דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

משמעת עצמית לעורך ...

2022
5 4 117 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 22/07/2022 08:30

    גם בעבודת העריכה, מצוי שיש סוגי עבודה שנהנים מהם ויש כאלו שזה לגרור עוד דף
    ועוד דף.
    כפי שכתבו כמה מהרבנים חשוב לקבוע הספק, אבל לעמוד עליו בצורה יסודית. למשל
    להחליט שכשפותחים את המחשב, לא נוגעים בדברים אחרים ובמייל וכדומה עד שמספיקים
    10 עמודים, למשל.
    כך גם יש תחושת סיפוק של עוד ועוד, וגם בפועל ההספק מתקדם.

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/07/2022 08:30

    גם בעבודת העריכה, מצוי שיש סוגי עבודה שנהנים מהם ויש כאלו שזה לגרור עוד דף
    ועוד דף.
    כפי שכתבו כמה מהרבנים חשוב לקבוע הספק, אבל לעמוד עליו בצורה יסודית. למשל
    להחליט שכשפותחים את המחשב, לא נוגעים בדברים אחרים ובמייל וכדומה עד שמספיקים
    10 עמודים, למשל.
    כך גם יש תחושת סיפוק של עוד ועוד, וגם בפועל ההספק מתקדם.

    תאריך ההודעה המקורית: 22/07/2022 12:42

    יישר כח לכל המגיבים החשובים על העצות הפרקטיות והסבר התופעה של (חוסר) משמעת
    עצמית המצויה בעורכים יותר מבכל תחום אחר.
    כדי שכל אחד יוכל למצא לעצמו את העצה הכי מתאימה רצוי להסביר מקודם לכן את
    הסיבה שכולנו נתקלים בבעיה זו.
    יש 2 סוגי עבודות, עבודה בשכירות ועבודה בקבלנות, ולכל אחת מהם יתרונות
    וחסרונות משלה.
    בעבודה בשכירות יש את החסרון של לחץ ומשילות מצד המעסיק, ולפעמים תגמול לא
    מספק, ומאידך העובד נהנה ממקום, מחשב, ושאר תנאי עבודה נלווים, על חשבון
    המעסיק.
    לעומת זאת, בעבודה עצמאית העובד חייב לספק לעצמו מקום, מחשב, ושאר תנאי עבודה
    נלווים, ומאידך אינו נלחץ ע”י מעסיק חיצוני ששולט על תנועותיו, שעותיו,
    העדפותיו, וכו’ וכו’, וכן ביכולתו לקבוע את המחיר שמגיע לו.
    העבודה של עורך במכון תורני סובלת בדר”כ משתי סוגי החסרונות כאחד, מחד המעסיק
    מלחיץ אותו, מחייב אותו לעבוד לפי העדפותיו, ובדר”כ הוא גם לא מחפש לתגמל את
    העורך לפי מה שמגיע לו... ומאידך, הוא אינו מספק לו תנאי עבודה נלווים, ועל
    העורך לספק לעצמו את כל הנדרש לצורך עבודתו.
    כעת הבה ונחשוב ביחד מה מדרבן את העובד להתמיד בעבודתו, ונגלה שמדובר או בתנאי
    עבודה נוחים - מקום נח/מחשב טוב/צוות טוב/אוכל טוב וכו’ וכו’, או בתנאי שכר
    מעולים - משכורת מתגמלת/בונוסים/זכויות נוספות וכו’ וכו’.
    כלומר אחד משתי פרמטרים אלו (תנאי עבודה/תנאי שכר) חייב להשביע את רצון העובד,
    בצורה שתפצה על החסרונות הקיימים בפרמטר השני.
    עכשיו אנחנו יכולים להבין את הקושי של עורך תורני, כאשר הוא חייב להשביע
    ’בעצמו’ את הרצון של ’עצמו’ לפחות באחד מ2 פרמטרים הנ”ל, אחרת אין לו סיכוי
    להצליח להתמיד בעבודתו לא בטווח הקצר ולא בטווח הארוך.

    לסיכום:

    עורך תורני שרוצה להצליח להתמיד בעבודתו חייב בדחיפות לגרום לעצמו להיות מרוצה
    מתנאי העבודה שלו בצורה המיטבית ביותר ששייך, באופן שזה יוכל לחפות על תנאי
    השכר הגרועים שאותם אין ביכולתו לשפר (למיטב ידיעתי לא קיים לקוח שמשלם שעות
    נוספות/חופש/הבראה/ימי מחלה וכו’), ואם אין אני לי - מי לי.

    בהצלחה מרובה!

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/07/2022 12:42

    יישר כח לכל המגיבים החשובים על העצות הפרקטיות והסבר התופעה של (חוסר) משמעת
    עצמית המצויה בעורכים יותר מבכל תחום אחר.
    כדי שכל אחד יוכל למצא לעצמו את העצה הכי מתאימה רצוי להסביר מקודם לכן את
    הסיבה שכולנו נתקלים בבעיה זו.
    יש 2 סוגי עבודות, עבודה בשכירות ועבודה בקבלנות, ולכל אחת מהם יתרונות
    וחסרונות משלה.
    בעבודה בשכירות יש את החסרון של לחץ ומשילות מצד המעסיק, ולפעמים תגמול לא
    מספק, ומאידך העובד נהנה ממקום, מחשב, ושאר תנאי עבודה נלווים, על חשבון
    המעסיק.
    לעומת זאת, בעבודה עצמאית העובד חייב לספק לעצמו מקום, מחשב, ושאר תנאי עבודה
    נלווים, ומאידך אינו נלחץ ע”י מעסיק חיצוני ששולט על תנועותיו, שעותיו,
    העדפותיו, וכו’ וכו’, וכן ביכולתו לקבוע את המחיר שמגיע לו.
    העבודה של עורך במכון תורני סובלת בדר”כ משתי סוגי החסרונות כאחד, מחד המעסיק
    מלחיץ אותו, מחייב אותו לעבוד לפי העדפותיו, ובדר”כ הוא גם לא מחפש לתגמל את
    העורך לפי מה שמגיע לו... ומאידך, הוא אינו מספק לו תנאי עבודה נלווים, ועל
    העורך לספק לעצמו את כל הנדרש לצורך עבודתו.
    כעת הבה ונחשוב ביחד מה מדרבן את העובד להתמיד בעבודתו, ונגלה שמדובר או בתנאי
    עבודה נוחים - מקום נח/מחשב טוב/צוות טוב/אוכל טוב וכו’ וכו’, או בתנאי שכר
    מעולים - משכורת מתגמלת/בונוסים/זכויות נוספות וכו’ וכו’.
    כלומר אחד משתי פרמטרים אלו (תנאי עבודה/תנאי שכר) חייב להשביע את רצון העובד,
    בצורה שתפצה על החסרונות הקיימים בפרמטר השני.
    עכשיו אנחנו יכולים להבין את הקושי של עורך תורני, כאשר הוא חייב להשביע
    ’בעצמו’ את הרצון של ’עצמו’ לפחות באחד מ2 פרמטרים הנ”ל, אחרת אין לו סיכוי
    להצליח להתמיד בעבודתו לא בטווח הקצר ולא בטווח הארוך.

    לסיכום:

    עורך תורני שרוצה להצליח להתמיד בעבודתו חייב בדחיפות לגרום לעצמו להיות מרוצה
    מתנאי העבודה שלו בצורה המיטבית ביותר ששייך, באופן שזה יוכל לחפות על תנאי
    השכר הגרועים שאותם אין ביכולתו לשפר (למיטב ידיעתי לא קיים לקוח שמשלם שעות
    נוספות/חופש/הבראה/ימי מחלה וכו’), ואם אין אני לי - מי לי.

    בהצלחה מרובה!

    תאריך ההודעה המקורית: 22/07/2022 15:58

    תודה רבה שהעלית את הנושא, כולנו מתקשים בזה.
    יכול לעזור:
    א. לעבוד בבית כנסת, לא בבית.
    ב. חדר עורכים או סופרים וכד'.
    ג. לשבת יחד עם עוד עורך שהוא גם חבר.
    פעם שלחו לי משהו שעובד על הפסיכולוגי של עניין ההתמדה בכל דבר. אני משתדל
    לקרוא את זה פעם בשבוע ומועיל מאוד.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/07/2022 15:58

    תודה רבה שהעלית את הנושא, כולנו מתקשים בזה.
    יכול לעזור:
    א. לעבוד בבית כנסת, לא בבית.
    ב. חדר עורכים או סופרים וכד'.
    ג. לשבת יחד עם עוד עורך שהוא גם חבר.
    פעם שלחו לי משהו שעובד על הפסיכולוגי של עניין ההתמדה בכל דבר. אני משתדל
    לקרוא את זה פעם בשבוע ומועיל מאוד.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 22/07/2022 16:11

    יש גם את התוכנית שהרב קלאר בנה, אפשר לבקש ממנו דוגמא בתשלום סמלי, או נסיון,
    כלומר לא הצלחת לא שילמת.

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/07/2022 16:11

    יש גם את התוכנית שהרב קלאר בנה, אפשר לבקש ממנו דוגמא בתשלום סמלי, או נסיון,
    כלומר לא הצלחת לא שילמת.

    תאריך ההודעה המקורית: 23/07/2022 22:57

    בשמחה אפשר לפנות אליי

    התשלום הוא בכל מקרה סמלי, בדר"כ משקיע בכל משתתף כמה וכמה שעות, להדריך איך להתקדם ולהצליח בס"ד [אלא שאיני מתחייב לכך], זה בכנות סוג של גמ"ח, ומי שניסה יסכים איתי

    לא מדובר ב"הוקוס פוקוס", זהו כלי עזר לעבודה העצמית שלך עצמך, בנוי על רישום, שיתוף ותגמול עצמי

    לגבי התשלום, 150 ש"ח חד פעמי, רק אחרי שהרווחת סכום כזה בעקבות התוכנית

    אשמח בע"ה לעזור

    בהצלחה רבה

    מעתיק כאן מה שרשמתי בקבוצה בעבר, במענה לשאלתו של אחד הידידים:

    לשאלתך לגבי ה"כלי", קודם כל זה מעניק לך "סוכריה" על כל הצלחה, מה שמדרבן את הילדים שלנו יכול לדרבן גם אותנו... אמנם הסוכריה לא נצרכת מבחינת הכדאיות הכלכלית, שהרי זה קיים בכל מקרה - כי כשעובדים משתכרים בדרך כלל... אבל זה נותן לך טפיחת שכם, "ציון" עם "סוכריה" שתעניק לעצמך בהתאם לרמת ההתמדה, כפי שתימדד על ידי הקובץ

    כמו כן אתה אמור להגיש דו"ח מדי פעם, וזה גם כן נותן איזשהו רצון בסיסי להוכיח רצינות מינימלית, לא נעים לשלוח דו"ח שרשום בו שבזבזת שלוש שעות רצופות על פטפוט עם חבר

    זה גם מקנה מודעות וזה עצמו מועיל, כדי לצבור רצינות מינימלית וכן כדי לחשוב מה אפשר לשנות בסדר היום כדי להגיע ליותר שעות עריכה

    אתה תרשום באופן קבוע מדי כשעתיים במלה אחת [ומספר אחד] מה ביצעת בכל רבע שעה מהשעתיים שחלפו, בהתחלה זה חדש ומרגש, אחרי שאתה כבר מכיר פחות או יותר את סדר היום שלך אתה נכנס למין מסלול והזנת הנתונים הופכת לשגרה רגועה

    יש את הבסיס שאליו צריך להגיע בכל מקרה, והוא בנוי על הממוצע שלך מלפני שהצטרפת לקבוצת השליטה, אבל אין לחץ של 'קנסות', אף פעם לא יורדות לך נקודות שצברת בעבר. כמו כן אין 'דרישה' לניצול מוגבר עוד יותר של הזמן, ניצול מוגבר רק נותן לך 'בונוס' ומשפיע מאוד על גובה ה'סוכריות', אבל אם עמדת בדרישה הבסיסית של היעד הבסיס היומי - תשמח

  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    12 צפיות
    ב
    תאריך ההודעה המקורית: 21/08/2022 19:07
  • האיך כותבים?

    2022 כתיבה תורנית מקורות תורניים
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    21 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 14/09/2022 12:55 אמנם במקרה שכוונת הכותב לצטט את דברי חז"ל, בודאי עליו להצמד לנוסח שלהם. מאת: [email protected]
  • 0 הצבעות
    6 פוסטים
    12 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2022 19:59 בבקשה. מאת: [email protected] קבצים מצורפים: היום תאמצנו.PDF
  • ציטוט חתם סופר - קפיצה במדרגות

    2022 מקורות תורניים תורה לשמה
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    27 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 02/10/2022 18:29
  • מקור לכישוף שערי מצרים

    2022 מקורות תורניים מדרש
    9
    0 הצבעות
    9 פוסטים
    46 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 06/10/2022 09:56 יש בטקסט בלבד ולא בצילום מהספר גם טוב?
  • מקום עבודה לעורך בביתר

    2022 עבודה תורנית עריכה תורנית
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    8 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 13/10/2022 14:35 בס"ד מחפש תודה
  • 0 הצבעות
    32 פוסטים
    170 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 01/11/2022 17:30 להלן תוכן הכנס, מתוך עלון של "נקודה הוצאה לאור": בגליון זה נביא בפניכם, חלק מהחידושים שהוצגו בכנס הרביעי של "בית הוועד לעריכת כתבי רבותינו". ניתן לומר כי הנושא שעמד בקדמת הבימה הוא "בינה מלאכותית" - דהיינו יכולת ממוחשבת לנתח טקסט על פי ההקשר בו הוא נמצא, כביכול המחשב "מבין" את הכתוב. אתם מוזמנים להתרשם מהחדשות. דיקטה מי שמובילה את התחום של בינה מלאכותית היא עמותת "דיקטה", המפתחת כלים רבים הקשורים לניתוח טקסטים. בכנס הנוכחי הוצג כלי חדש בשם "מייבין", הכלי מפענח ראשי תיבות (תורניים), יודע להציע ולהשלים מילים חסרות, לפסק ולנקד בהתאם לכתוב. נציין לצורך הדוגמא את המילה "דיין", פעמים הוראתה - שם התואר של העוסק בדין, פעמים הוראתה מלשון די - 'כל הנשים דיין שעתן', ופעמים שהכוונה ליין בתוספת אות השימוש הארמית - דל"ת. התוכנה מצליחה לפענח את המילה, לפי שיבוצה בטקסט. השימוש העיקרי בכלי הוא פיענוח סריקת OCR - הפרדת טקסט מתוך צילום או סריקה של ספר, ופיענוח נכון של הטקסט המופיע בו. שימוש דומה הוא עזרה בפיענוח כתבי-יד שאינם ברורים, הבינה מלאכותית מציעה מילים להשלמה, ועל ידי כך ניתן להעזר בפיענוח שרידי האותיות, שבעיני האדם נדמים בטעות לאותיות אחרות. באתר "דיקטה" הועלו כבר 136 ספרים שעברו פיענוח, כאשר את חלקם לא ניתן למצוא במאגרי טקסט אחרים, וניתן להורידם לשימוש חופשי. בהמשך הכלי יפתח לשימוש ציבורי. נכון לעכשיו, לא נראה כי "דיקטה" שוקלת את האפשרות לשימוש שאיננו מקוון. פרויקט השו"ת - בר אילן גם ב"פרויקט השו"ת" מכניסים את הבינה המלאכותית לשימוש, אם עד היום פעלו באופן ידני לחבר את מראי מקומות באמצעות היפר לינקים, כעת יעשה זיהוי אוטומטי, אך לא רק עבור הפניות מדוייקות, אלא גם להפניות כדוגמת "וכן כתב הרא"ש בשלהי פרק הכותב". מה שיאפשר העלאה רבה יותר של טקסטים חדשים, ושיתופי פעולה עם מאגרים אחרים. תתווסף אפשרות חדשה של מיון תוצאות - לפי סמכות, דהיינו, ככל שיש יותר ספרים המקשרים לאותו ספר, כפי הנראה סמכותו מרובה יותר, והוא יקבל עדיפות בתוצאות החיפוש. בניית מעטפת עיצובית חדשה ומעודכנת לגירסה השולחנית, והתאמת הגירסה המקוונת. וכן התאמה של המערכת למערכות הפעלה נוספות. סְפַרִיא מאגר המכיל ספרים רבים הניתנים להורדה, וחלקם ניתנים לשימוש חופשי. יש לציין כי במאגר ישנם ספרים שאינם נמצאים במאגרים דומים. המיוחדות של פרויקט זה, הוא ההקשר שנעשה בין האיזכורים השונים המוליכים אלו אלו. לפני כחצי שנה חסמה "נטפרי" את הגישה למאגר זה, מאחר שהוכנסו לתוכו ספרים שאין רוח חכמים נוחה מהם. נציג הפרויקט נשאל במהלך ההרצאה: "האם "ספריא" מעוניינת לתת פתרון לדבר הזה?", אך הוא השיב בשלילה. כמו כן אין כל תכנון לאפשר את השימוש בצורה שאיננה מקוונת. נציין כי מאגר "שיתופתא" מבית מכון "חכמת התורה" שוקד בימים אלו על פתרון ראוי לבני תורה, ולשמש סנן מפני כתבים פסולים, כשם ש"המכלול" פועל להנגיש אנציקלופדיה המתאימה לבני תורה. בנוסף, מאגר "שיתופתא" מאפשר את השימוש במאגר בצורה שאיננה מקוונת, על ידי אונקי מיוחד. כמו כן עמלים המפתחים על בניית מנוע חיפוש. אוצר החכמה לאחר שבגירסה 19 הוחלפה המערכת הישנה, והוצבה תחתיה מערכת חדשה - אשר החידוש בה לא רק בחידושה של המעטפת, אלא גם ליבת המערכת נבנתה ועודכנה מחדש, וכך הגירסה השולחנית תואמת במדויק לגירסה המקוונת. בהמשך תתאפשר הגישה לאוצר המקוןן לכל מי שבידו גירסה שולחנית. הספרייה מכילה נכון להיום 120,121 ספרים, כאשר רוב רובם של הספרים שאין עליהם זכויות יוצרים הוכנסו למאגר. אמת שניתן להוסיף מאות דפוסי ש"ס שונים, שחלקם נדפסו באופן חלקי, וכן מאות סידורי תפילה ומחזורים מכל רחבי העולם, אולם התועלת בהוספתם למשתמש המצוי - זניחה. כיום מופנים מאמצים רבים, לקבלת אישורים להכנסת ספרים חדשים, כאשר רק לאחרונה נוספה אפשרות לרכישת חבילת ספרי הגר"ע יוסף זצ"ל. נעשית התאמה בין הספרים הנמצאים באוצר ל"מפעל הביבליוגרפיה", כדי להוסיף פרטים על מחברי הספרים, שנת ההדפסה וכדו'. גם בפרויקט "מפרשי האוצר" לא שוקטים על שמריהם, וכעת עמלים להוסיף למפרשי האוצר, גם את כל הספרים שנוספו למאגר "אוצר החכמה" מאז גירסה 17. כמו כן עובדים על הרחבת פרויקט זה, ולהציע פורמט דומה לרמב"ם ושו"ע. רק נזכיר כי הדגמת הרעיון של "מפרשי האוצר" טרם החלו בפיתוחו היה על הגדה של פסח. פרידברג אתרי "פרידברג" עוסקים בממצאי הגניזה הקהירית, השוואת נוסחאות תלמוד הבבלי, ערבית יהודית ועוד. בכנס הוצג פרויקט "הכי גרסינן", באמצעותו ניתן לראות שינויי נוסח בכל עמוד בש"ס, כאשר השוואה מוצגת בצורה ברורה מילה מול מילה. כן הוצג השימוש בפרויקט "ערבית-יהודית", בו ניתן להכניס קטע בלשון הקודש ולקבל את תרגומו לערבית, ולהשוותו מול כתבי היד שנכתבו בערבית. על התורה בסיסו של הרעיון הוא האפשרות של הצגת המפרשים כעין מקראות גדולות, כל קטע מוצגים תחתיו הפרשנים העוסקים באותו קטע, בתנ"ך, במשנה, בגמרא, בטור ובשולחן ערוך. כל הפרשנים המובאים עוברים השוואה אל מול כתבי-יד, ופעמים רבות מתגלים חסרונות. כן נעשים מאמצים להכניס פרשנים קדמונים שפירושם לא הודפס, כגון רבינו חננאל על מסכתות נוספות, וכן פירוש רבי יוסף קארו לתורה. נציין שאחד החידושים שיש במאגר זה, שניתן לפתוח את ההפניות שהוזכרו ב"עין משפט נר מצוה". כמו כן, באתר "על התורה" ניתן לחפש שורשים בספרי המדקדקים, כגון: דונש, מחברות מנחם וספר שרשים לרד"ק. יש לשים לב, שבאתר זה ישנם גם חיבורים שמחבריהם נחשבים ל"משכילים", לכן חלק מהאתר פתוח בסינון "נטפרי" וחלקו חסום. ספרות הגאונים נסקרה ספרות הגאונים שהוצאה לאור עד היום, וכן חיבור העתיד לראות אור בקרוב, בו נעשתה עבודה מקיפה שכינסה את כל תשובות הגאונים הקיימות, כאשר העבודה מתחלקת בין חוקרים ועורכים תורניים. נקוה, שחלוקת העבודה מתבצעת ביניהם בתיאום וסנכרון מלא למניעת שגיאות, כיון שתרגום ופיענוח דורש לא רק מומחיות, אלא גם הבנת הסוגיה לעומקה.
  • כמה זמן לוקח לעורך

    2022
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    11 צפיות
    פ
    תאריך ההודעה המקורית: 16/12/2022 09:38 אני חושב שיהיה לתועלת אם עורכים מנסיונם יכתבו כמה זמן לוקח לעשות מפתחות למקורות הספר א. כמה זמן לפי מראי מקומות או עמודים? ב. כמה זמן לוקח עמוד ביאורי תוס' או רמב"ם המבואר וכיו"ב ג. להגיה ספר עיוני מוקלד מול מקור זה יתן מידע כללי לעורכים כמה זמן ממוצע לוקח דבר שיש בו תועלת להרבה דברים

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים