דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חיפוש סברא

2023
10 7 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 04/05/2023 19:28

    היכן כתוב שאין מכה בפטיש בכל מקום שיש שם מלאכה אחרת.
    זכור לי מהמאירי.

  • תאריך ההודעה המקורית: 04/05/2023 19:28

    היכן כתוב שאין מכה בפטיש בכל מקום שיש שם מלאכה אחרת.
    זכור לי מהמאירי.

    תאריך ההודעה המקורית: 04/05/2023 20:09

    היכן כתוב שאין מכה בפטיש בכל מקום שיש שם מלאכה אחרת.
    זכור לי מהמאירי.

  • תאריך ההודעה המקורית: 04/05/2023 20:09

    היכן כתוב שאין מכה בפטיש בכל מקום שיש שם מלאכה אחרת.
    זכור לי מהמאירי.

    תאריך ההודעה המקורית: 04/05/2023 20:14

    בנשמת אברהם סימן שמ סעיף ד מדבר ע"ז בהרחבה והביא כן בשם הגרש"ז שהוכיח כן
    מדברי המאירי שהביא הרב דלעיל ( אך לא כתב כן במפורש)
    עוד הביא שם שבמרכבת המשנה כתב כן מפורש.

  • תאריך ההודעה המקורית: 04/05/2023 20:14

    בנשמת אברהם סימן שמ סעיף ד מדבר ע"ז בהרחבה והביא כן בשם הגרש"ז שהוכיח כן
    מדברי המאירי שהביא הרב דלעיל ( אך לא כתב כן במפורש)
    עוד הביא שם שבמרכבת המשנה כתב כן מפורש.

    תאריך ההודעה המקורית: 04/05/2023 20:20

    סימן שמ כמה דינים מדברים האסורים בשבת כעין תולדות מאבות

    סעיף ד יש ליזהר שלא (א) לכתוב באצבעו במשקין על השלחן או באפר. אבל מותר
    לרשום באויר כמין אותיות.

    נשמת אברהם

                *(א) לכתוב*. *שימוש במחשב* *בשבת.* לכאורה אין כאן איסור
    

    דאורייתא של כתיבה במה שמתקתקים ומופיעים אותיות ומילים על מסך המחשב, כי
    האותיות מופיעות על המסך על ידי "ירי" של אלקטרונים על חומר זרחני אשר מרוח על
    הדופן הפנימית של המסך ומאיר בצורה של אותיות. וכתב לי הגרש"ז אויערבאך
    שליט"א: ירי של אלקטרונים אין זה חשיב מן התורה ככתב, אך בהכנסת האותיות לתוך
    הדיסקט (וה"ה כשמקליטים ברשם קול) יתכן שיש לחשוש לאיסור דאורייתא של בונה כי
    הוא עושה בכך כלי. וכתב לי מו"ר הגרי"י נויבירס שליט"א להסביר: כי לפני ההקלטה
    הקסטה היא כגוף מת, ללא כל תועלת, ורק אחרי ההקלטה הקסטה נהפכת לדבר שמשמיע
    קולות וכו'. ואינו דומה לפילם, שהאחרונים [שו"ת הר צבי יו"ד סי' רל [1]
    https://www.medethics.org.il/wp-content/uploads/2020/02/RN011340b.html#fn1]
    דנו בזה, שאם אין בו נורית "פלאש" לא ידוע מה האיסור, כיון שהפילם אחרי הצילום
    לא נשתנה ולא ראוי לכל שימוש עוד עד אחרי שעשו בו דבר לפתח אותו, עכ"ל.

                ושאלתי את הגרש"ז אויערבאך שליט"א למה אין בכתיבה על נייר גם
    

    איסור של בונה, הלא גם כאן הוא לוקח דבר שאינו שוה הרבה ועל ידי כתיבתו הופך
    אותו לדבר שוה ערך, לכלי שיוכל להשתמש בו בכל עת. וענה לי הגאון שליט"א דאין
    מחייבים על אותו מלאכה משום שתי אבות. ואין זה דומה לזומר וצריך לעצים שחייב
    גם משום נוטע וגם משום קוצר כי שם ישנן שתי כוונות מפורשות באותה מלאכה.
    וראייתו מהמאירי שבת קד ע"ב שאינו חייב גם משום מכה בפטיש כשכתב אות אחת
    והשלים בו ספר או ארג חוט אחד והשלים בו בגד. ואמר לי הגאון שליט"א דה"ה בכל
    שתי מלאכות, עכ"ד.

                וכן ראיתי בספר שביתת שבת[2]
    

    https://www.medethics.org.il/wp-content/uploads/2020/02/RN011340b.html#fn2
    שכוחב:
    נראה דכל העושה מלאכה אחת ויש לה דמיון למלאכות שונות אינו חייב אלא אחת. דרך
    משל, המדבק ניירות הרבה יחד עד שנעשה לוח עב נוכל לחייבו משום תופר וגם משום
    בונה כמ"ש הראב"ד לענין עושה לבדין, אך מאחר שענינם אחד והוא לחבר הנפרדים ע"כ
    אינו חייב אלא אחת וכו'. במה דברים אמורים, שאין כלול בהמלאכה רק ענין אחד,
    אבל אם כלול בה שני ענינים חייב שתים או יותר כפי מספר הענינים. דרך משל, זומר
    וצריך לעצים חייב שתים משום שהוא קוצר ומצמיח וכו' והכל משום שנולד ממעשיו שתי
    תכליות, משא"כ כשתכלית אחד אינו חייב אלא אחת וכו'. וראיתי במנחת חינוך במלאכת
    בורר שכתב דלרבה במשמר חייב שתי חטאות, משום בורר ומשום מרקד כמו כל מלאכה שיש
    שני איסורים כגון זומר וכו' הכא נמי אם שימר חייב שתי חטאות וזה פשום, עכ"ל,
    ולענ"ד אין נראה כן אלא כמ"ש לעיל. שוב ראיתי בספר אגלי טל על מלאכת בורר אות
    ב שכתב על הא דמשמר: ויש לעיין דיש בו חיוב בורר וחיוב מרקד ותחייב שתים,
    ולשון הגמ' והרמב"ם משמע דאינו חייב אלא אחת, וצ"ל דכיון דאין בו רק ענין אחד
    שמבדיל היין מן השמרים אף דשייך בו שני חיובים אי אפשר שיתחייב יותר מאחת,
    עכ"ל, והוא כמ"ש לעיל. והגיע לידי ספר קרבן אהרן על מסכתות וראיתי שגם הוא עשה
    יסוד מכלל זה דבכה"ג אינו חייב אלא אחת וכו'. אחרי זה מצאתי במרכבת המשנה פ"י
    ה"ד שכתב על מה שכתב הלחם משנה דמה דאמר רב העושה נקב בלול של תרנגולים חייב
    משום בונה, כלומר אפילו משום בונה וה"ה משום מכה בפטיש דהוי גמר מלאכה, וכתב
    על זה המרכבת וגוף הסברא של הלחם משנה דחויה דא"כ בכל הל"ח מלאכות היכא דהו"ל
    גמר מלאכה כמו האופה שהיא גמר מלאכח הפת והאורג, יהיה חייב משום מכה בפטיש
    וכו', עכ"ל המרכבת המשנה, הוא ממש כדברי והנאני. וזכור כלל זה שהוא מפתח גדול
    להסיר כמה גמגומים בענין זה, כל זה מלשון השביתת שבת.

  • תאריך ההודעה המקורית: 04/05/2023 20:20

    סימן שמ כמה דינים מדברים האסורים בשבת כעין תולדות מאבות

    סעיף ד יש ליזהר שלא (א) לכתוב באצבעו במשקין על השלחן או באפר. אבל מותר
    לרשום באויר כמין אותיות.

    נשמת אברהם

                *(א) לכתוב*. *שימוש במחשב* *בשבת.* לכאורה אין כאן איסור
    

    דאורייתא של כתיבה במה שמתקתקים ומופיעים אותיות ומילים על מסך המחשב, כי
    האותיות מופיעות על המסך על ידי "ירי" של אלקטרונים על חומר זרחני אשר מרוח על
    הדופן הפנימית של המסך ומאיר בצורה של אותיות. וכתב לי הגרש"ז אויערבאך
    שליט"א: ירי של אלקטרונים אין זה חשיב מן התורה ככתב, אך בהכנסת האותיות לתוך
    הדיסקט (וה"ה כשמקליטים ברשם קול) יתכן שיש לחשוש לאיסור דאורייתא של בונה כי
    הוא עושה בכך כלי. וכתב לי מו"ר הגרי"י נויבירס שליט"א להסביר: כי לפני ההקלטה
    הקסטה היא כגוף מת, ללא כל תועלת, ורק אחרי ההקלטה הקסטה נהפכת לדבר שמשמיע
    קולות וכו'. ואינו דומה לפילם, שהאחרונים [שו"ת הר צבי יו"ד סי' רל [1]
    https://www.medethics.org.il/wp-content/uploads/2020/02/RN011340b.html#fn1]
    דנו בזה, שאם אין בו נורית "פלאש" לא ידוע מה האיסור, כיון שהפילם אחרי הצילום
    לא נשתנה ולא ראוי לכל שימוש עוד עד אחרי שעשו בו דבר לפתח אותו, עכ"ל.

                ושאלתי את הגרש"ז אויערבאך שליט"א למה אין בכתיבה על נייר גם
    

    איסור של בונה, הלא גם כאן הוא לוקח דבר שאינו שוה הרבה ועל ידי כתיבתו הופך
    אותו לדבר שוה ערך, לכלי שיוכל להשתמש בו בכל עת. וענה לי הגאון שליט"א דאין
    מחייבים על אותו מלאכה משום שתי אבות. ואין זה דומה לזומר וצריך לעצים שחייב
    גם משום נוטע וגם משום קוצר כי שם ישנן שתי כוונות מפורשות באותה מלאכה.
    וראייתו מהמאירי שבת קד ע"ב שאינו חייב גם משום מכה בפטיש כשכתב אות אחת
    והשלים בו ספר או ארג חוט אחד והשלים בו בגד. ואמר לי הגאון שליט"א דה"ה בכל
    שתי מלאכות, עכ"ד.

                וכן ראיתי בספר שביתת שבת[2]
    

    https://www.medethics.org.il/wp-content/uploads/2020/02/RN011340b.html#fn2
    שכוחב:
    נראה דכל העושה מלאכה אחת ויש לה דמיון למלאכות שונות אינו חייב אלא אחת. דרך
    משל, המדבק ניירות הרבה יחד עד שנעשה לוח עב נוכל לחייבו משום תופר וגם משום
    בונה כמ"ש הראב"ד לענין עושה לבדין, אך מאחר שענינם אחד והוא לחבר הנפרדים ע"כ
    אינו חייב אלא אחת וכו'. במה דברים אמורים, שאין כלול בהמלאכה רק ענין אחד,
    אבל אם כלול בה שני ענינים חייב שתים או יותר כפי מספר הענינים. דרך משל, זומר
    וצריך לעצים חייב שתים משום שהוא קוצר ומצמיח וכו' והכל משום שנולד ממעשיו שתי
    תכליות, משא"כ כשתכלית אחד אינו חייב אלא אחת וכו'. וראיתי במנחת חינוך במלאכת
    בורר שכתב דלרבה במשמר חייב שתי חטאות, משום בורר ומשום מרקד כמו כל מלאכה שיש
    שני איסורים כגון זומר וכו' הכא נמי אם שימר חייב שתי חטאות וזה פשום, עכ"ל,
    ולענ"ד אין נראה כן אלא כמ"ש לעיל. שוב ראיתי בספר אגלי טל על מלאכת בורר אות
    ב שכתב על הא דמשמר: ויש לעיין דיש בו חיוב בורר וחיוב מרקד ותחייב שתים,
    ולשון הגמ' והרמב"ם משמע דאינו חייב אלא אחת, וצ"ל דכיון דאין בו רק ענין אחד
    שמבדיל היין מן השמרים אף דשייך בו שני חיובים אי אפשר שיתחייב יותר מאחת,
    עכ"ל, והוא כמ"ש לעיל. והגיע לידי ספר קרבן אהרן על מסכתות וראיתי שגם הוא עשה
    יסוד מכלל זה דבכה"ג אינו חייב אלא אחת וכו'. אחרי זה מצאתי במרכבת המשנה פ"י
    ה"ד שכתב על מה שכתב הלחם משנה דמה דאמר רב העושה נקב בלול של תרנגולים חייב
    משום בונה, כלומר אפילו משום בונה וה"ה משום מכה בפטיש דהוי גמר מלאכה, וכתב
    על זה המרכבת וגוף הסברא של הלחם משנה דחויה דא"כ בכל הל"ח מלאכות היכא דהו"ל
    גמר מלאכה כמו האופה שהיא גמר מלאכח הפת והאורג, יהיה חייב משום מכה בפטיש
    וכו', עכ"ל המרכבת המשנה, הוא ממש כדברי והנאני. וזכור כלל זה שהוא מפתח גדול
    להסיר כמה גמגומים בענין זה, כל זה מלשון השביתת שבת.

    תאריך ההודעה המקורית: 04/05/2023 20:26

    סימן שמ כמה דינים מדברים האסורים בשבת כעין תולדות מאבות

    סעיף ד יש ליזהר שלא (א) לכתוב באצבעו במשקין על השלחן או באפר. אבל מותר
    לרשום באויר כמין אותיות.

    נשמת אברהם

                *(א) לכתוב*. *שימוש במחשב* *בשבת.* לכאורה אין כאן איסור
    

    דאורייתא של כתיבה במה שמתקתקים ומופיעים אותיות ומילים על מסך המחשב, כי
    האותיות מופיעות על המסך על ידי "ירי" של אלקטרונים על חומר זרחני אשר מרוח על
    הדופן הפנימית של המסך ומאיר בצורה של אותיות. וכתב לי הגרש"ז אויערבאך
    שליט"א: ירי של אלקטרונים אין זה חשיב מן התורה ככתב, אך בהכנסת האותיות לתוך
    הדיסקט (וה"ה כשמקליטים ברשם קול) יתכן שיש לחשוש לאיסור דאורייתא של בונה כי
    הוא עושה בכך כלי. וכתב לי מו"ר הגרי"י נויבירס שליט"א להסביר: כי לפני ההקלטה
    הקסטה היא כגוף מת, ללא כל תועלת, ורק אחרי ההקלטה הקסטה נהפכת לדבר שמשמיע
    קולות וכו'. ואינו דומה לפילם, שהאחרונים [שו"ת הר צבי יו"ד סי' רל [1]
    https://www.medethics.org.il/wp-content/uploads/2020/02/RN011340b.html#fn1]
    דנו בזה, שאם אין בו נורית "פלאש" לא ידוע מה האיסור, כיון שהפילם אחרי הצילום
    לא נשתנה ולא ראוי לכל שימוש עוד עד אחרי שעשו בו דבר לפתח אותו, עכ"ל.

                ושאלתי את הגרש"ז אויערבאך שליט"א למה אין בכתיבה על נייר גם
    

    איסור של בונה, הלא גם כאן הוא לוקח דבר שאינו שוה הרבה ועל ידי כתיבתו הופך
    אותו לדבר שוה ערך, לכלי שיוכל להשתמש בו בכל עת. וענה לי הגאון שליט"א דאין
    מחייבים על אותו מלאכה משום שתי אבות. ואין זה דומה לזומר וצריך לעצים שחייב
    גם משום נוטע וגם משום קוצר כי שם ישנן שתי כוונות מפורשות באותה מלאכה.
    וראייתו מהמאירי שבת קד ע"ב שאינו חייב גם משום מכה בפטיש כשכתב אות אחת
    והשלים בו ספר או ארג חוט אחד והשלים בו בגד. ואמר לי הגאון שליט"א דה"ה בכל
    שתי מלאכות, עכ"ד.

                וכן ראיתי בספר שביתת שבת[2]
    

    https://www.medethics.org.il/wp-content/uploads/2020/02/RN011340b.html#fn2
    שכוחב:
    נראה דכל העושה מלאכה אחת ויש לה דמיון למלאכות שונות אינו חייב אלא אחת. דרך
    משל, המדבק ניירות הרבה יחד עד שנעשה לוח עב נוכל לחייבו משום תופר וגם משום
    בונה כמ"ש הראב"ד לענין עושה לבדין, אך מאחר שענינם אחד והוא לחבר הנפרדים ע"כ
    אינו חייב אלא אחת וכו'. במה דברים אמורים, שאין כלול בהמלאכה רק ענין אחד,
    אבל אם כלול בה שני ענינים חייב שתים או יותר כפי מספר הענינים. דרך משל, זומר
    וצריך לעצים חייב שתים משום שהוא קוצר ומצמיח וכו' והכל משום שנולד ממעשיו שתי
    תכליות, משא"כ כשתכלית אחד אינו חייב אלא אחת וכו'. וראיתי במנחת חינוך במלאכת
    בורר שכתב דלרבה במשמר חייב שתי חטאות, משום בורר ומשום מרקד כמו כל מלאכה שיש
    שני איסורים כגון זומר וכו' הכא נמי אם שימר חייב שתי חטאות וזה פשום, עכ"ל,
    ולענ"ד אין נראה כן אלא כמ"ש לעיל. שוב ראיתי בספר אגלי טל על מלאכת בורר אות
    ב שכתב על הא דמשמר: ויש לעיין דיש בו חיוב בורר וחיוב מרקד ותחייב שתים,
    ולשון הגמ' והרמב"ם משמע דאינו חייב אלא אחת, וצ"ל דכיון דאין בו רק ענין אחד
    שמבדיל היין מן השמרים אף דשייך בו שני חיובים אי אפשר שיתחייב יותר מאחת,
    עכ"ל, והוא כמ"ש לעיל. והגיע לידי ספר קרבן אהרן על מסכתות וראיתי שגם הוא עשה
    יסוד מכלל זה דבכה"ג אינו חייב אלא אחת וכו'. אחרי זה מצאתי במרכבת המשנה פ"י
    ה"ד שכתב על מה שכתב הלחם משנה דמה דאמר רב העושה נקב בלול של תרנגולים חייב
    משום בונה, כלומר אפילו משום בונה וה"ה משום מכה בפטיש דהוי גמר מלאכה, וכתב
    על זה המרכבת וגוף הסברא של הלחם משנה דחויה דא"כ בכל הל"ח מלאכות היכא דהו"ל
    גמר מלאכה כמו האופה שהיא גמר מלאכח הפת והאורג, יהיה חייב משום מכה בפטיש
    וכו', עכ"ל המרכבת המשנה, הוא ממש כדברי והנאני. וזכור כלל זה שהוא מפתח גדול
    להסיר כמה גמגומים בענין זה, כל זה מלשון השביתת שבת.

  • תאריך ההודעה המקורית: 04/05/2023 20:26

    סימן שמ כמה דינים מדברים האסורים בשבת כעין תולדות מאבות

    סעיף ד יש ליזהר שלא (א) לכתוב באצבעו במשקין על השלחן או באפר. אבל מותר
    לרשום באויר כמין אותיות.

    נשמת אברהם

                *(א) לכתוב*. *שימוש במחשב* *בשבת.* לכאורה אין כאן איסור
    

    דאורייתא של כתיבה במה שמתקתקים ומופיעים אותיות ומילים על מסך המחשב, כי
    האותיות מופיעות על המסך על ידי "ירי" של אלקטרונים על חומר זרחני אשר מרוח על
    הדופן הפנימית של המסך ומאיר בצורה של אותיות. וכתב לי הגרש"ז אויערבאך
    שליט"א: ירי של אלקטרונים אין זה חשיב מן התורה ככתב, אך בהכנסת האותיות לתוך
    הדיסקט (וה"ה כשמקליטים ברשם קול) יתכן שיש לחשוש לאיסור דאורייתא של בונה כי
    הוא עושה בכך כלי. וכתב לי מו"ר הגרי"י נויבירס שליט"א להסביר: כי לפני ההקלטה
    הקסטה היא כגוף מת, ללא כל תועלת, ורק אחרי ההקלטה הקסטה נהפכת לדבר שמשמיע
    קולות וכו'. ואינו דומה לפילם, שהאחרונים [שו"ת הר צבי יו"ד סי' רל [1]
    https://www.medethics.org.il/wp-content/uploads/2020/02/RN011340b.html#fn1]
    דנו בזה, שאם אין בו נורית "פלאש" לא ידוע מה האיסור, כיון שהפילם אחרי הצילום
    לא נשתנה ולא ראוי לכל שימוש עוד עד אחרי שעשו בו דבר לפתח אותו, עכ"ל.

                ושאלתי את הגרש"ז אויערבאך שליט"א למה אין בכתיבה על נייר גם
    

    איסור של בונה, הלא גם כאן הוא לוקח דבר שאינו שוה הרבה ועל ידי כתיבתו הופך
    אותו לדבר שוה ערך, לכלי שיוכל להשתמש בו בכל עת. וענה לי הגאון שליט"א דאין
    מחייבים על אותו מלאכה משום שתי אבות. ואין זה דומה לזומר וצריך לעצים שחייב
    גם משום נוטע וגם משום קוצר כי שם ישנן שתי כוונות מפורשות באותה מלאכה.
    וראייתו מהמאירי שבת קד ע"ב שאינו חייב גם משום מכה בפטיש כשכתב אות אחת
    והשלים בו ספר או ארג חוט אחד והשלים בו בגד. ואמר לי הגאון שליט"א דה"ה בכל
    שתי מלאכות, עכ"ד.

                וכן ראיתי בספר שביתת שבת[2]
    

    https://www.medethics.org.il/wp-content/uploads/2020/02/RN011340b.html#fn2
    שכוחב:
    נראה דכל העושה מלאכה אחת ויש לה דמיון למלאכות שונות אינו חייב אלא אחת. דרך
    משל, המדבק ניירות הרבה יחד עד שנעשה לוח עב נוכל לחייבו משום תופר וגם משום
    בונה כמ"ש הראב"ד לענין עושה לבדין, אך מאחר שענינם אחד והוא לחבר הנפרדים ע"כ
    אינו חייב אלא אחת וכו'. במה דברים אמורים, שאין כלול בהמלאכה רק ענין אחד,
    אבל אם כלול בה שני ענינים חייב שתים או יותר כפי מספר הענינים. דרך משל, זומר
    וצריך לעצים חייב שתים משום שהוא קוצר ומצמיח וכו' והכל משום שנולד ממעשיו שתי
    תכליות, משא"כ כשתכלית אחד אינו חייב אלא אחת וכו'. וראיתי במנחת חינוך במלאכת
    בורר שכתב דלרבה במשמר חייב שתי חטאות, משום בורר ומשום מרקד כמו כל מלאכה שיש
    שני איסורים כגון זומר וכו' הכא נמי אם שימר חייב שתי חטאות וזה פשום, עכ"ל,
    ולענ"ד אין נראה כן אלא כמ"ש לעיל. שוב ראיתי בספר אגלי טל על מלאכת בורר אות
    ב שכתב על הא דמשמר: ויש לעיין דיש בו חיוב בורר וחיוב מרקד ותחייב שתים,
    ולשון הגמ' והרמב"ם משמע דאינו חייב אלא אחת, וצ"ל דכיון דאין בו רק ענין אחד
    שמבדיל היין מן השמרים אף דשייך בו שני חיובים אי אפשר שיתחייב יותר מאחת,
    עכ"ל, והוא כמ"ש לעיל. והגיע לידי ספר קרבן אהרן על מסכתות וראיתי שגם הוא עשה
    יסוד מכלל זה דבכה"ג אינו חייב אלא אחת וכו'. אחרי זה מצאתי במרכבת המשנה פ"י
    ה"ד שכתב על מה שכתב הלחם משנה דמה דאמר רב העושה נקב בלול של תרנגולים חייב
    משום בונה, כלומר אפילו משום בונה וה"ה משום מכה בפטיש דהוי גמר מלאכה, וכתב
    על זה המרכבת וגוף הסברא של הלחם משנה דחויה דא"כ בכל הל"ח מלאכות היכא דהו"ל
    גמר מלאכה כמו האופה שהיא גמר מלאכח הפת והאורג, יהיה חייב משום מכה בפטיש
    וכו', עכ"ל המרכבת המשנה, הוא ממש כדברי והנאני. וזכור כלל זה שהוא מפתח גדול
    להסיר כמה גמגומים בענין זה, כל זה מלשון השביתת שבת.

    תאריך ההודעה המקורית: 04/05/2023 20:41

    כן ביאר הקהלות יעקב סוף סי' מ"א את דברי המאירי בדף קה., וכן מבואר במרכה"מ
    שבת פ"י הי"ד

    ב-יום חמישי, 4 במאי 2023 בשעה 20:26:30 UTC+3, [email protected] כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 04/05/2023 20:41

    כן ביאר הקהלות יעקב סוף סי' מ"א את דברי המאירי בדף קה., וכן מבואר במרכה"מ
    שבת פ"י הי"ד

    ב-יום חמישי, 4 במאי 2023 בשעה 20:26:30 UTC+3, [email protected] כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 04/05/2023 20:42

    כדאי לעיין בהקדמה של שמירת שבת כהלכתה המהדורה החדשה
    כבר דובר בזה פה פעם
    בנוגע לכלל המלאכות
    אבל בנוגע למכה בפטיש העניין כמובן פשוט יותר.

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    04.05.23,
    20:41:48

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 04/05/2023 20:42

    כדאי לעיין בהקדמה של שמירת שבת כהלכתה המהדורה החדשה
    כבר דובר בזה פה פעם
    בנוגע לכלל המלאכות
    אבל בנוגע למכה בפטיש העניין כמובן פשוט יותר.

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    04.05.23,
    20:41:48

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 04/05/2023 21:20

    בשו"ת וכתבים חזו"א (אדום גדול) יש בזה כן בשם החזו"א - לפי זכרוני

  • תאריך ההודעה המקורית: 04/05/2023 21:20

    בשו"ת וכתבים חזו"א (אדום גדול) יש בזה כן בשם החזו"א - לפי זכרוני

    תאריך ההודעה המקורית: 04/05/2023 21:42

    עיין מנחת חינוך מצוה לב מוסך השבת אות כז שדעת הרמב"ם היא ההיפך מזה שחייב על
    מלאכה אחת אף משום בונה ואף משום מכה בפטיש

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 04/05/2023 21:42

    עיין מנחת חינוך מצוה לב מוסך השבת אות כז שדעת הרמב"ם היא ההיפך מזה שחייב על
    מלאכה אחת אף משום בונה ואף משום מכה בפטיש

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 04/05/2023 21:52

    ועיין עוד במרכבת המשנה (שבת פ"י הט"ז) שכתב לבאר דברי הרמב"ם שם שהמנפח כלי
    זכוכית חייב משום מכה בפטיש, ומק' המרכה"מ שאף על פי שהעושה כלי אדמה חייב
    משום בונה, מכל מקום שאני כלי זכוכית שכבר היה להם צורת כלי קודם הניפוח.
    ומקושייתו נראה שסבר שאם היה חיוב מדין בונה א"א לחייבו מצד מכה בפטיש, ועיין
    עוד בספר המפתח שם ועוד שם בהלכה י.

  • חיפוש מקור

    2023
    1
    2
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    '
    תאריך ההודעה המקורית: 01/03/2023 14:31 אין בזה תשובה ישירה, אך ודאי משמע שפשוט שהמצוה קימת בכל אדם שנפטר. From: [email protected] [mailto:[email protected]] On Behalf Of שמואל בלויא Sent: Wednesday, March 01, 2023 12:04 PM Cc: עריכה תורנית Subject: Re: [עריכה תורנית] חיפוש מקור בס"ד תודה אשמח לעוד מקורות ממה שמצאתי משמע שזה יותר יקרא דחיי מאשר יקרא דשכבי, והוא ע"פ הגמ' בעירובין סד סוף עמוד א' בענין המחזיק בנכסי הגר ובהמשך המחזיק בנכסי אשתו יקח בהן ספר תורה, ונאמרו כמה ביאורים בדבר זה ויעויין במהרש"א בח"א שכתב ע"פ הגמ' בב"ב דס"ת הוי סגולה. אולי יעזור במצורף כאן. בתאריךWed Mar 01 2023 10:23:11 GMT+0200 (שעון ישראל (חורף)) שמואל בלויא [email protected] כתב/י: ---------- הודעה מקורית ---------- בס"ד שואל שוב מחפש מקור שיש ענין לכתוב ס"ת לע"נ מי שב"ה כן זכה להשאיר אחריו צאצאים [ברור שיש מושג של לע"נ, מחפש מקור למצוה זו דייקא] ייש"כ -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CADm-ArzwuJRaje0WCgc9HeX2TeABtGtgNOLj4PLnnKpUabG12Q%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CADm-ArzwuJRaje0WCgc9HeX2TeABtGtgNOLj4PLnnKpUabG12Q%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer . -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/2a007f92-de1f-4247-84b1-9c68b6048b5a%40localhost https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/2a007f92-de1f-4247-84b1-9c68b6048b5a%40localhost?utm_medium=email&utm_source=footer . -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CADm-ArwaSBy-ZpNREkEjJeoh3JfPLb%3DyhDLEbpCG8bP1RRYuvw%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CADm-ArwaSBy-ZpNREkEjJeoh3JfPLb%3DyhDLEbpCG8bP1RRYuvw%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer . קבצים מצורפים: resppic02.jpg resppic01.jpg
  • חיפוש מקור

    2023
    16
    0 הצבעות
    16 פוסטים
    0 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 19/02/2023 13:56 וכן כתב בספר אור לשמים [פרשת פרה]: והנה התורה הקדושה הורה לנו שיש מצות נגלים ומפורשים טעמיהם, ויש מצות סתומות, כגון מצות פרה, וכולן שווין, וצריכין אנו לשמור את כולן אפילו אם לא נדע טעמיהם, כמו כן הצדיק שבדור שמכונה בשם תורה, לפעמים מעשיו סתומים, אף על פי כן אסור להרהר אחריו כי הצדיק הנ"ל כל דרכיו משפט וכל מעשיו לשמים.
  • חיפוש מקור

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 01/01/2023 13:22 תודה על התגובה. ידוע לכת"ר מי המו"ל? יש באוצה"ח או במאגר מידע אחר?
  • חיפוש מקור

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 12/11/2023 19:05 זוה"ק ח"ב דף צח. ב-יום ראשון, 12 בנובמבר 2023 בשעה 12:18:42 UTC+2, אברהם הורוביץ כתב/ה:
  • חיפוש מקור

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    0
    תאריך ההודעה המקורית: 25/06/2023 17:53 עזרו לי כבר. [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 25.06.23, 17:51:58
  • חיפוש ספר

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 18/07/2023 17:22 אם מישהו יכול לשלוח לי צילומים\העתקים מאוצה"ח. אני זקוק לספר "אור עולם" של הרב אביגדור מילר, חלק א' עמ' 155 וחלק ד' עמ' 265 [הכוונה למספר העמודים של הקובץ, לא של הספר עצמו]. -- * בכבוד רב * * שמחה פרוינד * 05484-30-988 [email protected] [email protected] [email protected]*
  • חיפוש ספר

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 23/03/2023 21:03 יש ספר גרם המעלות מצורף https://download.hebrewbooks.org/downloadhandler.ashx?req=29046 תולדות רבי משולם איגרא קבצים מצורפים: תולדות רבי משולם איגרא.pdf
  • חיפוש מקור

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2023 23:42 תודה כבר עיינתי בכל הנ"ל.

2

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים