ראשי תיבות של מוצאי שבת

[אגדתא עימוד וער - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 07/12/2022 15:15

לדעתי ראוי לשמור על המקור ותול''מ .
מאת: [email protected]

[אגדתא עימוד וער - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 07/12/2022 15:19

כמו שהבנתי ממנו שהשאלה על הסיגנון תלוייה גם בזמן שבו החיבור נכתב . כמדומני
שבחיבורים ישנים הביטוי ''מוצ"'ש" אינו קיים .
האם אני טועה ?

מאת: [email protected]

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 07/12/2022 16:41

אכן בחיבורים ישנים על השו"ע מקובל מ"ש,
אבל צריך לבחון היטבב שזה מובן מתוכן הענין (כגון שזה ממילא הנידון שם בכל
הסימן או הפיסקא),
ולא שהקורא צריך לשבור את הראש 2 דקות אם הכוונה ל"מה שאמר", או "מי שנתן"

מאת: [email protected]

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 07/12/2022 19:57

הענין הגדול בפתיחת כל הראשי תיבות, ללא יוצא מן הכלל.
הוא כדי שהקריאה תהיה רציפה ומהירה, בלא צורך להקדיש גרם מאמץ מוחי להבנת
הר"ת.

כעורכים, אנו לא מבקשים ללמד את הדור הבא מה זה כל ראשי תיבות,
אלא להגיש להם ספר שהקריאה שלו היא נעימה ורציפה, זורמת וחלקה. הכי חלקה.
זה התפקיד במילה אחת - להנגיש.

מי שלא הבין את זה, לא יבין הרבה מכללי העריכה.

[מכון זכרון אליה - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 07/12/2022 20:01

צודק
אבל פתיחת כל הר"ת, זה נותן הרגשה שהמחבר או המו"ל רצה למרוח עוד דפים שיהא עב
כרס
ולפעמים מקשה גם ההבנה

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 07/12/2022 20:03

כלל זה יוצא מדברי ספר חסידים:

ספר חסידים (מרגליות) סימן תתקפדולמה אין שונין לחכם ולמה אין מפרשין לחכם
לפי שכתוב (משלי א' ה') ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבולות יקנה וכיון שהוא חכם
אם היו מפרשים לו לא היה משים לבו להבין דבר מתוך דבר. ובזמן הזה שאין חכמה
יתירה צריך לרב לפרש הכל, גם אם יכתוב פירוש יפרש כל הצורך כדי שלא יהא יגע
לחשוב ויבטל משאר דברי תורה, ומה שאמרו בתורת כהנים אין שונין לחכם ואין
מפרשים לחכם, כגון חכם שמבין בזריזות שנאמר (שם י"ד ו') ודעת לנבון נקל, כמו
שאמר בן עזאי לר' יוסי הגלילי בתורת כהנים כשהיו מקשים לו. [כשיהיה לו קושיא]
יאמר החכם בכאן יש קושיא וישים התלמיד אל לבו שידע מעצמו ויכנס בחריפות, וכשלא
ידע אז הרב יגיד לו.

מאת: [email protected]

[chaikel rakow - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 07/12/2022 20:04

מסכים עם הנ"ל.
לגבי עצם הנדון האם מוצ"ש הוא ישראלי מדי, התשובה היא בהחלט לא, וזה מקובל בכל
המקומות בחו"ל

[עריכה לשונית - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 07/12/2022 20:37

כמענה לשואל הנכבד,
לענין מוצאי שבת, הר"ת המקובל ביותר בזמנינו הוא מוצ"ש [או: מוצש"ק].
'מ"ש' יכול גם להשתמע כמו 'מה שכתב/תי', בר"ת על מוצ"ש בתיבות 'מו"ש' אף פעם
לא נתקלתי ודעת לנבון נקל להבין שלא גר ולא תושב יבין את זאת.
אדהכי והכי, למרות שישנם ר"ת מפורסמים וכמו שצוינו: ע"י או הנ"ל, כדאי להתבונן
שישנם כאלו שיכולים להתבלבל ודי שכיחא, כי הנ"ל לרוב משמש במשמעות 'הנזכר
לעיל' אך לעתים הוא משמש גם 'הנראה לי'. לכן, אף שהר"ת מפורסם, מאד מומלץ לשים
לב היאך ומתי צריך שיהא פתוח ומתי לא.

מאת: [email protected]

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 07/12/2022 20:56

יישר כח על הספר חסידים המדהים

[אגדתא עימוד וער - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 07/12/2022 21:02

בעניין למתי לפתוח או לא , לעיתים זו סוגיא של שמירה על צורת הדף או אולי
שיקול אחר של המו''ל . כמובן שאני לכשעצמי מעדיף לפתוח, אבל כל אחד
ניתקל במערכת אילוצים שונה , אז אי אפשר לקבוע כללי ברזל בדבר.
כל עורך עם אילוציו .
בנוגע למש''כ החכם 'עריכה לשונית' , אז אשיב שבקדמונים קיצרו (יתכן שגם מחמת
עלויות הדפוס) גם בדברים שניתן להתבלבל בהם בשופי כמו 'בפ''ב' - שיכול להתפרש
או כפרק ב' או כפרק בתרא , וכן 'בהל''ת' - שיכול להתפרש כהלכות תפילין או
הלכות תפילה . ויש עוד דוגמאות לרוב .

[משה הלברשטאם - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 07/12/2022 21:11

מה שהקדמונים קיצרו, זה אחת הסיבות שלא מדפיסים מהדורות צילום אלא עורכים מחדש
באותיות מאירות ופתיחת ר"ת, גם מראי מקומות כמעט לא ציינו בעבר

מאת: [email protected]

[אגדתא עימוד וער - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 07/12/2022 21:45

בהחלט , ולמפורסמות וכו' .
אבל בל נשכח שיש כאלה מו''לים שמנסים לשמור על צורת הדף , למרות שזו אינה
מהדורת צילום .
מכאן צומחת הבעיה .
דבר כזה יוצר הגבלה מסויימת (למרות שהיום עם התפתחות הדפוס ותוכנות העימוד יש
הרבה יותר גמישות) ודורש מהעורך הרבה מחשבה ושיקול דעת מה לפתוח, מתי לפתוח
ואיך .
אם נגדיר את זה כך - בקצה אחד זה מהדורות הצילום הישנות ובקצה שני ''עוז
והדר'' (כמשל) .
אבל יש גם אמצע לפעמים

מאת: [email protected]

[שלום כהן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 08/12/2022 08:12

רציתי להוסיף על מה שכתבו כבר בעניין הר"ת בספרים הישנים, לעיתים ישנן קושיות
על כל מיני מחברים קדומים שנוצרות מחמת פתיחת ר"ת בצורה לא נכונה ולא
ככוונת המחבר וכשמסתכלים במקור ניתן ליישב ע"י פתיחה אחרת של הר"ת, בצורה בה
המחבר חשב. ולכן כשפותחים ר"ת חשוב לשים לב שלא כל מה שנראה פשוט, זו גם היתה
כוונת המחבר.

מאת: [email protected]

[שלום כהן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 08/12/2022 08:30

וכן לגבי העניין גופו, הר"ת "מוצ"ש" מופיע כבר בטור.

[ישראל אברהם קלא - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 08/12/2022 13:13

ללא יוצא מן הכלל - למעט:
מקרים בהם נהוג להגות את ראשי התיבות כמלה בפני עצמה: אדמו"ר רש"י רמב"ם
בתוך סוגריים של מראי מקומות - בחלק מהמקרים
ב"ד (בית דין) לפי הנחיות עוז והדר...

[אגדתא עימוד וער - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 08/12/2022 13:55

אם כך, אז גם מצו"ש בכללם ....

מאת: [email protected]

[משה הלברשטאם - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 08/12/2022 18:39

לא נכון, אדמו"ר אומרים אדמו"ר ולא אדוננו מורנו ורבינו, וכן רש"י וכו', ולכן
משאירים בר"ת,
אבל מוצ"ש זה רק סליינג להגיד כך ולא לשון מתוקנת, דרשן מכובד לא יגיד כך

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 08/12/2022 19:07

נו נו... לא סתם היה קודם פרצוף עם קריצה...

מאת: [email protected]

[אגדתא עימוד וער - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 08/12/2022 20:41

אבל הוא (כמדומה הרב קלאר) לא דיבר על דיבור אלא מה כללי פתיחת הר''ת (למאן
דסביר שמוכרחים לפתוח ככל הניתן)

[מכון זכרון אליה - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 08/12/2022 21:03

איך כותבים אדמו"רים
או אדמורי"ם
להשיטה שהיא כבר מילה בפנ"ע

מאת: [email protected]