דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

איך מקובל לכתוב לוויים?

2023
7 6 29 1
  • האם מקובל לכתוב כך: דמרא דשמעתתא ביבמות סובר...

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    26 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2023 00:05 בד"כ נהוג: סבר תנא דידן.
  • איך לכתוב 'חדר' או 'חיידר'

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    23 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 23/05/2023 13:49 רק חיידר מאת: [email protected]
  • איך לכתוב הלכות 'אבלות' או 'אבילות'

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    20 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 23/05/2023 21:40 ייש"כ לכולם
  • איך רגילים לכתוב, ידוע הקושיא, או ידועה הקושיא ?

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    14 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 05/06/2023 23:55 כדי להבדיל בין לשון זכר ללשון נקבה צריך לשאול: איזה? (כלומר להוסיף תיאור) איזו קושיא? קושיא חזק או קושיא חזקה? קושיא חזקה = לשון נקבה = ידועה הקושיא מאת: [email protected]
  • איך נכון לכתוב בלשה"ק

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    23 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 08/08/2023 01:39 בעיקרון זכות אמורה להיות נקבה עקב סיומת התי"ו הנקבית. אלא שמקובל להגיד "זכותו יגן עלינו", וכך הוא גם ביה"ר שקודם אמירת תהלים. ואין זה מופקע מכללי הדקדוק להפקיע את הזכות ממחלקת הנקבות. יש שרוצים להיתלות במשנה (אבות פ"ה מי"ח): "*זכות *הרבים *תלוי *בו". אולם שוברם בצידם, באותה מסכת (פ"ב מ"ב): "*שזכות *אבותם מסייעתן". ועל כרחך שבמקור היה כתוב "תלויה", עם הזמן הוחלפה הה"א בגרש, ככל התיבות המסתיימות בי"ה, ולרוב קטנותו לא נראה עוד לדורות הבאים... וכך היא גם הגירסא במסכתות קטנות (שמחות פ"ח הי"ג): "*זכות *הרבים *תלויה *בו". וכן בגמ' (שבת נה ע"א): "ושמואל אמר *תמה זכות *אבות ורבי יוחנן אמר *תחון זכות *אבות". סוטה דף ו עמוד ב - *שתלתה *לה *זכות * גיטין דף פא עמוד א - *זכות הראויה *לשני קידושין דף מ עמוד א - *הזכות *יש *לה *קרן ויש *לה *פירות קידושין דף עו עמוד ב - *זכותן וזכות *אבותם *מסייעתן * בבא קמא דף צו עמוד א (ועוד) - מה מכר ראשון לשני כל *זכות שתבא *לידו בבא בתרא דף צא עמוד א - שאפי' מי שיש לו *זכות *אבות *אינה עומדת *לו בשעה שיוצא מארץ לחוצה לארץ ומה דאיתא ביומא (פז עמוד א) *"שעמד *להם *זכות *אביהם", י"ל שהיה כאן גרש שנשמט, וכדאשכחן בכמה ספריא עתיקיא. וכן הרבה "זכות הוא" יש בתלמוד, אולם תיבת "הוא" משמשת פעמים רבות גם מילים נקבות בתלמוד כנודע. ההכרעה למעשה משתנה על פי אופי הספר הנכתב / הנערך...
  • איך כותבים?

    2023
    11
    0 הצבעות
    11 פוסטים
    34 צפיות
    ה
    תאריך ההודעה המקורית: 14/09/2023 03:16 הרב ארי במסתרים כתב בצורה נפלאה, והסביר מדוע המכונים הגדולים משאירים רק את שם המפרש, ואת המיקום ממסגרים בסוגריים. אמנם יש ספרים שהמנהג בהם אחרת, שהם באמת ספרים שלא נועדו לתת קלילות בסוגיא, אלא להיפך. כגון ספרי מראי מקומות, שבהם פחות מקובל למסגר את המיקום המדויק, וכן ספרי עיון וספרים נוספים, שלא נועדו לתת רקע וידע כללי. ב-יום רביעי, 13 בספטמבר 2023 בשעה 23:35:32 UTC+3, ארי במסתרים כתב/ה:
  • האם מקובל לכתוב "נסתפק"

    2023
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    27 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 05/11/2023 03:02 בכתיבה עדכנית ומסתפק המשנה ברורה או והסתפק המשנה ברורה* או והמשנה ברורה מסתפק או ויש ספק מעניין במשנה ברורה, או המ"ב דן להסתפק לא מתאים - לא "נסתפק" ולא "ב"משנה ברורה נסתפק במשנה ברורה זה "סגנון לא מעובד" ולא יפה [היום], ורגילים לכתוב את זה כשלא מפרגנים ל"ישועות למך" להיות מאן דאמר אז לא כותבים הישועות למך אלא "בישועות למך נסתפק" ... אבל לא והמשנה ברורה הסתפק - כאן לא מתאים לשון עבר, זה מתאים רק כשדנים על הסוגיא בזה שייך לשון עבר, שמתארים את בנין הסוגיא, אבל כשמקדימים את המשנה ברורה, היינו שמספרים משהו שהווה עכשיו. ודוק. מאת: [email protected]
  • האם מקובל?

    2023
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    27 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 20/12/2023 13:03 בגלל הפרדס המיוחס לרש"י כתבתי מה שכתבתי. בכל אופן עדיף ''לטרוח'' להוסיף עוד מילה (לרש"י/לרמ"ק) מאשר לאפשר בלבול או טעות מה בכך ?

1

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים