דילוג לתוכן
מחפשים עורכים, כותבים או מגיהים לספר שלכם?

לרגל השקת הפורום — פרסום מודעות דרושים בלוח המקצועי הוא בחינם לזמן מוגבל!

פרסם מודעה עכשיו ✍️
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

שאלה הלכתית

2023
16 11 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 03/11/2023 08:07

    שלום,
    מותר לערוך לפני התפילה?
    עריכה שהיא כמעט נטו לימוד, אך בפועל הרי היא כעבודה לכל דבר.
    נא לא לענות מסברא בעלמא. רק עם מקור ברור.
    תודה,

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    03.11.23,
    08:05:08

  • תאריך ההודעה המקורית: 03/11/2023 08:07

    שלום,
    מותר לערוך לפני התפילה?
    עריכה שהיא כמעט נטו לימוד, אך בפועל הרי היא כעבודה לכל דבר.
    נא לא לענות מסברא בעלמא. רק עם מקור ברור.
    תודה,

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    03.11.23,
    08:05:08

    תאריך ההודעה המקורית: 03/11/2023 10:43

    למה לא לשאול רב?

  • תאריך ההודעה המקורית: 03/11/2023 10:43

    למה לא לשאול רב?

    תאריך ההודעה המקורית: 03/11/2023 10:55

    לדעת המ"ב (סוסי' מז) שאפילו פסוקים שאומרים בסליחות דרך תפילה אין לומר
    לפני ברכת התורה ברור מעל כל ספק שאסור לעשות כן לפני ברכת התורה
    אחרי ברכת התורה לפני התפילה לקטנע"ד יהיה תלוי על מה שנאמר כאן בשרשורים לגבי
    חול המועד שאם זה מותר מצד לימוד תורה - הרי שזה לימוד ואם שם זה אסור הרי זה
    עבודה
    וכמובן גם אם מתירים - רק באופן שמותר ללמוד לפני התפלה, מנין קבוע, שומר וכו'

    יום נפלא

    משה רייך

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 03/11/2023 10:55

    לדעת המ"ב (סוסי' מז) שאפילו פסוקים שאומרים בסליחות דרך תפילה אין לומר
    לפני ברכת התורה ברור מעל כל ספק שאסור לעשות כן לפני ברכת התורה
    אחרי ברכת התורה לפני התפילה לקטנע"ד יהיה תלוי על מה שנאמר כאן בשרשורים לגבי
    חול המועד שאם זה מותר מצד לימוד תורה - הרי שזה לימוד ואם שם זה אסור הרי זה
    עבודה
    וכמובן גם אם מתירים - רק באופן שמותר ללמוד לפני התפלה, מנין קבוע, שומר וכו'

    יום נפלא

    משה רייך

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 03/11/2023 14:06

    כמדומני שקריאה מתוך הכתוב בלא להוציא מפיו לא בהכרח שווה ללימוד
    אכן גם לא שווה לגמרי להרהור שמותר בד"ת לפני התפילה
    כיון שקורא מתוך הכתוב,
    תרעננו לי את הזיכרון...

  • תאריך ההודעה המקורית: 03/11/2023 14:06

    כמדומני שקריאה מתוך הכתוב בלא להוציא מפיו לא בהכרח שווה ללימוד
    אכן גם לא שווה לגמרי להרהור שמותר בד"ת לפני התפילה
    כיון שקורא מתוך הכתוב,
    תרעננו לי את הזיכרון...

    תאריך ההודעה המקורית: 04/11/2023 19:16

    לא ידוע לי מקור לכזה חידוש
    שומע כעונה לא הוי כהרהור
    ויש שמחדש שאפילו שומע מקלטת או רדיו כיון שזה הרהור עם עומק
    לפי דעת המחדש כן, הרהור אינו משום שהרהור לאו כדיבור אלא כי הרהור אינו דבר
    "חשוב" אבל "מחשבה" רצינית כן מחייבת ברכה
    ולפי סברתו גם באופן שאתם אומרים גם אפשר שחייב.
    אבל לא לזה ולא לזה יש מקור.
    כנלע"ד.

  • תאריך ההודעה המקורית: 04/11/2023 19:16

    לא ידוע לי מקור לכזה חידוש
    שומע כעונה לא הוי כהרהור
    ויש שמחדש שאפילו שומע מקלטת או רדיו כיון שזה הרהור עם עומק
    לפי דעת המחדש כן, הרהור אינו משום שהרהור לאו כדיבור אלא כי הרהור אינו דבר
    "חשוב" אבל "מחשבה" רצינית כן מחייבת ברכה
    ולפי סברתו גם באופן שאתם אומרים גם אפשר שחייב.
    אבל לא לזה ולא לזה יש מקור.
    כנלע"ד.

    תאריך ההודעה המקורית: 04/11/2023 20:05

    שאלתי שתי רבנים
    ואמרו כי זה מותר
    כמובן, בכפוף לתנאי ההיתר ללמוד לפני התפלה - שומר, זמן קבוע, וכו'

    ב-יום שבת, 4 בנובמבר 2023 בשעה 19:16:59 UTC+2, דוד אור כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 04/11/2023 20:05

    שאלתי שתי רבנים
    ואמרו כי זה מותר
    כמובן, בכפוף לתנאי ההיתר ללמוד לפני התפלה - שומר, זמן קבוע, וכו'

    ב-יום שבת, 4 בנובמבר 2023 בשעה 19:16:59 UTC+2, דוד אור כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 04/11/2023 20:09

    כמובן אחרי ברכת התורה
    וסתם - אשמח לדעת (לא ח"ו לא לחלוק על אותם רבנים)
    המ,ב מביא פעמיים לגבי עיסוק לפני התפילה - למשל לקנות לשבת שזה רק אם לא
    יישאר או קשה לא אח"כ
    האין אותו טעם גם לגבי עבודה הזו (מלבד שומר וכו')

    יום נפלא

    משה רייך

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 04/11/2023 20:05

    שאלתי שתי רבנים
    ואמרו כי זה מותר
    כמובן, בכפוף לתנאי ההיתר ללמוד לפני התפלה - שומר, זמן קבוע, וכו'

    ב-יום שבת, 4 בנובמבר 2023 בשעה 19:16:59 UTC+2, דוד אור כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 04/11/2023 20:13

    ומצאתי מקור לכך בסימן מז בבית יוסף בשם הר”ד אבודרהם שדן בענין הכותב סת”ם
    קודם התפילה אם יברך ברכת התורה, דון מינה לאתרין דעורך במחשב בשכר דמי לענין
    זה לכותב סת”ם שזה ג”כ בשכר ופשוט.
    אך יש לדחות ששם כתב שהשכים קודם התפילה, וא”כ היינו קודם אור היום בשעה שפטור
    מתפילה, אבל כשיעלה השחר אסור.
    ומכל מקום ראיתי שהמלקטים מציינים לתורת חיים סופר סימן מז סק”ב דאסר לכתוב
    בדברי הרשות קודם התפילה, ומשמע דבדברי תורה מותר לכתוב קודם התפילה, והיינו
    דוקא אחר שעלה השחר, דאי קודם לכן אין טעם לאסור לכתוב דברי הרשות, ואין הספר
    תח”י.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 03/11/2023 14:06

    כמדומני שקריאה מתוך הכתוב בלא להוציא מפיו לא בהכרח שווה ללימוד
    אכן גם לא שווה לגמרי להרהור שמותר בד"ת לפני התפילה
    כיון שקורא מתוך הכתוב,
    תרעננו לי את הזיכרון...

    תאריך ההודעה המקורית: 04/11/2023 20:36

    אני לא שואל על לפני ברכות התורה אלא על לפני תפילה.

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    04.11.23,
    20:35:54

  • תאריך ההודעה המקורית: 04/11/2023 20:36

    אני לא שואל על לפני ברכות התורה אלא על לפני תפילה.

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    04.11.23,
    20:35:54

    תאריך ההודעה המקורית: 04/11/2023 20:39

    בענין למה לא לשאול רב.
    זה יהיה הרבה יותר תועלתי לשאול רב, אחרי שאברר את את הסוגיא ואת צדדי השאלה
    עם מקורות רלוונטים [אם בכלל יצטרכו לשאול רב אחרי זה].

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    04.11.23,
    20:37:54

  • תאריך ההודעה המקורית: 04/11/2023 20:39

    בענין למה לא לשאול רב.
    זה יהיה הרבה יותר תועלתי לשאול רב, אחרי שאברר את את הסוגיא ואת צדדי השאלה
    עם מקורות רלוונטים [אם בכלל יצטרכו לשאול רב אחרי זה].

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    04.11.23,
    20:37:54

    תאריך ההודעה המקורית: 05/11/2023 02:18

    וחוץ מזה, הרב, איך הוא נהיה רב?
    אני בטוח שלא מלקפוץ לרב על כל שאלה, ופתאום יום אחד קם בבוקר ונהיה רב.
    לא מתאים לאברך ת"ח ללכת לרב על כל דבר, ומה יעשה ב2 בלילה??
    צריך להרגיל את עצמו להכיר את ההלכה.
    [סליחה על הסטיה, בהתחלה שתקתי, אבל אחרי שכבר העירו אני מצטרף לכך].

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    05.11.23,
    02:16:37

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/11/2023 02:18

    וחוץ מזה, הרב, איך הוא נהיה רב?
    אני בטוח שלא מלקפוץ לרב על כל שאלה, ופתאום יום אחד קם בבוקר ונהיה רב.
    לא מתאים לאברך ת"ח ללכת לרב על כל דבר, ומה יעשה ב2 בלילה??
    צריך להרגיל את עצמו להכיר את ההלכה.
    [סליחה על הסטיה, בהתחלה שתקתי, אבל אחרי שכבר העירו אני מצטרף לכך].

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    05.11.23,
    02:16:37

    תאריך ההודעה המקורית: 05/11/2023 11:03

    מצ"ב.

    מאת: [email protected]

    קבצים מצורפים:

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/11/2023 11:03

    מצ"ב.

    מאת: [email protected]

    קבצים מצורפים:

    תאריך ההודעה המקורית: 05/11/2023 12:36

    יישר כח לרב אליהו עבוד.

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    05.11.23,
    12:36:30

  • תאריך ההודעה המקורית: 04/11/2023 20:39

    בענין למה לא לשאול רב.
    זה יהיה הרבה יותר תועלתי לשאול רב, אחרי שאברר את את הסוגיא ואת צדדי השאלה
    עם מקורות רלוונטים [אם בכלל יצטרכו לשאול רב אחרי זה].

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    04.11.23,
    20:37:54

    תאריך ההודעה המקורית: 05/11/2023 14:15

    אחד מהעונים כאן אכן משמש כמורה הוראה...

    ----- Original Message -----
    From: 050 419
    To: יעקב שטיימן
    Cc: מא ר ; ישראל קריבוס ; עריכה תורנית
    Sent: Saturday, November 04, 2023 8:39 PM
    Subject: Re: [הבית לעורך התורני] שאלה הלכתית

    בענין למה לא לשאול רב.
    זה יהיה הרבה יותר תועלתי לשאול רב, אחרי שאברר את את הסוגיא ואת צדדי השאלה עם מקורות רלוונטים [אם בכלל יצטרכו לשאול רב אחרי זה].

          Sender notified by
        Mailtrack  04.11.23, 20:37:54
    
    אני לא שואל על לפני ברכות התורה אלא על לפני תפילה.
    
      כמדומני שקריאה מתוך הכתוב בלא להוציא מפיו לא בהכרח שווה ללימוד
      אכן גם לא שווה לגמרי להרהור שמותר בד"ת לפני התפילה
      כיון שקורא מתוך הכתוב,
      תרעננו לי את הזיכרון...
    
          לדעת המ"ב (סוסי' מז) שאפילו פסוקים שאומרים בסליחות דרך תפילה אין לומר לפני ברכת התורה ברור מעל כל ספק שאסור לעשות כן לפני ברכת התורה
        אחרי ברכת התורה לפני התפילה לקטנע"ד יהיה תלוי על מה שנאמר כאן בשרשורים לגבי חול המועד שאם זה מותר מצד לימוד תורה - הרי שזה לימוד ואם שם זה אסור הרי זה עבודה
        וכמובן גם אם מתירים - רק באופן שמותר ללמוד לפני התפלה, מנין קבוע, שומר וכו'
    
          יום נפלא
          משה רייך
    
          למה לא לשאול רב?
    
            שלום,
            מותר לערוך לפני התפילה?
            עריכה שהיא כמעט נטו לימוד, אך  בפועל הרי היא כעבודה לכל דבר.
            נא לא לענות מסברא בעלמא. רק עם מקור ברור.
            תודה,
    
                    Sender notified by
                  Mailtrack  03.11.23, 08:05:08
    
  • תאריך ההודעה המקורית: 05/11/2023 14:15

    אחד מהעונים כאן אכן משמש כמורה הוראה...

    ----- Original Message -----
    From: 050 419
    To: יעקב שטיימן
    Cc: מא ר ; ישראל קריבוס ; עריכה תורנית
    Sent: Saturday, November 04, 2023 8:39 PM
    Subject: Re: [הבית לעורך התורני] שאלה הלכתית

    בענין למה לא לשאול רב.
    זה יהיה הרבה יותר תועלתי לשאול רב, אחרי שאברר את את הסוגיא ואת צדדי השאלה עם מקורות רלוונטים [אם בכלל יצטרכו לשאול רב אחרי זה].

          Sender notified by
        Mailtrack  04.11.23, 20:37:54
    
    אני לא שואל על לפני ברכות התורה אלא על לפני תפילה.
    
      כמדומני שקריאה מתוך הכתוב בלא להוציא מפיו לא בהכרח שווה ללימוד
      אכן גם לא שווה לגמרי להרהור שמותר בד"ת לפני התפילה
      כיון שקורא מתוך הכתוב,
      תרעננו לי את הזיכרון...
    
          לדעת המ"ב (סוסי' מז) שאפילו פסוקים שאומרים בסליחות דרך תפילה אין לומר לפני ברכת התורה ברור מעל כל ספק שאסור לעשות כן לפני ברכת התורה
        אחרי ברכת התורה לפני התפילה לקטנע"ד יהיה תלוי על מה שנאמר כאן בשרשורים לגבי חול המועד שאם זה מותר מצד לימוד תורה - הרי שזה לימוד ואם שם זה אסור הרי זה עבודה
        וכמובן גם אם מתירים - רק באופן שמותר ללמוד לפני התפלה, מנין קבוע, שומר וכו'
    
          יום נפלא
          משה רייך
    
          למה לא לשאול רב?
    
            שלום,
            מותר לערוך לפני התפילה?
            עריכה שהיא כמעט נטו לימוד, אך  בפועל הרי היא כעבודה לכל דבר.
            נא לא לענות מסברא בעלמא. רק עם מקור ברור.
            תודה,
    
                    Sender notified by
                  Mailtrack  03.11.23, 08:05:08
    
    תאריך ההודעה המקורית: 05/11/2023 14:36

    בשו"ע סימן רנא סעיף ב'
    כתב לענין מלאכה בע"ש אחר זמן המנחה (עיי"ש אם קאי על מנחה קטנה או מנחה גדולה)
    כתב וז"ל: לתקן בגדיו וכליו לצורך שבת מותר כל היום וכו' והוא הדין למי שכותב
    ספרים לעצמו דרך לימודו
    הג"ה: אבל אסור לכתוב לחבירו בשכר,
    וראה עוד בביאור הלכה שם, דהוא הדין לחול המועד
    ונראה דהוא הדין לנידון דידן: שכשכותב בשכר קשה להתיר לעשות את זה לפני התפילה
    ומן הענין להזכיר בזה את דבריו של קדוש ישראל מוהר"ן מברסלב זיע"א
    שיחות הר"ן סימן לא <center>תוצאות חיפוש: גודל מעלת התפלה</center><br><hr>

    רָאוּי לְהִזְדָּרֵז לְהִתְפַּלֵּל תָּמִיד בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם בְּכָל מַה
    שֶּׁיּוּכַל, כִּי לְפִי גֹּדֶל מַעֲלַת הַתְּפִלָּה <#E2900,0,לא^^46720!>
    שֶׁיְּקָרָה מַעֲלָתָהּ מְאֹד מְאֹד, מִי יוֹדֵעַ אִם יִזְכֶּה אַחַר-כָּךְ
    לְהִתְפַּלֵּל, עַל-כֵּן כָּל מַה שֶּׁיּוּכַל לְהַקְדִּים עַצְמוֹ, רָאוּי
    לוֹ לְזָרֵז מְאֹד וּלְהַקְדִּים:

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/11/2023 14:36

    בשו"ע סימן רנא סעיף ב'
    כתב לענין מלאכה בע"ש אחר זמן המנחה (עיי"ש אם קאי על מנחה קטנה או מנחה גדולה)
    כתב וז"ל: לתקן בגדיו וכליו לצורך שבת מותר כל היום וכו' והוא הדין למי שכותב
    ספרים לעצמו דרך לימודו
    הג"ה: אבל אסור לכתוב לחבירו בשכר,
    וראה עוד בביאור הלכה שם, דהוא הדין לחול המועד
    ונראה דהוא הדין לנידון דידן: שכשכותב בשכר קשה להתיר לעשות את זה לפני התפילה
    ומן הענין להזכיר בזה את דבריו של קדוש ישראל מוהר"ן מברסלב זיע"א
    שיחות הר"ן סימן לא <center>תוצאות חיפוש: גודל מעלת התפלה</center><br><hr>

    רָאוּי לְהִזְדָּרֵז לְהִתְפַּלֵּל תָּמִיד בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם בְּכָל מַה
    שֶּׁיּוּכַל, כִּי לְפִי גֹּדֶל מַעֲלַת הַתְּפִלָּה <#E2900,0,לא^^46720!>
    שֶׁיְּקָרָה מַעֲלָתָהּ מְאֹד מְאֹד, מִי יוֹדֵעַ אִם יִזְכֶּה אַחַר-כָּךְ
    לְהִתְפַּלֵּל, עַל-כֵּן כָּל מַה שֶּׁיּוּכַל לְהַקְדִּים עַצְמוֹ, רָאוּי
    לוֹ לְזָרֵז מְאֹד וּלְהַקְדִּים:

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 05/11/2023 16:44

    להרב אברהם לוי
    אין סיבה להשוות בין איסור עשיית מלאכה בערב שבת לבין איסור עשיית מלאכה קודם
    התפילה
    הבאתי לעיל מדברי האבודרהם והתורת חיים שמשמע שמותר לכתוב סת”ם קודם התפילה
    ומסתמא ה”ה עריכה תורנית, ופשוט שבער”ש מסמוך לזמן מנחה קטנה אסור

  • שאלה בניסוח

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 08:51 אפשר: שנינו במסכת נזיר (פ"ז מ"ג) "אבל הסככות והפרעות וכו' על אלו אין הנזיר מגלח", ופירש הרע"ב (ד"ה אבל) "אילן שיש לו ענפים מובדלים זה מזה, ויש כזית מן המת תחת אחד מהן, ועבר הנזיר, ואין ידוע אם עבר תחת ענף המאהיל על המת". *אמנם *הר"ש *כתב *שטומאת סככות ופרעות אינה אלא מדרבנן, ופירש בדברי המשנה שסככות הם ענפים שאין בכל אחד מהם טפח, *אך *אם הם "יכולים לקבל מעזיבה", מצטרפים כדי להאהיל על הטומאה, אמנם מדאורייתא אפילו אויר כל שהוא מפסיק בין אהל לאהל. *והקשה התוי"ט שהרי לפי דעת הר"ש נמצא שגם *אם הנזיר יעבור בודאי תחת הענף שמאהיל על הטומאה, לא יטמא אלא מדרבנן, מכיון שטומאת סככות ופרעות מדרבנן היא. ב-יום ראשון, 22 בינואר 2023 בשעה 02:16:26 UTC+2, chalulchalul כתב/ה:
  • שאלה הלכתית

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 15/03/2023 17:16 מעלה את הנידון שהיה בעבר לגבי עריכה בחוה"מ.
  • שאלה שנשאלתי

    2023
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 04/04/2023 13:35 בפשטות יש לומר ששירת אז ישיר אינה על הנס אלא על הגאולה. קריעת ים סוף הוא נס עצום אבל לא בו נגאלו ישראל מיד מצרים, זה אמנם היה שלב בדרך לגאולה אבל תכלית הגאולה היתה בטביעת המצרים בים שאז יצאו לחירות עולם, וכשם שלא אמרו שירה על עשרת המכות אף שגם הם היו הכנה לגאולה. -- בברכה אפרים קלירס 0527622769
  • שאלה

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 11/09/2023 10:50 נראה לי שהכוונה לשו"ת האלף לך שלמה, אבל תעיין ברשימה[image: image.png] מאת: [email protected]
  • שאלה בניקוד

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 30/10/2023 11:40 הֶעָמֵל [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 30.10.23, 11:37:02
  • שאלה בניסוח

    2023
    21
    0 הצבעות
    21 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 22/06/2023 11:46 לא ידוע לי כרגע על התארים במיוחד, אלא באופן כללי. עסקתי בזה רבות בעבר. ----- Original Message ----- From: אלחנן סגרון To: ש. הופמן S. Hoffman Cc: baruch8138 ; יעקב שטיימן ; moshe kagana ; ישראל מייבסקי ; israel.israel5000 ; aricha-toire Sent: Thursday, June 22, 2023 9:09 AM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] שאלה בניסוח ר"ש הופמן, היכן 'הדברים נידונו ותוארו במקומות שונים'? אני לא שואל על הגרסאות וכיוצא אלא על התארים בירושלמי. תודה. כמדומני שאין מה לחפש בזה כללים. בירושלמי לרוב אין עקביות באיות לא בתארי החכמים ולא במילים אחרות. הדברים ארוכים ונדונו ותוארו במקומות שונים. ובמשפט אחד: הירושלמי מלא בשיבושים בעקבות שלא נלמד כמעט ולא היה מצוי במשך שנים. וסיבות שונות נוספות. ----- Original Message ----- From: אלחנן סגרון To: baruch8138 Cc: יעקב שטיימן ; moshe kagana ; ישראל מייבסקי ; israel.israel5000 ; aricha-toire Sent: Wednesday, June 21, 2023 11:58 PM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] שאלה בניסוח אם אתה עובד על הירושלמי כדאי שתחפש את הכללים של 'רב' ו'רבי' בירושלמי אמורים להיות כאלו בסדר הדורות [חפשתי מקופיא ולא מצאתי]. יתכן גם בהקדמות מפרשי הירושלמי [בהקדמת שוטשנטיין לא דיברו בזה]. מה הפשר שבירושלמי לפעמים מובא רב אידי ולפעמים רבי אידי, ומה לעשות כשיש ר"ת א"ר אידי אנסה לסכם: כלל ראשון - כלל ברזל, התואר ’רבי’ ביו”ד שמור אך ורק למי שנסמך על ידי ’רבי’ אחר, שגם הוא היה סמוך מפי סמוך, עד השבעים זקנים שנסמכו מפי משה רבינו. כלל שני - אין סמיכה בחו”ל, ולכן רבי שרואה את תלמידו ראוי לסמיכה, רשאי לסומכו רק אם הם נמצאים כעת בא”י. כלל שלישי - הרבה תנאי ואמוראי בבל (עד תקופת אביי ורבא) עלו ללמוד תורה בא”י, ואלו שזכו להשלים חוק לימודם נסמכו ע”י רבותיהם, יש מהם שחזרו לבבל ויש מהם שנשארו בא”י. כלל רביעי - התואר ר’ בגרש הוא קיצור של ’רבי’, ולא של ’רב’. כלומר, התואר ’רב’ שלפני שם האמורא מופיע תמיד בשלימות בלי קיצור. אם זה מקוצר, משמע שיש לפענחו ’רבי’. כלל חמישי - כל התנאים שנזכרו במשנה ובברייתא הם תנאי א”י, ועל כן נזכרו כולם בתואר רבי, כמו”כ כל האמוראים המוזכרים בירושלמי הם אמוראי א”י, וע”כ הוכתרו גם הם בתואר ’רבי’. לעומת זאת, האמוראים שהוזכרו בתלמוד בבלי מתחלקים לארבע: 1. אמוראים שלמדו תורה בבבל ולא נסמכו - מוכתרים בתואר ’רב’. דוגמאות: רב נחמן רב חסדא ורב ששת. 2. אמוראים מהירושלמי שתלמידיהם הביאו תורותיהם לבבל - מוכתרים בתואר ’רבי’. דוגמאות: רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש ורבי לוי. 3. אמוראים שנולדו בבבל ועלו לא”י ושם השלימו לימודם ונסמכו - מוכתרים גם הם תמיד כ’רבי’. דוגמאות: רבי אלעזר ורבי ירמיה. 4. אמוראים בבליים שאחרי שלימדו תורה בבבל עלו לא”י ונסמכו - מוכתרים לפעמים כ’רב’ ולפעמים כ’רבי’. דוגמאות: רב/רבי זירא. החפץ להעשיר ידיעותיו עוד בענינים אלו אני ממליץ בחום על שיעוריו של ר’ משה פרוש בקו ’עמנו’ 0722706090 שלוחה 1. אולי מישהו כאן יוכל לעשות סיכום קטן על הנושא במקום שנתבלבל פה בסבך? זה יהיה בהחלט תועלתי וחשוב רבינו הקדוש ניסה לסמוך את שמואל ולא איסתייע מילתא לגבי מה ששאלו האם יש מאמוראי א"י שלא נסמכו ונקראו רב, איני זוכר כעת את השם, אבל זכור לי שאחד האמוראים רבי יוחנן כמה פעמים ניסה לסומכו ולא אסתעייא כל פעם בגלל סיבה אחרת, וממילא לא נקרא רבי. אנסה לבדוק בהמשך. אמנם הכלל הוא שכל מי שנסמך נקרא רבי, ומי שלא נקרא רב, אבל אציין שיש לפעמים אמוראים שהיו בבבל, ומצינו גם בבבלי שלפעמים הם מכונים ר' (לא רבי, אלא ר' שכידוע זה רבי), ומעניין אם זה בכוונה או טעות מעתיקים. אציין לרב יצחק בר אבדימי, שיש מקום שכתוב עליו ר' ויש מקום רב. וכן רב חייא בר רב (עיין סוכה מח.) כתוב עליו שם ר' חייא בר רב, ויש גורסים שם ר' חייא בר אשי, אבל בכל מקרה שניהם היו בבל. ב-יום שני, 19 ביוני 2023 בשעה 14:49:31 UTC+3, יעקב שטיימן כתב/ה: אם זה תלוי בסמיכה כמו שציינו פה כמה ת"ח הרי שאין סברא בדבר אא"כ נימא עפ"י מש"כ בתחילה ידידנו שר החמשת אלפים שאולי כשהיו בבבל זה היה לפני שעברו לא"י ונסמכו אגב, ידוע שבירושלמי יתכן כינוי 'רבי' לאמורא, אשר בבבלי יכונה שמו - רב, האם מישהו יודע מקור כתוב לזה. (יתכן שא"צ מקור לדבר המוכח כזה אבל אפ"ה אנא בעינא כה"ג). דורשי רשומות נתנו סימן: רב"י- רב בארץ ישראל ר"ב- רב בבבל ייש"כ זיכיתני! רש"י כתובות מג: אמר רב זירא ואמרי לה אמר רבי זירא - הוא רבי זירא הוא רב זירא אלא בבבל מקמי דסליק לארעא דישראל לקמיה דרבי יוחנן ואין סמיכה בבבל הוו קרו ליה רב זירא. רשב"ץ בפירושו מגן אבות (ב, א). וזה התואר (רבי) היו מתארים בו לכל מי שנסמך מפי סמוך, איש מפי איש, עד משה רבינו עליו השלום, כי כשהיו סומכין אותו היו קורין אותו רבי, כמו שנזכר בראשון מסנהדרין ובפרק השוכר את הפועלים. וכן היו קורין לכל מי שנסמך בארץ ישראל, כי שם היתה סמיכה והיו יכולין לדון דיני קנסות כי היו מומחין ונקראים אלהים, שנאמר, אשר ירשיעון אלהים ישלם. וחכמי בבל לא היו נקראים אלא רב לפי שלא היו סמוכין והיו קורין עצמן הדיוטות, כמו שאמרו בפרק המגרש, והא אנן הדיוטות אנן, ולא היו רשאין לדון דיני קנסות. ולזה אמרו אין שור מועד בבבל, וכן מזה הטעם אמרו אין תענית צבור בבבל, שבכל אלה צריך בית דין סמוכין, וכשהיו עולין לארץ ישראל היו סומכין אותם וקורין להם רבי. ולזה נמצא בתלמוד, רב זירא ורבי זירא, רב אמי ורב אסי, רבי אמי ורבי אסי, ורב ירמיה ורבי ירמיה, לפי שעלו מבבל ושם נסמכו. שאלה להרב ישראל ישראל חמשת אלפים שליט"א: יש דוגמאות לאמוראי א"י שלא נסמכו ונקראו רב? אני חושב שעל התנאים קראו 'רבי', ועל חלק מהאמוראים (בדגש; בבל) קראו 'רב'. אמוראי בבל נקראו רב ואמוראי א"י רבי שלום לחו"ר הקבוצה, האם מישהו יודע מתי קוראים לחכמי הגמרא "רבי" ומתי "רב"? תודה מראש -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAJkgZy1n4Ao%3DUgjTY85u2dQn%3DUzMqKz41o%3DQoNWZkm5B-NQvAA%40mail.gmail.com. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CACq73c2sjBexzX8GNNTcUW9tBT6Zpr0zuOY1%3DHuS_%2Bihcd9Ugg%40mail.gmail.com. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CACq73c1YthZVZs0GuxYTCLZcxbAazKtWH%2BPaJ3TROcsGoP-WYg%40mail.gmail.com. -- בברכה אפרים קלירס 0527622769 -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CACq73c15o-3S4b26vLMpBTJV4ksMc8mq1tOmmpKroVLBijf5zQ%40mail.gmail.com. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAK0VBZCW8GoT6AWXQfZtDd8yZdGWRnn3B%3DciAHPCTEA%2BYjzYbw%40mail.gmail.com. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/297ef6c5-4c40-4477-be02-3d3231285881n%40googlegroups.com. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CA%2BbRHtKxxJYTD76C%3DhBzJo9vZ1pkCxXXLdEQsk4rhaR%3DAHFbUg%40mail.gmail.com. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CACq73c1S%2B3AWJE3pBMxKJbjCHBXGJ4BTM5qYOHiSamxPP%3DkmQA%40mail.gmail.com. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAD%2BFPCc7DRX%3DcHsAkLWP40R5a0rYUb3ie%3D1ESOqJ0Qs7k0Gt1A%40mail.gmail.com. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/3acbf9bb-47fd-4065-a02e-70afbab2500b%40edison. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CADyFv0F%3Dk%2BorE%2BDqYws1GLcCLw%2Bp1GVRz11Yi4Yj%2BzONJD%3DSfQ%40mail.gmail.com.
  • שאלה

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    צ
    תאריך ההודעה המקורית: 10/09/2023 22:59 לחבר הת"ח כאשר בחכמת שלמה (אה"ע לר"ש קלוגר) כותב: עיין בחיבורי על חו"מ מהדורא ד' סימן ה' מ"ש בזה בתשובה ל"ק זיוויהל בתשובה השניה שם לאיזה חיבור כוונתו והאם יש תחת יד מישהו קטע זה? יישר כח עצום צבי קופמן עורך תורני מומחה כל סגנונות העריכה והכתיבה התורנית [email protected] 0584005027
  • שאלה

    2023
    12
    0 הצבעות
    12 פוסטים
    0 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 27/04/2023 11:39 כדאי לפתוח אם מדובר במהדורה טובה שפותחים כל חמירא וכל תמיהה, זכר צדיק לברכה אין צריך לפתוח כי זה ביטוי שגור, דוש"ת ואחדה"ש צריך לשמר רק אם רוצים אותנטיות של מכתב שזה חלק מהמאפיינים שלו, כמו שאם יתרגמו ספר חזון איש לעברית דבורה יותר, זה כבר לא יהיה חזון איש. בדרך כלל רוצים להשאיר אותנטיות של מכתב ולכן באמת אחדה"ש טוב להשאיר כי זה צורת מכתב וכן דוש"ת בסוף מכתב אבל אם בתוך דבריו כותב רצוי לפתוח לעניות דעתי