דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חיפוש מקור

2022
32 17 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 20:30

    חמור נושא ספרים מופיע בחובות הלבבות שער ג - שער עבודת האלוקים פרק ד
    והם בתכונת חמור נושא ספרים. והשנית אנשים בקשו לברר קריאתם ולשמר התנועות
    ושמו רוב השתדלותם בידיעת מקומות הנקוד והם בעלי הנקוד והמסורת.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 20:36

    יש מושג דומה לזה בגמ' תענית ד ע"א.
    יפתח הגלעדי - דכתיב והיה היוצא אשר יצא מדלתי ביתי וגו', יכול אפילו דבר טמא
    השיבו שלא כהוגן - נזדמנה לו בתו. והיינו דקאמר להו נביא לישראל: הצרי אין
    בגלעד אם רופא אין שם
    ופירש"י שם:
    והיינו דאמר להו נביא כו' - מדגלי ביה קרא ואמר הצרי אין בגלעד [אלמא דלא הוי
    ניחא קמי שמיא, כדאמרינן הצרי אין בגלעד] פנחס היה שם, והיה יכול להתיר נדרו,
    אלא שלא רצה יפתח לילך אצלו, והוא לא רצה לבוא אצל יפתח.

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    01.12.22,
    20:36:43

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 20:36

    יש מושג דומה לזה בגמ' תענית ד ע"א.
    יפתח הגלעדי - דכתיב והיה היוצא אשר יצא מדלתי ביתי וגו', יכול אפילו דבר טמא
    השיבו שלא כהוגן - נזדמנה לו בתו. והיינו דקאמר להו נביא לישראל: הצרי אין
    בגלעד אם רופא אין שם
    ופירש"י שם:
    והיינו דאמר להו נביא כו' - מדגלי ביה קרא ואמר הצרי אין בגלעד [אלמא דלא הוי
    ניחא קמי שמיא, כדאמרינן הצרי אין בגלעד] פנחס היה שם, והיה יכול להתיר נדרו,
    אלא שלא רצה יפתח לילך אצלו, והוא לא רצה לבוא אצל יפתח.

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    01.12.22,
    20:36:43

    תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 20:43

    חמור נושא ספרים כמדומה הזכיר גם הרמב"ן.
    צנא מלא ספרא עניינו שונה, כי הוא מוזכר כשבח, וראו למשל מה שהעירו בזה במקור
    ברוך חלק המבוא פ"ב ס"א בהערה, ובשו"ת משנה הלכות ח"ז סי' כה.

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 20:30

    חמור נושא ספרים מופיע בחובות הלבבות שער ג - שער עבודת האלוקים פרק ד
    והם בתכונת חמור נושא ספרים. והשנית אנשים בקשו לברר קריאתם ולשמר התנועות
    ושמו רוב השתדלותם בידיעת מקומות הנקוד והם בעלי הנקוד והמסורת.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 20:43

    אתם טועים מוחמד חי הרבה לפני רבינו בחיי הוא היה בתקופת הגאונים
    חוץ מזה שזה ספר מתורגם ואי אפשר לדעת מה היה כתוב במקור
    מה שמצאנו את הביטוי הזה בזוהר לדעתי פשוט שזה אחד מהביטויים המאוחרים שנכנסו
    להזוהר כמו שכבר כתבו רבותינו היעב"ץ והחתם סופר, שהרי זה לא מצאנו את הביטוי
    הזה בחז"ל אלה זה מתחיל ברבותינו חכמי ספרד חובת הלבבות וכדו' הרי לא יתכן
    שביטוי מדוייק זה נכתב מאות שנים לפני, ובדיוק הביטוי הזה עלה במוחו של כותב
    הקוראן לכתוב. הרי הוא לא ראה את ספר הזוהר ולא מצאנו את הביטוי הזה בשום מקום
    כמובן שאף אחד לא יגיב פה על נושא קדמות הזוהר זה לא המקום לדון בזה לפי כללי
    הקבוצה. זה שיש ביטויים מאוחרים זה כבר כתבו רבותינו לכן לא מצאתי פגם לכתוב כן

    חמור נושא ספרים מופיע בחובות הלבבות שער ג - שער עבודת האלוקים פרק ד
    והם בתכונת חמור נושא ספרים. והשנית אנשים בקשו לברר קריאתם ולשמר התנועות
    ושמו רוב השתדלותם בידיעת מקומות הנקוד והם בעלי הנקוד והמסורת.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 20:43

    אתם טועים מוחמד חי הרבה לפני רבינו בחיי הוא היה בתקופת הגאונים
    חוץ מזה שזה ספר מתורגם ואי אפשר לדעת מה היה כתוב במקור
    מה שמצאנו את הביטוי הזה בזוהר לדעתי פשוט שזה אחד מהביטויים המאוחרים שנכנסו
    להזוהר כמו שכבר כתבו רבותינו היעב"ץ והחתם סופר, שהרי זה לא מצאנו את הביטוי
    הזה בחז"ל אלה זה מתחיל ברבותינו חכמי ספרד חובת הלבבות וכדו' הרי לא יתכן
    שביטוי מדוייק זה נכתב מאות שנים לפני, ובדיוק הביטוי הזה עלה במוחו של כותב
    הקוראן לכתוב. הרי הוא לא ראה את ספר הזוהר ולא מצאנו את הביטוי הזה בשום מקום
    כמובן שאף אחד לא יגיב פה על נושא קדמות הזוהר זה לא המקום לדון בזה לפי כללי
    הקבוצה. זה שיש ביטויים מאוחרים זה כבר כתבו רבותינו לכן לא מצאתי פגם לכתוב כן

    חמור נושא ספרים מופיע בחובות הלבבות שער ג - שער עבודת האלוקים פרק ד
    והם בתכונת חמור נושא ספרים. והשנית אנשים בקשו לברר קריאתם ולשמר התנועות
    ושמו רוב השתדלותם בידיעת מקומות הנקוד והם בעלי הנקוד והמסורת.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 20:44

    צנא מלא ספרי פירושו סל מלא ספרים

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 20:36

    יש מושג דומה לזה בגמ' תענית ד ע"א.
    יפתח הגלעדי - דכתיב והיה היוצא אשר יצא מדלתי ביתי וגו', יכול אפילו דבר טמא
    השיבו שלא כהוגן - נזדמנה לו בתו. והיינו דקאמר להו נביא לישראל: הצרי אין
    בגלעד אם רופא אין שם
    ופירש"י שם:
    והיינו דאמר להו נביא כו' - מדגלי ביה קרא ואמר הצרי אין בגלעד [אלמא דלא הוי
    ניחא קמי שמיא, כדאמרינן הצרי אין בגלעד] פנחס היה שם, והיה יכול להתיר נדרו,
    אלא שלא רצה יפתח לילך אצלו, והוא לא רצה לבוא אצל יפתח.

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    01.12.22,
    20:36:43

    תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 20:45

    בס"ד

    [לא הייתי כותב שוב, אם לא היו מבקשים ממני]

    א' החברים שליט"א ביקש לעורר שמצד ההרגש היהודי משתדלים לא להזכיר באופן מפורש
    שמות או ספרים של צד הסטרא אחרא,
    ואם כבר כן צריך להזכיר אז ברמז, ובתוספת של משהו [אא"ה, שר"י. לפי הענין]

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 20:45

    בס"ד

    [לא הייתי כותב שוב, אם לא היו מבקשים ממני]

    א' החברים שליט"א ביקש לעורר שמצד ההרגש היהודי משתדלים לא להזכיר באופן מפורש
    שמות או ספרים של צד הסטרא אחרא,
    ואם כבר כן צריך להזכיר אז ברמז, ובתוספת של משהו [אא"ה, שר"י. לפי הענין]

    תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 22:24

    צנא מלא ספרא מובא בגמרא מגילה כחסרון
    זה שזה הפך למעלה קשורה לאינפלציית התארים...

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 22:24

    צנא מלא ספרא מובא בגמרא מגילה כחסרון
    זה שזה הפך למעלה קשורה לאינפלציית התארים...

    תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 22:41

    זה לא בדיוק אינפלציה..
    ראה למשל: שו"ת דבר אברהם חלק ב סימן כ
    שלום וברכה לכבוד האברך כמדרשו, הרב הגדול בתורה חו"ב צנא מלא ספרי, כש"ת
    מוהר"ר פנחס עפשטיין נ"י בעיה"ק ירושלים תוב"ב.
    שו"ת יהודה יעלה (אסאד) חלק א - אורח חיים סימן קסא
    ברכות לראש צדיק כבוד אהובי בני הרב המאה"ג חו"ב צנא מלא ספרי עוקר הרים ומשדד
    עמקים כש"ת מוה' אהרן שמואל ני' אבד"ק קאטה יע"א.

    פשוט המציאות השתנתה וכיום יש צורך גם בצנא מלא ספרי, ובדורינו גם נדרש לזה
    הרבה עמל התורה, עוד לפני שעולים למדרגות גבוהות יותר, ובהחלט הוא שבח!

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 22:41

    זה לא בדיוק אינפלציה..
    ראה למשל: שו"ת דבר אברהם חלק ב סימן כ
    שלום וברכה לכבוד האברך כמדרשו, הרב הגדול בתורה חו"ב צנא מלא ספרי, כש"ת
    מוהר"ר פנחס עפשטיין נ"י בעיה"ק ירושלים תוב"ב.
    שו"ת יהודה יעלה (אסאד) חלק א - אורח חיים סימן קסא
    ברכות לראש צדיק כבוד אהובי בני הרב המאה"ג חו"ב צנא מלא ספרי עוקר הרים ומשדד
    עמקים כש"ת מוה' אהרן שמואל ני' אבד"ק קאטה יע"א.

    פשוט המציאות השתנתה וכיום יש צורך גם בצנא מלא ספרי, ובדורינו גם נדרש לזה
    הרבה עמל התורה, עוד לפני שעולים למדרגות גבוהות יותר, ובהחלט הוא שבח!

    תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 22:54

    נכון, אך יעו' במשנה הלכות שצוין לעיל ודו"ק

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 22:54

    נכון, אך יעו' במשנה הלכות שצוין לעיל ודו"ק

    תאריך ההודעה המקורית: 02/12/2022 00:34

    ישר כח גדול לכל המשיבים
    ולכל הפולמוס שנוצר מכך.
    חיזקו ואימצו

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 22:54

    נכון, אך יעו' במשנה הלכות שצוין לעיל ודו"ק

    תאריך ההודעה המקורית: 02/12/2022 02:27

    אין נביא בעירו לא מצינו אותו לשון ממש בהברית החדשה (בהד' מקומות שמופיע
    רעיון זה). אבל ר"י יעב"ץ והאברבנאל שניהם כתבו אותו לשון ממש

    ישר כח גדול לכל המשיבים
    ולכל הפולמוס שנוצר מכך.
    חיזקו ואימצו

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/12/2022 02:27

    אין נביא בעירו לא מצינו אותו לשון ממש בהברית החדשה (בהד' מקומות שמופיע
    רעיון זה). אבל ר"י יעב"ץ והאברבנאל שניהם כתבו אותו לשון ממש

    ישר כח גדול לכל המשיבים
    ולכל הפולמוס שנוצר מכך.
    חיזקו ואימצו

    תאריך ההודעה המקורית: 02/12/2022 02:42

    אכן, כעת התברר לי שהלשון של השר"י שונה לגמרי, ואין שם את הביטוי "אין נביא
    בעירו" אלא נוסח אחר.
    ואם כן, למרות שכתוב שם משהו באותו רעיון, אבל הרי הרעיון הוא לא חידוש, ומספיק
    שהניסוח לא ממקור טמא.
    (אין הנביא נקלה אם לא בארצו ובביתו')

    ראה גם בספר להעיר להורות ולהשכיל ח"ג עמוד קד

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 20:15

    הביטוי חמור נושא ספרים אולי לא מופיע בחז"ל בניסוח הזה, אבל מופיע 'צנא מלא
    ספרי' שהמשמעות זהה

    מאת: [email protected]

    --
    בברכה
    אפרים קלירס
    0527622769

    תאריך ההודעה המקורית: 03/12/2022 22:56

    לגבי "חמור נושא ספרים" מצאתי ציטוט:

    והובא בספר "חובת הלבבות" (שער ג', פרק ד'). ונמצא כלשונו בתיקוני הזוהר
    החדש (דף י"ג ע"א). עיין שם

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 11:48

    בפרט שיתכן, כפי שכתב הרב ארי, שהביטוי היה קדמון, ולא אותו האיש חידשו.

    תאריך ההודעה המקורית: 03/12/2022 22:59

    אם יורשה להכריע:
    לא

  • תאריך ההודעה המקורית: 03/12/2022 22:59

    אם יורשה להכריע:
    לא

    תאריך ההודעה המקורית: 04/12/2022 00:08

    שכויח לכל המגיבים והמוסיפים
    לא האמנתי לכל כך הרבה תגובות

  • תאריך ההודעה המקורית: 04/12/2022 00:08

    שכויח לכל המגיבים והמוסיפים
    לא האמנתי לכל כך הרבה תגובות

    תאריך ההודעה המקורית: 04/12/2022 11:56

    אגב
    הספר הטמא הזה
    לא ממש קשור לאותו האיש
    וסתם מיוחס אחריו
    ואכמ"ל

  • חיפוש מקור

    2022
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 21/12/2022 20:02 בעקרון זה מבואר בשער הכוונות דרושי פסח דרוש ח', אבל מסתמא אתה צריך מקור יותר טוב. מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2022
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 11:11 *אבל זה חומרא, ותיבת לי נשמט. [] מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2022
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 17/11/2022 00:48 כבר קדמוך רבנן בשאלה זו עיין תוי"ט על המשנה בתענית פ"ק מ"ג?, ושפת אמת שם י ע"א
  • חיפוש מקור

    2022
    69
    0 הצבעות
    69 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 30/09/2022 16:28
  • חיפוש מקור

    2022
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 03/08/2022 20:07 שמות - אור החיים ג ח וכן בעוד מקומות רבים באור החיים הנה למה שקדם לנו כי עיקר הגלות הוא לברר הניצוצות שנטמעו בנ' שערי טומאה וכמו שציינתי דבר זה כמה פעמים בזה ינוח דעת בב' השאלות כי אם היה מוציאם קודם זה היו מפסידים בירור החלק ההוא, ותדע שעם ה' השיגו בבחינת כללותם הכלול במשה שנתיחס בשם עמו השגת מ"ט שערי בינה, וטעם שלא השיג שער החמישים הוא לצד שאין המושג אלא בהשתדלות המשיג ולצד שישראל לא נכנסו בנ' שערי טומאה לברר אותו לא השיגו בחינת הקודש שכנגדו, והובטחנו כי לעתיד לבוא ישפיע בנו אל עליון תורת חיים שבשער החמשים* והשגתו הוא באמצעות הגליות ובפרט גלות האחרון אנו משיגים הדבר*. וטעם שנסתכנו ישראל במצרים בבירור שער הנ', לצד שלא היו בני תורה מה שאין כן דורות האחרונים באמצעות תורתם ישיגו ליכנס לשער הנ' ולהוציא בולעו מפיו, ואז ספו תמו בחינת הטומאה. ומעתה כל שהיה ה' מוציא ישראל קודם זמן כל שהוא היו ממעטים הבירור והיו מתמעטים במושג ולזה הוציאם בנקודה האחרונה של מ"ט וקודם שיכנסו לשער הנ', והוא אומרם ז"ל וגאלם מיד. (פסחים פ"י מ"ה לגי' הרמב"ם) : מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2022
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 28/07/2022 22:22 זה כתוב במשלי יעקב של המגיד מדובנא, עם משל נפלא כדרכו
  • חיפוש מקור

    2022
    10
    0 הצבעות
    10 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 26/07/2022 00:48 אולי רבינו יונה הכוונה לרבינו יונה אבן ג'אנח ספר השרשים לרד"ק מבוסס על ספר השרשים של ריא"ג גם האבן עזרא בוודאי צעד בעקבותיו
  • חיפוש מקור

    2022
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 13/12/2022 14:37 לכאורה כן מבואר בפרי הארץ [להצדיק רבי מנדלי ויטפסק] פרשת קורח, שאין יהודי יכול להגיע להתקשר ולהתדבק בהשי"ת כי אם מידי עברו דרך המות ממש, ויאחזוהו פלצות ויסורי בידקי מיתה ממש, אז יאיר כשמש אפילתו להדבק בה' ובמדותיו *לאהוב אותו *ויראת ה' על פניו. ואם אמר יאמר מה לי ולצרה הזאת לעבור בדרך זה, כי הוא נורא ואיום וכו', הנה אל ידמה בנפשו להמלט באופן זה, כי אם דרך המלך ילך, כי אין מקום לעבור בדרך אחר, וזה השער לה' צדיקים יבואו בו, ובזאת יבא אל הקדש.

0

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים