ראשי תיבות של מוצאי שבת

[עריכה לשונית - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 07/12/2022 20:37

כמענה לשואל הנכבד,
לענין מוצאי שבת, הר"ת המקובל ביותר בזמנינו הוא מוצ"ש [או: מוצש"ק].
'מ"ש' יכול גם להשתמע כמו 'מה שכתב/תי', בר"ת על מוצ"ש בתיבות 'מו"ש' אף פעם
לא נתקלתי ודעת לנבון נקל להבין שלא גר ולא תושב יבין את זאת.
אדהכי והכי, למרות שישנם ר"ת מפורסמים וכמו שצוינו: ע"י או הנ"ל, כדאי להתבונן
שישנם כאלו שיכולים להתבלבל ודי שכיחא, כי הנ"ל לרוב משמש במשמעות 'הנזכר
לעיל' אך לעתים הוא משמש גם 'הנראה לי'. לכן, אף שהר"ת מפורסם, מאד מומלץ לשים
לב היאך ומתי צריך שיהא פתוח ומתי לא.

מאת: [email protected]

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 07/12/2022 20:56

יישר כח על הספר חסידים המדהים

[אגדתא עימוד וער - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 07/12/2022 21:02

בעניין למתי לפתוח או לא , לעיתים זו סוגיא של שמירה על צורת הדף או אולי
שיקול אחר של המו''ל . כמובן שאני לכשעצמי מעדיף לפתוח, אבל כל אחד
ניתקל במערכת אילוצים שונה , אז אי אפשר לקבוע כללי ברזל בדבר.
כל עורך עם אילוציו .
בנוגע למש''כ החכם 'עריכה לשונית' , אז אשיב שבקדמונים קיצרו (יתכן שגם מחמת
עלויות הדפוס) גם בדברים שניתן להתבלבל בהם בשופי כמו 'בפ''ב' - שיכול להתפרש
או כפרק ב' או כפרק בתרא , וכן 'בהל''ת' - שיכול להתפרש כהלכות תפילין או
הלכות תפילה . ויש עוד דוגמאות לרוב .

[משה הלברשטאם - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 07/12/2022 21:11

מה שהקדמונים קיצרו, זה אחת הסיבות שלא מדפיסים מהדורות צילום אלא עורכים מחדש
באותיות מאירות ופתיחת ר"ת, גם מראי מקומות כמעט לא ציינו בעבר

מאת: [email protected]

[אגדתא עימוד וער - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 07/12/2022 21:45

בהחלט , ולמפורסמות וכו' .
אבל בל נשכח שיש כאלה מו''לים שמנסים לשמור על צורת הדף , למרות שזו אינה
מהדורת צילום .
מכאן צומחת הבעיה .
דבר כזה יוצר הגבלה מסויימת (למרות שהיום עם התפתחות הדפוס ותוכנות העימוד יש
הרבה יותר גמישות) ודורש מהעורך הרבה מחשבה ושיקול דעת מה לפתוח, מתי לפתוח
ואיך .
אם נגדיר את זה כך - בקצה אחד זה מהדורות הצילום הישנות ובקצה שני ''עוז
והדר'' (כמשל) .
אבל יש גם אמצע לפעמים

מאת: [email protected]

[שלום כהן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 08/12/2022 08:12

רציתי להוסיף על מה שכתבו כבר בעניין הר"ת בספרים הישנים, לעיתים ישנן קושיות
על כל מיני מחברים קדומים שנוצרות מחמת פתיחת ר"ת בצורה לא נכונה ולא
ככוונת המחבר וכשמסתכלים במקור ניתן ליישב ע"י פתיחה אחרת של הר"ת, בצורה בה
המחבר חשב. ולכן כשפותחים ר"ת חשוב לשים לב שלא כל מה שנראה פשוט, זו גם היתה
כוונת המחבר.

מאת: [email protected]

[שלום כהן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 08/12/2022 08:30

וכן לגבי העניין גופו, הר"ת "מוצ"ש" מופיע כבר בטור.

[ישראל אברהם קלא - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 08/12/2022 13:13

ללא יוצא מן הכלל - למעט:
מקרים בהם נהוג להגות את ראשי התיבות כמלה בפני עצמה: אדמו"ר רש"י רמב"ם
בתוך סוגריים של מראי מקומות - בחלק מהמקרים
ב"ד (בית דין) לפי הנחיות עוז והדר...

[אגדתא עימוד וער - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 08/12/2022 13:55

אם כך, אז גם מצו"ש בכללם ....

מאת: [email protected]

[משה הלברשטאם - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 08/12/2022 18:39

לא נכון, אדמו"ר אומרים אדמו"ר ולא אדוננו מורנו ורבינו, וכן רש"י וכו', ולכן
משאירים בר"ת,
אבל מוצ"ש זה רק סליינג להגיד כך ולא לשון מתוקנת, דרשן מכובד לא יגיד כך

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 08/12/2022 19:07

נו נו... לא סתם היה קודם פרצוף עם קריצה...

מאת: [email protected]

[אגדתא עימוד וער - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 08/12/2022 20:41

אבל הוא (כמדומה הרב קלאר) לא דיבר על דיבור אלא מה כללי פתיחת הר''ת (למאן
דסביר שמוכרחים לפתוח ככל הניתן)

[מכון זכרון אליה - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 08/12/2022 21:03

איך כותבים אדמו"רים
או אדמורי"ם
להשיטה שהיא כבר מילה בפנ"ע

מאת: [email protected]

[ב. י. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 08/12/2022 21:20

אדמו"רים; מנכ"לים
וכל כיו"ב.

מאת: [email protected]

[chaikel rakow - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 08/12/2022 21:31

לאחרונה שמתי לב במודעות על אדמורים יש כבר שפותחים את הר"ת, וכותבים כבוד
קדושת, אדוננו מורינו ורבינו. מעניין כמה זמן זה יקח עד שיפתחו את שאר
התואריים, אב"ד, גאב"ד, שליט"א

מאת: On Thu, Dec 8, 2022 at 2:03 PM אברהם לייב ווילחוביצער

[משה הלברשטאם - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/12/2022 00:30

וזה אחד הכללים, שמה שבדיבור אומרים בר"ת משאירים גם בכתב בר"ת

מאת: [email protected]