דילוג לתוכן
פורום לעורך התורני

הפורום לעורך התורני
  1. דף הבית
  2. ארכיון: הקבוצה הישנה
  3. 2023
  4. חיפוש מקור נוסף
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חיפוש מקור נוסף

2023
1 1 9 1
  • א
    תאריך ההודעה המקורית: 12/10/2023 09:39

    כתב ה'בן איש חי' (שנה ראשונה פרשת וישב הלכה טו), "מצאתי כתוב בכסא מלכות
    כ"י, מנהג יפה לומר האדם בכל יום פסוק 'ברוך ה' לעולם אמן ואמן' חמשה וארבעים
    פעמים, ובאומרו אמן ואמן, יכוין בשם השלוב של הוי"ה אדנ"י, וזה הפסוק יועיל לו
    במקום תשעים אמנים, שחייב אדם לומר בכל יום, בעת שהוא אנוס ואינו יכול לענות,
    כגון שהוא יושב בבית לבדו, ואין הולך לבית הכנסת מחמת אונס, עד כאן, ונראה לי
    דמנהג יפה הוא זה, וכן אני נהגתי לומר פסוק זה, כמספר הנזכר, בכל יום אחר פרשה
    של ברכת כהנים, שאנחנו אומרים אחר ברכת השחר בכל יום, ועשיתי כן כדי שלא תשכח
    אמירתם ממני, מאחר שעשיתי לה זמן קבוע" עכ"ל.
    האם ידוע לאי מי מקור נוסף לזה ?
    ובענין זה אשמח למ"מ שא' האומר ברכות השחר ביחידות [דהיינו שאין א' לידו שיענה
    אמן על ברכותיו] מועיל שיאמר הוא בעצמו פסוק 'ברוך ה' לעולם אמן ואמן'.
    ייש"כ מראש.

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    12.10.23,
    09:35:28

    0
התחברו כדי לפרסם תגובה

  • ש

    חיפוש מקור

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    21 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 01/03/2023 12:28 מה שמצאתי זה בדרשות רבי יהושע אבן שועיב ריש פרשת יתרו, אך שם מחירי באחד שמת בלא בנים ל"ע והוי כיבום להקים זרע, עוד יעויין בספר שביבי אש מהגרש"א שטרן שכתב שם סימן שלם על מעלת עשיית מצוות בעבור הנפטר אך לאו דווקא ספר תורה, יהא החיפוש הנ"ל לעילוי נשמת כל הזקוקים לכך.
  • מ

    חיפוש מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    10 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 26/02/2023 12:19 האם מישהו יודע מקור הלכתי שאין הפסק פרשיות בכתיבת ספר תורה בין פרשת ויגש לפרשת ויחי, כלומר, ברש"י מופיע למה פרשה זו סתומה וכו', ובמפרשים (כמו בשפתי חכמים שם) מסביריעם הכונה שאין הפסק רווח, האם יש למישהו מקור *הלכתי *לכך? תודה רבה
  • ש

    חיפוש מקור

    2023
    11
    0 הצבעות
    11 פוסטים
    47 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 09/02/2023 15:34 המתוק מדבש כתב שחג הוא מלשון שבר, אימה ופחד, כפי הכתוב: יז} וְהָיְתָה אַדְמַת יְהוּדָה לְמִצְרַיִם לְחָגָּא כֹּל אֲשֶׁר יַזְכִּיר אֹתָהּ אֵלָיו יִפְחָד מִפְּנֵי עֲצַת ה' צְבָאוֹת אֲשֶׁר הוּא יוֹעֵץ עָלָיו: (ס) רש"י: חגא. לשון שבר ואימה ופחד לשון יחוגו וינועו כשכור (תהלים קז) וכן חגוי הסלע (שיר ב) : מצודת ציון : לחגא. ענין בקוע ושבר כמו יונתי בחגוי הסל' (ש''ה ב). עכ"פ פשטות דברי אהרן היתה ליו"ט, והיו"ט נקרא 'חג' (לשון שבר ואימה) מכיון שביו"ט יש דין. כך צריך לומר בכוונת הזוהר.
  • א

    חיפוש מקור

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    21 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 07/02/2023 18:48 ייש"כ גדול, עזרת לי מאוד מאוד.
  • מ

    חיפוש מקור

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    15 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 03/01/2023 13:13 בתענית ציבור מסיימים הקריאה בפס' י ששם מסתיים הענין. וכן בשבת חוה"מ מובן היטב לסיים כאן. וקשה רק על הקריאה בשבת כי תשא- ובספר מאורי אור (הובא בדרכי חיים ושלום בהערה לאות רכג - מצו"ב) כ' *שאין להפסיק לששי ולחטאתנו ונחלתנו *שהוא אמצע דבור תשובת השם למשה. ואכן כן הוא המנהג בבעלזא שמפסיקין בפס' י כמו בתעני"צ, ובספר דברי קהלת (מנהגי פרנקפורט עמ' 353) כתב שמעולם תמה על ההפסקה בפס' ט וכו' ונ"ל *שבכל מקום יותר טוב לסיים בפס' י *כי גם הפסוק הזה הוא מענין שלמעלה וסופו, ועוד כי הוא סוף העמוד בס"ת, אך בשבת כי תשא שינו הדבר שלא להשוותו עם סוף הקריאה בתענית אסתר שבא לפעמים בשבוע שלפני השבת הזה. קבצים מצורפים: דרכי חיים ושלום.pdf
  • א

    חיפוש מקור

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    10 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2023 21:05 קיבלתי את שביקשתי.
  • 5

    חיפוש מקור

    2023
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    22 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 24/10/2023 17:18 מהרש"א [חדושי אגדות] מסכת שבת דף פז עמוד ב ואותו יום ה' בשבת היה כו' עיין בתוס' אבל בטור א"ח סימן ת"ל הביא המדרש הזה בע"א שהיו שיניהם קהות על ששוחטין אלהיהם ולא היו רשאין לומר דבר כו' ע"ש ואחרי הדקדוק במאמר כפי מה שכתבו התוס' כשלקחו פסחיהם נתקבצו בכורות כו' מפני מה נתקבצו הבכורות מעיקרא יותר משאר העם שהרי עדיין לא הגידו להם שיהרוג בכורי מצרים אבל הכוונה כי מזל טלה הוא ראש ובכור לכל המזלות והוא עצמו מזלן ואלהיהן של מצרים ומהבכורות ועל כן נתקבצו הבכורות טפי כשלקחו פסחיהן שהיה טלה שהוא מזלן ואלהיהן של הבכורות והיו שיניהם קהות כו' והלכו אצל אבותיהם כו' דהשתא ב' המדרשים נתכוונו לדבר אחד וק"ל: יעויין בזוה"ק ח"ג רע"מ רנ"א ע"א "דטלה ממנא דיליה איהו רב על כל ממנן דאלהים אחרים מני קודשא בריך הוא לישראל ויקחו להם איש שה לבית אבות שה לבית ואשליט לון עליה וכו'. מאת: [email protected]
  • ש

    חיפוש מקור

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    11 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 08/06/2023 11:07 האם משהו יודע מקור בשו"ע/משנ"ב/באור הלכה שאסור להנות מהשמן שנשאר מנרות חנוכה? -- בכבוד רבשמחה פרוינד[email protected] [email protected]

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים