דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

מקור לברכות אינם מעקבות את המצווה

2023
2 2 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 25/01/2023 21:17

    מצורף
    שאלה:

    שלום הרב!
    אדם שטעה ובירך על הנחת התפילין "להתעטף בציצית" ונזכר בהמשך היום שטעה. האם
    יש עניין שיחזור ויניח שנית כדי לזכות במצווה?(שהרי את עצם המצווה הוא קיים אך
    אולי חכמים גזרו שיש להשתדל לקיים המצוות כתיקנם כלומר עם בירכתה הנכונה)?
    תודה!
    תשובה:

    שלום וברכה

    אין מצוה בעצם הברכה, המצוה היא הנחת התפילין, וחכמים תיקנו שכאשר אתה מניח
    תפילין תברך עליהם, כך שאין בזה ענין.
    מקורות:

    למעשה ענין זה לכאורה הוא מחלוקת בבלי וירושלמי, ויסוד הדברים במה שראיתי זה
    מכבר בשו"ת הר צבי קונטרס מילי דברכות, ואבאר: בגמרא בברכות טז א ע"פ ביאור
    התוס' רא"ש שם מבואר, שהטעם לכך שברכת המצוות אינה מעכבת בקיום המצוה, היא
    משום שברכת המצוות דרבנן, אבל אם ברכת המצות היתה מן התורה אכן היה מעכב הדבר
    בקיום המצוה. והטעם לכך י"ל, שכאשר הברכה היא מן התורה אין אלו שני ענינים
    נפרדים, אלא כך הוא עיקר קיום המצוה מדאורייתא, שיברך על התפילין ויניח, וכל
    שחיסר את הברכה לא קיימה כלל, וחיסר בעצם מעשה המצוה. אבל להצד שהוא חובה
    דרבנן, אין מצוה כלל בעצם הברכה, אלא חכמים תיקנו שכאשר אדם מקיים מצוה יברך
    עליה.

    מכאן בא ההר צבי בפלפול נאה: ברא"ש בתחילת מסכת חולין הובא מהלכות מארץ ישראל,
    שאדם ששחט ללא ברכה שחיטתו פסולה ואסור לאכול מאותו בשר. ורבים תמהו, שהרי
    ברכת המצוות אינה מעכבת בקיום המצוה, עד שיש מגדולי האחרונים שדחקו לפרש,
    שמדובר באדם שבמזיד לא בירך ומשום שהוא מומר לדבר אחד, והמומר שחיטתו פסולה.
    אולם לפי הנ"ל י"ל, שהלכות מארץ ישראל זה בעצם תלמוד ירושלמי, והרי לדעת
    הירושלמי ברכת המצוות היא מדאורייתא, שנאמר כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלוקינו,
    ולכן סברו שהיא מעכבת בקיום המצוה.

  • תאריך ההודעה המקורית: 25/01/2023 21:17

    מצורף
    שאלה:

    שלום הרב!
    אדם שטעה ובירך על הנחת התפילין "להתעטף בציצית" ונזכר בהמשך היום שטעה. האם
    יש עניין שיחזור ויניח שנית כדי לזכות במצווה?(שהרי את עצם המצווה הוא קיים אך
    אולי חכמים גזרו שיש להשתדל לקיים המצוות כתיקנם כלומר עם בירכתה הנכונה)?
    תודה!
    תשובה:

    שלום וברכה

    אין מצוה בעצם הברכה, המצוה היא הנחת התפילין, וחכמים תיקנו שכאשר אתה מניח
    תפילין תברך עליהם, כך שאין בזה ענין.
    מקורות:

    למעשה ענין זה לכאורה הוא מחלוקת בבלי וירושלמי, ויסוד הדברים במה שראיתי זה
    מכבר בשו"ת הר צבי קונטרס מילי דברכות, ואבאר: בגמרא בברכות טז א ע"פ ביאור
    התוס' רא"ש שם מבואר, שהטעם לכך שברכת המצוות אינה מעכבת בקיום המצוה, היא
    משום שברכת המצוות דרבנן, אבל אם ברכת המצות היתה מן התורה אכן היה מעכב הדבר
    בקיום המצוה. והטעם לכך י"ל, שכאשר הברכה היא מן התורה אין אלו שני ענינים
    נפרדים, אלא כך הוא עיקר קיום המצוה מדאורייתא, שיברך על התפילין ויניח, וכל
    שחיסר את הברכה לא קיימה כלל, וחיסר בעצם מעשה המצוה. אבל להצד שהוא חובה
    דרבנן, אין מצוה כלל בעצם הברכה, אלא חכמים תיקנו שכאשר אדם מקיים מצוה יברך
    עליה.

    מכאן בא ההר צבי בפלפול נאה: ברא"ש בתחילת מסכת חולין הובא מהלכות מארץ ישראל,
    שאדם ששחט ללא ברכה שחיטתו פסולה ואסור לאכול מאותו בשר. ורבים תמהו, שהרי
    ברכת המצוות אינה מעכבת בקיום המצוה, עד שיש מגדולי האחרונים שדחקו לפרש,
    שמדובר באדם שבמזיד לא בירך ומשום שהוא מומר לדבר אחד, והמומר שחיטתו פסולה.
    אולם לפי הנ"ל י"ל, שהלכות מארץ ישראל זה בעצם תלמוד ירושלמי, והרי לדעת
    הירושלמי ברכת המצוות היא מדאורייתא, שנאמר כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלוקינו,
    ולכן סברו שהיא מעכבת בקיום המצוה.

    תאריך ההודעה המקורית: 26/01/2023 00:29

    ישר כוח לכל המשבים ובפרט לרב חנניה הירש ישר כוח

  • 0 הצבעות
    33 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 11/01/2023 00:34 אם הפירוש בזהר כפי שכתבת, כיצד נוכל ליישב את הזהר עם התפא"י? מאת: [email protected]
  • מקור לברכות אינם מעקבות את המצווה

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 25/01/2023 19:40 "מעכבות" לא "מעקבות"
  • מקור

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 17/01/2023 23:05 לשם מאמר בעניני גיטין מה המקור למנהג ישרא' לברך מזל טוב לאחר נתינת הגט -- שלמה ענגלארד
  • 0 הצבעות
    12 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 22/05/2023 13:00 ועיי"ש בביאור הגר"א - ציין שלושה מקורות מהגמ'. ----- Original Message ----- From: ארי במסתרים To: Chaim Erlanger Cc: מאיר פישהוף ; אליהו גרינברג ; מעשה הכתב ; עריכה תורנית Sent: Monday, May 22, 2023 10:59 AM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] חיפוש מקור - גמרא על אחד שנהג לא כדין כדי לבדוק את תלמידיו אם ישימו לב שכוייח! השולחן ערוך ממש עוזר לי! ונפסק להלכה בשו"ע יו"ד סימן רמ"ו סי"ב ויש לרב להטעות את התלמידים בשאלותיו ובמעשים שעושה לפניהם כדי לחדדם וכדי שידע אם הם זוכרים מה שלומדים מובא גם במגילה כה א'. וכתב הצל"ח (ברכות שם): הדבר יפלא מה חידוד שייך בדבר המפורש במשנה. ובילדותי שמעתי מהרב המאה"ג החסיד המפורסם מוהר"ר מרדכי זצ"ל חתן רבי הירשל דאנצקר מבראד, לפי שבמשנה לא נזכר הסיום כן תרחם עלינו, ואיכא למימר דדוקא קאמרה המשנה שבדרך זה הוא דבר שאינו נכון, אבל אם מסיים דרך בקשה לעורר רחמים עלינו שרי. וזה כיון רבה כמה ידע האי לרצויי למריה, שמעורר הרצון עלינו. והקשה לו אביי והרי משתקין אותו תנן, א"כ עדיין לא שמענו מה רצונו לסיים, ואעפ"כ משתקין אותו מכלל שבכל ענין אסור - וזהו החידוד של אביי, ודברי פי חכם חן. עכ"ל. ובספר רמת שמואל הקשה איך היה מותר לרבה לומר דבר שקר בכדי לחדד את אביי? ותירץ: שאמר בתמיה אבל בלי הניגון, והחידוד שאביי היה צריך להבין שזה בצורת קושיא, (כמו ששמעתי על מגיד שיעור בישיבה שבשביל (לחדודי) לעורר - אמר "איך רש"י מיישב את הקצות") (אינו ממש דומה) בברכה, הרב מאיר פישהוף ממלכת התורה והחסד בארץ הקודש (ע"ר) 0548496050 לזכות לכל הברכות השמורות למחזיקי התורה לחץ כאן ברכות לג: ורבה נמי לחדודי דאביי הוא דבעי. זה טוב? -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAODfXcSm1Hcnc5daO1F%2Bmy34ysgQJD5SHJ-bcwoo%3DyMC-4kSbw%40mail.gmail.com. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CANE4owEoz%2BH41icecCTSKnx-UU-%2BGvSkoidbBb0-9%3DQnDbR%3DOg%40mail.gmail.com. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CACQ0haWTdZ3hbj7R1aBmba1HAAL_9p6FB8SkYA7fKhzWH8muOQ%40mail.gmail.com. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAJ8ZmELrXoHwK7TCjT56U0hqOK0NZnRJfQZtAUwf0oRd-zZn1w%40mail.gmail.com. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAODfXcQRvXyNCVUt7UQcSn7JRfNzo3SyouXVQewKbD-bgh071A%40mail.gmail.com.
  • מקור

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2023 15:12 לענ"ד יש לדייק כי 'בדיחה טובה' לא קרב אל 'מליצה' ו'דרך צחות' כל הלילה. מאת: [email protected]
  • מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 23/03/2023 22:01 [image: image.png]
  • מקור

    2023
    8
    0 הצבעות
    8 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 23/03/2023 16:33 מסתבר שהכוונה היא שעל מה שנעשה לשם שמים אין אפשרות לס"א לקטרג. אבל כיון שעל הרוב לא עושים לגמרי לשמה, צריך לתת מים אחרונים. מאת: [email protected]
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 06/12/2023 23:37 עי' שמו"ר טו, א וביפה תואר שם

0

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים