף ספר אבני חושן ח"ג עמ' תנג (מהגר"י זלברשטיין)
  • האם לקחת דמי תיוך מחבר

    2022 כלכלה וכספים הלכה ומנהג
    12
    0 הצבעות
    12 פוסטים
    32 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 03/08/2022 02:00 מזכיר לי מעשה שהיה לי פעם, שתיווכתי בין לקוח לעורך, ואז התגלעו מריבות קשות, והייתי צריך לשבת איתם הרבה זמן, וגם לדבר אתם בטלפון הרבה זמן והמון פעמים. ולשמוע המון זבל ולרצות אותם, בקיצור הרבה עבודה וכח נפשי, והלקוח רצה לשלם לי כסף ולא הסכמתי מטעמים השמורים עמדי. לימי הלקוח התרתח עד להשחית או קרוב לזה, ואיים שהולך כבר לבית משפט וזהו, הוא הולך לדווח שזה הכנסה שחורה ללא מע"מ וכו' וכו', וכמה שניסיתי לדבר... רק אני מודה והולך כל ימי שלא לקחתי כסף... איזה יראת שמים זה רק לחשוב על זה! השבח וההודאה לה' יתברך. לכל מי שנותר פעור פה, אני לא יודע מה היה סוף הסיפור כי התחמקתי מהלקוח המשוגע הזה במשך הזמן, ואני לא יודע אם חי ומה חי וכלום, אבל ב"ה אני עדין עובד עם העורך, ובכלא הוא בטוח לא, אני מקוה שלא היה בוף כלום לא משפט ולא בית משפט ולא דיונים ולא קנסות ולא שום דבר לא טוב, ה' ישמרנו ויצילנו. [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 03.08.22, 01:53:49
  • עוד שאלה בזכר/נקבה

    2022 מקורות תורניים שפות
    16
    0 הצבעות
    16 פוסטים
    42 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 23/08/2022 12:14 לתשומת לב - מדובר בכותרת, לכן לא הוסיף הרב יז"פ נקודה בסוף המשפט. אגב, הטעמה לתיקון של הרב וסרמן: אם נישאר עם 'גורם' יש להשמיט את תיבות 'על ידי' למשל: הצדקה שמרומזת בתיבת 'סלם' גורמת השפעה למלכות שמרומזת ב'מוצב'
  • 0 הצבעות
    5 פוסטים
    12 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 01/09/2022 19:45 מדרשי הילקוט מלוקטים מהתלמוד הבבלי https://he.wikipedia.org/wiki/תלמוד_בבלי והירושלמי https://he.wikipedia.org/wiki/תלמוד_ירושלמי, מהספרא https://he.wikipedia.org/wiki/ספרא והמכילתא https://he.wikipedia.org/wiki/מכילתא, מדרש רבה https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש_רבה ומדרש תהילים https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש_תהילים , אבות דרבי נתן https://he.wikipedia.org/wiki/אבות_דרבי_נתן , פרקי דרבי אליעזר https://he.wikipedia.org/wiki/פרקי_דרבי_אליעזר ומסכתות קטנות https://he.wikipedia.org/wiki/מסכתות_קטנות , פסיקתא https://he.wikipedia.org/wiki/פסיקתא ותנחומא https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש_תנחומא ועוד מדרשים שנעלמו במשך השנים וזהו למעשה השריד היחיד שלהם, כדוגמת מדרש ויסעו https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש_ויסעו , מדרש אספה https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש_אספה , מדרש אבכיר https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש_אבכיר , ספרי זוטא https://he.wikipedia.org/wiki/ספרי_זוטא, והוא מקור מרכזי בשחזור אותם מדרשים אבודים. מאת: [email protected]
  • איך כותבים?

    2022 כתיבה תורנית הלכה ומנהג
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    16 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 21/08/2022 21:37 תודה לכולם!
  • ישוב או יישוב

    2022 שפות כתיבה תורנית
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    21 צפיות
    ב
    תאריך ההודעה המקורית: 02/10/2022 19:22 משום מה התקבל ברבים מן הספרים החדשים לכתוב מילים כאלו (יישוב, ייסורים וכדו') בכתיב מלא, כלומר בשתי יו"דין, אך כאמור לעיל אין בזה כללים מדויקים וחובה מסוימת.
  • צריך עזרה בפיענוח מילה

    2022 מקורות תורניים הבנת הגרא קבלה
    7
    1
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    23 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 06/10/2022 00:20 שהם רב"ג - ראש בטן גוויה. תוכל להיעזר בבביאור הגר"א הנדפס, עם הערות וביאורים: [image: image.png]
  • 0 הצבעות
    10 פוסטים
    45 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 20/10/2022 21:40 תמהני אם מושג זה זקוק למקור, הלא זהו אחד מעיקרי היהדות כי ידוע שהתורה לא ניתנה לנו אלא כדי לתקן את המידות (כך מובא בספרי כל החכמים מכל העדות החוגים והשיטות, בניסוחים שונים, כמו דרך ארץ קדמה לתורה, האדם לא נברא אלא לשבר את הטבע, ת"ח שאין בו דעת נבלה טובה הימנו וכו' וכו') מעתה, אם קיימת דרך חלופית, נמצא שהתורה אינה אלא דרך נוספת לאלו ש'לא התסדרו' עם הדרך החלופית וכיו"ב, ובסגנון של 'אם לא הצלחתם תנסו ע"י התורה' משפט כזה הס מלהזכיר כמובן אין זאת אלא שהתורה היא הדרך היחידה לתקן את המידות, וכל שאר הדרכים אינן מציגות אלא תחפושת של מידות טובות. בכל הכבוד הראוי מאת: [email protected]

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים