דילוג לתוכן
ראש השנה תשפ"ז
00
שנ'
00
דק'
00
שע'
00
ימים
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

שלום רב, שאלת ניסוח

2023
6 6 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2023 15:46

    רציתי לשאול מהי הדרך המומלצת בדר"כ:
    'והנה* דעת הרשב"א'
    או 'והנה
    שיטת* הרשב"א'
    וכדומה.
    במשך השנים נהגתי לעשות בזה חלוקה בין תנאים ואמוראים לראשונים ואחרונים.
    שבתנאים ואמוראים הנוסח הוא 'והנה *דעת *רשב"ג' וכדומה
    ואילו בראשונים ואחרונים הנוסח הוא 'והנה שיטת הרשב"א' וכדומה.
    לענין תנאים ואמוראים ברור לי שהנוסח הוא והנה דעת רשב"ג ולא והנה שיטת רשב"ג
    [לענ"ד], אך כעת נתעוררתי להסתפק שמא גם בראשונים ואחרונים כדאי לכתוב והנה
    דעת הרשב"א [כמובן שברבים בדר"כ הנוסח היא 'שיטה' כגון והנה בביאור שיטתם ולא
    והנה בביאור דעתם אך הספק הוא על לשון יחיד.
    אשמח אם תחכימוני בזאת בביאור שיטתכם או דעתכם בזה.

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2023 15:46

    רציתי לשאול מהי הדרך המומלצת בדר"כ:
    'והנה* דעת הרשב"א'
    או 'והנה
    שיטת* הרשב"א'
    וכדומה.
    במשך השנים נהגתי לעשות בזה חלוקה בין תנאים ואמוראים לראשונים ואחרונים.
    שבתנאים ואמוראים הנוסח הוא 'והנה *דעת *רשב"ג' וכדומה
    ואילו בראשונים ואחרונים הנוסח הוא 'והנה שיטת הרשב"א' וכדומה.
    לענין תנאים ואמוראים ברור לי שהנוסח הוא והנה דעת רשב"ג ולא והנה שיטת רשב"ג
    [לענ"ד], אך כעת נתעוררתי להסתפק שמא גם בראשונים ואחרונים כדאי לכתוב והנה
    דעת הרשב"א [כמובן שברבים בדר"כ הנוסח היא 'שיטה' כגון והנה בביאור שיטתם ולא
    והנה בביאור דעתם אך הספק הוא על לשון יחיד.
    אשמח אם תחכימוני בזאת בביאור שיטתכם או דעתכם בזה.

    תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2023 19:01

    אין שום הבדל,
    אפשר לכתוב 'דעת' גם על החזון איש.
    מה שירצה יעשה.
    וכל מקום לפי הענין

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2023 19:01

    אין שום הבדל,
    אפשר לכתוב 'דעת' גם על החזון איש.
    מה שירצה יעשה.
    וכל מקום לפי הענין

    תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2023 21:06

    אני מאמין שיש הבדל כלשהו בין 'דעה' ל'שיטה'.
    אולי כדאי לבדוק במילון.

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2023 21:06

    אני מאמין שיש הבדל כלשהו בין 'דעה' ל'שיטה'.
    אולי כדאי לבדוק במילון.

    תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2023 21:55

    כמו רבים אני מניח, גם אני לפעמים חוכך בדעתי
    ונראה לי שאין אחידות אצלי
    אני יכול להבין את החילוק בין דעת ת"ק לשיטת הרשב"א
    כי בד"כ דברי התנאים מובאים כ'הלכה' פחות מנומקת
    ואילו הראשונים מגיעים עם 'שיטה', כלומר, יש להם קושיא או תירוץ או ראיה
    ומכח זה אומרים מה שאומרים בהנמקה
    אבל אני גם מסכים עם הרב המסתתר מאחורי הארי
    שבעיקרון אפשר להסתדר עם שניהם בכל מקום
    הרי בגמ' עצמה יש 'מוחלפת השיטה'
    ובראשונים נאמר ביחס לאמוראים 'אין הלכה כשיטה'
    [ורצוי באמת להריץ חיפוש בבר אילן....]
    בהצלחה

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2023 21:55

    כמו רבים אני מניח, גם אני לפעמים חוכך בדעתי
    ונראה לי שאין אחידות אצלי
    אני יכול להבין את החילוק בין דעת ת"ק לשיטת הרשב"א
    כי בד"כ דברי התנאים מובאים כ'הלכה' פחות מנומקת
    ואילו הראשונים מגיעים עם 'שיטה', כלומר, יש להם קושיא או תירוץ או ראיה
    ומכח זה אומרים מה שאומרים בהנמקה
    אבל אני גם מסכים עם הרב המסתתר מאחורי הארי
    שבעיקרון אפשר להסתדר עם שניהם בכל מקום
    הרי בגמ' עצמה יש 'מוחלפת השיטה'
    ובראשונים נאמר ביחס לאמוראים 'אין הלכה כשיטה'
    [ורצוי באמת להריץ חיפוש בבר אילן....]
    בהצלחה

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2023 21:59

    לענ"ד,
    כשמביאים את עצם הדברים, מתאים יותר שיטת,
    כאשר דנים בסברת הדברים - מתאים דעת.

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2023 21:59

    לענ"ד,
    כשמביאים את עצם הדברים, מתאים יותר שיטת,
    כאשר דנים בסברת הדברים - מתאים דעת.

    תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2023 23:32

    הכי טוב לגוון, בכל פעם משהו אחר.

    ההבדל בין דעה לשיטה, היא שהדעה היא עצם ההבנה של האדם, ושיטתו היא הדרך שבה
    מחזיק בפועל. שניהם שייכים בכל מקום, ובד"כ כדאי לשחק עם זה.
    כמובן שדעה נשמע קצת יותר 'ישראלי', ולפעמים הוא יותר/פחות מתאים

  • שאלת ניסוח

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 05/03/2023 18:04 או, שלא להוסיף ולא לגרוע מהתורה. או, שלא להוסיף על התורה ולא לגרוע ממנה. או, שלא להוסיף על דברי התורה ולא לגרוע מהם. (לדעתי, הקצר יותר עדיף יותר). מאת: [email protected]
  • שלום

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 22/02/2023 13:42 אם אתה מדבר על וורד, בחלונית הניווט אתה מנווט בשניות בין כותרות אתה שואל אם יש קיצור מקשים?
  • שלום רב!

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 29/06/2023 10:57 אשמח על כל מידע על ברוך שפירא שמופיע בקובץ המשותף, כמובן, באישי!!
  • שלום רב. אחד הרבנים כתב:

    2023
    8
    0 הצבעות
    8 פוסטים
    0 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 06/07/2023 23:21 מתוך הגהות על היהל אור להגר"א פירוש על הזוהר סוף בראשית [1] שצדיק הוא בין תפארת ובין נצח והוד ובין שכינה — שהזוהר מפרש הפסוק ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם, שהאות ברית [שהוא יסוד] עומד ביני – בין התפארת – ובין בני ישראל שהם נצח והוד [וביאורו ראה בסמוך]. ולכאורה צ"ב דבספירות "היסוד" הוא למטה מנו"ה ואיך מפרש שהיסוד עומד באמצע בין התפארת לנצח והוד, אמנם מבשרי אחזה שהתחילת היסוד הוא למעלה מהנו"ה, וראה בהגר"א תיקון כ"א [נ': ט"ד, בסופו] שהיסוד בפנימיות מתחיל מן הטבור למעלה מהנו"ה, וכ"ה בע"ח [של"ב] ויתכן דהמכוון בזה, שהיסוד הוא המשך התפארת כמש"כ בזוהר [פינחס רל"ו. ברע"מ] דגוף [תפארת] וברית [יסוד] חשבינן לחד, ומצד זה נחשב הוא עומד כהמשך ישיר לתפארת לקבל עצם השפע שלו ולמצע וליתנו אל המלכות, וכן מבואר בהגר"א באדר"א [שמות כ"ו א'] וז"ל, "יסוד" [בו] שם העצם [הוי"ה כמו בתפארת וכמש"כ] גוף וברית חד, והוא "למעלה" מנצח והוד כידוע [בזוהר ויקרא י: דשֵׁם] צבאות בנצח והוד, ואלהים במלכות עכ"ל.
  • שלום

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    ה
    תאריך ההודעה המקורית: 12/09/2023 14:35 [image: image.png] [image: 9668ced5-5efd-4182-afe2-39b73ee7327d.png] מאת: [email protected]
  • שאלת ניסוח

    2023
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 08/06/2023 23:33 והנה על פי... הדברים מאירים [כ...] מאת: [email protected]
  • ניסוח

    2023
    14
    0 הצבעות
    14 פוסטים
    0 צפיות
    S
    תאריך ההודעה המקורית: 28/06/2023 01:12 "זכות הרבים תלוי בו" ( אבות פ"ה מי"ח) ובעצם השאלה אם הולך על הזכות והוי לשון נקבה או דחוזר על הצדיק וממילא לשון זכר. כו"כ פעמים דובר על כגון דא כאן[אי קאי על הא או על דא]. אך לגבי זה קשה לומר דקאי על הצדיק, שהרי אתה אומר שהזכות תלוי/ה בצדיק, וא"כ איך תאמר תלוי [משא"כ בספר התורה, הזה/בספר, התורה הזאת]. אך מ"מ כך איתא באבות, וע"כ כנראה אני טועה. El mar, 27 jun 2023 a la(s) 18:00, יהונתן פז ([email protected]) escribió:
  • שלום רב לאוהבי תורתך

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 13/04/2023 23:26 נ.ב. אצלי זה גרם האטה בפתיחת הקובץ ובעוד כמה דברים, על כן מי שזה לא נחוץ לו, עדיף לא לעשות את זה סתם. [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 13.04.23, 23:25:56