דילוג לתוכן
ראש השנה תשפ"ז
00
שנ'
00
דק'
00
שע'
00
ימים
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

שאלה מצויה בדקדוק

2023
5 4 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 01/01/2023 22:52

    בס"ד

    שאלה מצויה ביותר-

    א. מתי משתמשים בלשון 'אינם' ומתי בלשון 'אינן', וכן 'להם'- 'להן' וכן
    ל'עשותם'- 'לעשותן' וכדומה.

    האם זה תלוי בזכר ונקבה באופן מוחלט, כלומר כשאכתוב 'מלאכות' אשתמש תמיד ב:
    אינן, להן, לעשותן, עמהן וכו'. וכשאכתוב 'אנשים' אשתמש תמיד ב: אינם, להם,
    לעשותם, עמהם.

    ב. האם טעות בדבר כזה חמורה כמו לכתוב: שלש אנשים, שלשה נשים וכו'.

    תשואות חן לעונים החשובים.

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/01/2023 22:52

    בס"ד

    שאלה מצויה ביותר-

    א. מתי משתמשים בלשון 'אינם' ומתי בלשון 'אינן', וכן 'להם'- 'להן' וכן
    ל'עשותם'- 'לעשותן' וכדומה.

    האם זה תלוי בזכר ונקבה באופן מוחלט, כלומר כשאכתוב 'מלאכות' אשתמש תמיד ב:
    אינן, להן, לעשותן, עמהן וכו'. וכשאכתוב 'אנשים' אשתמש תמיד ב: אינם, להם,
    לעשותם, עמהם.

    ב. האם טעות בדבר כזה חמורה כמו לכתוב: שלש אנשים, שלשה נשים וכו'.

    תשואות חן לעונים החשובים.

    תאריך ההודעה המקורית: 01/01/2023 22:56

    כדבריך כן הוא (סיומת ן לנקבה ום לזכר)
    על אף שניתן למצוא פעמים בודדות בתנ"ך סיומת ם לנקבה (במקומות שצריך ן) אין
    לכתוב כך, אלא צריך להקפיד על ההטיות הנכונות לזכר ולנקבה אחרת זה נשמע עילג.
    כמו כן בשלוש אנשים ושלשה נשים.

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/01/2023 22:56

    כדבריך כן הוא (סיומת ן לנקבה ום לזכר)
    על אף שניתן למצוא פעמים בודדות בתנ"ך סיומת ם לנקבה (במקומות שצריך ן) אין
    לכתוב כך, אלא צריך להקפיד על ההטיות הנכונות לזכר ולנקבה אחרת זה נשמע עילג.
    כמו כן בשלוש אנשים ושלשה נשים.

    תאריך ההודעה המקורית: 01/01/2023 23:27

    אם הנדון הוא מהי כתיבה תקנית, אז התשובה היא כפי שכתב הרב מעשה הכתב,
    אך בפועל, כשמדובר בעריכה של חיבור בסגנון תורני שהוא לאו דוקא תקני, ובפרט
    כשמדובר בחיבור למדני על סוגיות בגמרא, לא תמיד שייך להיות עקבי בכלל זה. כפי
    שבגמרא עצמה לא הקפידו על כללים אלה

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/01/2023 23:27

    אם הנדון הוא מהי כתיבה תקנית, אז התשובה היא כפי שכתב הרב מעשה הכתב,
    אך בפועל, כשמדובר בעריכה של חיבור בסגנון תורני שהוא לאו דוקא תקני, ובפרט
    כשמדובר בחיבור למדני על סוגיות בגמרא, לא תמיד שייך להיות עקבי בכלל זה. כפי
    שבגמרא עצמה לא הקפידו על כללים אלה

    תאריך ההודעה המקורית: 01/01/2023 23:36

    תודה על התשובות.
    מדוע לא שייך להיות עקבי? מה זה שונה משאר כללי הדקדוק?

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/01/2023 23:36

    תודה על התשובות.
    מדוע לא שייך להיות עקבי? מה זה שונה משאר כללי הדקדוק?

    תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2023 04:53

    הכלל נכון.
    אבל בפועל כמו שכתבו לא כ"כ נצמדים אליו בספרות תורנית ישיבתית,
    הסיבה היא: משום שלא משתמשים בזה כ"כ. והכתיבה הישיבתית היא לפי מה שנהוג
    לכתוב ולקרוא, ולא לפי "הכללים הקדושים".

  • שאלה

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 30/01/2023 09:10 איך מציינים לאזהרות הר"י אלברגלוני או ר"א הזקן ורשב"ג, הרי אין חילוקי מצות וכדו', האם פשוט מציינים (אזהרות)?. אשמח לשמוע
  • שאלה בדקדוק/ בלשון

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 13/06/2023 01:57 באיכה ה' ו' מצרים נתנו יד אשור לשבוע לחם, פירש"י נתנו כמו נתננו, דגשות הנו"ן משמשת במקום נו"ן שניה, וכן (דברי הימים א' כ"ט) כי ממך הכל ומידך נתנו לך, וכן (בראשית לד) ונתנו את בנותינו לכם. א"כ מבואר הכלל כמש"כ לעיל דתלי אם מנוקד (וממילא מודגש הנו"ן) או לא. בברכה, הרב מאיר פישהוף ממלכת התורה והחסד בארץ הקודש (ע"ר) 0548496050 לזכות לכל הברכות השמורות למחזיקי התורה לחץ כאן https://www.matara.pro/nedarimplus/online/?mosad=9001256&groupe=רשת כוללי ערב - ממלכת התורה&groupelock=1
  • שאלה

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 11/09/2023 10:50 נראה לי שהכוונה לשו"ת האלף לך שלמה, אבל תעיין ברשימה[image: image.png] מאת: [email protected]
  • שאלה בדקדוק \ לשון

    2023
    10
    0 הצבעות
    10 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 11/10/2023 02:14 מכובדנו ה"ה אליהו עבוד הביא בעבר ראיות לכך שבכגון דא אפשר לרשום לנקבות כמו לשון זכר "ברכות יחולו על ראשי" [הנטייה שלי לתקן גם בכגון דא, אם לא בשביל ה"תקינות" - בשביל הנראות התקנית]
  • kgbRe: שאלה בדקדוק

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 27/10/2023 01:42 אכן, שם בוודאי הכוונה מלשון ריבוי. וגם במצויין לפרק טו (פס' ד). (ומה שחשבתי לפרש הוא כהפי' השני ברש"י שהובא ע"י הרב וסרמן) ב-יום שישי, 27 באוקטובר 2023 בשעה 01:03:07 UTC+3, דוד וסרמן כתב/ה:
  • שאלה בדקדוק

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 23/04/2023 22:34 בימינו השימוש במילה 'עצם' הוא בנקבה. אך בלשון המשנה בזכר. עכ"פ כשאתה מפרש את המשנה עדיף להשתמש בלשון זכר. וכן ראיתי שעשה הרב קהתי זצ"ל. מאת: [email protected]
  • שאלה

    2023
    9
    0 הצבעות
    9 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 21/08/2023 21:25 אולי במקום לבית העורך התורני צריך לקרוא לקבוצה הבית לפוסק ההלכתי -- * בכבוד רב * * שמחה פרוינד * 05484-30-988 [email protected] [email protected] [email protected]*
  • שאלה

    2023
    12
    0 הצבעות
    12 פוסטים
    0 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 27/04/2023 11:39 כדאי לפתוח אם מדובר במהדורה טובה שפותחים כל חמירא וכל תמיהה, זכר צדיק לברכה אין צריך לפתוח כי זה ביטוי שגור, דוש"ת ואחדה"ש צריך לשמר רק אם רוצים אותנטיות של מכתב שזה חלק מהמאפיינים שלו, כמו שאם יתרגמו ספר חזון איש לעברית דבורה יותר, זה כבר לא יהיה חזון איש. בדרך כלל רוצים להשאיר אותנטיות של מכתב ולכן באמת אחדה"ש טוב להשאיר כי זה צורת מכתב וכן דוש"ת בסוף מכתב אבל אם בתוך דבריו כותב רצוי לפתוח לעניות דעתי