חיפוש מקור

[baruch8138 - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 20:18

בכל זאת הביטוי המדויק מקורו לא טהור

הביטוי חמור נושא ספרים אולי לא מופיע בחז"ל בניסוח הזה, אבל מופיע 'צנא מלא
ספרי' שהמשמעות זהה

מאת: [email protected]

--
בברכה
אפרים קלירס
0527622769

[משה הלברשטאם - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 20:24

זוהר חדש - תיקונים כרך ב דף סט עמוד ב

מסטרא דאלין צדיקייא איהו אסור וחבוש [ברחימותא] דמתקנין ליה כורסייה עם
מרכבתא דילה ומשרייתה מסטרא דעץ החיים. אבל מסטרא דעץ הדעת טוב ורע דקשיר לון
ביצר הטוב למהוי עזר בהדייהו וקשיר ליה ליצר הרע למהוי כחמור למשאוי
תחותייהו חמור
נושא ספרים. מסטרא דבינונים איהו אסור וחבוש בגלותא דעלייהו איתמר ביומין
דחול היה כשור לחרוש וכחמור למשאוי.

מאת: [email protected]

[Gra Biurim - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 20:27

חמור נושא ספרים מקורו כבר בחובות הלבבות היינו לפני רש"י, מה שזכור לי שמוחמד
עוד לא חי אז.

[אהרלה צימרמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 20:30

חמור נושא ספרים מופיע בחובות הלבבות שער ג - שער עבודת האלוקים פרק ד
והם בתכונת חמור נושא ספרים. והשנית אנשים בקשו לברר קריאתם ולשמר התנועות
ושמו רוב השתדלותם בידיעת מקומות הנקוד והם בעלי הנקוד והמסורת.

מאת: [email protected]

[שמעון הלר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 20:36

יש מושג דומה לזה בגמ' תענית ד ע"א.
יפתח הגלעדי - דכתיב והיה היוצא אשר יצא מדלתי ביתי וגו', יכול אפילו דבר טמא
השיבו שלא כהוגן - נזדמנה לו בתו. והיינו דקאמר להו נביא לישראל: הצרי אין
בגלעד אם רופא אין שם
ופירש"י שם:
והיינו דאמר להו נביא כו' - מדגלי ביה קרא ואמר הצרי אין בגלעד [אלמא דלא הוי
ניחא קמי שמיא, כדאמרינן הצרי אין בגלעד] פנחס היה שם, והיה יכול להתיר נדרו,
אלא שלא רצה יפתח לילך אצלו, והוא לא רצה לבוא אצל יפתח.

[image: Mailtrack]
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
Sender
notified by
Mailtrack
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
01.12.22,
20:36:43

[ב. י. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 20:43

חמור נושא ספרים כמדומה הזכיר גם הרמב"ן.
צנא מלא ספרא עניינו שונה, כי הוא מוזכר כשבח, וראו למשל מה שהעירו בזה במקור
ברוך חלק המבוא פ"ב ס"א בהערה, ובשו"ת משנה הלכות ח"ז סי' כה.

[baruch8138 - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 20:43

אתם טועים מוחמד חי הרבה לפני רבינו בחיי הוא היה בתקופת הגאונים
חוץ מזה שזה ספר מתורגם ואי אפשר לדעת מה היה כתוב במקור
מה שמצאנו את הביטוי הזה בזוהר לדעתי פשוט שזה אחד מהביטויים המאוחרים שנכנסו
להזוהר כמו שכבר כתבו רבותינו היעב"ץ והחתם סופר, שהרי זה לא מצאנו את הביטוי
הזה בחז"ל אלה זה מתחיל ברבותינו חכמי ספרד חובת הלבבות וכדו' הרי לא יתכן
שביטוי מדוייק זה נכתב מאות שנים לפני, ובדיוק הביטוי הזה עלה במוחו של כותב
הקוראן לכתוב. הרי הוא לא ראה את ספר הזוהר ולא מצאנו את הביטוי הזה בשום מקום
כמובן שאף אחד לא יגיב פה על נושא קדמות הזוהר זה לא המקום לדון בזה לפי כללי
הקבוצה. זה שיש ביטויים מאוחרים זה כבר כתבו רבותינו לכן לא מצאתי פגם לכתוב כן

חמור נושא ספרים מופיע בחובות הלבבות שער ג - שער עבודת האלוקים פרק ד
והם בתכונת חמור נושא ספרים. והשנית אנשים בקשו לברר קריאתם ולשמר התנועות
ושמו רוב השתדלותם בידיעת מקומות הנקוד והם בעלי הנקוד והמסורת.

מאת: [email protected]

[תלמודו בידו - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 20:44

צנא מלא ספרי פירושו סל מלא ספרים

מאת: [email protected]

[שמואל בלויא - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 20:45

בס"ד

[לא הייתי כותב שוב, אם לא היו מבקשים ממני]

א' החברים שליט"א ביקש לעורר שמצד ההרגש היהודי משתדלים לא להזכיר באופן מפורש
שמות או ספרים של צד הסטרא אחרא,
ואם כבר כן צריך להזכיר אז ברמז, ובתוספת של משהו [אא"ה, שר"י. לפי הענין]

[שמואל זאב בעק - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 22:24

צנא מלא ספרא מובא בגמרא מגילה כחסרון
זה שזה הפך למעלה קשורה לאינפלציית התארים...

[יצחק זאב צ. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 22:41

זה לא בדיוק אינפלציה..
ראה למשל: שו"ת דבר אברהם חלק ב סימן כ
שלום וברכה לכבוד האברך כמדרשו, הרב הגדול בתורה חו"ב צנא מלא ספרי, כש"ת
מוהר"ר פנחס עפשטיין נ"י בעיה"ק ירושלים תוב"ב.
שו"ת יהודה יעלה (אסאד) חלק א - אורח חיים סימן קסא
ברכות לראש צדיק כבוד אהובי בני הרב המאה"ג חו"ב צנא מלא ספרי עוקר הרים ומשדד
עמקים כש"ת מוה' אהרן שמואל ני' אבד"ק קאטה יע"א.

פשוט המציאות השתנתה וכיום יש צורך גם בצנא מלא ספרי, ובדורינו גם נדרש לזה
הרבה עמל התורה, עוד לפני שעולים למדרגות גבוהות יותר, ובהחלט הוא שבח!

[ב. י. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2022 22:54

נכון, אך יעו' במשנה הלכות שצוין לעיל ודו"ק

[חנוך ג. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/12/2022 00:34

ישר כח גדול לכל המשיבים
ולכל הפולמוס שנוצר מכך.
חיזקו ואימצו

[baruch8138 - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/12/2022 02:27

אין נביא בעירו לא מצינו אותו לשון ממש בהברית החדשה (בהד' מקומות שמופיע
רעיון זה). אבל ר"י יעב"ץ והאברבנאל שניהם כתבו אותו לשון ממש

ישר כח גדול לכל המשיבים
ולכל הפולמוס שנוצר מכך.
חיזקו ואימצו

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/12/2022 02:42

אכן, כעת התברר לי שהלשון של השר"י שונה לגמרי, ואין שם את הביטוי "אין נביא
בעירו" אלא נוסח אחר.
ואם כן, למרות שכתוב שם משהו באותו רעיון, אבל הרי הרעיון הוא לא חידוש, ומספיק
שהניסוח לא ממקור טמא.
(אין הנביא נקלה אם לא בארצו ובביתו')

ראה גם בספר להעיר להורות ולהשכיל ח"ג עמוד קד

[ישראל אברהם קלא - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/12/2022 22:56

לגבי "חמור נושא ספרים" מצאתי ציטוט:

והובא בספר "חובת הלבבות" (שער ג', פרק ד'). ונמצא כלשונו בתיקוני הזוהר
החדש (דף י"ג ע"א). עיין שם

[ישראל אברהם קלא - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/12/2022 22:59

אם יורשה להכריע:
לא

[חנוך ג. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 04/12/2022 00:08

שכויח לכל המגיבים והמוסיפים
לא האמנתי לכל כך הרבה תגובות

[שמואל זאב בעק - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 04/12/2022 11:56

אגב
הספר הטמא הזה
לא ממש קשור לאותו האיש
וסתם מיוחס אחריו
ואכמ"ל