סוגי עבודות בעולם העריכה
-
-
תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2022 01:14
עריכת תוכן.
עריכה ספרותית.
יצירת סגנונות.נוסח זה מצאתי באמתחתי:
פירוט פעולות עריכה
העבודה כללה קריאה ולימוד החומר, פיענוח, הגהת כתיב, פיסוק, כותרות, חלוקה
לקטעים, מציאת מקורות, עיון במקורות, סגנוּן הטקסט - שיהיה כתוב בבהירות
ובצורה מעניינת, עריכה לשונית - התאמת הטקסט לכללי הלשון והביטויים התקניים
(למשל במקום "בכדי ש" תיקנתי ל"כדי ש"), פתחתי ראשי תיבות, ציינתי מקורות
באופן המתאים (למשל במקום: "דברים פרק ז פסוק ב" – "דברים ז, ב"). הוספתי
הערות שוליים. כמו כן הוספתי הערות סקירה. יש אפשרות גם להוסיף כותרות משנה. -
תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2022 01:14
עריכת תוכן.
עריכה ספרותית.
יצירת סגנונות.נוסח זה מצאתי באמתחתי:
פירוט פעולות עריכה
העבודה כללה קריאה ולימוד החומר, פיענוח, הגהת כתיב, פיסוק, כותרות, חלוקה
לקטעים, מציאת מקורות, עיון במקורות, סגנוּן הטקסט - שיהיה כתוב בבהירות
ובצורה מעניינת, עריכה לשונית - התאמת הטקסט לכללי הלשון והביטויים התקניים
(למשל במקום "בכדי ש" תיקנתי ל"כדי ש"), פתחתי ראשי תיבות, ציינתי מקורות
באופן המתאים (למשל במקום: "דברים פרק ז פסוק ב" – "דברים ז, ב"). הוספתי
הערות שוליים. כמו כן הוספתי הערות סקירה. יש אפשרות גם להוסיף כותרות משנה. -
תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2022 09:59
עשינו רשימה בעבר:
א. כתיבה יוצרת – כאשר הלקוח מבקש מן העורך לכתוב בעניין מסויים, בעצם
העורך הוא הכותב הראשון של החומר ועליו תבוא ביקורת והגהה וכו'ב. עריכת כתבי אחרים – כאשר אין העורך הכותב הראשוני, זה המקרה נפוץ
ביותר ישנם לקוחות שמעדיפים שהנוסח המקורי יישמר ויש לעומתם שמעדיפים שהעורך
ישכתב וינסח את הדברים מחדש בשפה ברורה ובנעימה. באופן הראשון, לרוב אין
העורך נדרש להיכנס לעובי הקורה אלא רק לסדר את הדברים, להוסיף פיסוק וחלוקה
לקטעים ופרקים ורק כאשר העורך נתקל (לעתים על כרחו), בקושיות מהותיות יש לו
לציינם למחבר.ג. ההדרה – בד"כ מדובר בחיבור של חכם שנכתב לפני שנים רבות ואינו מצוי
בשוק או שאינו קריא ונגיש ללומד המצוי, והעורך נדרש להכינו מחדש לדפוס, לעתים
מתבקש העורך לחפש מקורות לדברי המחבר, וכן לכתוב עליו הערות או ביאור, או
להשוות בין נוסחאות שונות של כת"י וכיו"ב.ד. הקלדה – כאשר החיבור הינו בכתב יד או בקובץ סרוק לעתים נדרש העורך
להקלידו מחדש לשם עבודה זו בפרט וכן לשאר עבודות העריכה, רצוי מאוד ללמוד
הקלדה עיוורת.ה. תמלול – המרת שיחה מוקלטת של חכם לכתיבה. לעתים נדרש העורך לכתוב את
השיחה מילה במילה ואז נדרש ממנו רק שימת לב ודיוק, וכן פיסוק וחלוקה לקטעים.
ולעתים נדרש לנסח את הדברים בלשון שווה לכל נפש, וכן למצוא את מקורות הדברים
שנאמרו בשיחה וכיו"ב. גם לצורך התמלול נדרש להקליד בקצב שווה או קרוב לקצב
הדיבור, כך שרצוי שהמתמלל ידע הקלדה עיוורתו. עימוד – סידור החיבור לדפוס. אף שהעורך אינו מעמד, ומדובר בשני
'מקצועות' נפרדים יש לציין כי רצוי שלכל עורך יהיה יד ורגל בסדר ועימוד נכון,
על מנת שהלקוח יקבל עבודה נאה ומרשימה, וכן כדי שהמעמד לא ייאלץ להתעסק עם
עניינים הנוגעים לתוכן החיבור. אמנם אין הוא צריך להשתלם בתוכנות עימוד
וגרפיקה וכד' אבל רצוי מאוד שהקובץ שישלח ללקוח ייראה טוב מבחינה חיצונית, ועל
כן רצוי ללמוד כללי עימוד בסיסיים.ז. ביקורת תוכן – ישנם לקוחות שמבקשים מן העורך לבקר את החיבור. לשם
כך נדרש העורך ללמוד את הדברים במקורם ובעומק העיון ולהיות ננס (או ענק..) על
גבי ענק, כדי לוודא שהדברים שנכתבו אכן נכונים וטובים. כאשר הלקוח הוא מחבר
הספר ונכון לשמוע ביקורת, לעתים העורך משדרג את הספר בכמה רמות. אולם ישנם
מחברים שמתקשים לקבל ביקורת מן העורך ועל העורך להלך בין הטיפות שמצד אחד לא
יתרשל בביקורת ומצד שני לא יעורר את רגישותו של המחבר. מאידך כאשר מדובר
בביקורת ספר שהמחבר לא לפנינו, כאן העורך צריך לפתור את בעיות הספר בעצמו
וכשלא נמצא פתרון יש להעיר על כך בקצרה. ישנו ביקורת נוספת המכונה ביקורת
מקורות שבה העורך פותח את הספרים שתיין אליהם המחבר ומוודא שהדברים אכן כתובים
שם ושהובנו כראוי.ח. הגהה – ידוע ומפרסם הפתגם: "כשם שאין לבר בלא תבן כך אין ספר בלא
שגיאות", כמעט בכל ספר ישנן טעויות, ועל כן, לעתים נדרש העורך להגיה את הספר
מטעויות, היינו טעויות כתיב או פליטות קולמוס וכיו"ב. יש לציין כי לעתים אין
המדובר בטעויות גרידא אלא גם אחידות הכתיב, כפילויות או סתירות, ועוד.ט. חיפוש מראי מקומות – לעתים עבודת העורך מסתכמת בכך שצריך למצוא את
מקורות דברי המחבר ולציינם בחיבור. יש לציין לפעמים העורך צריך להתמודד עם
מקורות סותרים או במקור שלא הובן כראוי וכיו"ב.י. פיסוק וחלוקה לפיסקאות והכנת תוכן עניינים - על מנת לדעת לפסק יש
לחוש את הניגון הראוי לכתיבה ולפיו להתאים את הפיסוק. על מנת לחלק את המסמך
לקטעים יש להבין את הנקודה המרכזית שבכל קטע, על מנת לדעת כיצד להבדילו ממה
שלפניו וממה שאחריווישנם עוד תתי תחומים לפי בקשת הלקוח..
ראשית על העורך לראות לאן הוא הכי מתחבר כדי שבאותו תחום הוא ישתלם באופן מלא,
אולם צריך הוא להבין מעט גם בשאר חלקי העריכה כי לפעמים נדרש הוא מן הלקוח
לחבוש כובע נוסף.. וכבר אמר החכם צריך ללמוד קצת מכל דבר והכל מדבר אחד. -
תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2022 09:59
עשינו רשימה בעבר:
א. כתיבה יוצרת – כאשר הלקוח מבקש מן העורך לכתוב בעניין מסויים, בעצם
העורך הוא הכותב הראשון של החומר ועליו תבוא ביקורת והגהה וכו'ב. עריכת כתבי אחרים – כאשר אין העורך הכותב הראשוני, זה המקרה נפוץ
ביותר ישנם לקוחות שמעדיפים שהנוסח המקורי יישמר ויש לעומתם שמעדיפים שהעורך
ישכתב וינסח את הדברים מחדש בשפה ברורה ובנעימה. באופן הראשון, לרוב אין
העורך נדרש להיכנס לעובי הקורה אלא רק לסדר את הדברים, להוסיף פיסוק וחלוקה
לקטעים ופרקים ורק כאשר העורך נתקל (לעתים על כרחו), בקושיות מהותיות יש לו
לציינם למחבר.ג. ההדרה – בד"כ מדובר בחיבור של חכם שנכתב לפני שנים רבות ואינו מצוי
בשוק או שאינו קריא ונגיש ללומד המצוי, והעורך נדרש להכינו מחדש לדפוס, לעתים
מתבקש העורך לחפש מקורות לדברי המחבר, וכן לכתוב עליו הערות או ביאור, או
להשוות בין נוסחאות שונות של כת"י וכיו"ב.ד. הקלדה – כאשר החיבור הינו בכתב יד או בקובץ סרוק לעתים נדרש העורך
להקלידו מחדש לשם עבודה זו בפרט וכן לשאר עבודות העריכה, רצוי מאוד ללמוד
הקלדה עיוורת.ה. תמלול – המרת שיחה מוקלטת של חכם לכתיבה. לעתים נדרש העורך לכתוב את
השיחה מילה במילה ואז נדרש ממנו רק שימת לב ודיוק, וכן פיסוק וחלוקה לקטעים.
ולעתים נדרש לנסח את הדברים בלשון שווה לכל נפש, וכן למצוא את מקורות הדברים
שנאמרו בשיחה וכיו"ב. גם לצורך התמלול נדרש להקליד בקצב שווה או קרוב לקצב
הדיבור, כך שרצוי שהמתמלל ידע הקלדה עיוורתו. עימוד – סידור החיבור לדפוס. אף שהעורך אינו מעמד, ומדובר בשני
'מקצועות' נפרדים יש לציין כי רצוי שלכל עורך יהיה יד ורגל בסדר ועימוד נכון,
על מנת שהלקוח יקבל עבודה נאה ומרשימה, וכן כדי שהמעמד לא ייאלץ להתעסק עם
עניינים הנוגעים לתוכן החיבור. אמנם אין הוא צריך להשתלם בתוכנות עימוד
וגרפיקה וכד' אבל רצוי מאוד שהקובץ שישלח ללקוח ייראה טוב מבחינה חיצונית, ועל
כן רצוי ללמוד כללי עימוד בסיסיים.ז. ביקורת תוכן – ישנם לקוחות שמבקשים מן העורך לבקר את החיבור. לשם
כך נדרש העורך ללמוד את הדברים במקורם ובעומק העיון ולהיות ננס (או ענק..) על
גבי ענק, כדי לוודא שהדברים שנכתבו אכן נכונים וטובים. כאשר הלקוח הוא מחבר
הספר ונכון לשמוע ביקורת, לעתים העורך משדרג את הספר בכמה רמות. אולם ישנם
מחברים שמתקשים לקבל ביקורת מן העורך ועל העורך להלך בין הטיפות שמצד אחד לא
יתרשל בביקורת ומצד שני לא יעורר את רגישותו של המחבר. מאידך כאשר מדובר
בביקורת ספר שהמחבר לא לפנינו, כאן העורך צריך לפתור את בעיות הספר בעצמו
וכשלא נמצא פתרון יש להעיר על כך בקצרה. ישנו ביקורת נוספת המכונה ביקורת
מקורות שבה העורך פותח את הספרים שתיין אליהם המחבר ומוודא שהדברים אכן כתובים
שם ושהובנו כראוי.ח. הגהה – ידוע ומפרסם הפתגם: "כשם שאין לבר בלא תבן כך אין ספר בלא
שגיאות", כמעט בכל ספר ישנן טעויות, ועל כן, לעתים נדרש העורך להגיה את הספר
מטעויות, היינו טעויות כתיב או פליטות קולמוס וכיו"ב. יש לציין כי לעתים אין
המדובר בטעויות גרידא אלא גם אחידות הכתיב, כפילויות או סתירות, ועוד.ט. חיפוש מראי מקומות – לעתים עבודת העורך מסתכמת בכך שצריך למצוא את
מקורות דברי המחבר ולציינם בחיבור. יש לציין לפעמים העורך צריך להתמודד עם
מקורות סותרים או במקור שלא הובן כראוי וכיו"ב.י. פיסוק וחלוקה לפיסקאות והכנת תוכן עניינים - על מנת לדעת לפסק יש
לחוש את הניגון הראוי לכתיבה ולפיו להתאים את הפיסוק. על מנת לחלק את המסמך
לקטעים יש להבין את הנקודה המרכזית שבכל קטע, על מנת לדעת כיצד להבדילו ממה
שלפניו וממה שאחריווישנם עוד תתי תחומים לפי בקשת הלקוח..
ראשית על העורך לראות לאן הוא הכי מתחבר כדי שבאותו תחום הוא ישתלם באופן מלא,
אולם צריך הוא להבין מעט גם בשאר חלקי העריכה כי לפעמים נדרש הוא מן הלקוח
לחבוש כובע נוסף.. וכבר אמר החכם צריך ללמוד קצת מכל דבר והכל מדבר אחד.
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות