דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

שאלה למעיינים

2023
11 4 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 25/01/2023 16:58

    הצילום מצ"ב.

    מאת: [email protected]

    קבצים מצורפים:

  • תאריך ההודעה המקורית: 25/01/2023 16:58

    הצילום מצ"ב.

    מאת: [email protected]

    קבצים מצורפים:

    תאריך ההודעה המקורית: 25/01/2023 18:00

    ראה כאן וברש"י
    [image: resppic.jpg]

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 25/01/2023 18:00

    ראה כאן וברש"י
    [image: resppic.jpg]

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 25/01/2023 17:27

    כתוב ששינה הוא אחד משישים של מיתה

  • תאריך ההודעה המקורית: 25/01/2023 17:27

    כתוב ששינה הוא אחד משישים של מיתה

    תאריך ההודעה המקורית: 25/01/2023 19:35

    קצת תמוה שהביא מלשון הש"ס בעוד שלשון תנומה מובא גם בפסוקים, כגון תהלים קלב
    ד.

  • תאריך ההודעה המקורית: 25/01/2023 19:35

    קצת תמוה שהביא מלשון הש"ס בעוד שלשון תנומה מובא גם בפסוקים, כגון תהלים קלב
    ד.

    תאריך ההודעה המקורית: 25/01/2023 19:37

    הייחודיות בגמ' מו"ק היא שמתנמנם לשון מיתה.

  • תאריך ההודעה המקורית: 25/01/2023 19:37

    הייחודיות בגמ' מו"ק היא שמתנמנם לשון מיתה.

    תאריך ההודעה המקורית: 25/01/2023 21:17

    הוא לא מציין למו"ק, אלא שסתם לשון נמנום שבש"ס הוא לשון של מיתה [דומיא דדמיך
    של הירושלמי]. ואינו מציין למקום שנמנום הוא מיתה, אלא אדרבה למקום שהמכוון
    הוא על שינה, ורק שנקראה השינה בלשון שדומה ללשון של מוות.
    ואגב גם במו"ק אי"ז לשון מוות אלא גסיסה, ובפשוטו הוא לשון מושאל ולא שאכן
    נקרא המוות בלשון נמנום. וצ"ת.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 25/01/2023 21:17

    הוא לא מציין למו"ק, אלא שסתם לשון נמנום שבש"ס הוא לשון של מיתה [דומיא דדמיך
    של הירושלמי]. ואינו מציין למקום שנמנום הוא מיתה, אלא אדרבה למקום שהמכוון
    הוא על שינה, ורק שנקראה השינה בלשון שדומה ללשון של מוות.
    ואגב גם במו"ק אי"ז לשון מוות אלא גסיסה, ובפשוטו הוא לשון מושאל ולא שאכן
    נקרא המוות בלשון נמנום. וצ"ת.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 25/01/2023 22:03

    מטרתו להוכיח שלשון שינה משמעותה גם מיתה.
    את זה אפשר להוכיח רק ממו"ק, אבל מפסחים א"א.

  • תאריך ההודעה המקורית: 25/01/2023 22:03

    מטרתו להוכיח שלשון שינה משמעותה גם מיתה.
    את זה אפשר להוכיח רק ממו"ק, אבל מפסחים א"א.

    תאריך ההודעה המקורית: 25/01/2023 22:12

    לא הבנתי. השני אליהו לא כותב דבר וחצי דבר על גמרא במו"ק, אלא שסתם לשון הש"ס
    על שינה הוא נמנום, ולשון זה קשור במעט למיתה.
    המקור לדמיון למיתה הוא לכאו' במו"ק וכמו שנתבאר ע"י הרב מעשה הכתב. אבל מה
    הצורך לציין ללשון הש"ס כשאפשר לציין ללשון המקראות, שגם שם נכתבה תנומה,
    ויתפרש ג"כ בדמיון לענין של מוות כפי שמשמע במו"ק.
    מלבד זאת הקשתי עוד שבפשוטו לשון הגמ' במו"ק הוא לשון מושאל בלבד, שהגוסס דומה
    למתנמנם, שהוא חי ולא חי כמו המתנמנם שהוא תיר ולא תיר. והוא גם רק על גסיסה
    ולא על מוות.
    גם קשה כמו שהקשה הרב הירש מדוע לא ציין לענין של מיתה א' משישים במיתה, וע"ז
    שייך לתרץ שרצה שלהראות על לשון של מיתה ממש ולא א' משישים.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 25/01/2023 22:12

    לא הבנתי. השני אליהו לא כותב דבר וחצי דבר על גמרא במו"ק, אלא שסתם לשון הש"ס
    על שינה הוא נמנום, ולשון זה קשור במעט למיתה.
    המקור לדמיון למיתה הוא לכאו' במו"ק וכמו שנתבאר ע"י הרב מעשה הכתב. אבל מה
    הצורך לציין ללשון הש"ס כשאפשר לציין ללשון המקראות, שגם שם נכתבה תנומה,
    ויתפרש ג"כ בדמיון לענין של מוות כפי שמשמע במו"ק.
    מלבד זאת הקשתי עוד שבפשוטו לשון הגמ' במו"ק הוא לשון מושאל בלבד, שהגוסס דומה
    למתנמנם, שהוא חי ולא חי כמו המתנמנם שהוא תיר ולא תיר. והוא גם רק על גסיסה
    ולא על מוות.
    גם קשה כמו שהקשה הרב הירש מדוע לא ציין לענין של מיתה א' משישים במיתה, וע"ז
    שייך לתרץ שרצה שלהראות על לשון של מיתה ממש ולא א' משישים.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 25/01/2023 23:21

    במקראות לא כתוב תנומה במשמעות של מיתה. וגם בגמ' לא, חוץ ממו"ק. ולכן רק משם
    אפשר להוכיח ששינה לשון מיתה.

  • תאריך ההודעה המקורית: 25/01/2023 23:21

    במקראות לא כתוב תנומה במשמעות של מיתה. וגם בגמ' לא, חוץ ממו"ק. ולכן רק משם
    אפשר להוכיח ששינה לשון מיתה.

    תאריך ההודעה המקורית: 26/01/2023 13:19

    נכון, אבל השני אליהו מחפש לשון של שינה ולא לשון של מיתה, ורק שהלשון של שינה
    תהיה כזאת שיש לה גם משמעות של שינה. והוא גם לא כותב שום רמז שכוונתו לגמרא
    במו"ק ובפשוטו כוונתו לכלל המקומות שכתבה הגמרא לשון נמנום - כמו שבירושלמי לא
    נקט מקום מסוים.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 26/01/2023 13:19

    נכון, אבל השני אליהו מחפש לשון של שינה ולא לשון של מיתה, ורק שהלשון של שינה
    תהיה כזאת שיש לה גם משמעות של שינה. והוא גם לא כותב שום רמז שכוונתו לגמרא
    במו"ק ובפשוטו כוונתו לכלל המקומות שכתבה הגמרא לשון נמנום - כמו שבירושלמי לא
    נקט מקום מסוים.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 26/01/2023 14:21

    הוא רוצה להוכיח ש'שינה' = מיתה. ממילא הוא לא יכול להביא מפסחים, או מפסוק
    כגון: "ויישן ויחלום שנית", שהרי מכאן אין לו אפשרות להוכיח ששינה היא לשון
    מיתה, ומה ירוויח אם כן בהביאו מקורות אלו?!
    המקור היחידי שיועיל לו להוכיח ששינה באה במשמעות של מיתה היא (כפי שכתב הרב
    מעשה הכתב), ממו"ק (וכמובן גם מהירושלמי).

  • שאלה למעיינים

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 25/01/2023 16:57 לחו"ר הקבוצה הע"י במהלך העריכה נתקלתי בענין הטעון ביאור. רבינו יוסף חיים זצ"ל כתב בשני אליהו: [image: image.png] שאלתי היא: מהי הוכחתו מהבבלי, שמיתה נקראת 'שינה'. שם (פסחים קכ:) איתא: "חזא דקא נמנם", ומדובר על שינה ונימנום בלבד, ולא על מיתה!
  • שאלה

    2023
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    B
    תאריך ההודעה המקורית: 31/01/2023 07:41 כנראה שלא הבנת את דבריו, דבריו נאמרו בדרך צחות, הרי הרס"ג לא התכוון לעשות ספר המצוות אלא כתב פיוט על סדר המצוות, והגר"פ עשה חיבור גדול על דבריו, אז הוא כינה את זה: ספר המצוות להגרי"פ' כאילו הגרי"פ חיברו... אגב, לפי איך שאתה מצטט דברי הגר"א ויס נאמרו על ביאור הגר"י פערלא על הרס"ג. בתאריךTue Jan 31 2023 05:46:51 GMT+0200 (שעון ישראל (חורף)) baruch8138 < [email protected]> כתב/י: ---------- הודעה מקורית ---------- תודה רבה. על אף שזה לא ספר המצוות אלא פיוט שכתב הרס"ג ( הגר"א וויס שליט"א אמר שצריך לקרוא לזה ספר המצוות להגרי"פ...) מכל מקום אם ככה מקובל לכתוב ' אם קבלה נקבל... ספר המצות, וכן כמדומני שמציינים בספר המפתח לרמב"ם פרנקל: סה"מ לרס"ג בתאריךMon Jan 30 2023 06:41:01 GMT+0200 (שעון ישראל (חורף)) baruch8138 < [email protected]> כתב/י: ---------- הודעה מקורית ---------- איך נכון לציין למנין המצות של הרס"ג, ספר המצות/ מנין המצות/ סדר המצות -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל- https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CACCbTrKQ8mo_2YOEx66vb3gMqRW7S3O3CQiQ7FpeVWdVapQEUQ%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CACCbTrKQ8mo_2YOEx66vb3gMqRW7S3O3CQiQ7FpeVWdVapQEUQ%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .
  • שאלה לשונית

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 15:14 השאלה באיזה ספר, למשל אם אתה כותב על רש"י לא מתאים כמובן לציין לשולחן ערוך, אבל באופן כללי הכי נכון לענ"ד לציין לשולחן ערוך שם נפסק להלכה למעשה. -- בברכה אפרים קלירס 0527622769
  • שאלה בכתיבה

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 22/06/2023 23:56 אני עפ"י רוב מציין רק לאחד, ומקסימום לשניים (הרי בינינו, כמעט אף אחד לא בודק את המראי מקומות... אלא זה לתחושת האמינות), כי יותר מזה - זה מוציא מהעניין, מעייף, וקצת שויצר... אם אתה רוצה בכל זאת לציין להכל - תעשה הערה למטה בתחתית העמוד - ושם תרחיב ותרחיב, תרחיב ותרחיב...
  • שאלה

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 11/09/2023 10:50 נראה לי שהכוונה לשו"ת האלף לך שלמה, אבל תעיין ברשימה[image: image.png] מאת: [email protected]
  • שאלה בניקוד

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 31/10/2023 07:26 לְאַמֵּת
  • שאלה

    2023
    12
    0 הצבעות
    12 פוסטים
    0 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 27/04/2023 11:39 כדאי לפתוח אם מדובר במהדורה טובה שפותחים כל חמירא וכל תמיהה, זכר צדיק לברכה אין צריך לפתוח כי זה ביטוי שגור, דוש"ת ואחדה"ש צריך לשמר רק אם רוצים אותנטיות של מכתב שזה חלק מהמאפיינים שלו, כמו שאם יתרגמו ספר חזון איש לעברית דבורה יותר, זה כבר לא יהיה חזון איש. בדרך כלל רוצים להשאיר אותנטיות של מכתב ולכן באמת אחדה"ש טוב להשאיר כי זה צורת מכתב וכן דוש"ת בסוף מכתב אבל אם בתוך דבריו כותב רצוי לפתוח לעניות דעתי
  • שאלה בוורד

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    0
    תאריך ההודעה המקורית: 18/04/2023 10:16 מצויין. תודה.

1

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים