דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חיפוש מקור נוסף

2023
1 1 9 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 12/10/2023 09:39

    כתב ה'בן איש חי' (שנה ראשונה פרשת וישב הלכה טו), "מצאתי כתוב בכסא מלכות
    כ"י, מנהג יפה לומר האדם בכל יום פסוק 'ברוך ה' לעולם אמן ואמן' חמשה וארבעים
    פעמים, ובאומרו אמן ואמן, יכוין בשם השלוב של הוי"ה אדנ"י, וזה הפסוק יועיל לו
    במקום תשעים אמנים, שחייב אדם לומר בכל יום, בעת שהוא אנוס ואינו יכול לענות,
    כגון שהוא יושב בבית לבדו, ואין הולך לבית הכנסת מחמת אונס, עד כאן, ונראה לי
    דמנהג יפה הוא זה, וכן אני נהגתי לומר פסוק זה, כמספר הנזכר, בכל יום אחר פרשה
    של ברכת כהנים, שאנחנו אומרים אחר ברכת השחר בכל יום, ועשיתי כן כדי שלא תשכח
    אמירתם ממני, מאחר שעשיתי לה זמן קבוע" עכ"ל.
    האם ידוע לאי מי מקור נוסף לזה ?
    ובענין זה אשמח למ"מ שא' האומר ברכות השחר ביחידות [דהיינו שאין א' לידו שיענה
    אמן על ברכותיו] מועיל שיאמר הוא בעצמו פסוק 'ברוך ה' לעולם אמן ואמן'.
    ייש"כ מראש.

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    12.10.23,
    09:35:28

  • חיפוש מקור

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    21 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 01/03/2023 12:28 מה שמצאתי זה בדרשות רבי יהושע אבן שועיב ריש פרשת יתרו, אך שם מחירי באחד שמת בלא בנים ל"ע והוי כיבום להקים זרע, עוד יעויין בספר שביבי אש מהגרש"א שטרן שכתב שם סימן שלם על מעלת עשיית מצוות בעבור הנפטר אך לאו דווקא ספר תורה, יהא החיפוש הנ"ל לעילוי נשמת כל הזקוקים לכך.
  • חיפוש מקור

    2023
    11
    0 הצבעות
    11 פוסטים
    47 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 09/02/2023 15:34 המתוק מדבש כתב שחג הוא מלשון שבר, אימה ופחד, כפי הכתוב: יז} וְהָיְתָה אַדְמַת יְהוּדָה לְמִצְרַיִם לְחָגָּא כֹּל אֲשֶׁר יַזְכִּיר אֹתָהּ אֵלָיו יִפְחָד מִפְּנֵי עֲצַת ה' צְבָאוֹת אֲשֶׁר הוּא יוֹעֵץ עָלָיו: (ס) רש"י: חגא. לשון שבר ואימה ופחד לשון יחוגו וינועו כשכור (תהלים קז) וכן חגוי הסלע (שיר ב) : מצודת ציון : לחגא. ענין בקוע ושבר כמו יונתי בחגוי הסל' (ש''ה ב). עכ"פ פשטות דברי אהרן היתה ליו"ט, והיו"ט נקרא 'חג' (לשון שבר ואימה) מכיון שביו"ט יש דין. כך צריך לומר בכוונת הזוהר.
  • חיפוש מקור

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    21 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 07/02/2023 18:48 ייש"כ גדול, עזרת לי מאוד מאוד.
  • חיפוש מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    10 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 17/01/2023 22:48 האם אפשר לקבל את תפילת הפלא יועץ בספרו בית תפילה לבחור בר מצווה? קבצים מצורפים: בית תפלה לר''א פאפו - לבר מצוה.pdf
  • חיפוש מקור

    2023
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    22 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 24/10/2023 17:18 מהרש"א [חדושי אגדות] מסכת שבת דף פז עמוד ב ואותו יום ה' בשבת היה כו' עיין בתוס' אבל בטור א"ח סימן ת"ל הביא המדרש הזה בע"א שהיו שיניהם קהות על ששוחטין אלהיהם ולא היו רשאין לומר דבר כו' ע"ש ואחרי הדקדוק במאמר כפי מה שכתבו התוס' כשלקחו פסחיהם נתקבצו בכורות כו' מפני מה נתקבצו הבכורות מעיקרא יותר משאר העם שהרי עדיין לא הגידו להם שיהרוג בכורי מצרים אבל הכוונה כי מזל טלה הוא ראש ובכור לכל המזלות והוא עצמו מזלן ואלהיהן של מצרים ומהבכורות ועל כן נתקבצו הבכורות טפי כשלקחו פסחיהן שהיה טלה שהוא מזלן ואלהיהן של הבכורות והיו שיניהם קהות כו' והלכו אצל אבותיהם כו' דהשתא ב' המדרשים נתכוונו לדבר אחד וק"ל: יעויין בזוה"ק ח"ג רע"מ רנ"א ע"א "דטלה ממנא דיליה איהו רב על כל ממנן דאלהים אחרים מני קודשא בריך הוא לישראל ויקחו להם איש שה לבית אבות שה לבית ואשליט לון עליה וכו'. מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2023
    17
    0 הצבעות
    17 פוסטים
    70 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 18/10/2023 19:46 הנה מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    11 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 08/06/2023 11:07 האם משהו יודע מקור בשו"ע/משנ"ב/באור הלכה שאסור להנות מהשמן שנשאר מנרות חנוכה? -- בכבוד רבשמחה פרוינד[email protected] [email protected]
  • חיפוש מקור

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    12 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 19/03/2023 18:59 פיהמ"ש סנהדרין פ"ז מ"ד "ואסור להריח בשמים שעל הערוה ולהשביע את העין מצורתה לשם הנאה אלא שאין חייבין על כך מלקות, ואף על פי שאמרו לא תנאף לא תהנה לאף אלא שאין לוקין מדרשא".

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים