דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חיפוש מקורות שנצטברו אצלי

2023
11 7 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 12/02/2023 21:30
    • ע"י עשיית עבירות נבראים חיצונים וקטגורים, האם אין לזה מקור בדברי רז"ל,
      אני מצאתי כדברים אלו רק בתומר דבורה פ"א במדה דנושא עון.
      • 'קק"ק ה' צב-אות מלא כל הארץ כבודו', היכן פסוק שפסוק זה מועיל להברחת
        החיצונים ?
      • היכן כתוב שיוסף הצדיק תפס החסידות ?
      • היכן המקור 'הראשון' שעצבות הוא חמור מכל העבירות, ראיתי כן בדגל מחנה
        אפרים ליקוטים לפר' ויחי, ושאלתי אם הוא בעל המימרא, או שכבר נכתב מלפניו ?
      • היכן המקור שכשהרשעים נמחים מן העולם נעשה שלום בישראל ?
      • היכן כתוב שהקב"ה מצליח דרך הרשעים בכדי להאבידם משני העולמות [גם
        התקשיתי בביאור הדברים, כי אם מצליח דרכם הרי אין זה מב' עולמות, רק מעוה"ב].
      • היכן כתוב [עדיף מקור קדום] שע"י בטחון נמתקים הדינים
      • 'לית שמאלא בהאי עתיקא', האם נאמר כלל זה גם בא"א ?
      • הארה הניתן מכתר למלכות יורדת בלי עיכוב, או שמא רק כשיורדת ביסוד
        [וכמבואר במשנ"ח מסכת כללות המצוות פ"א מ"ד].

    עזרה וסיוע אפי' בא' מכל הנ"ל יעזור לי מאוד מאוד.
    ייש"כ עצום מראש,
    ובפרט למנהל הרב שמואל בלויא שליט"א המסייע בכל עת ועונה מתחת לקלעים.

  • תאריך ההודעה המקורית: 12/02/2023 21:30
    • ע"י עשיית עבירות נבראים חיצונים וקטגורים, האם אין לזה מקור בדברי רז"ל,
      אני מצאתי כדברים אלו רק בתומר דבורה פ"א במדה דנושא עון.
      • 'קק"ק ה' צב-אות מלא כל הארץ כבודו', היכן פסוק שפסוק זה מועיל להברחת
        החיצונים ?
      • היכן כתוב שיוסף הצדיק תפס החסידות ?
      • היכן המקור 'הראשון' שעצבות הוא חמור מכל העבירות, ראיתי כן בדגל מחנה
        אפרים ליקוטים לפר' ויחי, ושאלתי אם הוא בעל המימרא, או שכבר נכתב מלפניו ?
      • היכן המקור שכשהרשעים נמחים מן העולם נעשה שלום בישראל ?
      • היכן כתוב שהקב"ה מצליח דרך הרשעים בכדי להאבידם משני העולמות [גם
        התקשיתי בביאור הדברים, כי אם מצליח דרכם הרי אין זה מב' עולמות, רק מעוה"ב].
      • היכן כתוב [עדיף מקור קדום] שע"י בטחון נמתקים הדינים
      • 'לית שמאלא בהאי עתיקא', האם נאמר כלל זה גם בא"א ?
      • הארה הניתן מכתר למלכות יורדת בלי עיכוב, או שמא רק כשיורדת ביסוד
        [וכמבואר במשנ"ח מסכת כללות המצוות פ"א מ"ד].

    עזרה וסיוע אפי' בא' מכל הנ"ל יעזור לי מאוד מאוד.
    ייש"כ עצום מראש,
    ובפרט למנהל הרב שמואל בלויא שליט"א המסייע בכל עת ועונה מתחת לקלעים.

    תאריך ההודעה המקורית: 12/02/2023 21:34

    לראשון:
    (אבות ד)
    רבי אליעזר בן יעקב אומר העושה מצוה אחת קונה לו פרקליט אחד והעובר עבירה אחת
    קונה לו קטיגור אחד

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 12/02/2023 21:34

    לראשון:
    (אבות ד)
    רבי אליעזר בן יעקב אומר העושה מצוה אחת קונה לו פרקליט אחד והעובר עבירה אחת
    קונה לו קטיגור אחד

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 12/02/2023 22:43
    • ע"י עשיית עבירות נבראים חיצונים וקטגורים, האם אין לזה מקור בדברי רז"ל,
      אני מצאתי כדברים אלו רק בתומר דבורה פ"א במדה דנושא עון.
      - עיין זוהר פר' בראשית דף נג ע"ב.
      • היכן כתוב שיוסף הצדיק תפס החסידות ?
        • ילקוט שמעוני במדבר - פרק יג - רמז תשמג: יוסף תפס את החסידות שנאמר
          ויהי ה' את יוסף ויט אליו חסד.
      • 'לית שמאלא בהאי עתיקא', האם נאמר כלל זה גם בא"א ?
        • זה נאמר באריך, כנודע כי בכל מקום שנזכר בזוהר 'עתיקא' הכוונה להמכונה
          בכתבי האר"י 'אריך'.

    ב-יום ראשון, 12 בפברואר 2023 בשעה 21:34:34 UTC+2, מעשה הכתב כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 12/02/2023 22:43
    • ע"י עשיית עבירות נבראים חיצונים וקטגורים, האם אין לזה מקור בדברי רז"ל,
      אני מצאתי כדברים אלו רק בתומר דבורה פ"א במדה דנושא עון.
      - עיין זוהר פר' בראשית דף נג ע"ב.
      • היכן כתוב שיוסף הצדיק תפס החסידות ?
        • ילקוט שמעוני במדבר - פרק יג - רמז תשמג: יוסף תפס את החסידות שנאמר
          ויהי ה' את יוסף ויט אליו חסד.
      • 'לית שמאלא בהאי עתיקא', האם נאמר כלל זה גם בא"א ?
        • זה נאמר באריך, כנודע כי בכל מקום שנזכר בזוהר 'עתיקא' הכוונה להמכונה
          בכתבי האר"י 'אריך'.

    ב-יום ראשון, 12 בפברואר 2023 בשעה 21:34:34 UTC+2, מעשה הכתב כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 12/02/2023 22:56
    • על השאלה "היכן המקור 'הראשון' שעצבות הוא חמור מכל העבירות" מביאים בשם
      האריז"ל כן, ושהשמחה גרמה לו להשיג את כל 'גדולתו'. משהו כזה.
  • תאריך ההודעה המקורית: 12/02/2023 22:56
    • על השאלה "היכן המקור 'הראשון' שעצבות הוא חמור מכל העבירות" מביאים בשם
      האריז"ל כן, ושהשמחה גרמה לו להשיג את כל 'גדולתו'. משהו כזה.
    תאריך ההודעה המקורית: 12/02/2023 22:57

    אולי יש לך מקור ברור לדברי האריז"ל ?

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 12/02/2023 22:57

    אולי יש לך מקור ברור לדברי האריז"ל ?

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 12/02/2023 22:59

    תיקון מקור הב',

    • 'קק"ק ה' צב-אות מלא כל הארץ כבודו', היכן מבואר שפסוק זה מועיל להברחת
      החיצונים ?

    ייש"כ לכל העוזרים והמסייעים עד הנה, אשמח לתשובות ותגובות נוספות, וכן על שאר
    שאלותיי.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 12/02/2023 22:59

    תיקון מקור הב',

    • 'קק"ק ה' צב-אות מלא כל הארץ כבודו', היכן מבואר שפסוק זה מועיל להברחת
      החיצונים ?

    ייש"כ לכל העוזרים והמסייעים עד הנה, אשמח לתשובות ותגובות נוספות, וכן על שאר
    שאלותיי.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 12/02/2023 23:54

    מקור לדברי האר"י ז"ל בעניין השמחה, ראה במשנה ברורה סימן תרס"ט ס"ק יא. וע"ע
    בהקדמת ספר חרדים.

    ב-יום ראשון, 12 בפברואר 2023 בשעה 22:59:54 UTC+2, אור מלא - קאסאן כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 12/02/2023 23:54

    מקור לדברי האר"י ז"ל בעניין השמחה, ראה במשנה ברורה סימן תרס"ט ס"ק יא. וע"ע
    בהקדמת ספר חרדים.

    ב-יום ראשון, 12 בפברואר 2023 בשעה 22:59:54 UTC+2, אור מלא - קאסאן כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2023 21:42

    לית שמאלא בהאי עתיקא.

    • 'לית שמאלא בהאי עתיקא', האם נאמר כלל זה גם בא"א ?

      • זה נאמר באריך, כנודע כי בכל מקום שנזכר בזוהר 'עתיקא' הכוונה להמכונה
        בכתבי האר"י 'אריך'.

    במחילת כ"ת זה אינו נכון כלל. האריז"ל כותב בפירוש שעתיקא יכול להיות עתיק או
    אריך.
    וספציפית לגבי כלל זה - האריז"ל מפרשו על עתיק יומין דווקא. ראה עץ חיים
    שי"ב פ"ב.
    ב-יום ראשון, 12 בפברואר 2023 בשעה 23:54:03 UTC+2, אריאל סגרון כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2023 21:42

    לית שמאלא בהאי עתיקא.

    • 'לית שמאלא בהאי עתיקא', האם נאמר כלל זה גם בא"א ?

      • זה נאמר באריך, כנודע כי בכל מקום שנזכר בזוהר 'עתיקא' הכוונה להמכונה
        בכתבי האר"י 'אריך'.

    במחילת כ"ת זה אינו נכון כלל. האריז"ל כותב בפירוש שעתיקא יכול להיות עתיק או
    אריך.
    וספציפית לגבי כלל זה - האריז"ל מפרשו על עתיק יומין דווקא. ראה עץ חיים
    שי"ב פ"ב.
    ב-יום ראשון, 12 בפברואר 2023 בשעה 23:54:03 UTC+2, אריאל סגרון כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2023 21:54

    ק"ק דהא כבודו כתב כאן
    https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/bdd9e048-5b33-45fd-bced-9811c0d3fbdbn%40googlegroups.com?utm_medium=email&utm_source=footerשעתיקא
    קדישא מכונה לעיתים עתיק יומין [עליון], ולמה כתב *בכל מקום שנזכר *וכו'?

    ב-יום רביעי, 15 בפברואר 2023 בשעה 21:42:25 UTC+2, s7178361 כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2023 21:54

    ק"ק דהא כבודו כתב כאן
    https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/bdd9e048-5b33-45fd-bced-9811c0d3fbdbn%40googlegroups.com?utm_medium=email&utm_source=footerשעתיקא
    קדישא מכונה לעיתים עתיק יומין [עליון], ולמה כתב *בכל מקום שנזכר *וכו'?

    ב-יום רביעי, 15 בפברואר 2023 בשעה 21:42:25 UTC+2, s7178361 כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2023 21:56

    לא אני כתבתי את זה, ההיפך. ציטטתי מישהו שכתב כך והערתי לו שזה אינו נכון
    כלל. וכמ"ש בהמשך דברי.

  • תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2023 21:56

    לא אני כתבתי את זה, ההיפך. ציטטתי מישהו שכתב כך והערתי לו שזה אינו נכון
    כלל. וכמ"ש בהמשך דברי.

    תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2023 21:57

    נכון צודק, טעיתי.

    ב-יום רביעי, 15 בפברואר 2023 בשעה 21:56:23 UTC+2, ש. י. י. 2 כתב/ה:

  • חיפוש מקורות

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 31/01/2023 18:22 מדרש אגדה (בובר) בראשית יז ח מיכן שלא ירשו ישראל את ארץ כנען מאבותיהם אלא בזכות המילה (כבר העירוני ש'מדרש' זה מקורו בעצם מתקופת הראשונים) מאת: [email protected]
  • מקורות

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    A
    תאריך ההודעה המקורית: 14/08/2023 19:01 לגבי א, בחידושי ר' מנחם זעמבא מביא מהאריז"ל שביכורים בא לתקן חטא המרגלים, וזהדי מסתדר עם מה שאתה מביא, והוא מסביר שם שהמשנה בביכורים פ"ד כיצד מצוות ביכורים וכו' מביאה בדווקא את הפירות שהמרגלים הוציאו בהם את דיבת הארץ רעה (אשכול שביכר תאנה וכו') כדי לרמוז על הנ"ל ב-יום שני, 14 באוגוסט 2023 בשעה 17:09:13 UTC+3, shimon maryles כתב/ה:
  • מקורות

    2023
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    S
    תאריך ההודעה המקורית: 15/08/2023 00:44 יישר כח גדול. סייעתם לי מאוד.
  • חיפוש והחלפה

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 03/09/2023 22:29 אשמח אם מישהו יוכל לתת לי את הקוד לחיפוש 2 אותיות, אבל רק כשהם כתובים כחלק ממילה ולא כשהם לעצמם. לדוגמא: חל, רק כשכתוב חלות וכדומה. אשר מאיר שולמן עריכה תורנית 052-712-7266 [email protected]
  • חיפוש מקורות

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 18/05/2023 01:58 (4) ספר קהלת יעקב - ערך נב א בש"ס דשבת דף קי"ט ע"ב אל תגעו במשיחי אלו תינוקת של בית רבן, ובנביאי אל תרעו אלו תלמידי חכמים, ויש לומר על פי מה שכתבתי בערך תלמיד חכם* דתלמידי חכמים הן בחינת נצח הוד, ונודע* שנצח הוד הוא בחינת נבואה שמשם בא הנב (6) ספר קהלת יעקב - ערך תל לי נראה שתלמידי חכמים הן בחינת נצח הוד שנקראים לימודי הוי"ה (פרי עץ חיים שער הקדישים פרק ג' שער ראש השנה פרק א'), וזה שאמרו (ברכות ס"ד. יבמות קכ"ב ע"ב נזיר ס"ו ע"ב תמיד ל"ב ע"ב כריתות כ"ח ע"ב) תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם שנאמר (ישעיה נ"ד י"ג) וכל בניך לימודי הוי"ה אל תקרא בניך אלא בוניך, הכוונה תלמידי חכמים שהן בסוד נצח הוד שהן תרין בעין דדכורא המבשלים הזרע להריק לאמה להשפיע לנוקבא, והן השחקים ששוחקים מן לצדיקים צדיק וצדק, וזה שאמר מר (15) ספר השל"ה הקדוש - מסכת תמיד - פרק תורה אור (א) וכל מי שאינו נזהר עם תלמידי חכמ*ים או עם נצח והוד ראוי להכישו נחש, וזהו שאמרו כל העובר על דברי חכמים חייב מיתה, וראוי להכישו נחש. *ולפיכך דע כי כשמתלבש השם הנקרא אדנ"י לבוש הוד, נוצח כ (4) ספר קהלת יעקב - ערך נח בחינת נחש הקדוש יסוד דקטנות שדי וריבוע אהיה, והוא הנושך לאיילתא קדישא בערותה וילידת, והוא סוד כמוס בזוהר בשלח (נ"ב ע"ב), ובספר הכוונת (עץ חיים שער תיקון הנוקבא פרק ב' כלל ט"ז), ובדרוש קריאת ים סוף להרב ז"ל (פרי עץ חיים שער חג המצות פרק ח'), נחש ראשי תיבות 'שרץ 'נפש 'חיה שהיסוד משריץ ומרבה נפש מההיא חיה קדישא, (2) ספר מבוא פתחים - לרבי יוסף אירגס ז"ל סוד הנחש הנושך ברחם האילה, כי הוא שד"י שהוא יסוד דקטנות, שעם רבוע אהי"ה שהוא דיים, בנימי נח"ש. ומזה הנחש העליון יונק הנחש הטמא התחתון, על ידי שמתחבר התחתון עם שלמעלה מ (6) ספר עץ חיים - שער לד פרק ב מ"ב שיש בחינת היסוד גם בקטנות ונקרא נחש הנושך את רחם האיילה היא הנקבה בקטנותה ג"כ שאז אין ברחמה רק ה"ג ולכן רחמה צר עד שיכנסו בה ה"ח ונקרא [אז] נחש יען שהיסוד נקרא שדי וכשאין לו רק הלבושין דאהי"ה הנקרא ד"ם אחוריים כנודע אז עולה ד"ם שד"י כמנין נח"ש גם אחוריים דאהי"ה דיודי"ן הם תקמ"ד תסיר מהם ת"ק מלוי שד"י נשאר מ"ד ועם שד"י פשוט כמנין נח"ש גם ידעת שהיסוד נקרא אל שד"י ומלוי שד"י יש ט' אותיות וע (25-26) דברי תורה ששמע רמ"ד וואלי מהרמח"ל ז"ל וסוד הענין, צריך לדעת כי טבת ושבט תמוז ואב הם סוד הנ"ה של החדשים, כידוע למשכילים. ושם בעת הגלות הנחש נושך והארי דורס, ולולי ה' שהיה לנו אזי חיינם] בלעונו. וז"ס "הנושך עקבי סוס ויפול רוכבו אחור", כי הנחש נושך נו"ה כדי להפיל את היסוד שהוא הרוכב עליהם, כמו ששמעתי שאמרו מפי החכם המשכיל רמח"ל על הפסוק הזה: (28) ספר לשם שבו ואחלמה - ספר הדע"ה חלק ב - דרוש ה ענף ב סימן ז וכמ"ש בתיקונים דף נ"ז ע"א וכן בתזה"ח ל"ו א' כי בשם קר"ע שט"ן ביה קרע ימא. והוא הנחש דקדושה מבחינת אלהים קדושים דקטנות דיניקה והוא יסוד דז"א בעת שהוא בהקטנות דיניקה אשר נקרא אז היסוד שלו בשם נחש. ומתייחד הוא עם הנוק' דיניקה אשר נקרא אז היסוד שלה בשם צור והוא דרך נחש עלי צור. והוא הנחש הנושך ברחם האילה כי א' הוה זיווגו רק בסוד נשיכה ובנשיכה הזו קורע את רחם האילה כי היה פתחה סתום מפחד החיצונים שלא ינקו ממנה מאור הקדושה שבה אבל בשם קר"ע שט"ן מדחה את החיצונים ונפתח רחמה ויולדת. אך עכ"ז הנה באשר שהם שניהם אז בסוד הקטנות וכל הבירור והעיבור שנעשה אז בעת שאין זכות בתחתונים הרי הוא הכל בבחי' דינין ולכן מתבררים עי"ז בהעיבור הי' מיני דמים ה' דם טוהר וה' דם טמא ומה גם כי הרי היסוד דז"א שפתח את רחמה הרי הוא עתה ג"כ רק מבחי' דינין וגבורות שהם שורש להחיצונים לכן הוא כי הנה הגם שמדחה אותם באותו הרגע לצורך הלידה כנז' עכ"ז הנה נעשה להם מקום יניקה ג"כ והוא מסוד ה (2) פירוש הרמח"ל על התורה - ספר ויקרא ת כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך (כה, לז). סוד מצות הריבית שארז"ל שהעובר עליה אינו עולה בזמן התחיה. כי הנחש המקום שלו הוא בארץ אל העפר - ונחש עפר לחמו. ואז עומד כבוש תחת הקדושה. ועון הריבית גורם שהנחש מרים ראשו מן העפר, ואוחז בעקבים של הקדושה. וזה - הנשך, שהוא לשון נשיכה, שהנחש מרים ראשו ונושך בעקביים. וכשהתחיל ליכנס, הולך ומתרבה ואוחז עוד למעלה למעלה, וזה - מרבית, ופשוט. והוא עון גדול עד מאד, כי כמו שהוא הכניס המיתה במקום החיים, כפועל אדם ישלם לו, שבזמן התחיה תשלוט בו המיתה ולא יחיה. [ז]: [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 18.05.23, 01:58:38
  • חיפוש מקור

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 21/12/2023 09:49 מצוי בידי סידור עתיק של צדיק א' מצדיקי החסידות מלפני מלחמת העולם הראשונה, ובשולי הגיליון נוסף בכת"י ג' הוספות שלא מצאתי להם שום מקור נוסף. א', אחרי עטיפת הטלית ופסוקי 'מה יקר' מובא הפסוק (תהלים טז, יא) תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח. ב', בשחרית של שבת אחרי מזמור שיר חנוכת, פסוקי ה' מלך, והיה ה' למלך, ואח"כ במקום הושיענו מובא 'שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד, ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד'. ג', בשחרית של שבת אחרי הודו לה' כי טוב לפני האדרת והאמונה, מביא שיש לומר המזמור שבתהלים פרק קלג, 'הנה מה טוב ומה נעים וגו'. והנה לאחרונה ראיתי שבסידור קאמרנא (ב"ב, תש"ן) מביא ג"כ בהערות שבסידור מכת"י אחד האדמורי"ם שלהם מובא ג"כ ג' ההוספות הנ"ל, אולם הם לא הכניסוהו בגוף הסידור רק בהערות, ובדקתי גם בספר שולחן הטהור של האדמו"ר מקאמרנא וגם במנהגי קומרנא וראיתי שאינו מוזכר שם. עכ"פ חוץ ממקור זה לא מצאתי לה מקור נאמן, ואודה מאוד למי שיביא לי מקור בספרי הפוסקים או המקובלים, וכן מי עוד נהג כן. בתודה מראש. ברכה והצלחה וכל טוב תמידי ידידכם הדורש שלומכם וטובתכם כל הימים הצב"י יהושע העשיל וינגרטן פה עיר הקודש והמקדש ירושלם תובב"א 0527634552 [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 21.12.23, 09:46:40
  • חיפוש מקור

    2023
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 20:51 יישר כח לכל העוזרים ומסייעים, ובפרט להרב וויינגארטען, חידוש נפלא שהשואל ומשיב אותם דברים [בלי הסיפור], אני ראיתי כן בהקדמת הרה"ק רבי אליעזר צבי מקאמארנא לספר זוהר חי. [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 20.11.23, 20:48:35 קבצים מצורפים: הקדמת רבי אליעזר צבי מקאמארנא על ספר זוהר חי.pdf
  • חיפוש מקור

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 16/03/2023 23:22 מתייחס אל הרמב"ן בזכור ושמור, שהזכור הוא מידת אהבה והשמור הוא היראה ומחדש הגר"י הוטנר, שאהבה היא מידת התפשטות ויראה היא מידת התכווצות, ושניהם משמשים אצל הקב"ה בבריאת העולם והרחבת השפע ומאידך בצמצום וכו'... From: [email protected] [mailto:[email protected]] On Behalf Of י. Sent: Thursday, March 16, 2023 10:24 PM To: עריכה תורנית Subject: [הבית לעורך התורני] חיפוש מקור שלום לחו"ר הקבוצה. אשמח לדעת היכן הגר"י הוטנר בספרו פחד יצחק מדבר על הנהגת יראת שמים אצל הקב"ה בעצמו כביכול. (אודה גם למי שישלח לי את הדברים עצמם). תודה רבה -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'בית מדרש לעורכים תורניים' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAJkgZy1tdFf_pMMrn0GYLTXwKC%3DX_LOnY4KhMRDHVszLXyUaRQ%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAJkgZy1tdFf_pMMrn0GYLTXwKC%3DX_LOnY4KhMRDHVszLXyUaRQ%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer . קבצים מצורפים: הגר''ד כהן אהבה ויראה.PNG

1

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים