דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חיפוש מקור

2022
4 3 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 25/12/2022 15:20

    אני מחפש מקור (עדיף חז"ל או מקורות קדומים עד כמה שניתן) שכתונת הפסים שהביא
    יעקב ליוסף הייתה כמו בגדי כהונה.

    את הספר פלח הרימון שהביא עניין זה כבר ראיתי.
    תודה למסייעים ושכמ"ה.

    "אשר תשים לפניהם - אמר לו הקב"ה למשה, לא תעלה על דעתך לומר, אשנה להם הפרק
    וההלכה ב' או ג' פעמים עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה, ואיני מטריח עצמי להבינם
    טעמי הדבר ופירושו, לכך נאמר אשר תשים לפניהם, כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני
    האדם"
    .

  • תאריך ההודעה המקורית: 25/12/2022 15:20

    אני מחפש מקור (עדיף חז"ל או מקורות קדומים עד כמה שניתן) שכתונת הפסים שהביא
    יעקב ליוסף הייתה כמו בגדי כהונה.

    את הספר פלח הרימון שהביא עניין זה כבר ראיתי.
    תודה למסייעים ושכמ"ה.

    "אשר תשים לפניהם - אמר לו הקב"ה למשה, לא תעלה על דעתך לומר, אשנה להם הפרק
    וההלכה ב' או ג' פעמים עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה, ואיני מטריח עצמי להבינם
    טעמי הדבר ופירושו, לכך נאמר אשר תשים לפניהם, כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני
    האדם"
    .

    תאריך ההודעה המקורית: 25/12/2022 15:31

    (1) ספר קהלת יעקב - ערך כת
    כתונת פסים דיוסף שהלבישו אביו היה בגדי כהונה גדולה, כן כתב המפרשים בשם
    הזוהר, עיין במתנות כהונה פרשת וישב, וכעת לא מצאתי בזוהר:

  • תאריך ההודעה המקורית: 25/12/2022 15:31

    (1) ספר קהלת יעקב - ערך כת
    כתונת פסים דיוסף שהלבישו אביו היה בגדי כהונה גדולה, כן כתב המפרשים בשם
    הזוהר, עיין במתנות כהונה פרשת וישב, וכעת לא מצאתי בזוהר:

    תאריך ההודעה המקורית: 25/12/2022 15:34

    אכן ראיתי מקור זה אך ציין שם שלא ראה הדברים בזוהר והדרא בעייא לדוכתא איה
    מראה מקומו..

  • תאריך ההודעה המקורית: 25/12/2022 15:34

    אכן ראיתי מקור זה אך ציין שם שלא ראה הדברים בזוהר והדרא בעייא לדוכתא איה
    מראה מקומו..

    תאריך ההודעה המקורית: 25/12/2022 16:12

    תבדוק בפירוש הגר"א על חד גדיא עם פירוש איפה שלמה של הגה"צ ר' שלמה ברעוודה
    זצ"ל הוא מסתמא מביא מקור לזה. הוא מדבר על זה שכתונת פסים היה בגדי כהונה
    זה נמצא בספרו ליל שימורים או בספרו פירוש הגר"א על תפלת חנה. לדעתי שניהם
    נמצאים באוצר החכמה

  • חיפוש מקור

    2022
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 18/01/2023 22:34 אחר עיון קל ראיתי שזה מובא בראש דברי הרמ"ק המצוטטים לעיל [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 18.01.23, 22:34:37
  • חיפוש מקור

    2022
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 20/12/2022 08:31 מצאתי את מבוקשי, אבל בשער ג' ולא בשער מ"ב, אבל בראשית הפרק נכתב: שער ג פרק א שער השלישי - מ"ב סדר אצילות בקיצור מופלג למוהרח"ו: התוכלו לעזרני האם הכוונה לשער מ"ב [אולי מהדורא בתרא]... בתודה מראש. מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2022
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 17/11/2022 21:31 תודה רבה מצויין אשמח שיהיה עוד מקורות, אולי יותר מספה"ק או מקורות מנהגים וכדו'. מי כעמך ישרא"ל!!!
  • חיפוש מקור

    2022
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    G
    תאריך ההודעה המקורית: 17/11/2022 16:37 נפש החיים שער א פרק ג' ובהיפוך ח''ו ע''י מעשיו או דבוריו ומחשבותיו אשר לא טובים. הוא מהרס ר''ל כמה כחות ועולמות עליונים הקדושים לאין ערך ושיעור. כמ''ש (שם מ''ט) מהרסיך ומחריביך וגו'. או מחשיך או מקטין אורם וקדושתם ח''ו. ומוסיף כח לעומת זה במדורות הטומאה ר''ל: האם יש למישהו מקור ללשונות הללו, "מהרס כמה כוחות ועולמות עליונים" "או מחשיך" "או מקטין אורם" אני מחפש מהזוהר או מכתבי אריז"ל או כתבי ראשונים וקדמונים שבתקפות האריז"ל או קודם לכן.
  • חיפוש מקור

    2022
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    C
    תאריך ההודעה המקורית: 17/11/2022 09:15 תודה לכל העונים! מאת: On Thu, Nov 17, 2022 at 12:07 AM שמעון אסטרייכר
  • חיפוש מקור

    2022
    40
    0 הצבעות
    40 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 14:27 רק עכשיו אני רואה האשכול. מכל מקום, אף אחד לא ציין לד' חילוקי כפרה, נז' בגמ' ויש על זה עוד חלק באדר"נ. ויש עוד כמה מקומות בחז"ל במדרשים ובזוהר, וכולם כאחד אמרו שהכל מתתקן, אולי כתבו דברים נוראים אין לתקן אבל הכל יכול להתקן. דוגמא: בפדר"א אי' על ריש לקיש כמה עבירות נוראיות היה עושה עם ב' חבירו, וכמה אנשים רצחו וגזלו וכו', ועשה תשובה והכל נמחק וכו',  וביום שמת בו מתו שני ריעו בהרים, אמרו לפניו רבש"ע כלום משאוי פנים יש לפניך, יש גזלנו וכו', א"ל שוטים שבעולם הוא עשה תשובה, א"ל  הנח לנו שעה אחת ואנו עושים תשובה גדולה לפניך וכו', אני לא זוכר ממש הלשון כרגע. דוג' נוספת: בקה"ר אי' על רשעים חברים תיאורטיים, אחד עושה תשובה ואחד לא, ולע"ל זה עומד בצד חבורה של רשעים ורואה לחבירו עומד  בצד חבורה של צדיקים, אומר להם מפני מה אני עומד וכו' והוא עומד וכו', א"ל ביום שמת ראה זה אותו מוטל על הקרקע, תחתיך וגו', והלך ועשה  תשובה, אמר להם הניחוני ואלך וכו', א"ל וכו', אמר להם הניחוני ואלך ואראה בכבודו וכו' א"ל רשע כבר אנו מצווין שלא להעמיד צדיקים בצד רשעים  ורשעים בצד צדיקים שנ' למען לא ינוח וגו', ואז או שכתוב מיד הוא אוכל את בשרו שנ' הכסיל חובק וגו', או שכתוב מיד הוא כועס וחורק את שיניו שנ'  רשע יראה וכעס ועליו וגו'. עוד שם: ריש לקיש הוה לעי באוריתא כל צרכיה בהדה אליסס דטבריה, והוה נהיג מעתד ליה הדין פיילדא חד משקויי למים בכל יום, והוה אתי  משלהי משלהי ושתי לה, יומא חד עאל למיעבד עימיה אויר קליל, אמר ליה נהור את דאת וההוא גברא הוינן עיילין לכנישתא כחדא, את זכית וההוא  גברא לא זכי, צלי עלי דיהוי חולקי עמך לעלמא דאתי, אמר ליה ומה נצלי עלך דכל חד וחד לא מתרין ליה אלא עם בניה אומנותיה. גם בג' גבי ר"י בר"א בר"ש אי' שכל זונה שנשכרת בשתים שוכרתו בשמונה, ואי' שם שנתקנו כל העברות, ע"ש כל המעשה. עוד במעלות התורה, שאמר אחי שכל הסיגופים שכתב האר"י ז"ל הוא למי שאינו עוסק בתורה, אבל מי שעוסק בתורה אין צריך לכל זה וכו', והכי אי'  בהרבה מקומות בגר"א ז"ל ותלמידיו ז"ל, וכן אי' להדיא בשלהי מנחות (קיא כזכור), אמר רבא כל מי שעוסק בתורה אינו צריך לא חטאת ולא אשם וכו',  ובתדבא"ר ועל כל פשעים תכסה אהבה ואין אהבה אלא תורה וכו', וכן אי' בזוהר כמה פעמים, ועי' מעלות התורה בכ"מ. וכן אי' מעשה בנתן דצוציתא וכו', פעם אחת היה לומד רע"ק תורה וראה אותו וכו', אמר לתלמידיו מי הוא איש זה, אמרו לו נתן רועה זונות, ובסוף  נעשה מר עוקבא (רש"י ז"ל סנהדרין, ועו"מ). ע"כ דברים שזכרתי כרגע, ויש עוד הרבה מאמרים לאין סוף על תשובות נוראות, בין על מי שעשה בעבר ובין על מי שיעשה, שהכל מתוקן לגמרי בלי סרך. [] מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2022
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2022 16:04 הכל מבואר להדיא באר"י זלה"ה, כולל החלק שהצדיק פועל למעלה, מי שיש לו תוכנות חיפוש שימצא. מקורות:     - מחצב הנשמות עולם הבריאה - ע"ח ובמליון מקומות באר"י ז"ל וכל המקובלים.    - תחת כסא הכבוד - כנ"ל, כבוד הוא אצילות, כסא הכבוד בריאה, ביאור הגר"א זלה"ה לס' יצירה.    - הצדיק פועל למעלה וממשיך - באר"י זלה"ה כנ"ל, ושעה"כ ובשערה"ק כמדו' (וגם בסידור האר"י ז" ממילא), וברמח"ל ז"ל בהרבה מקומות. וע"ע שערי קדושה למהרח"ו ז"ל. []
  • חיפוש מקור

    2022
    14
    0 הצבעות
    14 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 04/12/2022 13:10 בפשטות המקביל של 'קלף' בלשה"ק היא 'פצל' מלשון הכתוב "ויפצל בהם פצלות לבנות" ותרגומו: "וקליף בהון קלפין חִוָּרין". אשר על כן ככל הנראה שורש קלף (ייתכן גם גלף שהוא בעל משמעות דומה) הוא מארמית. ברכה והצלחה.

0

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים