דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

מקור חומרות על חשבון ביטול תורה

2023
7 7 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 21/03/2023 08:44

    דרוש מקור שאין הם שוות. זכור לי נפש החיים אך איני בטוח

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/03/2023 08:44

    דרוש מקור שאין הם שוות. זכור לי נפש החיים אך איני בטוח

    תאריך ההודעה המקורית: 21/03/2023 09:49

    בס"ד

    כבודו מחפש מקור שלא להחמיר על חשבון ביטול תורה ?
    זו מצוה שאפשר לעשות ע"י אחרים
    [ע"ע או.סי.די. כו']
    ברצינות, למה צריך לזה מקור ?
    ומה זה חומרות, להפסיק באמצע ללמוד כדי לקרוא ק"ש בזמן מג"א זה חומרא ?
    להפסיק כדי לקרוא ק"ש בנץ, מרן הגריש"א לא עשה כן. מסתמא אין ממנו ראיה לכל
    אחד [הגרי"ש כנר' לא ידע בכלל שעכשיו נץ]
    שאלו פעם את כ"ק האדמו"ר מפינסק קארלין זצ"ל אם מותר להפסיק באמצע הלימוד כדי
    לומר מילה טובה ליהודי שצריך חיזוק,
    וענה: מותר ? חייבים !

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/03/2023 08:44

    דרוש מקור שאין הם שוות. זכור לי נפש החיים אך איני בטוח

    תאריך ההודעה המקורית: 07/04/2023 01:18

    אולי האדמו"ר לא התכוין למעשה ממש אולי רק להחשיב את ענין המילה הטובה.
    ולמעשה כמו בהרבה דברים ביהדות צריך לדעת למצוא את ההנהגה בין שני ערכים
    חשובים, בנ"א לחבירו [אין יו"כ מרצה, דר"א קדמה לת', כל המרחם על הבריות
    מרחמים עליו מן השמים וכו'] וחומר ביטול תורה [בספרי: כשם ששכר ת"ת גדול מכל
    המצוות כך עונש ביטול תורה גדול משאר עבירות, וכן מצינו בבית ראשון שויתר
    הקב"ה על ע"ז וג"ע ושפ"ד ולא ויתר על עון ביטול תורה. ובברכות (ה.) 'אם רואה
    אדם שיסורין באין עליו יפשפש במעשיו פשפש ולא מצא יתלה בביטול תורה' ובאבות
    (פ"ג מ"ד) '...והמפנה לבו לבטלה הרי זה מתחייב בנפשו'. והגמ' שאמר רבי לוי
    שהמפסיק מלימוד התורה ועוסק בדברי שיחה או דברים בעלמא, מאכילין אותו גחלי
    רתמים וכו' וכ'].
    להלן ציטוט בענין מהחשוקי חמד בעירובין (פו.):
    להפסיק באמצע הלימוד כדי להציע עזרה לחבירו
    שאלה אחד נמצא שקוע בלימוד, והבחין בחבירו שהוא מחפש דבר מה, או שנאבדה לו
    אבידה והוא מחפשה, או שהגיע לכולל אורח, ואינו יודע היכן מקום השתיה וכדומה,
    האם להפסיק באמצע הלימוד כדי לשאול אותו מה הוא צריך, או שאין להפסיק עבור כך?
    תשובה אם החסד יכול להיעשות על ידי אחר, פשוט שאין להפסיק וכמו שכתב בשער
    הציון (סימן רנ סק"ט) שאין להפסיק באמצע הלמוד לילך לגמול חסד עם איזה אדם
    במקום שאחר יוכל לעשות עמו הטובה ההיא, יעו"ש.
    אמנם אם החסד לא יכול להעשות על ידי אחרים, יש מקום להתיר לו להפסיק באמצע
    הלימוד, כדי לשאול את חבירו מה הוא צריך, ויעוין בתפארת ישראל על המשנה בברכות
    (פ"ב מ"א): בפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב ובאמצע שואל מפני היראה ומשיב דברי
    ר' מאיר, ר' יהודה אומר באמצע שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד בפרקים שואל
    מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם. וכתב על כך התפארת ישראל (שם סק"ז): נ"ל דלהכי
    לא קאמר גבי מפני הכבוד והיראה שואל בשלום, כדקאמר בסיפא ומשיב שלום, דקמ"ל
    דבהני אפילו שואל או משיב מילי אחרינא, כגון כשרואה אדם נכבד מבקש דבר מה
    ושואלו מה תבקש, או ששואלו מה צוויתני ג"כ שריכ, יעו"ש. והנה לענין הלכה כתב
    בספר נשים באהל (עמ' צח) שדעת מו"ח מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל שאין להפסיק לדברים
    אלו, וכן דעת הגרש"ז (כמובא בהליכות שלמה פ"ז ס"ג), מכל מקום יתכן שיש ללמוד
    מכאן שאם הוא באמצע הלימוד, שרי להפסיק לשאול 'מה תבקש' מפני הכבוד.
    ויעוין באור החיים (בראשית (לז טז) על הפסוק 'הגידה נא לי היכן הם' וז"ל: צריך
    לדעת במה ידע [יוסף] כי שואלו יודע איה מקום כבודם, לומר אליו בפשיטות הגידה
    נא. ואולי דייק דברי השואל באומרו 'לאמר מה תבקש' כי תיבת לאמר מיותרת, נתכוון
    לומר כששאל אותו כי הוא יאמר אליו מבוקשו, כי זולת זה אין מקום לשאלת איש נכרי
    אשר לא אחיו הוא, לבקש לדעת מה הוא מבקש, אלא שנתכוון לומר כי שואלו להגיד לו
    דבר נעלם ממנו, ולזה השיבו את אחי אנכי מבקש ויבאו דבריך עתה להגיד לי איפה הם
    רועים, יעו"ש. הרי שמדה זו לשאול את זולתו מה תבקש, מדת אחים היא, ובודאי
    כשת"ח מבקש דבר מה ראוי לשאלו מה תבקש, משום כבוד התורה.
    עוד יעוין בספר רבי יעקב (עמ' 114) שכאשר הגיע רבי יעקב קמינצקי לקלם, הוא
    הגיע באמצע סדר הבוקר, ומפני שהיה נהוג בקלם שאיש אינו רשאי להכנס או לצאת את
    הישיבה ללא קבלת אישור מפורש מפי הממונה על כך באותו יום, נאלץ רבי יעקב
    להמתין מספר שעות בחוץ. עם תום הסדר, יצאו אליו לקדמו בברכת 'שלום עליכם'
    ולהרשותו להכנס פנימה. ר' יעקב חש כי ההימנעות מלקדם פניו של אדם זר המגיע
    לישיבה, גובלת בחוסר דרך ארץ, והציע כי ימונה אדם אחד כאחראי, לפנות לכל זר
    העלול להיקלע לישיבה במהלך הסדר. הצעתו התקבלה מיד.
    הרי שאין זה דרך ארץ שאדם זר יקלע למקום מבלי שיקדמו את פניו, ומותר להפסיק
    באמצע הלימוד עבור כך, ולמעשה הכל לפי הענין.

    ב-יום רביעי, 22 במרץ 2023 בשעה 00:31:30 UTC+2, ילד שעשועים כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/03/2023 09:49

    בס"ד

    כבודו מחפש מקור שלא להחמיר על חשבון ביטול תורה ?
    זו מצוה שאפשר לעשות ע"י אחרים
    [ע"ע או.סי.די. כו']
    ברצינות, למה צריך לזה מקור ?
    ומה זה חומרות, להפסיק באמצע ללמוד כדי לקרוא ק"ש בזמן מג"א זה חומרא ?
    להפסיק כדי לקרוא ק"ש בנץ, מרן הגריש"א לא עשה כן. מסתמא אין ממנו ראיה לכל
    אחד [הגרי"ש כנר' לא ידע בכלל שעכשיו נץ]
    שאלו פעם את כ"ק האדמו"ר מפינסק קארלין זצ"ל אם מותר להפסיק באמצע הלימוד כדי
    לומר מילה טובה ליהודי שצריך חיזוק,
    וענה: מותר ? חייבים !

    תאריך ההודעה המקורית: 21/03/2023 13:53

    כעיקרון מותר להפסיק באמצע הלימוד רק עבור 1)מצוה שא"א לעשותה ע"י אחרים
    [שו"ע] 2)ומצוה עוברת [הגר"א ונהורא דאורייתא]. ניתנת מילה טובה לשני באמצע
    הלימוד, טעונה התייחסות הלכתית ל 2 התנאים האמורים לעיל.

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/03/2023 13:53

    כעיקרון מותר להפסיק באמצע הלימוד רק עבור 1)מצוה שא"א לעשותה ע"י אחרים
    [שו"ע] 2)ומצוה עוברת [הגר"א ונהורא דאורייתא]. ניתנת מילה טובה לשני באמצע
    הלימוד, טעונה התייחסות הלכתית ל 2 התנאים האמורים לעיל.

    תאריך ההודעה המקורית: 21/03/2023 15:26

    בד"כ נתינת מילה טובה לזולת עונה (לצערנו) על שני התנאים...

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/03/2023 13:53

    כעיקרון מותר להפסיק באמצע הלימוד רק עבור 1)מצוה שא"א לעשותה ע"י אחרים
    [שו"ע] 2)ומצוה עוברת [הגר"א ונהורא דאורייתא]. ניתנת מילה טובה לשני באמצע
    הלימוד, טעונה התייחסות הלכתית ל 2 התנאים האמורים לעיל.

    תאריך ההודעה המקורית: 21/03/2023 15:27
    1. מקרה שלישי שמותר לבטל מתורה כתוב בשעה"צ בהלכות הכנת שבת, שמצוה המוטלת
      עליו, אף שיכול לעשות ע"י אחרים צריך לבטל [ע"ש שיש לו עוד תירוץ]
      מאידך 3 דברים שתורה דוחה כל המצוות
    2. תלמוד תורה דרבים, ורק פרסומי ניסא כמו מגילה - דוחה אפילו ת"ת דרבים
    3. תלמוד תורה של איכות כמו כשלומד מרב מובהק, דעת הר"י מקורביל שדוחה כל
      המצוות
    4. כל זמן שלא למד כל התורה כולה לדעת שו"ע הרב.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/03/2023 15:27
    1. מקרה שלישי שמותר לבטל מתורה כתוב בשעה"צ בהלכות הכנת שבת, שמצוה המוטלת
      עליו, אף שיכול לעשות ע"י אחרים צריך לבטל [ע"ש שיש לו עוד תירוץ]
      מאידך 3 דברים שתורה דוחה כל המצוות
    2. תלמוד תורה דרבים, ורק פרסומי ניסא כמו מגילה - דוחה אפילו ת"ת דרבים
    3. תלמוד תורה של איכות כמו כשלומד מרב מובהק, דעת הר"י מקורביל שדוחה כל
      המצוות
    4. כל זמן שלא למד כל התורה כולה לדעת שו"ע הרב.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 21/03/2023 15:32

    זכור לי משנה ברורה, שאם ע"י תפילה במנין יצטרך לבטל תורה זמן רב - יתפלל בלי
    מנין.

  • 0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    G
    תאריך ההודעה המקורית: 15/01/2023 12:35 הפוך. מה שזכור לי זה היה חלק מהתמיה של המלך, למה הוא הוריד את הנעליים, והמלך מאוד נענה מהתשובה שלו שכאילו הוא מדמה אותו להקב"ה, להבדיל אלף אלפי...... הבדלות.
  • מקור לכך שבגלות יהויכין הוליכו ספרי תורה עמהם

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 24/01/2023 22:55 שלום לחו"ר היקרים שליט"א, האם ידוע לכם מקור לנ"ל. תודה רבה!
  • מקור לשליחה [כמובן על פי הכללים בלבד]

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ב
    תאריך ההודעה המקורית: 01/06/2023 23:16 כעת שלחו לי. תודה רבה לכולם!
  • מקור על שכר מצוה בהאי עלמא

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ל
    תאריך ההודעה המקורית: 30/06/2023 10:43 סוטה (י"ד א) משה רבינו רצה להכנס לא"י כדי לקיים המצוות התלויות בארץ ולקבל שכר ע"ש, ובמהרש"א תמה דמשה רבינו דיבר על שכר, וחידש שם, דעל מצוה שאין האדם חייב לקיים והוא מכניס עצמו לחיוב יש שכר גם באי עלמא ע"ש, וראה בבני יששכר מאמר השבתות (פרק ב אות י"ד) שהאריך בחידוש זה ע"ש, ובילקוט הגרשוני (או"ח סי' ח) ע"ש היטב, וראה גם בנפש חיה על שו"ע אריכות גדולה בזה. וראה גם בספר אמרי שפר (פר' תזריע) מש"כ ביסוד זה הנ"ל. ובבני יששכר (מאמר חודש סיון מאמר ה' אות ק"ח) מה שכתב בשם רבינו החיד"א ז"ל. *פתח עינים לחיד"א מסכת שבת דף קיט עמוד א * יוסף מוקיר שבי וכו' פגע ביה ההוא סבא א"ל מאן דיזיף שבתא שבתא פרעיה. יש להעיר לפי פירוש המפרשים שכתבו התוספות בחולין דף ז' דכל מקום שאמרו ההוא סבא הוא אליהו זכור לטוב אמאי הוצרך אליהו ז"ל לפגוע בו. ותו לתת קצת טעם להפלגת שכר זה. ותו מה הלשון אומרת מאן דיזיף שבתא. ואפשר במ"ש המפרשים דהעושה דבר שלא נתחייב בו יכול לקבל שכרו בעה"ז. ומ"ש רז"ל שכר מצות בהאי עלמא ליכא היינו מצות לפי שעור מה שהוא חייב מן הדין אך אם מוסיף דבר שלא נתחייב אפשר ליטול שכרו בעה"ז. ולפי"ז יוסיף מוקיר שבי שהיה מפליג להוסיף תוספת מרובה לכבוד שבת עד שנתפרסם ואסיקו שמיה מוקיר שבי. והתוספת הגדול הזה פרע לו הקדוש ברוך הוא בעה"ז תליסר עליתא דדינרי והוא כמספר ז"ו יחוד קבה"ו כמ"ש בסמוך. וכדי שלא ירע לבו דאכל שכרו בעה"ז לזה בא אליהו זכור לטוב וא"ל מאן דיזיף שבת דדומה בצד מה להלואה שלא היית חייב והגדלת והוספת לכבוד השכינה הנקראת שבת לכן שבתא פרעיה. ושכר המצוה עצמה היא שמורה לעה"ב כי כל זה הוא בעד התוספת. ויען שמהשבת יושפע שפע ברכה לכל השבוע כי שם ציוה ה' את הברכה. והאיש הזה היה מפליג לכבד השבת והיה לשם שמים לכבוד השכינה וליחדה מדה כנגד מדה נחה עליו ברכת ה' ובאה באמצעות דג גימט' ז' שבזכות השבת שמכבד זאת היתה לו ובישרוהו מן השמים שלא ישלוט בו עין הרע כו' פתח עינים מסכת אבות פרק ב משנה א רבי אומר איזהו דרך ישרה וכו'. אפשר לפרש ששואל דרך יבחר בעשיית מצותיו יתברך. והנה מצינו דאע"ג דשכר מצות בהאי עלמא ליכא מ"מ תנן אלו דברים שאדם עושה אותם אוכל מפירותיהם בעה"ז ואלו הן כבוד אב ואם וגמילות חסדים וכו' ומסיק סוף פ"ק דקדושין דכל הני דתנן הוי טוב לשמים ולבריות לאפוקי שלוח הקן ע"ש גם אמרו בקמא דף ט' ע"ב גבי הידור מצוה יותר משליש משל הקדוש ברוך הוא ופירשו רש"י ותוס' דאוכל פירות בעה"ז וכתב הרב יעב"ץ בסוף משנה זו דזריזות וחיבוב והידור מצוה אוכל פירות בעה"ז ושרש דבריו מסוגית קמא הנז': ובזה אפשר לדקדק הכתוב פר' אחרי ושמרתם את חקתי ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם אני ה'. וראיתי שפירשו משם הרב של"ה דתיבת וחי היינו זריז כמו שפירשו בן איש חי והכונה אשר יעשה אותם האדם וחי שיזדרז בהם בזריזות נמרץ עכ"ד וכמש"ל פ"א משנה א' ולדרכנו אפשר דרמז הכתוב דאם יזדרז האדם במצות בכל אופני הזריזות להקדים ולעשותם מן המובחר וכיוצא שהם כלם תולדות הזריזות זה יועיל לחיות כי יאכל פירות בעה"ז וז"ש אשר יעשה אותם האדם וחי שיזדרז ובזה וחי בהם שיאכל פירות אני ה' המשלם שכר גדול כרב גודלו והפירות עולים לחשבון גדול עצום ורב: ומזה למדנו שעיקר עשיית המצות הן בזריזות וחיבוב והדור וגם אם יהיה טוב לבריות אלה הם דרכי המצות בעשייתן לעשות נחת רוח ליוצרו. והראיה על זה הוא דעל הדור וחבוב מצוה ועל מצות שהם טוב לבריות ג"כ יש להם פירות וא"כ הם חשובות לפני ה' מדראינו דמאכיל פירות בעה"ז. והיינו דאמר רבי איזהו דרך ישרה שיבור לו האדם בעשיית המצות. כל שהיא תפארת לעושיה שמחבב ומזדרז דין הוא הד"ר נהד"ר בקדש בהדור מצוה דודאי חשוב לפניו ית'. וגם תפארת לו מן האדם במצוות שהן טוב לבריות ג"כ והני בי תרי סלקין לעילא מדחזינן דאית ליה פירות בעה"ז. והוי זהיר במצוה קלה שאין לה פירות בעה"ז כבחמורה שיש לה פירות. דכיון דידעת דע"י הדור וחיבוב וזריזות יש פירות א"כ גם במצוה שמעצמה אין לה פירות שהיא טוב לשמים בלבד אתה יכול לעשות שיהיו פירות בהדור וחיבוב וכיוצא. פתח עינים מסכת אבות פרק ב משנה טז ובזה א"ש דברישא אמר נותנין ובסוף אמר ישלם ואמרו פ' הזרוע תני תנא ישלם ואת אמרת מדת חסידות שנו כאן נמצא דישלם הוא מן הדין ומשמע ממ"ש הש"ס בקמא דף ט' ומרש"י ותוס' שם דמה שעושה האדם יותר על חיובו יפרע לו הקדוש ברוך הוא בחייו דאינו בסוג שכר מצות בהאי עלמא ליכא. ומינה ילפינן דעושה יתר על חיובו שכרו מן הדין כי לא נצטוה על זה. ואמרו פ"ג דנדרים דהפלפול ניתן למשה רבינו ע"ה והוא נתנו לישראל וא"כ אין ישראל חייבים בפלפול והם עושים יותר ממה שנצטוו וכביכול מן הדין הוא שישלם ובהכי תנוח דעתנו במאמר השלם הזה דגבי לימוד בעלמא אמר נותנין כי כך חובתו והשכר מתנה יקרא בצד מה ושכר בצד מה וכמ"ש נותנין לך שכר קרי ביה מתנה וקרי ביה שכר והאמת שהוא מתנה דכך חובתו. אבל אם טורח בפלפול וחידושים אז הוא יותר מאשר נצטווה דהפלפול ניתן למשה רבינו ע"ה ולז"א ישלם לך שכר פעולתך. ואל יקשה בעיניך ענין זה לז"א ודע מתן שכרן של צדיקים על המצות לעת"ל דשכר מצות בהאי עלמא ליכא ונקרא מתן שכר. אבל העושה יותר מצדיק אף שלא נתחייב נקרא שכר וקרי ביה ישלם ונפרע בחייו. מאת: [email protected]
  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 17/07/2023 16:39 בספר גאון הדורות מר' הלל אלברט יש תמונה מבית הקדש של משפחת איג בעמ' 9, וולא צוין אם זה בית מגורים או כמ"כ. מאת: [email protected]
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 06/09/2023 22:55 יש מקור שחטא האדמה שלא הוציאה טעם העץ כטעם הפרי, באוהב ישראל פרשת בראשית בד"ה ויאמר אלקים. מאת: [email protected]
  • מקור

    2023
    8
    0 הצבעות
    8 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 23/03/2023 16:33 מסתבר שהכוונה היא שעל מה שנעשה לשם שמים אין אפשרות לס"א לקטרג. אבל כיון שעל הרוב לא עושים לגמרי לשמה, צריך לתת מים אחרונים. מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור, דבר תורה מהרה"ק מהארנסטייפל

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 17/12/2023 11:58 נתקלתי בעבודתי במאמר על חנוכה מהרה"ק מהארנסטייפל שמבאר דברי הגמרא מזוזה מימין ונר חנוכה בשמאל, שע"י דברי תורה ותפילה יכול האדם לקדש אף את דיבורי חולין שלו, ומכיון שאין לי כרגע תח"י תוכנות חיפוש מפותחות אני לא מצליח למצוא את המקור (לא זכור לי כרגע מה שם ספרו) בשביל לראות את זה בפנים, אודה אם מישהו יוכל להועיל לעזרני בזה, ושכרו רב מן השמים.

1

מחובר

792

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים