דילוג לתוכן
מחפשים עורכים, כותבים או מגיהים לספר שלכם?

לרגל השקת הפורום — פרסום מודעות דרושים בלוח המקצועי הוא בחינם לזמן מוגבל!

פרסם מודעה עכשיו ✍️
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חיפוש מקורות

2023
2 2 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 18/05/2023 01:48

    א', מצות כבוד חכמים שורשה בספירת נצח,
    ב', האיסור להלוות בריבית שורשה בספירת יסוד,
    ידוע לאי מי ? אשמח לשמוע.

    ייש"כ גדול מראש לכל העוזרים והמסייעים
    ובפרט לגדול העומד ע"ג ה"ה הרב שמואל בלויא שליט"א.

  • תאריך ההודעה המקורית: 18/05/2023 01:48

    א', מצות כבוד חכמים שורשה בספירת נצח,
    ב', האיסור להלוות בריבית שורשה בספירת יסוד,
    ידוע לאי מי ? אשמח לשמוע.

    ייש"כ גדול מראש לכל העוזרים והמסייעים
    ובפרט לגדול העומד ע"ג ה"ה הרב שמואל בלויא שליט"א.

    תאריך ההודעה המקורית: 18/05/2023 01:58

    (4) ספר קהלת יעקב - ערך נב
    א בש"ס דשבת דף קי"ט ע"ב אל תגעו במשיחי אלו תינוקת של בית רבן, ובנביאי אל
    תרעו אלו תלמידי חכמים, ויש לומר על פי מה שכתבתי בערך תלמיד חכם* דתלמידי
    חכמים הן בחינת נצח הוד, ונודע* שנצח הוד הוא בחינת נבואה שמשם בא הנב

    (6) ספר קהלת יעקב - ערך תל
    לי נראה שתלמידי חכמים הן בחינת נצח הוד שנקראים לימודי הוי"ה (פרי עץ חיים
    שער הקדישים פרק ג' שער ראש השנה פרק א'), וזה שאמרו (ברכות ס"ד. יבמות קכ"ב
    ע"ב נזיר ס"ו ע"ב תמיד ל"ב ע"ב כריתות כ"ח ע"ב) תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם
    שנאמר (ישעיה נ"ד י"ג) וכל בניך לימודי הוי"ה אל תקרא בניך אלא בוניך, הכוונה
    תלמידי חכמים שהן בסוד נצח הוד שהן תרין בעין דדכורא המבשלים הזרע להריק לאמה
    להשפיע לנוקבא, והן השחקים ששוחקים מן לצדיקים צדיק וצדק, וזה שאמר מר

    (15) ספר השל"ה הקדוש - מסכת תמיד - פרק תורה אור (א)
    וכל מי שאינו נזהר עם תלמידי חכמ*ים או עם נצח והוד ראוי להכישו נחש, וזהו
    שאמרו כל העובר על דברי חכמים חייב מיתה, וראוי להכישו נחש. *ולפיכך דע כי
    כשמתלבש השם הנקרא אדנ"י לבוש הוד, נוצח כ

    (4) ספר קהלת יעקב - ערך נח
    בחינת נחש הקדוש יסוד דקטנות שדי וריבוע אהיה, והוא הנושך לאיילתא קדישא
    בערותה וילידת, והוא סוד כמוס בזוהר בשלח (נ"ב ע"ב), ובספר הכוונת (עץ חיים
    שער תיקון הנוקבא פרק ב' כלל ט"ז), ובדרוש קריאת ים סוף להרב ז"ל (פרי עץ חיים
    שער חג המצות פרק ח'), נחש ראשי תיבות 'שרץ 'נפש 'חיה שהיסוד משריץ ומרבה נפש
    מההיא חיה קדישא,

    (2) ספר מבוא פתחים - לרבי יוסף אירגס ז"ל
    סוד הנחש הנושך ברחם האילה, כי הוא שד"י שהוא יסוד דקטנות, שעם רבוע אהי"ה
    שהוא דיים, בנימי נח"ש. ומזה הנחש העליון יונק הנחש הטמא התחתון, על ידי
    שמתחבר התחתון עם שלמעלה מ

    (6) ספר עץ חיים - שער לד פרק ב מ"ב
    שיש בחינת היסוד גם בקטנות ונקרא נחש הנושך את רחם האיילה היא הנקבה בקטנותה
    ג"כ שאז אין ברחמה רק ה"ג ולכן רחמה צר עד שיכנסו בה ה"ח ונקרא [אז] נחש יען
    שהיסוד נקרא שדי וכשאין לו רק הלבושין דאהי"ה הנקרא ד"ם אחוריים כנודע אז עולה
    ד"ם שד"י כמנין נח"ש גם אחוריים דאהי"ה דיודי"ן הם תקמ"ד תסיר מהם ת"ק מלוי
    שד"י נשאר מ"ד ועם שד"י פשוט כמנין נח"ש גם ידעת שהיסוד נקרא אל שד"י ומלוי
    שד"י יש ט' אותיות וע

    (25-26) דברי תורה ששמע רמ"ד וואלי מהרמח"ל ז"ל
    וסוד הענין, צריך לדעת כי טבת ושבט תמוז ואב הם סוד הנ"ה של החדשים, כידוע
    למשכילים. ושם בעת הגלות הנחש נושך והארי דורס, ולולי ה' שהיה לנו אזי חיינם]
    בלעונו. וז"ס "הנושך עקבי סוס ויפול רוכבו אחור", כי הנחש נושך נו"ה כדי להפיל
    את היסוד שהוא הרוכב עליהם, כמו ששמעתי שאמרו מפי החכם המשכיל רמח"ל על הפסוק
    הזה:

    (28) ספר לשם שבו ואחלמה - ספר הדע"ה חלק ב - דרוש ה ענף ב סימן ז
    וכמ"ש בתיקונים דף נ"ז ע"א וכן בתזה"ח ל"ו א' כי בשם קר"ע שט"ן ביה קרע ימא.
    והוא הנחש דקדושה מבחינת אלהים קדושים דקטנות דיניקה והוא יסוד דז"א בעת שהוא
    בהקטנות דיניקה אשר נקרא אז היסוד שלו בשם נחש. ומתייחד הוא עם הנוק' דיניקה
    אשר נקרא אז היסוד שלה בשם צור והוא דרך נחש עלי צור. והוא הנחש הנושך ברחם
    האילה כי א' הוה זיווגו רק בסוד נשיכה ובנשיכה הזו קורע את רחם האילה כי היה
    פתחה סתום מפחד החיצונים שלא ינקו ממנה מאור הקדושה שבה אבל בשם קר"ע שט"ן
    מדחה את החיצונים ונפתח רחמה ויולדת. אך עכ"ז הנה באשר שהם שניהם אז בסוד
    הקטנות וכל הבירור והעיבור שנעשה אז בעת שאין זכות בתחתונים הרי הוא הכל בבחי'
    דינין ולכן מתבררים עי"ז בהעיבור הי' מיני דמים ה' דם טוהר וה' דם טמא ומה גם
    כי הרי היסוד דז"א שפתח את רחמה הרי הוא עתה ג"כ רק מבחי' דינין וגבורות שהם
    שורש להחיצונים לכן הוא כי הנה הגם שמדחה אותם באותו הרגע לצורך הלידה כנז'
    עכ"ז הנה נעשה להם מקום יניקה ג"כ והוא מסוד ה

    (2) פירוש הרמח"ל על התורה - ספר ויקרא
    ת כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך (כה, לז). סוד מצות הריבית שארז"ל
    שהעובר עליה אינו עולה בזמן התחיה. כי הנחש המקום שלו הוא בארץ אל העפר - ונחש
    עפר לחמו. ואז עומד כבוש תחת הקדושה. ועון הריבית גורם שהנחש מרים ראשו מן
    העפר, ואוחז בעקבים של הקדושה. וזה - הנשך, שהוא לשון נשיכה, שהנחש מרים ראשו
    ונושך בעקביים. וכשהתחיל ליכנס, הולך ומתרבה ואוחז עוד למעלה למעלה, וזה -
    מרבית, ופשוט. והוא עון גדול עד מאד, כי כמו שהוא הכניס המיתה במקום החיים,
    כפועל אדם ישלם לו, שבזמן התחיה תשלוט בו המיתה ולא יחיה. [ז]:

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    18.05.23,
    01:58:38

  • חיפוש מקורות וטעמים.

    2023
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    C
    תאריך ההודעה המקורית: 01/01/2023 19:03 תורה רבה לכל העונים.
  • חיפוש

    2023
    11
    0 הצבעות
    11 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 23:20 ככה לא עובד ???? [image: image.png]
  • חיפוש מקור

    2023
    14
    0 הצבעות
    14 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 10/02/2023 11:36 צודק סליחה על הביטוי הלא מתאים מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    G
    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 15:29 אל תתן ה' מאויי רשע זממו אל תפק וגו' (תהילים ק״מ:ט׳) בא וראה מה בין יוצאי מצרים שהן מזרע של יעקב ובין העכו"ם שהן מזרעו של עשו יוצאי מצרים מצוה אחת היתה בידן והיתה לפני הקב"ה נוח הרבה יותר מן מאה מצות ומהו המצוה אחת שהיתה בידם שעשו כולם אגודה אחת וכרתו ברית לגמול חסד זה עם זה ולשמור ברית המילה ושלא להניח לשון בית יעקב ושלא ילכו וילמדו לשון מצרים מפני דרכי ע"א. אבל זרעו של עשו לא היו כן אלא כל זמן שיצחק היה קיים היו מקיימים ברית המילה וכיון שמת יצחק מיד היו מבטלין ברית המילה שנאמר (משלי ט״ו:כ״ה) בית גאים יסח ה' זה היתה ביתו של עשו ויצב גבול אלמנה זה ביתו של עובדיהו. משלו משל למה"ד למלך שהוא נותן כתרו לאוהבו ואמר לו יהא הכתר הזה מונח בראשך ובראש בנך לעולם הניחו אוהבו בראשו עד שעה שהוא נכנס לבית עולמו. לימים אחרי שנכנס לבית עולמו אמר המלך בלבו אלך ואראה את בן אוהבי מה אם יהא כתר אוהבי מונח בראשו הלך המלך אצל בן אוהבו ומצא הכתר מונח באשפה לאחריו בקצה גבול הבית מיד הלך המלך בסוף הגבול שנאמר (שופטים ה׳:ד׳) ה' בצאתך משעיר בצעדך משדה אדום וגו'. למה נדמה עשו ואליפז התימני עם בנו עמלק וירבעם בן נבט ומרודך עם נבוכדנצר ואגג עם המן האגגי. לאחד שמצא כסות בדרך סמוכה לעיר תפסה בידו והכניסה לתוך העיר והיה מכירו ואומר של מי אבידה זו נתקבצו כל בני העיר ויצאו לקראתו ואומרים זה לזה ראיתם פלוני זה כמה הוא צדיק כמה הוא חסיד כמה הוא כשר מיד עמדו בני העיר ועשאוהו ראש וקצין של העיר עליהן לאחר שתים ושלש שנה עמד והחריב כל המדינות וכל הארץ וכן לכך נדמה עשו ואליפז עם בנו עמלק ומרודך עם נבוכדנצר וירבעם בן נבט ואגג עם המן. עשו בשכר שלש דמעות שהוריד ונפלו מעיניו נתנו לו הר שעיר שאין גשמי ברכה פוסקין ממנו לעולם. אליפז בשכר שנהג כבוד באביו יצא ממנו עמלק לעולם. ירבעם בשכר שהשיב דבר לפני המלך שלמה נתנו בידו עשרת השבטים. שכרו של מרודך שנהג כבוד באבינו שבשמים יצא ממנו נבוכדנצר לעולם. שכרו של אגג כשהיה חבוש בבית האסורין היה בוכה ומתאנח ואומר אוי לי שמא יאבד זרעי מן העולם יצא ממנו המן לעולם. ומה יהא סופו של עמלק גנבים יבאו עליו ויפשטו עליו גדודים מן החוץ כמו שניבא עליו עובדיה הנביא שנאמר (עבודיה א) אם גנבים באו לך אם שודדי לילה איך נדמיתה וגו': ולמה זכה עובדיה לנבואה א"ר יצחק מפני שהחביא מאה נביאים שנאמר (מלכים א י״ח:ד׳) ויקח עובדיהו מאה נביאים ויחביאם חמשים איש במערה ויכלכלם לחם ומים. מ"ש חמשים חמשים א"ר אלעזר מיעקב אבינו למד שנאמר (בראשית ל׳:כ״ז-כ״ח״ב:ט׳) והיה המחנה הנשאר לפליטה רבי אבהו אמר לפי שלא היתה המערה מחזקת יותר מחמשים איש. הרי הוא אומר בעובדיהו (מלכים שם) ויקרא אחאב אל עובדיהו אשר על הבית ועובדיהו היה ירא את ה' מאד. מאי א"ל א"ר יצחק הכי אמר לו שמא אין מעשיך כמעשה החסידים. יעקב נתברך ביתו של לבן בשבילו שנאמר (בראשית ל׳:ל׳) נחשתי ויברכני ה' בגללך ואומר (בראשית ל) ויברך ה' אותך לרגלי. יוסף נתברך ביתו של פוטיפר בשבילו שנאמר (בראשית ל״ט:ה׳) ויברך ה' את בית המצרי בגלל יוסף. ולמה לא נתברך ביתי בשבילך שמא אין מעשיך כמעשה חסידים הראשונים לכך נאמר ויקרא אחאב אל עובדיהו אשר על הבית יצתה בת קול ואמרה ועובדיהו היה ירא את ה' מאד וביתו של אחאב אינו מזומן לברכה. אליפז עם עמלק מאי הוא עמלק היה אומר אל אליפז אביו מי הוא שיורש העוה"ז והעוה"ב א"ל אליפז אל עמלק בני ישראל יורשין העוה"ז והעוה"ב לכן לך עכשיו וחפור להן בורות שיחין ומערות של מים כדי לשתות הן ומקניהן והכן להם דרכים אם תעשה כן תזכה ותירש ותנחל ותבא לעולם הבא אבל הוא לא עשה כן אלא כיון שאמר לו רישומו של דבר מיד יצא עמלק להחריב את העולם שנאמר (שמות י״ז:ח׳) ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים ולמה נקרא שמה רפידים משום שריפו ידיהם מן המצות והקב"ה בוחן לבות וכליות הוא ואומר לו שוטה שבעולם לא יצרתיך לאחר שבעים לשונות לכן אתה הוא שתהיה ראשית ואחרית לכל יורדי גיהנם שנאמר (במדבר כ״ד:כ׳) וירא את עמלק וישא משלו ויאמר ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אובד ואומר (דברים כ״ה:י״ט) והיה בהניח ה' אלקיך לך וגו' תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח ואומר (שמות שם) כי מחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמים ואומר כי יד על כס יה מלחמה לה' בעמלק מדר דר וזהו משל הדיוט שבני אדם מושלים אותו אפילו האבן שנכשלים בו בני אדם או שמסקלים בו ויתד מן התלוים על עצים הן עתידים ליתן את הדין. ולא זו בלבד אלא זרעו של עשו שבטלו ברית המילה מבשרם ועברו על מצות שבת ועל כל המצות האמורות בתורה ונתנו את נבלת עבדיו הצדיקים והחסידים מאכל לעוף השמים ולחיות הארץ שנאמר (תהילים ע״ט:ב׳) נתנו את נבלת עבדיך מאכל לעוף השמים בשר חסידיך לחיתו ארץ. לכן הקב"ה שהוא בוחן לבות וכליות אמר לו אילו היתה ברית המילה בבשרך לא הייתי דן אותך על כל מחשבה ומחשבה כמעשה. ועל מה שאתה עתיד לעשות כאלו כבר נעשה אע"פ שלא נעשה עדיין שנאמר (יחזקאל ל״ה:ו׳) לכן חי אני נאם אדני אלקים כי לדם אעשך ודם ירדפוך אם לא דם שנאת ודם ירדפך כי לדם מילה ודם קרבנות ודם שיש לאדם בגופו ולבו שנאת. מה כתיב בתריה (יחזקאל ל״ה:י׳) יען אמרך את שני הגוים ואת שתי הארצות לי תהיינה וירשנוה וה' שם היה מי גלה את הסתרים הוי אומר הקב"ה לכך נאמר וה' שם היה ואומר (עובדיה א׳:ב׳) הנה קטן נתתיך בגוים בזוי אתה מאד וגו' אם תגביה כנשר וגו' ואומר (ירמיהו מ״ט:ט״ו-ט״ז) כי הנה קטן נתתיך בגוים בזוי באדם תפלצתך השיא אותך וגו' כי תגביה כנשר קנך משם אורידך וגו'. מאי תפלצתך תפל וליצן א"ל ליצנות שהיתה בך היא גרמה לך להעבירך מן העולם לכך נאמר תפלצתך השיא אותך וגו'. מאי תגביה כנשר וגו': ברוך המקום ברוך הוא שהוא נפרע משונאיהם של ישראל מדה כנגד מדה שכשם שהיתה בדעתו כך הקב"ה עוקר אותו ואת זרעו מן העולם שנאמר (עובדיה א׳:י״ח) והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ודלקו בהם ואכלום ולא יהיה שריד לבית עשו וגו' ואומר כי תאמר אדום רששנו ונשוב ונבנה חרבות וגו' המה יבנו ואני אהרוס וגו' (מלאכי א׳:ד׳) ואומר (עובדיה שם) מחמס אחיך יעקב תכסך בושה ונכרת לעולם אמר הקב"ה אל עשו אתה רצית לחמוס את יעקב אחיך לכן תכסך בושה ונכרת לעולם. ומהו החמס שחמס את יעקב עד שבשביל כך תכסך בושה משום שלא רצית להניח ס"ת בידו לכן תכסך בושה ונכרת לעולם. ולא זו בלבד אלא שם הגדול בן נח שנתנבא ארבע מאות שנה על כל אומות העולם ולא קבלו ממנו וכך אמר להם שם הגדול. לא תרצח. לא תנאף. לא תגנב. לא תענה. ולא תחמד. אמרו לו כל אלו הדברים יפין הם ואפ"ה לא קבלו מלכותך עליהם. אבל אנחנו בני ישראל עמך בני בריתך בני אברהם יצחק ויעקב אהוביך שעשו רצונך בעולם קבלנו תורתך לכן תעשה לנו ג"כ קורת רוח ותהא מקיים מה שהבטחתנו ואמרת לבניך להתקנא ולהתנקם מן אויבינו שנאמר כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וגו' (דברים ל״ב:מ״ג) וכן דוד היה אומר (תהילים ז׳:ז׳) קומה ה' באפך הנשא בעברות צוררי וגו'. וכשיצאו ישראל ממצרים נתקבצו כל ישראל ומשה עמהן ואמרו לפני הקב"ה רבש"ע אין בינינו לבין אומות העולם כלום שנאמר (שמות ל״ג:ט״ז) ובמה יודע אפוא כי מצאתי חן בעיניך אני ועמך הלא בלכתך עמנו ונפלינו אני ועמך מכל העם אשר על פני האדמה ויאמר ה' אל משה גם את הדבר הזה אשר דברת אעשה וגו' ואדעך בשם. באותה שעה נשבע הקב"ה בשמו הגדול שתנתן תורה תמימה על ידיהם הכל מסודר ומתוקן לפניהם כגביעים וכוסות מלאים מים ויין ושלחנות מלאות מכל מעדני עולם שנאמר (ש"ה ז) שררך אגן הסהר אל יחסר המזג. לפיכך נשבע הקב"ה לעמו שלא יחליפם באומה אחרת ולא ישנם ולא ימירם בעם אחר ולא יכלה אותם שנאמר (הושע י״א:ט׳) לא אעשה חרון אפי וגו.
  • חיפוש מקורות [3]

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 11/03/2023 21:55 בנוגע למקור השני יש במכילתא דרבי ישמעאל בענין זה [במדרש תנחומא מביא לעיתים מהנ"ל] בפרשת יתרו ה' ב' אך שם נותן טעם אחר. בנוגע למקור השלישי זו גמ' בקידושין ל' לעולם ישלש אדם שנותיו שליש במקרא שליש במשנה שליש בתלמוד ודרשינן מושננתם, ויתכן שלא הבנתי כוונתך.
  • חיפוש זהות

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    B
    תאריך ההודעה המקורית: 29/06/2023 02:40 תודה רבה
  • מקורות

    2023
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    S
    תאריך ההודעה המקורית: 15/08/2023 00:44 יישר כח גדול. סייעתם לי מאוד.
  • חיפוש מקור

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    G
    תאריך ההודעה המקורית: 29/09/2023 03:01 יישר כוח האם יש שיטה שהיום זה לא נוגע למעשה?