דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

שאלה בכללי הפסיקה

2023
15 8 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 23/11/2023 19:13

    האם למאן דהו מתלמידי חכמים דפה ידוע
    האם כאשר המגן אברהם הביא דעה אחת ואת הדעה השניה בלשון 'אבל'
    [לדוגמא סי' שיג סק יא כתב המג"א 'ז"ל הכלבו בשם הראב"ד וכו' *אבל *בסמ"ג
    איתא" וכו']
    האם התכוון לפסוק כדעה אחת משניהם ואם כן אז איזה מבינהם או לא?

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/11/2023 19:13

    האם למאן דהו מתלמידי חכמים דפה ידוע
    האם כאשר המגן אברהם הביא דעה אחת ואת הדעה השניה בלשון 'אבל'
    [לדוגמא סי' שיג סק יא כתב המג"א 'ז"ל הכלבו בשם הראב"ד וכו' *אבל *בסמ"ג
    איתא" וכו']
    האם התכוון לפסוק כדעה אחת משניהם ואם כן אז איזה מבינהם או לא?

    תאריך ההודעה המקורית: 26/11/2023 21:22

    פעם שמעתי מאחד מגדולי הת"ח
    (כרגע אני לא זוכר את המקור שהוא הביא, והביא גם שזה סברא פשוטה)
    שבמחבר אמרינן שיש ויש הלכה כיש בתראי
    והטעם הוא שהיש השני הוא עיקר
    א"כ סברא זו אמרינן בפשטות גם בשאר פוסקים כגון רמ"א וכדו'

    *בברכה *
    משיבת נפש
    דרך שמובילה להצלחה
    054-859-29-02

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    26.11.23,
    21:18:38

  • תאריך ההודעה המקורית: 26/11/2023 21:22

    פעם שמעתי מאחד מגדולי הת"ח
    (כרגע אני לא זוכר את המקור שהוא הביא, והביא גם שזה סברא פשוטה)
    שבמחבר אמרינן שיש ויש הלכה כיש בתראי
    והטעם הוא שהיש השני הוא עיקר
    א"כ סברא זו אמרינן בפשטות גם בשאר פוסקים כגון רמ"א וכדו'

    *בברכה *
    משיבת נפש
    דרך שמובילה להצלחה
    054-859-29-02

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    26.11.23,
    21:18:38

    תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2023 06:18

    האמת שאיני יודע [אולי מתוך ע"ה] אם יש כללי הפסיקה באחרונים, אבל למשל בכה"ח
    הרבה פעמים רואים את הסגנון הזה, שמביא כו"כ פוסקים לכיוון אחד, ואח"כ כותב
    אבל הרב פו"פ כתבו כך. וכמדומה שמקובל לומר שפסק כמו השיטה שהביא בסוף. וכך
    באמת מסתבר טעמא דמלתא, ואולי למדו זה מכללי הפסיקה במרן, וגם אולי היא גופה
    הסברא במרן.

    El dom, 26 nov 2023 a la(s) 16:22, שלמה חזן ([email protected])
    escribió:

  • תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2023 06:18

    האמת שאיני יודע [אולי מתוך ע"ה] אם יש כללי הפסיקה באחרונים, אבל למשל בכה"ח
    הרבה פעמים רואים את הסגנון הזה, שמביא כו"כ פוסקים לכיוון אחד, ואח"כ כותב
    אבל הרב פו"פ כתבו כך. וכמדומה שמקובל לומר שפסק כמו השיטה שהביא בסוף. וכך
    באמת מסתבר טעמא דמלתא, ואולי למדו זה מכללי הפסיקה במרן, וגם אולי היא גופה
    הסברא במרן.

    El dom, 26 nov 2023 a la(s) 16:22, שלמה חזן ([email protected])
    escribió:

    תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2023 08:07

    יש ויש הלכה כיש בתרא הוא כלל ידוע, אולם בכל כלל יש יוצאים מן הכלל.

    אבל כשכתוב ’אבל דעת פלוני היא כך וכך’ ברור למעלה מכל ספק שכוונת הפוסק לדחות
    דעה ראשונה ולפסוק כדעת ה’אבל’

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2023 08:07

    יש ויש הלכה כיש בתרא הוא כלל ידוע, אולם בכל כלל יש יוצאים מן הכלל.

    אבל כשכתוב ’אבל דעת פלוני היא כך וכך’ ברור למעלה מכל ספק שכוונת הפוסק לדחות
    דעה ראשונה ולפסוק כדעת ה’אבל’

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2023 11:42

    לגבי הכה"ח ומה שבהרב ענתבי הזכיר - אכן כן. כך מקובל במשפחה הי"ו, שדעתו
    כדיעה האחרונה שהזכיר (למרות שאינו כותב וכן להלכה וכדומה) ולמעשה יתכן שלמד
    כן מהמשנ''ב שגם אצלו נראה כדבר הזה בדיוק

    לגבי ה'כללים' - לכל צעד מבעלי הפלוגתא ב''כללים'' (בפרט בי''א וי''א) יש
    יוצאים מן 'הכלל' ...
    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2023 11:42

    לגבי הכה"ח ומה שבהרב ענתבי הזכיר - אכן כן. כך מקובל במשפחה הי"ו, שדעתו
    כדיעה האחרונה שהזכיר (למרות שאינו כותב וכן להלכה וכדומה) ולמעשה יתכן שלמד
    כן מהמשנ''ב שגם אצלו נראה כדבר הזה בדיוק

    לגבי ה'כללים' - לכל צעד מבעלי הפלוגתא ב''כללים'' (בפרט בי''א וי''א) יש
    יוצאים מן 'הכלל' ...
    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2023 16:54

    קיי"ל כשפוסק מביא דיעה ומסיים: "אבל פלוני כתב וכו'", מסתבר שזו היא הסברא
    שחפץ בה וכן דעתו להלכה. כ"כ בעין יצחק (לג"ר יצחק יוסף שליט"א, ח"א עמ' תק)
    ועיי"ש בהערה, שהביא מקורות רבים לכלל זה מספרי הפוסקים והכללים.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2023 16:54

    קיי"ל כשפוסק מביא דיעה ומסיים: "אבל פלוני כתב וכו'", מסתבר שזו היא הסברא
    שחפץ בה וכן דעתו להלכה. כ"כ בעין יצחק (לג"ר יצחק יוסף שליט"א, ח"א עמ' תק)
    ועיי"ש בהערה, שהביא מקורות רבים לכלל זה מספרי הפוסקים והכללים.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2023 18:19

    אני רוצה לייצג כאן דעה של אחרונים רבים
    שאין שום כלל בפוסקים
    והם לא כתבו את ספריהם בדקדוק כזה שידקדקו בדבריהם עד כדי כך מה קודם ומה אח"כ
    ואפילו בשולחן ערוך שגם האשכנזים קיבלו שיש הבדל בין סתם ליש [וחלוקים בזה
    מהספרדים כמדומה] רבים סוברים שאין זה כלל
    ושיש הרבה יוצאים מן הכלל.
    אלא שמתוך הדברים עצמם אתה למד מה דעתם נוטה,
    ולפעמים התוספת היא הוספה מאוחרת שכתב המחבר ובאופן זה אין ללמוד מהלשון כלום.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2023 18:19

    אני רוצה לייצג כאן דעה של אחרונים רבים
    שאין שום כלל בפוסקים
    והם לא כתבו את ספריהם בדקדוק כזה שידקדקו בדבריהם עד כדי כך מה קודם ומה אח"כ
    ואפילו בשולחן ערוך שגם האשכנזים קיבלו שיש הבדל בין סתם ליש [וחלוקים בזה
    מהספרדים כמדומה] רבים סוברים שאין זה כלל
    ושיש הרבה יוצאים מן הכלל.
    אלא שמתוך הדברים עצמם אתה למד מה דעתם נוטה,
    ולפעמים התוספת היא הוספה מאוחרת שכתב המחבר ובאופן זה אין ללמוד מהלשון כלום.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2023 18:37

    דעה זו נאמרה כלפי פוסקים שלא דקדקו לפסוק הלכה, כגון הדרכי תשובה

    הכף החיים לדוגמא דקדק מאד בענין זה

    בענין השו”ע יש חילוקי דעות

  • תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2023 18:37

    דעה זו נאמרה כלפי פוסקים שלא דקדקו לפסוק הלכה, כגון הדרכי תשובה

    הכף החיים לדוגמא דקדק מאד בענין זה

    בענין השו”ע יש חילוקי דעות

    תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2023 19:29

    מי הם דעות אחרונים שהזכיר הרב דוד אור? מקורות?

    El lun., 27 nov. 2023 13:37, moshe kagana [email protected] escribió:

  • תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2023 19:29

    מי הם דעות אחרונים שהזכיר הרב דוד אור? מקורות?

    El lun., 27 nov. 2023 13:37, moshe kagana [email protected] escribió:

    תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2023 20:31

    באגרות חזו"א הכלל הזה נזכר על ביהגר"א ז"ל, וזה פשוט כרגיל וכידוע בביהגר"א
    ז"ל שרובו מיוסד על הלשון הזה, שאו שכתוב: "כ"כ התוס' סוכה פרק החליל אבל
    הרא"ש והרמב"ם כו'", או שכתוב: "כדעת הר"מ פ"ג מהל' רוצח וש"נ ועתוס' שבועות
    לג", בדוגמא הראשונה כוונתו לפסוק כהרא"ש והר"מ ז"ל, ובשניה כהר"מ ז"ל.

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    27.11.23,
    19:56:33

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2023 20:31

    באגרות חזו"א הכלל הזה נזכר על ביהגר"א ז"ל, וזה פשוט כרגיל וכידוע בביהגר"א
    ז"ל שרובו מיוסד על הלשון הזה, שאו שכתוב: "כ"כ התוס' סוכה פרק החליל אבל
    הרא"ש והרמב"ם כו'", או שכתוב: "כדעת הר"מ פ"ג מהל' רוצח וש"נ ועתוס' שבועות
    לג", בדוגמא הראשונה כוונתו לפסוק כהרא"ש והר"מ ז"ל, ובשניה כהר"מ ז"ל.

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    27.11.23,
    19:56:33

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2023 20:43

    אני לא בענין
    ותשאלו את מי שזה מעניין אותו
    אותי פחות
    אלפי פוסקים שדנים ושוקלים את שני הצדדים ולא מקבלים את הכלל הזה, לא ספרדים
    וכ"ש לא אשכנזים
    הנה מקור אחד אולי
    מאמר מרדכי או"ח - סימן רסח סעיף ב
    י"א דאף במוסף גומרה וכה"ג מצינו בהרבה מקומות בש"ע שכתב סברא המחלקת בסתם
    וסברא שאינה מחלקת בשם י"א:
    לכן נ"ל דמ"ש הרב"ח ז"ל כאן שדעת הש"ע לפסוק כי"א לאו מכללא איתמר אלא כתב כן
    מתוך עומק ההלכה מהטעמים שהזכיר דאיכא ספק ברכה ועוד שהם רבים ועד כאן לא כתב
    הרב ז"ל בעלמא שדעת מרן ז"ל כסברא ראשונה שמביא בסתם אלא כשיש טעם לומר כן או
    שהוא דעת רבים או דעת גדול שתופס אותו מרן ז"ל בחזקה אבל הכא ליתא לחד מהני
    טעמי דהא הי"א הם רבים וגם ליכא למימר שבעלי דיעה ראשונה הם יותר גדולים שתופס
    אותם מרן ז"ל בחזקה שהרי כבר ידוע שדרכו להמשך תמיד ברוב פסקיו אחר דעת הרמב"ם
    ולכן כתב הרב"ח שדעת מרן ז"ל כהי"א בהיות כאן ספק ברכה ועוד שכבר גילה דעתו
    בב"י בפירוש דנקטינן כהרמב"ם ז"ל ולא חשש כ"כ בש"ע ואין זה סותר הכלל המסור
    בידינו שאין כלל זה אמור אלא ב

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2023 20:43

    אני לא בענין
    ותשאלו את מי שזה מעניין אותו
    אותי פחות
    אלפי פוסקים שדנים ושוקלים את שני הצדדים ולא מקבלים את הכלל הזה, לא ספרדים
    וכ"ש לא אשכנזים
    הנה מקור אחד אולי
    מאמר מרדכי או"ח - סימן רסח סעיף ב
    י"א דאף במוסף גומרה וכה"ג מצינו בהרבה מקומות בש"ע שכתב סברא המחלקת בסתם
    וסברא שאינה מחלקת בשם י"א:
    לכן נ"ל דמ"ש הרב"ח ז"ל כאן שדעת הש"ע לפסוק כי"א לאו מכללא איתמר אלא כתב כן
    מתוך עומק ההלכה מהטעמים שהזכיר דאיכא ספק ברכה ועוד שהם רבים ועד כאן לא כתב
    הרב ז"ל בעלמא שדעת מרן ז"ל כסברא ראשונה שמביא בסתם אלא כשיש טעם לומר כן או
    שהוא דעת רבים או דעת גדול שתופס אותו מרן ז"ל בחזקה אבל הכא ליתא לחד מהני
    טעמי דהא הי"א הם רבים וגם ליכא למימר שבעלי דיעה ראשונה הם יותר גדולים שתופס
    אותם מרן ז"ל בחזקה שהרי כבר ידוע שדרכו להמשך תמיד ברוב פסקיו אחר דעת הרמב"ם
    ולכן כתב הרב"ח שדעת מרן ז"ל כהי"א בהיות כאן ספק ברכה ועוד שכבר גילה דעתו
    בב"י בפירוש דנקטינן כהרמב"ם ז"ל ולא חשש כ"כ בש"ע ואין זה סותר הכלל המסור
    בידינו שאין כלל זה אמור אלא ב

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2023 20:46

    תיקון:
    דעת המאמר מרדכי והחיד"א והרב החביב וכן סתימת המ"ב דלהלן רק במאמ"מ שם ובעוד
    מקומות מזכיר דעות שחולקים
    שעיקר ההלכה לדעת מרן זה מה שכתב בתחילה
    ויש דעות שונות איך להתייחס לי"א האם הידור או לכתחילה, אינני זוכר.

    משנה ברורה סימן שסד
    וי"א וכו' - מדהעתיק המחבר דעה ראשונה בסתמא ודעה השניה בשם י"א משמע דדעתו
    (ט) כדעה הראש

  • תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2023 20:46

    תיקון:
    דעת המאמר מרדכי והחיד"א והרב החביב וכן סתימת המ"ב דלהלן רק במאמ"מ שם ובעוד
    מקומות מזכיר דעות שחולקים
    שעיקר ההלכה לדעת מרן זה מה שכתב בתחילה
    ויש דעות שונות איך להתייחס לי"א האם הידור או לכתחילה, אינני זוכר.

    משנה ברורה סימן שסד
    וי"א וכו' - מדהעתיק המחבר דעה ראשונה בסתמא ודעה השניה בשם י"א משמע דדעתו
    (ט) כדעה הראש

    תאריך ההודעה המקורית: 28/11/2023 09:19

    במה שהביא הרב דוד אור מהמשנ"ב, לכאורה אין זה מחמת שפוסק כהדעה הראשונה, אלא
    מחמת שכתב דעה אחת בסתמא והדעה השניה בשם יש אומרים, משמע שההלכה כהסתמא.

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/11/2023 09:19

    במה שהביא הרב דוד אור מהמשנ"ב, לכאורה אין זה מחמת שפוסק כהדעה הראשונה, אלא
    מחמת שכתב דעה אחת בסתמא והדעה השניה בשם יש אומרים, משמע שההלכה כהסתמא.

    תאריך ההודעה המקורית: 28/11/2023 21:49

    וכמו שכתבו האחרונים בדעת מרן הבית יוסף:

    ’’סתם ו’יש’ הלכה כסתם, ’יש’ ו’יש’ הלכה כיש בתרא’’

    (’יש’ הכוונה למה שהשו”ע הביא בשם ’יש אומרים’)

    אמנם יש מהאחרונים הנוקטים דעיקר הספר הוא הבית יוסף, ויש לפסוק ע”פ מה שכתב
    שם, ולפי הכללים שהעמיד הבית יוסף בהקדמה לספרו, שהעתיק אותה מחדש בכל כרך
    שהדפיס, וכתב שבלעדה הספר הוא כספר החתום.
    ולדבריהם השו”ע אינו אלא קיצור הבית יוסף לשינון וחזרה, ולא לפסק הלכה, כמבואר
    בהקדמת הבית יוסף לשו”ע בריש חושן משפט, והדברים עתיקים.

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/11/2023 21:49

    וכמו שכתבו האחרונים בדעת מרן הבית יוסף:

    ’’סתם ו’יש’ הלכה כסתם, ’יש’ ו’יש’ הלכה כיש בתרא’’

    (’יש’ הכוונה למה שהשו”ע הביא בשם ’יש אומרים’)

    אמנם יש מהאחרונים הנוקטים דעיקר הספר הוא הבית יוסף, ויש לפסוק ע”פ מה שכתב
    שם, ולפי הכללים שהעמיד הבית יוסף בהקדמה לספרו, שהעתיק אותה מחדש בכל כרך
    שהדפיס, וכתב שבלעדה הספר הוא כספר החתום.
    ולדבריהם השו”ע אינו אלא קיצור הבית יוסף לשינון וחזרה, ולא לפסק הלכה, כמבואר
    בהקדמת הבית יוסף לשו”ע בריש חושן משפט, והדברים עתיקים.

    תאריך ההודעה המקורית: 28/11/2023 23:13

    זה לא ''לדבריהם'' אלא לדבריו של מרן השו''ע בעצמו בהקדמה . לדבריו , השו''ע
    הוא לשם שינון וחזרה של הספר העיקרי - הוא הטור.

    מאת: [email protected]

  • שאלה

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    כ
    תאריך ההודעה המקורית: 13/03/2023 08:33 תודה לזה התכוונתי
  • שאלה שנשאלתי

    2023
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 04/04/2023 13:35 בפשטות יש לומר ששירת אז ישיר אינה על הנס אלא על הגאולה. קריעת ים סוף הוא נס עצום אבל לא בו נגאלו ישראל מיד מצרים, זה אמנם היה שלב בדרך לגאולה אבל תכלית הגאולה היתה בטביעת המצרים בים שאז יצאו לחירות עולם, וכשם שלא אמרו שירה על עשרת המכות אף שגם הם היו הכנה לגאולה. -- בברכה אפרים קלירס 0527622769
  • שאלה הלכתית

    2023
    16
    0 הצבעות
    16 פוסטים
    0 צפיות
    M
    תאריך ההודעה המקורית: 05/11/2023 16:44 להרב אברהם לוי אין סיבה להשוות בין איסור עשיית מלאכה בערב שבת לבין איסור עשיית מלאכה קודם התפילה הבאתי לעיל מדברי האבודרהם והתורת חיים שמשמע שמותר לכתוב סת”ם קודם התפילה ומסתמא ה”ה עריכה תורנית, ופשוט שבער”ש מסמוך לזמן מנחה קטנה אסור
  • שאלה לשונית

    2023
    19
    0 הצבעות
    19 פוסטים
    0 צפיות
    ל
    תאריך ההודעה המקורית: 29/03/2023 21:37 תראו איזה תורה מתוקה וארוכה מארץ מידה יש לנו. תודה אבא!
  • שאלה בניסוח

    2023
    21
    0 הצבעות
    21 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 22/06/2023 11:46 לא ידוע לי כרגע על התארים במיוחד, אלא באופן כללי. עסקתי בזה רבות בעבר. ----- Original Message ----- From: אלחנן סגרון To: ש. הופמן S. Hoffman Cc: baruch8138 ; יעקב שטיימן ; moshe kagana ; ישראל מייבסקי ; israel.israel5000 ; aricha-toire Sent: Thursday, June 22, 2023 9:09 AM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] שאלה בניסוח ר"ש הופמן, היכן 'הדברים נידונו ותוארו במקומות שונים'? אני לא שואל על הגרסאות וכיוצא אלא על התארים בירושלמי. תודה. כמדומני שאין מה לחפש בזה כללים. בירושלמי לרוב אין עקביות באיות לא בתארי החכמים ולא במילים אחרות. הדברים ארוכים ונדונו ותוארו במקומות שונים. ובמשפט אחד: הירושלמי מלא בשיבושים בעקבות שלא נלמד כמעט ולא היה מצוי במשך שנים. וסיבות שונות נוספות. ----- Original Message ----- From: אלחנן סגרון To: baruch8138 Cc: יעקב שטיימן ; moshe kagana ; ישראל מייבסקי ; israel.israel5000 ; aricha-toire Sent: Wednesday, June 21, 2023 11:58 PM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] שאלה בניסוח אם אתה עובד על הירושלמי כדאי שתחפש את הכללים של 'רב' ו'רבי' בירושלמי אמורים להיות כאלו בסדר הדורות [חפשתי מקופיא ולא מצאתי]. יתכן גם בהקדמות מפרשי הירושלמי [בהקדמת שוטשנטיין לא דיברו בזה]. מה הפשר שבירושלמי לפעמים מובא רב אידי ולפעמים רבי אידי, ומה לעשות כשיש ר"ת א"ר אידי אנסה לסכם: כלל ראשון - כלל ברזל, התואר ’רבי’ ביו”ד שמור אך ורק למי שנסמך על ידי ’רבי’ אחר, שגם הוא היה סמוך מפי סמוך, עד השבעים זקנים שנסמכו מפי משה רבינו. כלל שני - אין סמיכה בחו”ל, ולכן רבי שרואה את תלמידו ראוי לסמיכה, רשאי לסומכו רק אם הם נמצאים כעת בא”י. כלל שלישי - הרבה תנאי ואמוראי בבל (עד תקופת אביי ורבא) עלו ללמוד תורה בא”י, ואלו שזכו להשלים חוק לימודם נסמכו ע”י רבותיהם, יש מהם שחזרו לבבל ויש מהם שנשארו בא”י. כלל רביעי - התואר ר’ בגרש הוא קיצור של ’רבי’, ולא של ’רב’. כלומר, התואר ’רב’ שלפני שם האמורא מופיע תמיד בשלימות בלי קיצור. אם זה מקוצר, משמע שיש לפענחו ’רבי’. כלל חמישי - כל התנאים שנזכרו במשנה ובברייתא הם תנאי א”י, ועל כן נזכרו כולם בתואר רבי, כמו”כ כל האמוראים המוזכרים בירושלמי הם אמוראי א”י, וע”כ הוכתרו גם הם בתואר ’רבי’. לעומת זאת, האמוראים שהוזכרו בתלמוד בבלי מתחלקים לארבע: 1. אמוראים שלמדו תורה בבבל ולא נסמכו - מוכתרים בתואר ’רב’. דוגמאות: רב נחמן רב חסדא ורב ששת. 2. אמוראים מהירושלמי שתלמידיהם הביאו תורותיהם לבבל - מוכתרים בתואר ’רבי’. דוגמאות: רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש ורבי לוי. 3. אמוראים שנולדו בבבל ועלו לא”י ושם השלימו לימודם ונסמכו - מוכתרים גם הם תמיד כ’רבי’. דוגמאות: רבי אלעזר ורבי ירמיה. 4. אמוראים בבליים שאחרי שלימדו תורה בבבל עלו לא”י ונסמכו - מוכתרים לפעמים כ’רב’ ולפעמים כ’רבי’. דוגמאות: רב/רבי זירא. החפץ להעשיר ידיעותיו עוד בענינים אלו אני ממליץ בחום על שיעוריו של ר’ משה פרוש בקו ’עמנו’ 0722706090 שלוחה 1. אולי מישהו כאן יוכל לעשות סיכום קטן על הנושא במקום שנתבלבל פה בסבך? זה יהיה בהחלט תועלתי וחשוב רבינו הקדוש ניסה לסמוך את שמואל ולא איסתייע מילתא לגבי מה ששאלו האם יש מאמוראי א"י שלא נסמכו ונקראו רב, איני זוכר כעת את השם, אבל זכור לי שאחד האמוראים רבי יוחנן כמה פעמים ניסה לסומכו ולא אסתעייא כל פעם בגלל סיבה אחרת, וממילא לא נקרא רבי. אנסה לבדוק בהמשך. אמנם הכלל הוא שכל מי שנסמך נקרא רבי, ומי שלא נקרא רב, אבל אציין שיש לפעמים אמוראים שהיו בבבל, ומצינו גם בבבלי שלפעמים הם מכונים ר' (לא רבי, אלא ר' שכידוע זה רבי), ומעניין אם זה בכוונה או טעות מעתיקים. אציין לרב יצחק בר אבדימי, שיש מקום שכתוב עליו ר' ויש מקום רב. וכן רב חייא בר רב (עיין סוכה מח.) כתוב עליו שם ר' חייא בר רב, ויש גורסים שם ר' חייא בר אשי, אבל בכל מקרה שניהם היו בבל. ב-יום שני, 19 ביוני 2023 בשעה 14:49:31 UTC+3, יעקב שטיימן כתב/ה: אם זה תלוי בסמיכה כמו שציינו פה כמה ת"ח הרי שאין סברא בדבר אא"כ נימא עפ"י מש"כ בתחילה ידידנו שר החמשת אלפים שאולי כשהיו בבבל זה היה לפני שעברו לא"י ונסמכו אגב, ידוע שבירושלמי יתכן כינוי 'רבי' לאמורא, אשר בבבלי יכונה שמו - רב, האם מישהו יודע מקור כתוב לזה. (יתכן שא"צ מקור לדבר המוכח כזה אבל אפ"ה אנא בעינא כה"ג). דורשי רשומות נתנו סימן: רב"י- רב בארץ ישראל ר"ב- רב בבבל ייש"כ זיכיתני! רש"י כתובות מג: אמר רב זירא ואמרי לה אמר רבי זירא - הוא רבי זירא הוא רב זירא אלא בבבל מקמי דסליק לארעא דישראל לקמיה דרבי יוחנן ואין סמיכה בבבל הוו קרו ליה רב זירא. רשב"ץ בפירושו מגן אבות (ב, א). וזה התואר (רבי) היו מתארים בו לכל מי שנסמך מפי סמוך, איש מפי איש, עד משה רבינו עליו השלום, כי כשהיו סומכין אותו היו קורין אותו רבי, כמו שנזכר בראשון מסנהדרין ובפרק השוכר את הפועלים. וכן היו קורין לכל מי שנסמך בארץ ישראל, כי שם היתה סמיכה והיו יכולין לדון דיני קנסות כי היו מומחין ונקראים אלהים, שנאמר, אשר ירשיעון אלהים ישלם. וחכמי בבל לא היו נקראים אלא רב לפי שלא היו סמוכין והיו קורין עצמן הדיוטות, כמו שאמרו בפרק המגרש, והא אנן הדיוטות אנן, ולא היו רשאין לדון דיני קנסות. ולזה אמרו אין שור מועד בבבל, וכן מזה הטעם אמרו אין תענית צבור בבבל, שבכל אלה צריך בית דין סמוכין, וכשהיו עולין לארץ ישראל היו סומכין אותם וקורין להם רבי. ולזה נמצא בתלמוד, רב זירא ורבי זירא, רב אמי ורב אסי, רבי אמי ורבי אסי, ורב ירמיה ורבי ירמיה, לפי שעלו מבבל ושם נסמכו. שאלה להרב ישראל ישראל חמשת אלפים שליט"א: יש דוגמאות לאמוראי א"י שלא נסמכו ונקראו רב? אני חושב שעל התנאים קראו 'רבי', ועל חלק מהאמוראים (בדגש; בבל) קראו 'רב'. אמוראי בבל נקראו רב ואמוראי א"י רבי שלום לחו"ר הקבוצה, האם מישהו יודע מתי קוראים לחכמי הגמרא "רבי" ומתי "רב"? תודה מראש -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAJkgZy1n4Ao%3DUgjTY85u2dQn%3DUzMqKz41o%3DQoNWZkm5B-NQvAA%40mail.gmail.com. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CACq73c2sjBexzX8GNNTcUW9tBT6Zpr0zuOY1%3DHuS_%2Bihcd9Ugg%40mail.gmail.com. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CACq73c1YthZVZs0GuxYTCLZcxbAazKtWH%2BPaJ3TROcsGoP-WYg%40mail.gmail.com. -- בברכה אפרים קלירס 0527622769 -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CACq73c15o-3S4b26vLMpBTJV4ksMc8mq1tOmmpKroVLBijf5zQ%40mail.gmail.com. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAK0VBZCW8GoT6AWXQfZtDd8yZdGWRnn3B%3DciAHPCTEA%2BYjzYbw%40mail.gmail.com. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/297ef6c5-4c40-4477-be02-3d3231285881n%40googlegroups.com. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CA%2BbRHtKxxJYTD76C%3DhBzJo9vZ1pkCxXXLdEQsk4rhaR%3DAHFbUg%40mail.gmail.com. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CACq73c1S%2B3AWJE3pBMxKJbjCHBXGJ4BTM5qYOHiSamxPP%3DkmQA%40mail.gmail.com. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAD%2BFPCc7DRX%3DcHsAkLWP40R5a0rYUb3ie%3D1ESOqJ0Qs7k0Gt1A%40mail.gmail.com. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/3acbf9bb-47fd-4065-a02e-70afbab2500b%40edison. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CADyFv0F%3Dk%2BorE%2BDqYws1GLcCLw%2Bp1GVRz11Yi4Yj%2BzONJD%3DSfQ%40mail.gmail.com.
  • שאלה

    2023
    12
    0 הצבעות
    12 פוסטים
    0 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 27/04/2023 11:39 כדאי לפתוח אם מדובר במהדורה טובה שפותחים כל חמירא וכל תמיהה, זכר צדיק לברכה אין צריך לפתוח כי זה ביטוי שגור, דוש"ת ואחדה"ש צריך לשמר רק אם רוצים אותנטיות של מכתב שזה חלק מהמאפיינים שלו, כמו שאם יתרגמו ספר חזון איש לעברית דבורה יותר, זה כבר לא יהיה חזון איש. בדרך כלל רוצים להשאיר אותנטיות של מכתב ולכן באמת אחדה"ש טוב להשאיר כי זה צורת מכתב וכן דוש"ת בסוף מכתב אבל אם בתוך דבריו כותב רצוי לפתוח לעניות דעתי
  • שאלה בוורד

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 20/12/2023 17:25 B5
  • שאלה בוורד

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    נ
    תאריך ההודעה המקורית: 15/10/2023 07:14 גם אני הקטן נתקלתי בבעיה זו בעבר ושאלתי ע''ז בקבוצה, והרב ''מהדיר ספרים'' שליט''א השיב לי: "לכאו' אתה במצב עדכן אוטומטית של עיצוב הסגנון. תפתח את הסגנון של הערות שוליים ותבטל עדכן אוטומטית" עשיתי כדבריו ונושעתי מיד ב''ה!! הצלחה רבה!

1

מחובר

794

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים