דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

דקדוק: מהו המקור הקדום ביותר למילה 'ריחיים'? וכיצד אומרים אותה בלשון יחיד?

2023
1 1 0 1
  • מהו המקור להא דאין כופין על מצות עשה דמתן שכרה בצידה

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 13/04/2023 14:56 חולין קי ב ועיין בתוס' שם ד"ה כל ובבא בתרא ח ב ד"ה אכפיה
  • 0 הצבעות
    10 פוסטים
    0 צפיות
    ה
    תאריך ההודעה המקורית: 10/08/2023 18:59 לכל המשיבים ממים / שמים, כבר כתבתי לעיל: מים ושמים זו לא ראיה. לא שייך בהם פיצול ובמהותם ועצמותם הם רבים. משא"כ ריחים מורכבים משני בודדים. אמנם רקיע שייך בלשון יחיד ורבים, אך רקיע אחד נקרא שמים, ורקיע בודד לא ניתן לפצל. יכול להיות שריחים קשורות למילה 'אריחים', או דומה לה?
  • מקווה כותבים בלשון זכר או בלשון נקבה

    2023
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 18/10/2023 15:24 ואכן בכת"י קאופמן - שני מקוות ----- Original Message ----- From: Avraham Aumann To: עט סופר Cc: דוד וסרמן ; יעקב שטיימן ; פורום עורכים תורניים Sent: Wednesday, October 18, 2023 1:13 PM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] מקווה כותבים בלשון זכר או בלשון נקבה סליחה, אני רואה שהתכוונת ל"שני", חיפשתי במסכת מקוואות ומצאתי ארבע פעמים כתוב "שני מקוואות" ופעם אחת "שתי מקוואות". אז יתכן שההיא משבשתא ולא נמחק ארבע מפני אחת. Sender notified by Mailtrack 18.10.23, 14:11:39 בדרך כלל 'ים' זה סיומת לרבים זכר, ו'ות' זה סיומת לנקבה. אבל יש יוצאי דופן. יש הרבה נקבות שהסיומת 'ים' (ביצים, נשים, גפנים, דבורים, חיטים, יונים, כינים) ויש זכרים שמסתיימים ב'ות' (כסאות, שולחנות, ארונות), Sender notified by Mailtrack 18.10.23, 14:07:00 גם בלשון רבים זה זכר ??? שני מקוואות ?? זכר בש"ס זה בד"כ זכר תחפש 'מקוה שיש בו' 'שחסר' \ ולא כותבים עם שני ואוי"ן (אולי בכתיבה בת ימינו כן)
  • מה המקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    A
    תאריך ההודעה המקורית: 26/11/2023 22:31 פעם כתבתי מענין זה (העתק כמעט מילה במילה מאיזה ספר ואינני זוכר איזה) וכך סיפר הג"ר חיים ברלין זצ"ל, שכשנפטר רבי יצחק בלאזר ז"ל וצווה שלא יספידו אותו בכלל, היו הקהל לוחצים על ר' חיים שלא ישמע לצוואה ויספיד את ר' יצחק. הלכו ר' חיים והקהל לשאול את רבי שמואל סלנט זצ"ל שהיה הרב של ירושלים, ואמר להם שלא להספיד. עד שקם ר' חיים ברלין ואמר שהרי מצינו שבהספד יש שני צעדים אחד ההספד שאומרים דברים טובים ובשבח הנפטר והשני הבכי שבוכים על העדר הצדיק, כמו שכתוב (בראשית כג ב) "ויבא אברהם לספד לשרה ולבכתה". וגם אנו נעשה כך שלא נספידו אלא נתעורר לראות בגודל האבדה. וכך היה הולך ודורש עד שכל הקהל הקדוש געה בבכיה, ולאחר מכן הלכו לקברו. ובערב שבת בא ר' יצחק בחלום לר' חיים ברלין להודות לו ולשבחו על מה שלא הספידו ועל ההתעוררות שעשה. ושאלו ר' חיים איך הדין בשמים, אמר לו ר' יצחק, אין אדם יכול לתאר את גודל הדין הקשה בשמים ובמיוחד מקפידים על דברים האסורים שאדם דבר שלא כהוגן.         From: אברהם לייב ווילחוביצער [[email protected]] Sent: Sunday, November 26, 2023 2:49 PM To: שאלות בענייני עריכה תורנית [[email protected]] Subject: [הבית לעורך התורני] מה המקור   מובא בתשובת האחרונים שאין הכי נמי שכבודו יכול הנפטר למחול [שלא לומר הספד], וצריכין שלא להאריך בשבחו, אבל ההתעוררות תשובה שמתעורר בהספד כשמלווים את הנפטר אינו יכול למנוע,
  • מהו המקור (אם יש) להמילים: ’אקרא למאהבי המה יכבודני’

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 04/12/2023 14:32 יצויין שיש ביטוי בחת"ס ובית אפרים ועוד קדמונים שו"ת חתם סופר חלק ז סימן טו "ה סעמניץ ה' אב תקמז"ל. אליו פי* קראתי למאהבי* המה* רמונ"י* זהב טהור, ד' יחננו ויברכנו פניו אתנו יאיר, ה"ה התורני הרבני המופל' מורג חרוץ מו"ה משה נ"י:
  • מהו המקור 'שבת שלמא דכולא'

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 31/12/2023 15:31 יישר כח
  • דקדוק

    2023
    9
    0 הצבעות
    9 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 05/07/2023 20:52 או יבחור
  • דקדוק

    2023
    14
    0 הצבעות
    14 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 03/07/2023 17:28 ספר 'לשון חיים' של הרב חרז, (אביו של ר' שלמה חרז מאשדוד, למי שמכיר) ספר על שמבאר את כל הדקדוק שרש"י מזכיר לפי סדר הפרשיות אמנם זה לא לפי נושאים, אך לאוהבי דקדוק אפשר ללמוד כל שבוע את הפרשה של אותו שבוע, ובסוף לצאת עם ידע רב מאת: [email protected]

2

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים