שאלה בכללי הפסיקה

[אברהם חפץ - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2023 16:54

קיי"ל כשפוסק מביא דיעה ומסיים: "אבל פלוני כתב וכו'", מסתבר שזו היא הסברא
שחפץ בה וכן דעתו להלכה. כ"כ בעין יצחק (לג"ר יצחק יוסף שליט"א, ח"א עמ' תק)
ועיי"ש בהערה, שהביא מקורות רבים לכלל זה מספרי הפוסקים והכללים.

מאת: [email protected]

[דוד אור - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2023 18:19

אני רוצה לייצג כאן דעה של אחרונים רבים
שאין שום כלל בפוסקים
והם לא כתבו את ספריהם בדקדוק כזה שידקדקו בדבריהם עד כדי כך מה קודם ומה אח"כ
ואפילו בשולחן ערוך שגם האשכנזים קיבלו שיש הבדל בין סתם ליש [וחלוקים בזה
מהספרדים כמדומה] רבים סוברים שאין זה כלל
ושיש הרבה יוצאים מן הכלל.
אלא שמתוך הדברים עצמם אתה למד מה דעתם נוטה,
ולפעמים התוספת היא הוספה מאוחרת שכתב המחבר ובאופן זה אין ללמוד מהלשון כלום.

מאת: [email protected]

[moshe kagana - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2023 18:37

דעה זו נאמרה כלפי פוסקים שלא דקדקו לפסוק הלכה, כגון הדרכי תשובה

הכף החיים לדוגמא דקדק מאד בענין זה

בענין השו”ע יש חילוקי דעות

[Shimon Antebi - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2023 19:29

מי הם דעות אחרונים שהזכיר הרב דוד אור? מקורות?

El lun., 27 nov. 2023 13:37, moshe kagana [email protected] escribió:

[אליעזר סילבר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2023 20:31

באגרות חזו"א הכלל הזה נזכר על ביהגר"א ז"ל, וזה פשוט כרגיל וכידוע בביהגר"א
ז"ל שרובו מיוסד על הלשון הזה, שאו שכתוב: "כ"כ התוס' סוכה פרק החליל אבל
הרא"ש והרמב"ם כו'", או שכתוב: "כדעת הר"מ פ"ג מהל' רוצח וש"נ ועתוס' שבועות
לג", בדוגמא הראשונה כוונתו לפסוק כהרא"ש והר"מ ז"ל, ובשניה כהר"מ ז"ל.

[image: Mailtrack]
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
Sender
notified by
Mailtrack
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
27.11.23,
19:56:33

מאת: [email protected]

[דוד אור - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2023 20:43

אני לא בענין
ותשאלו את מי שזה מעניין אותו
אותי פחות
אלפי פוסקים שדנים ושוקלים את שני הצדדים ולא מקבלים את הכלל הזה, לא ספרדים
וכ"ש לא אשכנזים
הנה מקור אחד אולי
מאמר מרדכי או"ח - סימן רסח סעיף ב
י"א דאף במוסף גומרה וכה"ג מצינו בהרבה מקומות בש"ע שכתב סברא המחלקת בסתם
וסברא שאינה מחלקת בשם י"א:
לכן נ"ל דמ"ש הרב"ח ז"ל כאן שדעת הש"ע לפסוק כי"א לאו מכללא איתמר אלא כתב כן
מתוך עומק ההלכה מהטעמים שהזכיר דאיכא ספק ברכה ועוד שהם רבים ועד כאן לא כתב
הרב ז"ל בעלמא שדעת מרן ז"ל כסברא ראשונה שמביא בסתם אלא כשיש טעם לומר כן או
שהוא דעת רבים או דעת גדול שתופס אותו מרן ז"ל בחזקה אבל הכא ליתא לחד מהני
טעמי דהא הי"א הם רבים וגם ליכא למימר שבעלי דיעה ראשונה הם יותר גדולים שתופס
אותם מרן ז"ל בחזקה שהרי כבר ידוע שדרכו להמשך תמיד ברוב פסקיו אחר דעת הרמב"ם
ולכן כתב הרב"ח שדעת מרן ז"ל כהי"א בהיות כאן ספק ברכה ועוד שכבר גילה דעתו
בב"י בפירוש דנקטינן כהרמב"ם ז"ל ולא חשש כ"כ בש"ע ואין זה סותר הכלל המסור
בידינו שאין כלל זה אמור אלא ב

מאת: [email protected]

[דוד אור - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2023 20:46

תיקון:
דעת המאמר מרדכי והחיד"א והרב החביב וכן סתימת המ"ב דלהלן רק במאמ"מ שם ובעוד
מקומות מזכיר דעות שחולקים
שעיקר ההלכה לדעת מרן זה מה שכתב בתחילה
ויש דעות שונות איך להתייחס לי"א האם הידור או לכתחילה, אינני זוכר.

משנה ברורה סימן שסד
וי"א וכו' - מדהעתיק המחבר דעה ראשונה בסתמא ודעה השניה בשם י"א משמע דדעתו
(ט) כדעה הראש

[תגל נפשי - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 28/11/2023 09:19

במה שהביא הרב דוד אור מהמשנ"ב, לכאורה אין זה מחמת שפוסק כהדעה הראשונה, אלא
מחמת שכתב דעה אחת בסתמא והדעה השניה בשם יש אומרים, משמע שההלכה כהסתמא.

[moshe kagana - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 28/11/2023 21:49

וכמו שכתבו האחרונים בדעת מרן הבית יוסף:

’’סתם ו’יש’ הלכה כסתם, ’יש’ ו’יש’ הלכה כיש בתרא’’

(’יש’ הכוונה למה שהשו”ע הביא בשם ’יש אומרים’)

אמנם יש מהאחרונים הנוקטים דעיקר הספר הוא הבית יוסף, ויש לפסוק ע”פ מה שכתב
שם, ולפי הכללים שהעמיד הבית יוסף בהקדמה לספרו, שהעתיק אותה מחדש בכל כרך
שהדפיס, וכתב שבלעדה הספר הוא כספר החתום.
ולדבריהם השו”ע אינו אלא קיצור הבית יוסף לשינון וחזרה, ולא לפסק הלכה, כמבואר
בהקדמת הבית יוסף לשו”ע בריש חושן משפט, והדברים עתיקים.

[אגדתא עימוד וער - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 28/11/2023 23:13

זה לא ''לדבריהם'' אלא לדבריו של מרן השו''ע בעצמו בהקדמה . לדבריו , השו''ע
הוא לשם שינון וחזרה של הספר העיקרי - הוא הטור.

מאת: [email protected]