דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חיפוש מקור

2022
32 17 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 12:01

    סנהדרין נב: למה תלמיד חכם דומה לפני עם הארץ בתחלה דומה לקיתון של זהב סיפר
    הימנו דומה לקיתון של כסף נהנה ממנו דומה לקיתון של חרש כיון שנשבר שוב אין לו
    תקנה

    תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 12:04

    למעשה, המשפט "אין נביא בעירו" הוא לא רעיון חדשני של העגבניית שר"י,
    כי הרעיון ברור ומובן מעצמו.
    בסך הכל צריך לבדוק האם הביטוי הזה רגיל בספרינו או לא.
    התשובה לכך תהיה בבדיקה באוצר החכמה, ומעבר לראות איזה ספרים הזכירו זאת.

    כמדומני שבימינו מעדיפים *בספרי קודש *לא להשתמש בזה.

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 12:04

    למעשה, המשפט "אין נביא בעירו" הוא לא רעיון חדשני של העגבניית שר"י,
    כי הרעיון ברור ומובן מעצמו.
    בסך הכל צריך לבדוק האם הביטוי הזה רגיל בספרינו או לא.
    התשובה לכך תהיה בבדיקה באוצר החכמה, ומעבר לראות איזה ספרים הזכירו זאת.

    כמדומני שבימינו מעדיפים *בספרי קודש *לא להשתמש בזה.

    תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 15:33

    [image: image.png]
    מצולם מאוצה"ח מקובץ אור ישראל <מאנסי> - סב (שנה טז ב)

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 15:33

    [image: image.png]
    מצולם מאוצה"ח מקובץ אור ישראל <מאנסי> - סב (שנה טז ב)

    תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 20:12

    הרי גם הביטויים 'עם הספר' ו'חמור נושא ספרים' מקורן בקורן (אני לא זוכר אם
    הביטוי של חמור וכו' מקורו כן הנ'"ל או מעברית החדשה צריך לשאול את הרב גוגל,
    אין לי גישה כעת) ובכל זאת רבותינו השתמשו בזה

    [image: image.png]
    מצולם מאוצה"ח מקובץ אור ישראל <מאנסי> - סב (שנה טז ב)

    --
    קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google.
    כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל
    [email protected].
    כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-
    https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CACQ0haVMsviFSpCdK7CihevWax5hV3_DtH9UpWDLraBmSaDGTg%40mail.gmail.com
    https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CACQ0haVMsviFSpCdK7CihevWax5hV3_DtH9UpWDLraBmSaDGTg%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer
    .

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 20:12

    הרי גם הביטויים 'עם הספר' ו'חמור נושא ספרים' מקורן בקורן (אני לא זוכר אם
    הביטוי של חמור וכו' מקורו כן הנ'"ל או מעברית החדשה צריך לשאול את הרב גוגל,
    אין לי גישה כעת) ובכל זאת רבותינו השתמשו בזה

    [image: image.png]
    מצולם מאוצה"ח מקובץ אור ישראל <מאנסי> - סב (שנה טז ב)

    --
    קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google.
    כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל
    [email protected].
    כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-
    https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CACQ0haVMsviFSpCdK7CihevWax5hV3_DtH9UpWDLraBmSaDGTg%40mail.gmail.com
    https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CACQ0haVMsviFSpCdK7CihevWax5hV3_DtH9UpWDLraBmSaDGTg%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer
    .

    תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 20:15

    הביטוי חמור נושא ספרים אולי לא מופיע בחז"ל בניסוח הזה, אבל מופיע 'צנא מלא
    ספרי' שהמשמעות זהה

    מאת: [email protected]

    --
    בברכה
    אפרים קלירס
    0527622769

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 20:12

    הרי גם הביטויים 'עם הספר' ו'חמור נושא ספרים' מקורן בקורן (אני לא זוכר אם
    הביטוי של חמור וכו' מקורו כן הנ'"ל או מעברית החדשה צריך לשאול את הרב גוגל,
    אין לי גישה כעת) ובכל זאת רבותינו השתמשו בזה

    [image: image.png]
    מצולם מאוצה"ח מקובץ אור ישראל <מאנסי> - סב (שנה טז ב)

    --
    קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google.
    כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל
    [email protected].
    כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-
    https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CACQ0haVMsviFSpCdK7CihevWax5hV3_DtH9UpWDLraBmSaDGTg%40mail.gmail.com
    https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CACQ0haVMsviFSpCdK7CihevWax5hV3_DtH9UpWDLraBmSaDGTg%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer
    .

    תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 20:18

    בכל זאת הביטוי המדויק מקורו לא טהור

    הביטוי חמור נושא ספרים אולי לא מופיע בחז"ל בניסוח הזה, אבל מופיע 'צנא מלא
    ספרי' שהמשמעות זהה

    מאת: [email protected]

    --
    בברכה
    אפרים קלירס
    0527622769

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 20:12

    הרי גם הביטויים 'עם הספר' ו'חמור נושא ספרים' מקורן בקורן (אני לא זוכר אם
    הביטוי של חמור וכו' מקורו כן הנ'"ל או מעברית החדשה צריך לשאול את הרב גוגל,
    אין לי גישה כעת) ובכל זאת רבותינו השתמשו בזה

    [image: image.png]
    מצולם מאוצה"ח מקובץ אור ישראל <מאנסי> - סב (שנה טז ב)

    --
    קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google.
    כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל
    [email protected].
    כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-
    https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CACQ0haVMsviFSpCdK7CihevWax5hV3_DtH9UpWDLraBmSaDGTg%40mail.gmail.com
    https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CACQ0haVMsviFSpCdK7CihevWax5hV3_DtH9UpWDLraBmSaDGTg%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer
    .

    תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 20:24

    זוהר חדש - תיקונים כרך ב דף סט עמוד ב

    מסטרא דאלין צדיקייא איהו אסור וחבוש [ברחימותא] דמתקנין ליה כורסייה עם
    מרכבתא דילה ומשרייתה מסטרא דעץ החיים. אבל מסטרא דעץ הדעת טוב ורע דקשיר לון
    ביצר הטוב למהוי עזר בהדייהו וקשיר ליה ליצר הרע למהוי כחמור למשאוי
    תחותייהו חמור
    נושא ספרים
    . מסטרא דבינונים איהו אסור וחבוש בגלותא דעלייהו איתמר ביומין
    דחול היה כשור לחרוש וכחמור למשאוי.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 20:24

    זוהר חדש - תיקונים כרך ב דף סט עמוד ב

    מסטרא דאלין צדיקייא איהו אסור וחבוש [ברחימותא] דמתקנין ליה כורסייה עם
    מרכבתא דילה ומשרייתה מסטרא דעץ החיים. אבל מסטרא דעץ הדעת טוב ורע דקשיר לון
    ביצר הטוב למהוי עזר בהדייהו וקשיר ליה ליצר הרע למהוי כחמור למשאוי
    תחותייהו חמור
    נושא ספרים
    . מסטרא דבינונים איהו אסור וחבוש בגלותא דעלייהו איתמר ביומין
    דחול היה כשור לחרוש וכחמור למשאוי.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 20:27

    חמור נושא ספרים מקורו כבר בחובות הלבבות היינו לפני רש"י, מה שזכור לי שמוחמד
    עוד לא חי אז.

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 20:24

    זוהר חדש - תיקונים כרך ב דף סט עמוד ב

    מסטרא דאלין צדיקייא איהו אסור וחבוש [ברחימותא] דמתקנין ליה כורסייה עם
    מרכבתא דילה ומשרייתה מסטרא דעץ החיים. אבל מסטרא דעץ הדעת טוב ורע דקשיר לון
    ביצר הטוב למהוי עזר בהדייהו וקשיר ליה ליצר הרע למהוי כחמור למשאוי
    תחותייהו חמור
    נושא ספרים
    . מסטרא דבינונים איהו אסור וחבוש בגלותא דעלייהו איתמר ביומין
    דחול היה כשור לחרוש וכחמור למשאוי.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 20:30

    חמור נושא ספרים מופיע בחובות הלבבות שער ג - שער עבודת האלוקים פרק ד
    והם בתכונת חמור נושא ספרים. והשנית אנשים בקשו לברר קריאתם ולשמר התנועות
    ושמו רוב השתדלותם בידיעת מקומות הנקוד והם בעלי הנקוד והמסורת.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 20:30

    חמור נושא ספרים מופיע בחובות הלבבות שער ג - שער עבודת האלוקים פרק ד
    והם בתכונת חמור נושא ספרים. והשנית אנשים בקשו לברר קריאתם ולשמר התנועות
    ושמו רוב השתדלותם בידיעת מקומות הנקוד והם בעלי הנקוד והמסורת.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 20:36

    יש מושג דומה לזה בגמ' תענית ד ע"א.
    יפתח הגלעדי - דכתיב והיה היוצא אשר יצא מדלתי ביתי וגו', יכול אפילו דבר טמא
    השיבו שלא כהוגן - נזדמנה לו בתו. והיינו דקאמר להו נביא לישראל: הצרי אין
    בגלעד אם רופא אין שם
    ופירש"י שם:
    והיינו דאמר להו נביא כו' - מדגלי ביה קרא ואמר הצרי אין בגלעד [אלמא דלא הוי
    ניחא קמי שמיא, כדאמרינן הצרי אין בגלעד] פנחס היה שם, והיה יכול להתיר נדרו,
    אלא שלא רצה יפתח לילך אצלו, והוא לא רצה לבוא אצל יפתח.

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    01.12.22,
    20:36:43

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 20:36

    יש מושג דומה לזה בגמ' תענית ד ע"א.
    יפתח הגלעדי - דכתיב והיה היוצא אשר יצא מדלתי ביתי וגו', יכול אפילו דבר טמא
    השיבו שלא כהוגן - נזדמנה לו בתו. והיינו דקאמר להו נביא לישראל: הצרי אין
    בגלעד אם רופא אין שם
    ופירש"י שם:
    והיינו דאמר להו נביא כו' - מדגלי ביה קרא ואמר הצרי אין בגלעד [אלמא דלא הוי
    ניחא קמי שמיא, כדאמרינן הצרי אין בגלעד] פנחס היה שם, והיה יכול להתיר נדרו,
    אלא שלא רצה יפתח לילך אצלו, והוא לא רצה לבוא אצל יפתח.

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    01.12.22,
    20:36:43

    תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 20:43

    חמור נושא ספרים כמדומה הזכיר גם הרמב"ן.
    צנא מלא ספרא עניינו שונה, כי הוא מוזכר כשבח, וראו למשל מה שהעירו בזה במקור
    ברוך חלק המבוא פ"ב ס"א בהערה, ובשו"ת משנה הלכות ח"ז סי' כה.

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 20:30

    חמור נושא ספרים מופיע בחובות הלבבות שער ג - שער עבודת האלוקים פרק ד
    והם בתכונת חמור נושא ספרים. והשנית אנשים בקשו לברר קריאתם ולשמר התנועות
    ושמו רוב השתדלותם בידיעת מקומות הנקוד והם בעלי הנקוד והמסורת.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 20:43

    אתם טועים מוחמד חי הרבה לפני רבינו בחיי הוא היה בתקופת הגאונים
    חוץ מזה שזה ספר מתורגם ואי אפשר לדעת מה היה כתוב במקור
    מה שמצאנו את הביטוי הזה בזוהר לדעתי פשוט שזה אחד מהביטויים המאוחרים שנכנסו
    להזוהר כמו שכבר כתבו רבותינו היעב"ץ והחתם סופר, שהרי זה לא מצאנו את הביטוי
    הזה בחז"ל אלה זה מתחיל ברבותינו חכמי ספרד חובת הלבבות וכדו' הרי לא יתכן
    שביטוי מדוייק זה נכתב מאות שנים לפני, ובדיוק הביטוי הזה עלה במוחו של כותב
    הקוראן לכתוב. הרי הוא לא ראה את ספר הזוהר ולא מצאנו את הביטוי הזה בשום מקום
    כמובן שאף אחד לא יגיב פה על נושא קדמות הזוהר זה לא המקום לדון בזה לפי כללי
    הקבוצה. זה שיש ביטויים מאוחרים זה כבר כתבו רבותינו לכן לא מצאתי פגם לכתוב כן

    חמור נושא ספרים מופיע בחובות הלבבות שער ג - שער עבודת האלוקים פרק ד
    והם בתכונת חמור נושא ספרים. והשנית אנשים בקשו לברר קריאתם ולשמר התנועות
    ושמו רוב השתדלותם בידיעת מקומות הנקוד והם בעלי הנקוד והמסורת.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 20:43

    אתם טועים מוחמד חי הרבה לפני רבינו בחיי הוא היה בתקופת הגאונים
    חוץ מזה שזה ספר מתורגם ואי אפשר לדעת מה היה כתוב במקור
    מה שמצאנו את הביטוי הזה בזוהר לדעתי פשוט שזה אחד מהביטויים המאוחרים שנכנסו
    להזוהר כמו שכבר כתבו רבותינו היעב"ץ והחתם סופר, שהרי זה לא מצאנו את הביטוי
    הזה בחז"ל אלה זה מתחיל ברבותינו חכמי ספרד חובת הלבבות וכדו' הרי לא יתכן
    שביטוי מדוייק זה נכתב מאות שנים לפני, ובדיוק הביטוי הזה עלה במוחו של כותב
    הקוראן לכתוב. הרי הוא לא ראה את ספר הזוהר ולא מצאנו את הביטוי הזה בשום מקום
    כמובן שאף אחד לא יגיב פה על נושא קדמות הזוהר זה לא המקום לדון בזה לפי כללי
    הקבוצה. זה שיש ביטויים מאוחרים זה כבר כתבו רבותינו לכן לא מצאתי פגם לכתוב כן

    חמור נושא ספרים מופיע בחובות הלבבות שער ג - שער עבודת האלוקים פרק ד
    והם בתכונת חמור נושא ספרים. והשנית אנשים בקשו לברר קריאתם ולשמר התנועות
    ושמו רוב השתדלותם בידיעת מקומות הנקוד והם בעלי הנקוד והמסורת.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 20:44

    צנא מלא ספרי פירושו סל מלא ספרים

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 20:36

    יש מושג דומה לזה בגמ' תענית ד ע"א.
    יפתח הגלעדי - דכתיב והיה היוצא אשר יצא מדלתי ביתי וגו', יכול אפילו דבר טמא
    השיבו שלא כהוגן - נזדמנה לו בתו. והיינו דקאמר להו נביא לישראל: הצרי אין
    בגלעד אם רופא אין שם
    ופירש"י שם:
    והיינו דאמר להו נביא כו' - מדגלי ביה קרא ואמר הצרי אין בגלעד [אלמא דלא הוי
    ניחא קמי שמיא, כדאמרינן הצרי אין בגלעד] פנחס היה שם, והיה יכול להתיר נדרו,
    אלא שלא רצה יפתח לילך אצלו, והוא לא רצה לבוא אצל יפתח.

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    01.12.22,
    20:36:43

    תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 20:45

    בס"ד

    [לא הייתי כותב שוב, אם לא היו מבקשים ממני]

    א' החברים שליט"א ביקש לעורר שמצד ההרגש היהודי משתדלים לא להזכיר באופן מפורש
    שמות או ספרים של צד הסטרא אחרא,
    ואם כבר כן צריך להזכיר אז ברמז, ובתוספת של משהו [אא"ה, שר"י. לפי הענין]

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 20:45

    בס"ד

    [לא הייתי כותב שוב, אם לא היו מבקשים ממני]

    א' החברים שליט"א ביקש לעורר שמצד ההרגש היהודי משתדלים לא להזכיר באופן מפורש
    שמות או ספרים של צד הסטרא אחרא,
    ואם כבר כן צריך להזכיר אז ברמז, ובתוספת של משהו [אא"ה, שר"י. לפי הענין]

    תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 22:24

    צנא מלא ספרא מובא בגמרא מגילה כחסרון
    זה שזה הפך למעלה קשורה לאינפלציית התארים...

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 22:24

    צנא מלא ספרא מובא בגמרא מגילה כחסרון
    זה שזה הפך למעלה קשורה לאינפלציית התארים...

    תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 22:41

    זה לא בדיוק אינפלציה..
    ראה למשל: שו"ת דבר אברהם חלק ב סימן כ
    שלום וברכה לכבוד האברך כמדרשו, הרב הגדול בתורה חו"ב צנא מלא ספרי, כש"ת
    מוהר"ר פנחס עפשטיין נ"י בעיה"ק ירושלים תוב"ב.
    שו"ת יהודה יעלה (אסאד) חלק א - אורח חיים סימן קסא
    ברכות לראש צדיק כבוד אהובי בני הרב המאה"ג חו"ב צנא מלא ספרי עוקר הרים ומשדד
    עמקים כש"ת מוה' אהרן שמואל ני' אבד"ק קאטה יע"א.

    פשוט המציאות השתנתה וכיום יש צורך גם בצנא מלא ספרי, ובדורינו גם נדרש לזה
    הרבה עמל התורה, עוד לפני שעולים למדרגות גבוהות יותר, ובהחלט הוא שבח!

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 22:41

    זה לא בדיוק אינפלציה..
    ראה למשל: שו"ת דבר אברהם חלק ב סימן כ
    שלום וברכה לכבוד האברך כמדרשו, הרב הגדול בתורה חו"ב צנא מלא ספרי, כש"ת
    מוהר"ר פנחס עפשטיין נ"י בעיה"ק ירושלים תוב"ב.
    שו"ת יהודה יעלה (אסאד) חלק א - אורח חיים סימן קסא
    ברכות לראש צדיק כבוד אהובי בני הרב המאה"ג חו"ב צנא מלא ספרי עוקר הרים ומשדד
    עמקים כש"ת מוה' אהרן שמואל ני' אבד"ק קאטה יע"א.

    פשוט המציאות השתנתה וכיום יש צורך גם בצנא מלא ספרי, ובדורינו גם נדרש לזה
    הרבה עמל התורה, עוד לפני שעולים למדרגות גבוהות יותר, ובהחלט הוא שבח!

    תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 22:54

    נכון, אך יעו' במשנה הלכות שצוין לעיל ודו"ק

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 22:54

    נכון, אך יעו' במשנה הלכות שצוין לעיל ודו"ק

    תאריך ההודעה המקורית: 02/12/2022 00:34

    ישר כח גדול לכל המשיבים
    ולכל הפולמוס שנוצר מכך.
    חיזקו ואימצו

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 22:54

    נכון, אך יעו' במשנה הלכות שצוין לעיל ודו"ק

    תאריך ההודעה המקורית: 02/12/2022 02:27

    אין נביא בעירו לא מצינו אותו לשון ממש בהברית החדשה (בהד' מקומות שמופיע
    רעיון זה). אבל ר"י יעב"ץ והאברבנאל שניהם כתבו אותו לשון ממש

    ישר כח גדול לכל המשיבים
    ולכל הפולמוס שנוצר מכך.
    חיזקו ואימצו

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/12/2022 02:27

    אין נביא בעירו לא מצינו אותו לשון ממש בהברית החדשה (בהד' מקומות שמופיע
    רעיון זה). אבל ר"י יעב"ץ והאברבנאל שניהם כתבו אותו לשון ממש

    ישר כח גדול לכל המשיבים
    ולכל הפולמוס שנוצר מכך.
    חיזקו ואימצו

    תאריך ההודעה המקורית: 02/12/2022 02:42

    אכן, כעת התברר לי שהלשון של השר"י שונה לגמרי, ואין שם את הביטוי "אין נביא
    בעירו" אלא נוסח אחר.
    ואם כן, למרות שכתוב שם משהו באותו רעיון, אבל הרי הרעיון הוא לא חידוש, ומספיק
    שהניסוח לא ממקור טמא.
    (אין הנביא נקלה אם לא בארצו ובביתו')

    ראה גם בספר להעיר להורות ולהשכיל ח"ג עמוד קד

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 20:15

    הביטוי חמור נושא ספרים אולי לא מופיע בחז"ל בניסוח הזה, אבל מופיע 'צנא מלא
    ספרי' שהמשמעות זהה

    מאת: [email protected]

    --
    בברכה
    אפרים קלירס
    0527622769

    תאריך ההודעה המקורית: 03/12/2022 22:56

    לגבי "חמור נושא ספרים" מצאתי ציטוט:

    והובא בספר "חובת הלבבות" (שער ג', פרק ד'). ונמצא כלשונו בתיקוני הזוהר
    החדש (דף י"ג ע"א). עיין שם

  • חיפוש מקור

    2022
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 11/12/2022 21:20 (10) פירוש רבנו יונה על אבות - פרק חמישי משנה כ כל מי שיש בו שלשה דברים טובים הללו מתלמידיו של אברהם אבינו, וכל מי שיש בו שלשה דברים רעים הללו הרי זה מתלמידיו של בלעם הרשע. תלמידיו של אברהם אבינו, עין טובה. זו מדת הנדיבות, אברהם אבינו נדיב לב היה שנאמר (בראשית יח, ז), "ויקח בן בקר רך וטוב": ונפש שפלה. מי שנפשו זכה וברה ואין מתאוה לדבר עבירה, שכן היה אברהם אבינו ע"ה שלא חפץ בתענוגים ובכל הנאות העולם כלל, ולא שלט עליו יצר הרע מעולם כי נפשו שפלה, כמו שנאמר (שם כא, יא), "וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודות בנו", על אודות בנו הרע לו לפי שיוצא לתרבות רעה, ועל אודות הגר לא הרע לו אע"פ שידעה קודם לכן לא נתאוה אליה: ורוח נמוכה. כמו שנאמר (שם יח, כז) "ואנכי עפר ואפר", ולא לפני המקום ב"ה בלבד היה רוחו נמוכה, אלא אפילו לפני בשר ודם, שנאמר (שם שם, ה), "כי על כן עברתם על עבדכם": תלמידיו של בלעם הרשע עין רעה. כמו שאמר בלעם, "אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב" (במדבר כב, יח), שחמד בשל אחרים: ונפש רחבה. שנתן עצה לבלק להכשיל ישראל בזמה, בדבר שהיה מתעסק נתן עצה להכשילם: ורוח גבוהה. שכן אמר הרשע, "כי מאן ה' לתתי להלוך עמכם" (שם שם, יג), שלא רצה ללכת עמהם כי לא היו השלוחים נכבדים בעיניו לפי גאותו וגובה לבו, "ויוסף עוד בלק שלוח שרים רבים ונכבדים מאלה" (שם שם, טו): מה בין תלמידיו של אברהם אבינו לתלמידיו של בלעם הרשע, תלמידיו של אברהם אבינו יורשין העולם הזה ונוחלין העולם הבא שנאמר, "להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא". לפי שהאוחז דרכו של אברהם אבינו נקרא אוהב למקום, כמו שנקרא אברהם אבינו ע"ה, שנאמר (ישעיה מא, ח), "זרע אברהם אהבי". וכולם בכלל להנחיל אוהבי יש:
  • חיפוש מקור

    2022
    40
    0 הצבעות
    40 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 14:27 רק עכשיו אני רואה האשכול. מכל מקום, אף אחד לא ציין לד' חילוקי כפרה, נז' בגמ' ויש על זה עוד חלק באדר"נ. ויש עוד כמה מקומות בחז"ל במדרשים ובזוהר, וכולם כאחד אמרו שהכל מתתקן, אולי כתבו דברים נוראים אין לתקן אבל הכל יכול להתקן. דוגמא: בפדר"א אי' על ריש לקיש כמה עבירות נוראיות היה עושה עם ב' חבירו, וכמה אנשים רצחו וגזלו וכו', ועשה תשובה והכל נמחק וכו',  וביום שמת בו מתו שני ריעו בהרים, אמרו לפניו רבש"ע כלום משאוי פנים יש לפניך, יש גזלנו וכו', א"ל שוטים שבעולם הוא עשה תשובה, א"ל  הנח לנו שעה אחת ואנו עושים תשובה גדולה לפניך וכו', אני לא זוכר ממש הלשון כרגע. דוג' נוספת: בקה"ר אי' על רשעים חברים תיאורטיים, אחד עושה תשובה ואחד לא, ולע"ל זה עומד בצד חבורה של רשעים ורואה לחבירו עומד  בצד חבורה של צדיקים, אומר להם מפני מה אני עומד וכו' והוא עומד וכו', א"ל ביום שמת ראה זה אותו מוטל על הקרקע, תחתיך וגו', והלך ועשה  תשובה, אמר להם הניחוני ואלך וכו', א"ל וכו', אמר להם הניחוני ואלך ואראה בכבודו וכו' א"ל רשע כבר אנו מצווין שלא להעמיד צדיקים בצד רשעים  ורשעים בצד צדיקים שנ' למען לא ינוח וגו', ואז או שכתוב מיד הוא אוכל את בשרו שנ' הכסיל חובק וגו', או שכתוב מיד הוא כועס וחורק את שיניו שנ'  רשע יראה וכעס ועליו וגו'. עוד שם: ריש לקיש הוה לעי באוריתא כל צרכיה בהדה אליסס דטבריה, והוה נהיג מעתד ליה הדין פיילדא חד משקויי למים בכל יום, והוה אתי  משלהי משלהי ושתי לה, יומא חד עאל למיעבד עימיה אויר קליל, אמר ליה נהור את דאת וההוא גברא הוינן עיילין לכנישתא כחדא, את זכית וההוא  גברא לא זכי, צלי עלי דיהוי חולקי עמך לעלמא דאתי, אמר ליה ומה נצלי עלך דכל חד וחד לא מתרין ליה אלא עם בניה אומנותיה. גם בג' גבי ר"י בר"א בר"ש אי' שכל זונה שנשכרת בשתים שוכרתו בשמונה, ואי' שם שנתקנו כל העברות, ע"ש כל המעשה. עוד במעלות התורה, שאמר אחי שכל הסיגופים שכתב האר"י ז"ל הוא למי שאינו עוסק בתורה, אבל מי שעוסק בתורה אין צריך לכל זה וכו', והכי אי'  בהרבה מקומות בגר"א ז"ל ותלמידיו ז"ל, וכן אי' להדיא בשלהי מנחות (קיא כזכור), אמר רבא כל מי שעוסק בתורה אינו צריך לא חטאת ולא אשם וכו',  ובתדבא"ר ועל כל פשעים תכסה אהבה ואין אהבה אלא תורה וכו', וכן אי' בזוהר כמה פעמים, ועי' מעלות התורה בכ"מ. וכן אי' מעשה בנתן דצוציתא וכו', פעם אחת היה לומד רע"ק תורה וראה אותו וכו', אמר לתלמידיו מי הוא איש זה, אמרו לו נתן רועה זונות, ובסוף  נעשה מר עוקבא (רש"י ז"ל סנהדרין, ועו"מ). ע"כ דברים שזכרתי כרגע, ויש עוד הרבה מאמרים לאין סוף על תשובות נוראות, בין על מי שעשה בעבר ובין על מי שיעשה, שהכל מתוקן לגמרי בלי סרך. [] מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2022
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    ג
    תאריך ההודעה המקורית: 13/11/2022 14:04 נמצא בספר מגלה עמוקות -- גבריאל ט.
  • חיפוש מקור

    2022
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 08/11/2022 11:09 נזכר במ"ב מהפוסקים, אם יעשו חיפוש יוכלו לשלוח את המקום המדויק. []
  • חיפוש מקור

    2022
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 08/11/2022 00:09 יש תנאים שאמרו שהזמן היה קודם הבריאה, והרמב"ם במו"נ דוחה זאת בחריפות [שיש להסתכל על הנאמר ולא האומר]. תראה מו"נ ח"ב פרק יג ופרק ל. יש גם ראב"ע ע"ז כמודמה בריש בראשית.
  • חיפוש מקור

    2022
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    C
    תאריך ההודעה המקורית: 07/11/2022 11:31 מסופר על איזה רבי שהתפלל מאוחר וכששאלו אותו על דבר איחורו אמר שהשאלה הראשונה שישאלו אותו בעולם האמת הוא אם התפלל מאוחר. וקודם יענה על חלק הראשון והעיקרי 'אם התפלל' ואחרי זה יתרץ חלק השני אם התפלל 'מאוחר' וכו' למישהו יש מקור לעובדא זו? תודה מראש.
  • חיפוש מקור

    2022
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2022 22:47 הנה מצאתי ראש השנה פרק א משנה ב בד"ה ובחג וזה לשונו: הא דמיחד שם חג לסוכות. טפי מפסח ועצרת. [וכן ברפ"ג דשקלים] וכן בספ"ז דנדרים. [ובמשנה ה' פרק בתרא דבכורות] ואף על פי ששלשתן בשם חגים נקראו בכתוב. מ"מ מלת חג הנחתו הראשונה על המחול והריקוד. אי לאו ג"ש דמדבר מדבר. כמ"ש בספ"ק דחגיגה. והרד"ק כפי הפשט. מפרשו כן מענין ריקוד וטיפוח לשמחה ובסוכות היתה שמחה יתירה של בית השואבה. יום נפלא משה רייך יום נפלא משה רייך [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 09/05/22, 10:47:24 PM
  • חיפוש מקור

    2022
    17
    0 הצבעות
    17 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 22/08/2022 23:52 יפה, ייש"כ.

0

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים