מקור לברכות אינם מעקבות את המצווה
-
תאריך ההודעה המקורית: 25/01/2023 21:17
מצורף
שאלה:שלום הרב!
אדם שטעה ובירך על הנחת התפילין "להתעטף בציצית" ונזכר בהמשך היום שטעה. האם
יש עניין שיחזור ויניח שנית כדי לזכות במצווה?(שהרי את עצם המצווה הוא קיים אך
אולי חכמים גזרו שיש להשתדל לקיים המצוות כתיקנם כלומר עם בירכתה הנכונה)?
תודה!
תשובה:שלום וברכה
אין מצוה בעצם הברכה, המצוה היא הנחת התפילין, וחכמים תיקנו שכאשר אתה מניח
תפילין תברך עליהם, כך שאין בזה ענין.
מקורות:למעשה ענין זה לכאורה הוא מחלוקת בבלי וירושלמי, ויסוד הדברים במה שראיתי זה
מכבר בשו"ת הר צבי קונטרס מילי דברכות, ואבאר: בגמרא בברכות טז א ע"פ ביאור
התוס' רא"ש שם מבואר, שהטעם לכך שברכת המצוות אינה מעכבת בקיום המצוה, היא
משום שברכת המצוות דרבנן, אבל אם ברכת המצות היתה מן התורה אכן היה מעכב הדבר
בקיום המצוה. והטעם לכך י"ל, שכאשר הברכה היא מן התורה אין אלו שני ענינים
נפרדים, אלא כך הוא עיקר קיום המצוה מדאורייתא, שיברך על התפילין ויניח, וכל
שחיסר את הברכה לא קיימה כלל, וחיסר בעצם מעשה המצוה. אבל להצד שהוא חובה
דרבנן, אין מצוה כלל בעצם הברכה, אלא חכמים תיקנו שכאשר אדם מקיים מצוה יברך
עליה.מכאן בא ההר צבי בפלפול נאה: ברא"ש בתחילת מסכת חולין הובא מהלכות מארץ ישראל,
שאדם ששחט ללא ברכה שחיטתו פסולה ואסור לאכול מאותו בשר. ורבים תמהו, שהרי
ברכת המצוות אינה מעכבת בקיום המצוה, עד שיש מגדולי האחרונים שדחקו לפרש,
שמדובר באדם שבמזיד לא בירך ומשום שהוא מומר לדבר אחד, והמומר שחיטתו פסולה.
אולם לפי הנ"ל י"ל, שהלכות מארץ ישראל זה בעצם תלמוד ירושלמי, והרי לדעת
הירושלמי ברכת המצוות היא מדאורייתא, שנאמר כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלוקינו,
ולכן סברו שהיא מעכבת בקיום המצוה. -
תאריך ההודעה המקורית: 25/01/2023 21:17
מצורף
שאלה:שלום הרב!
אדם שטעה ובירך על הנחת התפילין "להתעטף בציצית" ונזכר בהמשך היום שטעה. האם
יש עניין שיחזור ויניח שנית כדי לזכות במצווה?(שהרי את עצם המצווה הוא קיים אך
אולי חכמים גזרו שיש להשתדל לקיים המצוות כתיקנם כלומר עם בירכתה הנכונה)?
תודה!
תשובה:שלום וברכה
אין מצוה בעצם הברכה, המצוה היא הנחת התפילין, וחכמים תיקנו שכאשר אתה מניח
תפילין תברך עליהם, כך שאין בזה ענין.
מקורות:למעשה ענין זה לכאורה הוא מחלוקת בבלי וירושלמי, ויסוד הדברים במה שראיתי זה
מכבר בשו"ת הר צבי קונטרס מילי דברכות, ואבאר: בגמרא בברכות טז א ע"פ ביאור
התוס' רא"ש שם מבואר, שהטעם לכך שברכת המצוות אינה מעכבת בקיום המצוה, היא
משום שברכת המצוות דרבנן, אבל אם ברכת המצות היתה מן התורה אכן היה מעכב הדבר
בקיום המצוה. והטעם לכך י"ל, שכאשר הברכה היא מן התורה אין אלו שני ענינים
נפרדים, אלא כך הוא עיקר קיום המצוה מדאורייתא, שיברך על התפילין ויניח, וכל
שחיסר את הברכה לא קיימה כלל, וחיסר בעצם מעשה המצוה. אבל להצד שהוא חובה
דרבנן, אין מצוה כלל בעצם הברכה, אלא חכמים תיקנו שכאשר אדם מקיים מצוה יברך
עליה.מכאן בא ההר צבי בפלפול נאה: ברא"ש בתחילת מסכת חולין הובא מהלכות מארץ ישראל,
שאדם ששחט ללא ברכה שחיטתו פסולה ואסור לאכול מאותו בשר. ורבים תמהו, שהרי
ברכת המצוות אינה מעכבת בקיום המצוה, עד שיש מגדולי האחרונים שדחקו לפרש,
שמדובר באדם שבמזיד לא בירך ומשום שהוא מומר לדבר אחד, והמומר שחיטתו פסולה.
אולם לפי הנ"ל י"ל, שהלכות מארץ ישראל זה בעצם תלמוד ירושלמי, והרי לדעת
הירושלמי ברכת המצוות היא מדאורייתא, שנאמר כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלוקינו,
ולכן סברו שהיא מעכבת בקיום המצוה.
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות