דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

האם מקובל לכתוב כך: דמרא דשמעתתא ביבמות סובר...

2023
5 2 0 1
  • האם מקובל לכתוב כך ?

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 02/06/2023 01:53 מהיכרות חלקית עם הנושא, לענ"ד נראה שהנכון כפי שהציע הרב בתחילה. אולי אפשר: 'אי בעינן *שישתהו *דרך שכרותו אי לאו'. ב-יום חמישי, 1 ביוני 2023 בשעה 19:07:42 UTC+3, אבן ספיר כתב/ה:
  • איך מקובל לכתוב לוויים?

    2023
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 12/07/2023 08:37 יישר כח לכולם, עזרתם לי.
  • האם מקובל לכתוב כך?

    2023
    8
    0 הצבעות
    8 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 26/07/2023 12:16 אל תחפש בבר אילן. זה ביטוי שכיח רק אצל מחברי דורנו (ודור או שניים לפנינו). ----- Original Message ----- From: שמחה פרוינד To: עט סופר Cc: פורום עורכים תורניים Sent: Wednesday, July 26, 2023 10:13 AM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] האם מקובל לכתוב כך? 45 תוצאות בבר אילן בלי יוד ותוצאה אחת עם יוד בספר אור המאיר על זה גופא השאלה. אני גם מבין כמוך שלא כותבים עם יו"ד. כן אבל בלי י בהקדם ויש להוסיף ביאור בגדר דין זה..., בהקדים מה שנחלקו הראשונים... -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CANyF%2BGrD-BPkQDA-p%2BOU%2B3%2BDjwWKgABfusVXg39Kg%3DAp9qbK9g%40mail.gmail.com. -- בכבוד רב שמחה פרוינד 05484-30-988 [email protected] -- בכבוד רב שמחה פרוינד 05484-30-988 [email protected] -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAAe0dKTk5WJNUssiLaRHJSrb7wLgkmG%2BbHcgdfJwxN3G63KQ5w%40mail.gmail.com.
  • האם מקובל להניח נקודה בסוף סוגריים לפני הסוגר]?

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    ב
    תאריך ההודעה המקורית: 22/08/2023 14:24 מחלוקת בין המכונים יש מכונים שכותבים בכללים שלהם שהנקודה תמיד אחרי הסוגר ויש מכונים שכתבו לחלק כמו שכתב הרב shimon maryles ב-יום ראשון, 20 באוגוסט 2023 בשעה 13:16:58 UTC+3, shimon maryles כתב/ה:
  • האם מקובל לכתוב "נסתפק"

    2023
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 05/11/2023 03:02 בכתיבה עדכנית ומסתפק המשנה ברורה או והסתפק המשנה ברורה* או והמשנה ברורה מסתפק או ויש ספק מעניין במשנה ברורה, או המ"ב דן להסתפק לא מתאים - לא "נסתפק" ולא "ב"משנה ברורה נסתפק במשנה ברורה זה "סגנון לא מעובד" ולא יפה [היום], ורגילים לכתוב את זה כשלא מפרגנים ל"ישועות למך" להיות מאן דאמר אז לא כותבים הישועות למך אלא "בישועות למך נסתפק" ... אבל לא והמשנה ברורה הסתפק - כאן לא מתאים לשון עבר, זה מתאים רק כשדנים על הסוגיא בזה שייך לשון עבר, שמתארים את בנין הסוגיא, אבל כשמקדימים את המשנה ברורה, היינו שמספרים משהו שהווה עכשיו. ודוק. מאת: [email protected]
  • 0 הצבעות
    20 פוסטים
    0 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 29/11/2023 10:03 אף שהקדמונים ואף הגר"א כתבו "וכו" על פסוק חושבני שהיום איננו מקובל וצורם בעין וכן דעתי שכיון שיש מנהג יפה לכתוב "וגו" שמסמל את העיקרון שאיננו רוצים לכתוב חצי פסוק, כדאי לאמץ אותו ויש בזה משום כבוד הפסוקים כמו כן לא מקובל לכתוב על פסוק וזה לשונו, יש התייחסות ללשונות המקרא כמקור מרומם יותר. מעבר לזה יש בדבר נפק"מ שכותבים וכו' לרוב כשהמשפט נגדע באמצעו או/ו כשההמשך נחוץ גם הוא רק רוצים לקצר למשל "המוציא מחברו וכו'" וכל שכן פסקה ארוכה יותר אבל בפסוק יש לכתוב וגו' גם אם מתכוונים רק למילים אלו בלבד, וזה בגלל כל פסוק דלא פסקיה. מאת: [email protected]
  • 0 הצבעות
    21 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 20/12/2023 13:09 "לפחות שם חלקנו מיושבי בית המדרש שבינתיים זוכים בעוד דברי תורה יקרים מפז [במידה שהחומר אכן לאמיתה של תורה ואכמ"ל]". בנוסח התפילה שלאחר הלימוד: "אנו עמלים ומקבלים שכר, והם עמלים ואינם מקבלים שכר". ולכאורה, הלא הם כן מקבלים. ויישבו, שהם מקבלים לפי התוצאה, ואם לא הצילחו לתת תוצה, עבודתם לריק ולא יקבלו שכר. למשל, נגר טרח בהכנת שלחן, אך טעה בעבודתו וקלקל את השולחן, לא יקבל מאומה. משא"כ הלומד תורה ומתייגע, יקבל שכר אפילו אם לא הבין נכון ולא כיון לאמיתה של תורה. אחד בצער ממאה שלא בצער, לפום צערא אגרא. אם כן אדרבה, המתייגע, אפילו לא הצליח להבין טוב, שכרו מרובה מחבירו הגאון שהבין טוב וכיון לאמתה של תורה אך בלי להתייגע! גם עורך שעורך חומר שיודע שאינו נכון, מ"מ מקיים בכך מצות לימוד תורה. זה כמו שאדם לומד הוו"א שנדחתה בגמ', מ"מ זה תורה. וכן זה כמו שאדם לומד סוגיה, וחשב על מהלך מסוים, ואח"כ חזר בו. ודאי שגם המהלך הדחוי הוא חלק מהלימוד. עכ"פ כמובן את שלו יעשה ויעיר מה שצריך בהערות הסקירה או השוליים.
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 24/12/2023 22:39 אולי תראה משהו בספר המפתח על הרמב"ם רמב"ם הלכות מעשה הקרבנות פרק ג הלכה ג נכרי שהביא שלמים מקריבין אותן עולות שהעכו"ם לבו לשמים, נדר שלמים ונתנם לישראל על מנת שיתכפר בהן לישראל אוכלין אותן הישראלים כשלמי ישראל, וכן אם נתנן לכהן כהן אוכלן. מאת: [email protected]

1

מחובר

792

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים