דילוג לתוכן
ראש השנה תשפ"ז
00
שנ'
00
דק'
00
שע'
00
ימים
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

האם מקובל לכתוב כך?

2023
8 4 0 1
  • האם מקובל לכתוב כך: דמרא דשמעתתא ביבמות סובר...

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2023 00:05 בד"כ נהוג: סבר תנא דידן.
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 08/01/2023 01:20 האם גם היום נהוג לכתוב: יושב על השולחן, בשולחן. או שצריך לכתוב: אצל השולחן?
  • האם יש למישהו נוסח יפה לכתוב לראש הכולל למשלוח מנות

    2023
    15
    0 הצבעות
    15 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 12/03/2023 00:24 וכעין זאת נמצא בשיטמ"ק ריש בב"ק ד"ה השור בשם התוס' רא"ש וז"ל: "ואפילו במקרא מצינו שמשנה לשונו לכתוב לשון נופל על הלשון", ע"ש. ב-יום שישי, 10 במרץ 2023 בשעה 14:24:57 UTC+2, אליהו עבוד כתב/ה:
  • 0 הצבעות
    12 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 07/05/2023 19:00 כוונתי כמובן לספרי זמנינו, בכל מכון מכובד המבקר יעיר לך על כתיבה מעין זו. [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 07.05.23, 18:59:29 מאת: [email protected] -- בברכה מרדכי וינברג 052-766-5945
  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 20/07/2023 10:51 אליהו רבה (איש שלום) פרק יב לפי שכל ישראל ערבין זה לזה, למה הן דומין, לספינה שנקרעה בה בית אחד, אין אומרים, *נקרע בית אחד בספינה, אלא נקרעה כל הספינה כולה, *שנאמר הלא עכן בן זרח מעל מעל וגו' (יהושע כ"ב כ'). רש"י בראשית פרק מו מצאתי בויקרא רבה (ד ו) עשו שש נפשות היו לו והכתוב קורא אותן (לעיל לו ו) נפשות ביתו, לשון רבים, לפי שהיו עובדין לאלהות הרבה, יעקב שבעים היו לו והכתוב קורא אותן נפש, לפי שהיו עובדים לאל אחד:
  • האם זה נוסח מקובל?

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2023 04:45 יש מקומות בהם עירוב השפה דוקא עוזר הרי ידוע לכל עורך מתחיל שיש לגוון את השפה לא לכתוב ונראה לבאר דביאור הדבר לפי מה שמבאר רש"י אלא לכתוב ונראה להסביר בביאור הדבר לפי מה שמפרש רש"י [זה גם לא מוצלח אבל רק דוגמא של גיוון המילים] כל שכן אם יש משמעות אמיתית לגיוון כלומר שהעניין הכללי הוא ביאור, ונדרש הסבר רחב על פרשנותו הפשוטה של רש"י כך לאחר שהארמית התאזרחה כל כך בלשוננו והרחיבה את לשון הקודש אפשר היום לכתוב טקסט כזה וזה יחשב יפה לקורא תלמודי ונראה בביאור הדבר דמה שכתוב יותר מוצלח מאשר ונראה שביאורו שמה שכתב שם מאת: [email protected]
  • האם זו טעות? כך גם מופיע במקור. נמצא באוצר החכמה

    2023
    9
    0 הצבעות
    9 פוסטים
    0 צפיות
    פ
    תאריך ההודעה המקורית: 13/12/2023 12:34 מסכים עם מ"ש הרב חנן. חוצב לאבות - מלשון שהם משורש האבות הקדושים, וכמו חוצב להבות אש. אך יל"ע בכפילות של חוצב, ואולי תלוי בניקוד, ולפ"ז הכוונה ללשון מליצית גם בכפילות. ב-יום רביעי, 13 בדצמבר 2023 בשעה 12:16:01 UTC+2, אברהם יצחק כתב/ה:
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 24/12/2023 22:39 אולי תראה משהו בספר המפתח על הרמב"ם רמב"ם הלכות מעשה הקרבנות פרק ג הלכה ג נכרי שהביא שלמים מקריבין אותן עולות שהעכו"ם לבו לשמים, נדר שלמים ונתנם לישראל על מנת שיתכפר בהן לישראל אוכלין אותן הישראלים כשלמי ישראל, וכן אם נתנן לכהן כהן אוכלן. מאת: [email protected]