דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חיפוש מקור ונושא

2023
13 11 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 20/06/2023 12:04

    צריך לראות המקור. הלא בלתי הגיוני שאומר כנגד פסוק מפורש שמותר לבא פעם אחת
    בשנה. ובודאי שאין שום מקרה בו עושים עבודת יו"כ ביום אחר, אז איפה יש נפק"מ
    בדבריו? נראה שכוונתו שעבודת יו"כ קובעת הקדושה ולא היום ולו היו עובדים אותה
    ביום אחר זה היה מועיל להתיר להיכנס..

    תאריך ההודעה המקורית: 20/06/2023 12:05

    אחת בשנה זה חיוב.

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/06/2023 12:04

    צריך לראות המקור. הלא בלתי הגיוני שאומר כנגד פסוק מפורש שמותר לבא פעם אחת
    בשנה. ובודאי שאין שום מקרה בו עושים עבודת יו"כ ביום אחר, אז איפה יש נפק"מ
    בדבריו? נראה שכוונתו שעבודת יו"כ קובעת הקדושה ולא היום ולו היו עובדים אותה
    ביום אחר זה היה מועיל להתיר להיכנס..

    תאריך ההודעה המקורית: 20/06/2023 12:06

    עיין באנציקלופדיה תלמודית ערך ביאת מקדש
    שם מביא שיש מקרים שמותר להכנס כגון לתקן, אבל מביא שם מפורש שאם מקריב קרבן
    חייב כיון שאינו חייב להקריב הוי ביאה ריקנית

    --

    בכבוד רבשמחה פרוינד[email protected]
    [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/06/2023 12:06

    עיין באנציקלופדיה תלמודית ערך ביאת מקדש
    שם מביא שיש מקרים שמותר להכנס כגון לתקן, אבל מביא שם מפורש שאם מקריב קרבן
    חייב כיון שאינו חייב להקריב הוי ביאה ריקנית

    --

    בכבוד רבשמחה פרוינד[email protected]
    [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 20/06/2023 12:13

    באדרת אליהו (אחרי מות פרק טז פסוק ה) וז"ל, ופליגי בגמרא אי האי איל הוי של
    מוספין או לא. ולכאורה יש לדקדק אי הוי בכלל מוספין הוה לי' למינקט בהדי
    מוספין. ועוד יש להקשות בתחלה כל הפרשה מדבר באהרן, ואח"כ כתיב וכפר הכהן אשר
    ימשח לרבות אפילו כל כהן, הוי ליה בתחלה לרבות אפילו כל כהן. ועוד קשה מה
    דכתיב והיתה זאת לכם לחקת עולם דמשמע דקאי אעבודת היום, ואח"כ כתיב בעשור לחדש
    תענו את נפשתיכם מה ענינו לכאן. ועוד דמיעוט אחת בשנה דממעט ליה מינה שלא
    לעשות כן אלא פעם אחת בשנה, הוי לי' למינקט בתחלה, בזאת יבוא אהרן אל הקדש אחת
    בשנה. ונראה לתרץ מהא דאמר בת"כ אהרן בבל יבוא ואין משה בבל יבוא. וא"כ איכא
    למימר ואף אהרן אינו בבל יבוא אלא כשאינו עושה אותן הקרבנות, אבל כשעשה אותן
    הקרבנות מותר אפיל בשאר ימות השנה לבא
    . וא"כ כל הפרשה כולה מדבר באהרן לבד,
    ואפילו בשאר ימות השנה מותר לבא. ואח"כ קאמר והיתה זאת לכם לחקת עולם כו', דמה
    שיהיה לכם לחוקת אינו מה שכתוב באהרן דהיינו להקריב כן בכל עת שירצה אלא אחת
    בשנה ואותו אחת בשנה תענו את נפשותיכם ומותר אפילו לכל כהן. והשתא אתי שפיר
    דאמר איל העם דהיינו במקום שאין מוסף והוא בשאר ימות השנה. אבל ביום הכפורים
    עולה ג"כ זה האיל לאיל מוסף', עכ"ל.

    ב-יום שלישי, 20 ביוני 2023 בשעה 12:07:00 UTC+3, שמחה פרוינד כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/06/2023 12:13

    באדרת אליהו (אחרי מות פרק טז פסוק ה) וז"ל, ופליגי בגמרא אי האי איל הוי של
    מוספין או לא. ולכאורה יש לדקדק אי הוי בכלל מוספין הוה לי' למינקט בהדי
    מוספין. ועוד יש להקשות בתחלה כל הפרשה מדבר באהרן, ואח"כ כתיב וכפר הכהן אשר
    ימשח לרבות אפילו כל כהן, הוי ליה בתחלה לרבות אפילו כל כהן. ועוד קשה מה
    דכתיב והיתה זאת לכם לחקת עולם דמשמע דקאי אעבודת היום, ואח"כ כתיב בעשור לחדש
    תענו את נפשתיכם מה ענינו לכאן. ועוד דמיעוט אחת בשנה דממעט ליה מינה שלא
    לעשות כן אלא פעם אחת בשנה, הוי לי' למינקט בתחלה, בזאת יבוא אהרן אל הקדש אחת
    בשנה. ונראה לתרץ מהא דאמר בת"כ אהרן בבל יבוא ואין משה בבל יבוא. וא"כ איכא
    למימר ואף אהרן אינו בבל יבוא אלא כשאינו עושה אותן הקרבנות, אבל כשעשה אותן
    הקרבנות מותר אפיל בשאר ימות השנה לבא
    . וא"כ כל הפרשה כולה מדבר באהרן לבד,
    ואפילו בשאר ימות השנה מותר לבא. ואח"כ קאמר והיתה זאת לכם לחקת עולם כו', דמה
    שיהיה לכם לחוקת אינו מה שכתוב באהרן דהיינו להקריב כן בכל עת שירצה אלא אחת
    בשנה ואותו אחת בשנה תענו את נפשותיכם ומותר אפילו לכל כהן. והשתא אתי שפיר
    דאמר איל העם דהיינו במקום שאין מוסף והוא בשאר ימות השנה. אבל ביום הכפורים
    עולה ג"כ זה האיל לאיל מוסף', עכ"ל.

    ב-יום שלישי, 20 ביוני 2023 בשעה 12:07:00 UTC+3, שמחה פרוינד כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 20/06/2023 16:57

    כתוב אצלי שבמדרש במדבר רבה כתוב שאהרן יכול לבוא בכל עת אל הקודש ובלבד שיעשה
    כסדר הזה. אבל איני יודע מה המקור המדויק, וכנראה שעכ"פ הציטוט לא מדויק.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/06/2023 16:57

    כתוב אצלי שבמדרש במדבר רבה כתוב שאהרן יכול לבוא בכל עת אל הקודש ובלבד שיעשה
    כסדר הזה. אבל איני יודע מה המקור המדויק, וכנראה שעכ"פ הציטוט לא מדויק.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 20/06/2023 17:07

    אומרים בשם הגר”מ שטרנבוך שיש בזה מחלוקת בין הרש”ש לר’ אהרן מבעלז אי אהרן
    עבד כן או לא
    איני יודע לציין מ”מ

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/06/2023 17:07

    אומרים בשם הגר”מ שטרנבוך שיש בזה מחלוקת בין הרש”ש לר’ אהרן מבעלז אי אהרן
    עבד כן או לא
    איני יודע לציין מ”מ

    תאריך ההודעה המקורית: 20/06/2023 17:55

    ויקרא רבה כא ז
    כרגע אין לי את לשון המדרש.

    מאת: [email protected]

    --
    חיוך של יהודי, יכול לקיים עולמות.

    שיחות הר"ן מ"ג
    "גַּם עַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה, יְכוֹלִין לְהַחֲיוֹת אָדָם אַחֵר. כִּי יֵשׁ
    בְּנֵי־אָדָם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם יִסּוּרִים גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים רַחֲמָנָא
    לִצְלַן, וְאִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְסַפֵּר מַה שֶּׁבְּלִבָּם. וְהֵם הָיוּ
    רוֹצִים לְסַפֵּר אַךְ אֵין לָהֶם בִּפְנֵי מִי לְסַפֵּר וּלְהָשִׂיחַ עִמּוֹ
    אֶת כָּל אֲשֶׁר עִם לְבָבָם. וְהֵם הוֹלְכִים מְלֵאִים יִסּוּרִים
    וּדְאָגוֹת, וּכְשֶׁבָּא אָדָם עִם פָּנִים שׂוֹחֲקוֹת יָכוֹל לְהַחֲיוֹת
    אוֹתָם מַמָּשׁ, וּלְהַחֲיוֹת אָדָם אֵינוֹ דָּבָר רֵק, כִּי הוּא דָּבָר
    גָּדוֹל מְאֹד. (וּכְמוֹ שֶׁמּוּבָא בַּגְּמָרָא (תַּעֲנִית כב.): מֵהַנֵי
    תְּרֵי בַּדְחֵי שֶׁזָּכוּ לְמַה שֶּׁזָּכוּ עַל־יְדֵי זֶה שֶׁהָיוּ
    מְשַׂמְּחִים בְּנֵי אָדָם). "

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/06/2023 17:55

    ויקרא רבה כא ז
    כרגע אין לי את לשון המדרש.

    מאת: [email protected]

    --
    חיוך של יהודי, יכול לקיים עולמות.

    שיחות הר"ן מ"ג
    "גַּם עַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה, יְכוֹלִין לְהַחֲיוֹת אָדָם אַחֵר. כִּי יֵשׁ
    בְּנֵי־אָדָם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם יִסּוּרִים גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים רַחֲמָנָא
    לִצְלַן, וְאִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְסַפֵּר מַה שֶּׁבְּלִבָּם. וְהֵם הָיוּ
    רוֹצִים לְסַפֵּר אַךְ אֵין לָהֶם בִּפְנֵי מִי לְסַפֵּר וּלְהָשִׂיחַ עִמּוֹ
    אֶת כָּל אֲשֶׁר עִם לְבָבָם. וְהֵם הוֹלְכִים מְלֵאִים יִסּוּרִים
    וּדְאָגוֹת, וּכְשֶׁבָּא אָדָם עִם פָּנִים שׂוֹחֲקוֹת יָכוֹל לְהַחֲיוֹת
    אוֹתָם מַמָּשׁ, וּלְהַחֲיוֹת אָדָם אֵינוֹ דָּבָר רֵק, כִּי הוּא דָּבָר
    גָּדוֹל מְאֹד. (וּכְמוֹ שֶׁמּוּבָא בַּגְּמָרָא (תַּעֲנִית כב.): מֵהַנֵי
    תְּרֵי בַּדְחֵי שֶׁזָּכוּ לְמַה שֶּׁזָּכוּ עַל־יְדֵי זֶה שֶׁהָיוּ
    מְשַׂמְּחִים בְּנֵי אָדָם). "

    תאריך ההודעה המקורית: 20/06/2023 18:47

    ז"ל המדרש שהרב צמאה נפשי הפנה אליו (ויק"ר כא ז)
    אמר הקדוש ברוך הוא למשה לא כשם שאתה סבור לא עת לשעה ולא עת ליום ולא עת לשנה
    ולא עת לי"ב שנה ולא עת לשבעים שנה ולא עת לעולם אלא בכל שעה שהוא רוצה ליכנס
    יכנס רק שיכנס בסדר הזה ר' יהודה ברבי אלעזר אמר בשלשים וששה זוגין בשלשים
    וששה רמונים ורבנן אמרי בשבעים ושנים זוגין ובשבעים ושנים רמונין.

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/06/2023 18:47

    ז"ל המדרש שהרב צמאה נפשי הפנה אליו (ויק"ר כא ז)
    אמר הקדוש ברוך הוא למשה לא כשם שאתה סבור לא עת לשעה ולא עת ליום ולא עת לשנה
    ולא עת לי"ב שנה ולא עת לשבעים שנה ולא עת לעולם אלא בכל שעה שהוא רוצה ליכנס
    יכנס רק שיכנס בסדר הזה ר' יהודה ברבי אלעזר אמר בשלשים וששה זוגין בשלשים
    וששה רמונים ורבנן אמרי בשבעים ושנים זוגין ובשבעים ושנים רמונין.

    תאריך ההודעה המקורית: 21/06/2023 01:48

    אני זוכר שהגרד"ל שליט"א היה לו בזה דברים על דברי הגר"א והקשה בזה קושיא
    מגמרא מפורשת וכעת אינני יודע מה והיכן

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/06/2023 01:48

    אני זוכר שהגרד"ל שליט"א היה לו בזה דברים על דברי הגר"א והקשה בזה קושיא
    מגמרא מפורשת וכעת אינני יודע מה והיכן

    תאריך ההודעה המקורית: 21/06/2023 03:42

    פירוש הגר"א שיר השירים פרק ג'
    הרב ברעוודה זצ"ל בספרו מדבר על זה באריכות תבדוק בתוכן העניינים
    מתברר שיש לו דיוק ממדרש רבה ויש עוד אחרונים שהולכים עם זה.
    גם זכור לי שהיה מי שדיבר על זה לפני חצי שנה בערך

    מאת: On Wed, Jun 21, 2023, 12:48 AM יעקב מרדכי נבנצאל

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/06/2023 03:42

    פירוש הגר"א שיר השירים פרק ג'
    הרב ברעוודה זצ"ל בספרו מדבר על זה באריכות תבדוק בתוכן העניינים
    מתברר שיש לו דיוק ממדרש רבה ויש עוד אחרונים שהולכים עם זה.
    גם זכור לי שהיה מי שדיבר על זה לפני חצי שנה בערך

    מאת: On Wed, Jun 21, 2023, 12:48 AM יעקב מרדכי נבנצאל

    תאריך ההודעה המקורית: 21/06/2023 09:58

    הנושא הוא רק על אהרן הכהן ולא על כל כהן גדול, וכבר הובאו הדברים בשם הגר"א
    במשך חכמה [איני זוכר אם באחרי מות או בתצוה או במקום אחר] והביא לכך מקור
    בספורנו פ' תצוה שארבעים שנה במדבר הם כמו יום כיפור בגלל הענן ששרה על המשכן
    וכתיב 'כי בענן' וכו', והדברים עתיקים.

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/06/2023 09:58

    הנושא הוא רק על אהרן הכהן ולא על כל כהן גדול, וכבר הובאו הדברים בשם הגר"א
    במשך חכמה [איני זוכר אם באחרי מות או בתצוה או במקום אחר] והביא לכך מקור
    בספורנו פ' תצוה שארבעים שנה במדבר הם כמו יום כיפור בגלל הענן ששרה על המשכן
    וכתיב 'כי בענן' וכו', והדברים עתיקים.

    תאריך ההודעה המקורית: 21/06/2023 15:46

    כמו שאמרתי עיין בספר של רב ברעוודה הוא מדבר על זה באריכות עפ כל המקורות
    לעניין

  • חיפוש מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 26/02/2023 12:19 האם מישהו יודע מקור הלכתי שאין הפסק פרשיות בכתיבת ספר תורה בין פרשת ויגש לפרשת ויחי, כלומר, ברש"י מופיע למה פרשה זו סתומה וכו', ובמפרשים (כמו בשפתי חכמים שם) מסביריעם הכונה שאין הפסק רווח, האם יש למישהו מקור *הלכתי *לכך? תודה רבה
  • חיפוש מקור

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 07/02/2023 18:48 ייש"כ גדול, עזרת לי מאוד מאוד.
  • חיפוש מקור

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 02/02/2023 23:40 ייש"כ גדול לכולם, מצאתי את שאהבה נפשי ואת אשר חיפשתי, והוא בלקו"ת פר' עקב, וכדברי ר' שבתי.
  • חיפוש מקור

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 16/01/2023 14:45 היכן כתוב איזה רמז ששער הכוונות מסוגל לאריכות ימים, ולבריאות, ואולי גם לעשירות. אם אפשר בבקשה למצוא משהו מיידי בענין זה. תודה רבה
  • חיפוש מקור

    2023
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 27/12/2023 17:04 חיפוש קליל, הנה זה - סוף ערך דעת דשלשה מיני גזרות יש. לפעמים נגזר עליו דוקא שיהא עשיר, עליו נאמר (שמואל א ב ז) אף מרומם, שאף הקדוש ברוך הוא מרומם אותו אפלו נגד רצונו. וכן אם נגזר עליו שיהא חי ובריא. אולם, אם יעבר במים לא ישטפוהו ואם ילך במו אש לא יכוה. ואם נגזר עליו שיהא עני או שימות או שיהא מדכא ביסורין, אם ייגע במועצות ודעת כל יגיעו לריק ולא יוכל לבטל גזרת שמים כי לא יחדל אביון. ואם גופו יהיה שומר, שוא שקד שומר ולא יוכל לבטל גזרת שוכן רומה שתקות אנוש רמה: אמנם יש שיגזרו עליו מן השמים שיהיה לו החיים והשלום והעשר על פי הטבע לפי חריפותו והשתדלותו ולפי שמירתו והנהגתו, על כן למחש בעי שמא כך גזרה חכמתו יתברך לתן לאיש כפי דעתו ויגיעתו, לכן יצא אדם למלאכתו ולעבודתו ויעין מאד כפי דעתו איזה דרך ישכן אור להביא טרף לביתו ולשמר בריאותו, וגם ה' יתן הטוב, אך בתנאי שלא יבטל עבודת קונו בשביל ממונו ולא ייגע להעשיר במידי דאסיר ולא יבטל את התורה כדי לשמר את גופו בשמירה יתרה, כי זה ודאי ה' לא צוה והוא דבר שבחובה ומונע את הטובה, ודומה למכבה את האש בתבן שירבה להבה: וכל האמור בענין הוא למי שאינו עושה רצון שוכן ערץ צריך לנהג מנהג דרך ארץ, ולמי שעושה מלאכתו קבע, הוא נתון תחת הטבע, אבל האיש הירא את ה' אשר בתורת ה' חפצו ובמצותיו חפץ מאד ועושה תורתו קבע ומלאכתו עראי, יצו ה' אתו את הברכה למעלה מן המערכה, וגופו יהיה בריא וחזק כביר כח, אף כי ירבה ענויים ועמל וטרח קווי ה' יחליפו כח, הון ועשר בביתם בלי מגרעת, מדעת ושלא מדעת. וזה פרוש הפסוק (משלי טז כ) משכיל על דבר ימצא טוב ובוטח בה' אשריו. רוצה לומר שאינו משכיל על דבר אלא בוטח בה', אשריו:
  • חיפוש מקור

    2023
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 24/10/2023 17:18 מהרש"א [חדושי אגדות] מסכת שבת דף פז עמוד ב ואותו יום ה' בשבת היה כו' עיין בתוס' אבל בטור א"ח סימן ת"ל הביא המדרש הזה בע"א שהיו שיניהם קהות על ששוחטין אלהיהם ולא היו רשאין לומר דבר כו' ע"ש ואחרי הדקדוק במאמר כפי מה שכתבו התוס' כשלקחו פסחיהם נתקבצו בכורות כו' מפני מה נתקבצו הבכורות מעיקרא יותר משאר העם שהרי עדיין לא הגידו להם שיהרוג בכורי מצרים אבל הכוונה כי מזל טלה הוא ראש ובכור לכל המזלות והוא עצמו מזלן ואלהיהן של מצרים ומהבכורות ועל כן נתקבצו הבכורות טפי כשלקחו פסחיהן שהיה טלה שהוא מזלן ואלהיהן של הבכורות והיו שיניהם קהות כו' והלכו אצל אבותיהם כו' דהשתא ב' המדרשים נתכוונו לדבר אחד וק"ל: יעויין בזוה"ק ח"ג רע"מ רנ"א ע"א "דטלה ממנא דיליה איהו רב על כל ממנן דאלהים אחרים מני קודשא בריך הוא לישראל ויקחו להם איש שה לבית אבות שה לבית ואשליט לון עליה וכו'. מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2023
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 21/08/2023 23:50 טוב, אם הגבילו אותם, אנוס רחמנא פטריה. אבל אם מטעמי ענווה, אז אין זו ענווה ואין זו צניעות אלא חוסר התחשבות בזולת. מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    G
    תאריך ההודעה המקורית: 19/04/2023 06:51 מחפש מקור שהגוף בקבר מתאבל על מיתתה, במה שהיה לה מקודם, ומה נהיה ממנה עכשיו.

0

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים