דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חיוב על הכהן לשאת את כפיו במתפלל במקום פתוח

2023
3 2 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 27/02/2023 22:44

    כתב השו"ע בסי' קכח:
    "אם אינו עולה לדוכן אף על פי שביטל מצות עשה אחת, הרי זה כעובר בג' עשה אם
    היה בבהכ"נ כשקראו כהנים
    " (שו"ע או"ח סקכ"ח).

    אני מחפש פוסקים שדנו בשאלה מה הדין בעניין זה במתפלל במקום פרוץ כגון רחובה
    של עיר, בשדה וכו', שאין שם מחיצות.
    ייש"כ לעוזרים!

    "אשר תשים לפניהם - אמר לו הקב"ה למשה, לא תעלה על דעתך לומר, אשנה להם הפרק
    וההלכה ב' או ג' פעמים עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה, ואיני מטריח עצמי להבינם
    טעמי הדבר ופירושו, לכך נאמר אשר תשים לפניהם, כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני
    האדם"
    .

  • תאריך ההודעה המקורית: 27/02/2023 22:44

    כתב השו"ע בסי' קכח:
    "אם אינו עולה לדוכן אף על פי שביטל מצות עשה אחת, הרי זה כעובר בג' עשה אם
    היה בבהכ"נ כשקראו כהנים
    " (שו"ע או"ח סקכ"ח).

    אני מחפש פוסקים שדנו בשאלה מה הדין בעניין זה במתפלל במקום פרוץ כגון רחובה
    של עיר, בשדה וכו', שאין שם מחיצות.
    ייש"כ לעוזרים!

    "אשר תשים לפניהם - אמר לו הקב"ה למשה, לא תעלה על דעתך לומר, אשנה להם הפרק
    וההלכה ב' או ג' פעמים עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה, ואיני מטריח עצמי להבינם
    טעמי הדבר ופירושו, לכך נאמר אשר תשים לפניהם, כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני
    האדם"
    .

    תאריך ההודעה המקורית: 27/02/2023 23:10

    מהכ"ת שיהיה שונה?
    האם תחפש מקור בפוסקים שגם ביום שני וחמישי נוהג הדין ולא רק בשלישי רביעי
    ושישי ושבת?

  • תאריך ההודעה המקורית: 27/02/2023 23:10

    מהכ"ת שיהיה שונה?
    האם תחפש מקור בפוסקים שגם ביום שני וחמישי נוהג הדין ולא רק בשלישי רביעי
    ושישי ושבת?

    תאריך ההודעה המקורית: 27/02/2023 23:21

    לא הבנתי את השאלה.
    להלכה כאשר מתפללים בבית הכנסת המבנה קובע באופן שאילו יצא מבית הכנסת אינו
    עובר בעשה גם אם שמע את הש"צ אומר כהנים.
    כל זה שייך במקום מוגדר, אולם במתפלל ברחובה של עיר (כמו בזמן הקורונה
    לדוגמא), יש לשאול מה הגבול שממנו ולפנים מתחייבים בברכת כהנים, והשומע את
    הש"צ אומר כהנים עובר על עשה. וממנו ולחוץ אינו מתחייב בעשה, אף אם שומע תיבת
    'כהנים' מאת הש"צ?

    מקווה שהייתי ברור

  • 0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 19/03/2023 11:46 בס"ד באונקי אין את השמירה האוטומטית כל כמה דקות וחומר רב עלול ללכת לאיבוד
  • 0 הצבעות
    8 פוסטים
    0 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 30/04/2023 23:43 נדפס בסוף ספר שערי קדושה אלול תשס"ה. מהרח"ו מזכירו בספר הנ"ל לגבי אזהרתו לא להתעסק בקבלה מעשית, ומצ"ב ג"כ. קבצים מצורפים: מעשה נורא .pdf U_CevzYWYZodeKAj02eF-.pdf
  • 0 הצבעות
    12 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 22/05/2023 13:00 ועיי"ש בביאור הגר"א - ציין שלושה מקורות מהגמ'. ----- Original Message ----- From: ארי במסתרים To: Chaim Erlanger Cc: מאיר פישהוף ; אליהו גרינברג ; מעשה הכתב ; עריכה תורנית Sent: Monday, May 22, 2023 10:59 AM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] חיפוש מקור - גמרא על אחד שנהג לא כדין כדי לבדוק את תלמידיו אם ישימו לב שכוייח! השולחן ערוך ממש עוזר לי! ונפסק להלכה בשו"ע יו"ד סימן רמ"ו סי"ב ויש לרב להטעות את התלמידים בשאלותיו ובמעשים שעושה לפניהם כדי לחדדם וכדי שידע אם הם זוכרים מה שלומדים מובא גם במגילה כה א'. וכתב הצל"ח (ברכות שם): הדבר יפלא מה חידוד שייך בדבר המפורש במשנה. ובילדותי שמעתי מהרב המאה"ג החסיד המפורסם מוהר"ר מרדכי זצ"ל חתן רבי הירשל דאנצקר מבראד, לפי שבמשנה לא נזכר הסיום כן תרחם עלינו, ואיכא למימר דדוקא קאמרה המשנה שבדרך זה הוא דבר שאינו נכון, אבל אם מסיים דרך בקשה לעורר רחמים עלינו שרי. וזה כיון רבה כמה ידע האי לרצויי למריה, שמעורר הרצון עלינו. והקשה לו אביי והרי משתקין אותו תנן, א"כ עדיין לא שמענו מה רצונו לסיים, ואעפ"כ משתקין אותו מכלל שבכל ענין אסור - וזהו החידוד של אביי, ודברי פי חכם חן. עכ"ל. ובספר רמת שמואל הקשה איך היה מותר לרבה לומר דבר שקר בכדי לחדד את אביי? ותירץ: שאמר בתמיה אבל בלי הניגון, והחידוד שאביי היה צריך להבין שזה בצורת קושיא, (כמו ששמעתי על מגיד שיעור בישיבה שבשביל (לחדודי) לעורר - אמר "איך רש"י מיישב את הקצות") (אינו ממש דומה) בברכה, הרב מאיר פישהוף ממלכת התורה והחסד בארץ הקודש (ע"ר) 0548496050 לזכות לכל הברכות השמורות למחזיקי התורה לחץ כאן ברכות לג: ורבה נמי לחדודי דאביי הוא דבעי. זה טוב? -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAODfXcSm1Hcnc5daO1F%2Bmy34ysgQJD5SHJ-bcwoo%3DyMC-4kSbw%40mail.gmail.com. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CANE4owEoz%2BH41icecCTSKnx-UU-%2BGvSkoidbBb0-9%3DQnDbR%3DOg%40mail.gmail.com. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CACQ0haWTdZ3hbj7R1aBmba1HAAL_9p6FB8SkYA7fKhzWH8muOQ%40mail.gmail.com. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAJ8ZmELrXoHwK7TCjT56U0hqOK0NZnRJfQZtAUwf0oRd-zZn1w%40mail.gmail.com. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAODfXcQRvXyNCVUt7UQcSn7JRfNzo3SyouXVQewKbD-bgh071A%40mail.gmail.com.
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ה
    תאריך ההודעה המקורית: 21/07/2023 01:42
  • אודה מאד למי שמכיר את הבעיה הזאת ויודע על פתרון

    2023
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2023 18:26 לא משהו מסויים מחקתי את כל הקטע וכתבתי אותו מחדש אברהם לוי מנהל ארגון "הקבצו" 0533148981
  • 0 הצבעות
    20 פוסטים
    0 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 29/11/2023 10:03 אף שהקדמונים ואף הגר"א כתבו "וכו" על פסוק חושבני שהיום איננו מקובל וצורם בעין וכן דעתי שכיון שיש מנהג יפה לכתוב "וגו" שמסמל את העיקרון שאיננו רוצים לכתוב חצי פסוק, כדאי לאמץ אותו ויש בזה משום כבוד הפסוקים כמו כן לא מקובל לכתוב על פסוק וזה לשונו, יש התייחסות ללשונות המקרא כמקור מרומם יותר. מעבר לזה יש בדבר נפק"מ שכותבים וכו' לרוב כשהמשפט נגדע באמצעו או/ו כשההמשך נחוץ גם הוא רק רוצים לקצר למשל "המוציא מחברו וכו'" וכל שכן פסקה ארוכה יותר אבל בפסוק יש לכתוב וגו' גם אם מתכוונים רק למילים אלו בלבד, וזה בגלל כל פסוק דלא פסקיה. מאת: [email protected]
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 06/12/2023 23:37 עי' שמו"ר טו, א וביפה תואר שם
  • באישי את הכתבה על רמב"ם פרנקל שנשלחה בעבר

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 13/12/2023 01:25 אשמח חקבל באישי את הכתבה על הרמב"ם פרנקל שפורסמה בעיתון הפלס ונשלחה לקבוצה לפני כמה חודשים [מחקתי את זה בטעות] בתודה מראש

1

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים