שלום רב. אחד הרבנים כתב:

[יעקב ליפשיץ - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 05/07/2023 16:01

התואר 'בני ישראל' מורה להיות בנ"י במדרגה נמוכה
והתואר 'ישראל' רומז להיותם במדרגה גבוהה

האכן יש חילוק זה?
באוה"ח הק' פרשת ויחי כותב החילוק בין 'יעקב' ל'ישראל' אבל בין בני ישראל
לישראל, לא מצאתי

[יעקב שטיימן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 05/07/2023 16:15

'האכן'...
לא נראה לי שיש מילה כזו.

[רבה אמונתך - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 05/07/2023 20:39

בטעות מארמית.
https://hebrew-academy.org.il/keyword/הַאֻמְנָם

ב-יום רביעי, 5 ביולי 2023 בשעה 16:15:59 UTC+3, יעקב שטיימן כתב/ה:

[דוד אור - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 05/07/2023 23:00

זו מילה אפשרית לכאורה מבחינה דקדוקית
אבל לא מצוי שמשתמשים בה אלא "האמנם" לא אוכל כבדך
אולי בגלל ש"אכן" משמעותו אך-כן כמו שהאריכו פה פעם
וזה כאילו "בטוח" וה' השאלה אומרת "האם בטוח ש..." כלומר, שגם אם לא בטוח
עדיין ספק
ממילא לא שייך להשתמש בה' השאלה ב"אכן" כי המשמעות תהיה האם בטוח שיש חילוק
כזה?! וזה לא יבטא את השאלה "האם בכלל יש חילוק כזה".

ניתן לשאול שאלות בדקדוק את הרב שלמה טל [email protected]

[image: Mailtrack]
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
Sender
notified by
Mailtrack
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
05.07.23,
23:00:02

[יעקב ליפשיץ - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 06/07/2023 18:40

ובחזרה לשאלה
מישהו ראה פעם מחלק בין היכן שכתוב "בני ישראל" - מורה על מדרגה פחותה וכשכתוב
"ישראל" - מורה על מדרגה גדולה (וכאמור, לא מתכוון לאוהחה"ק ריש ויחי)

[דוד אור - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 06/07/2023 18:44

ישראל זה עמוד"א זו"נ
ובני ישראל זה נצח והוד
כך כתוב בספרים מקובליים תברר
כי אינני מבין מה כתבתי לך

[יעקב ליפשיץ - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 06/07/2023 21:57

א ייש"כ
בעקבות דברך בררתי אצל ת"ח קבלניק
והנה מה שהביא לי מה"תולדות" פרשת וישלח
[image: image.png]

[דוד אור - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 06/07/2023 23:21

מתוך הגהות על היהל אור להגר"א פירוש על הזוהר סוף בראשית

[1] שצדיק הוא בין תפארת ובין נצח והוד ובין שכינה — שהזוהר מפרש הפסוק ביני
ובין בני ישראל אות היא לעולם, שהאות ברית [שהוא יסוד] עומד ביני – בין התפארת
– ובין בני ישראל שהם נצח והוד [וביאורו ראה בסמוך]. ולכאורה צ"ב דבספירות
"היסוד" הוא למטה מנו"ה ואיך מפרש שהיסוד עומד באמצע בין התפארת לנצח והוד,
אמנם מבשרי אחזה שהתחילת היסוד הוא למעלה מהנו"ה, וראה בהגר"א תיקון כ"א [נ':
ט"ד, בסופו] שהיסוד בפנימיות מתחיל מן הטבור למעלה מהנו"ה, וכ"ה בע"ח [של"ב]
ויתכן דהמכוון בזה, שהיסוד הוא המשך התפארת כמש"כ בזוהר [פינחס רל"ו. ברע"מ]
דגוף [תפארת] וברית [יסוד] חשבינן לחד, ומצד זה נחשב הוא עומד כהמשך ישיר
לתפארת לקבל עצם השפע שלו ולמצע וליתנו אל המלכות, וכן מבואר בהגר"א באדר"א
[שמות כ"ו א'] וז"ל, "יסוד" [בו] שם העצם [הוי"ה כמו בתפארת וכמש"כ] גוף וברית
חד, והוא "למעלה" מנצח והוד כידוע [בזוהר ויקרא י: דשֵׁם] צבאות בנצח והוד,
ואלהים במלכות עכ"ל.