דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

מה המקור לכך שמשה רבינו כתב את ספרי התורה ביום פטירתו על ידי השבעת שם?

2023
6 3 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 03/12/2023 19:40

    יישר כח.

  • תאריך ההודעה המקורית: 03/12/2023 19:40

    יישר כח.

    תאריך ההודעה המקורית: 03/12/2023 19:42

    שות חת"ס ו כט

  • תאריך ההודעה המקורית: 03/12/2023 19:42

    שות חת"ס ו כט

    תאריך ההודעה המקורית: 03/12/2023 19:43

    שו"ת חתם סופר חלק ו - ליקוטים סימן כט

    מ"ש מעלתו ביישוב קו' הרא"ש איך כ' משה רבינו ע"ה ס"ת בשבת קודש דע"י שם
    והשבעת קולמוס כבר קדמוהו בשל"ה ומה שהקשה מעלתו למ"ד שביתת כלים דאורייתא איך
    כ' קולמוס בשבת לאו ק' היא דלא גרע מכותב בשמאלו דאין דרך כתיבה בכך וגדולה
    מזה בפ' כלל גדול הטווה מבעלי חיים פטור דאין דרך טווי' בכך אף על גב דנשים
    חכמניות כך טוו במשכן מ"מ כיון שחכמה יתירה הי' אין דרך טווי' בכך מכ"ש כתיבה
    ע"י השבעת קולמוס ובס' עשרה מאמרות מאמר י' ח"ב די' ט"ו תי' בענין אחר יע"ש
    אבל מ"ש דאותו היום נתארך ולמעלה הי' שבת ולמטה ע"ש דבריו מאוד תמוהים א"כ
    לעולם יהיה כן שבת שלנו הוא חול למעלה ואין אנו שובתים בשבת של יוצר בראשית
    ית"ש שרי לי' מארי' למימר הכי ושביק לחסידותי' וסמבטיון יוכיח ובעל אוב וקברו
    של רשע יוכיח ובמלחמת עמלק העמיד מרע"ה השמש יום תמים א"כ מכאן ואילך נתבלבלו
    השבתות ולא ניתנה תורה בשבת שלמעלה ולמה לא ירד מן בשבת שלנו שהוא חול למעלה
    אולי יאמר הקדוש ברוך הוא לא חשש על שבת שלמעלה אלא על שלא נצא אנחנו בשבת
    שלנו ללקוט מן ודברי' הללו אסורי' לשמוע ולהעלות על לב ועיי' בכוזרי כמה טרח
    החסיד להשוות שבתות כל המדינה בכל העולם לשבת בראשית כדי שיארע מנוחותינו ממש
    עם מנוחת הבריאה הראשונה ישתקע הדבר ולא יאמר אך יאמר לאל גומר עלי הקדוש ברוך
    הוא מסכים זמנים שלמעלה עם ישראל שלמטה כדאי' בירושל' הביאו הרא"ה בבדה"ב וש"ך
    בהל' נדה סי' קפ"ט ס"ק י"ג ע"ש ותל"מ.

  • תאריך ההודעה המקורית: 03/12/2023 19:43

    שו"ת חתם סופר חלק ו - ליקוטים סימן כט

    מ"ש מעלתו ביישוב קו' הרא"ש איך כ' משה רבינו ע"ה ס"ת בשבת קודש דע"י שם
    והשבעת קולמוס כבר קדמוהו בשל"ה ומה שהקשה מעלתו למ"ד שביתת כלים דאורייתא איך
    כ' קולמוס בשבת לאו ק' היא דלא גרע מכותב בשמאלו דאין דרך כתיבה בכך וגדולה
    מזה בפ' כלל גדול הטווה מבעלי חיים פטור דאין דרך טווי' בכך אף על גב דנשים
    חכמניות כך טוו במשכן מ"מ כיון שחכמה יתירה הי' אין דרך טווי' בכך מכ"ש כתיבה
    ע"י השבעת קולמוס ובס' עשרה מאמרות מאמר י' ח"ב די' ט"ו תי' בענין אחר יע"ש
    אבל מ"ש דאותו היום נתארך ולמעלה הי' שבת ולמטה ע"ש דבריו מאוד תמוהים א"כ
    לעולם יהיה כן שבת שלנו הוא חול למעלה ואין אנו שובתים בשבת של יוצר בראשית
    ית"ש שרי לי' מארי' למימר הכי ושביק לחסידותי' וסמבטיון יוכיח ובעל אוב וקברו
    של רשע יוכיח ובמלחמת עמלק העמיד מרע"ה השמש יום תמים א"כ מכאן ואילך נתבלבלו
    השבתות ולא ניתנה תורה בשבת שלמעלה ולמה לא ירד מן בשבת שלנו שהוא חול למעלה
    אולי יאמר הקדוש ברוך הוא לא חשש על שבת שלמעלה אלא על שלא נצא אנחנו בשבת
    שלנו ללקוט מן ודברי' הללו אסורי' לשמוע ולהעלות על לב ועיי' בכוזרי כמה טרח
    החסיד להשוות שבתות כל המדינה בכל העולם לשבת בראשית כדי שיארע מנוחותינו ממש
    עם מנוחת הבריאה הראשונה ישתקע הדבר ולא יאמר אך יאמר לאל גומר עלי הקדוש ברוך
    הוא מסכים זמנים שלמעלה עם ישראל שלמטה כדאי' בירושל' הביאו הרא"ה בבדה"ב וש"ך
    בהל' נדה סי' קפ"ט ס"ק י"ג ע"ש ותל"מ.

    תאריך ההודעה המקורית: 03/12/2023 19:44

    וכן קה"י ב"ק סי' מה

  • תאריך ההודעה המקורית: 03/12/2023 19:44

    וכן קה"י ב"ק סי' מה

    תאריך ההודעה המקורית: 03/12/2023 19:47

    יישר כח גדול!
    אלו הן ה'מקורות'?

    היה כתוב מקור, אך לא ממש מצאתי בו את האמור: תוספות במסכת מנחות, דף ל עמוד
    א
    .
    אשמח לשמוע את דעתכם.

  • תאריך ההודעה המקורית: 03/12/2023 19:47

    יישר כח גדול!
    אלו הן ה'מקורות'?

    היה כתוב מקור, אך לא ממש מצאתי בו את האמור: תוספות במסכת מנחות, דף ל עמוד
    א
    .
    אשמח לשמוע את דעתכם.

    תאריך ההודעה המקורית: 03/12/2023 19:51

    שם איתא בתוספות שמשה רבינו מת בשבת [ויש שחלקו] ומכאן הכריח השל"ה שכתב ע"י
    השבעת קולמוס דאל"כ איך כתבם ביום מותו והלא שבת היה.

  • מה המקור שקריאת פרה אדומה בזמן הזה הוא מן התורה?

    2023
    10
    0 הצבעות
    10 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 08/06/2023 16:22 [image: image.png] -- בכבוד רבשמחה פרוינד[email protected] [email protected]
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 07/07/2023 13:32 אם יש אדובי PRO הוא מייצר סרגל משל עצמו. יש שם לחצן ליצירת PDF. אם משתמשים בו הרבה אפשר כמובן להכניסו לסרגל הכלים. --
  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2023 19:55 קבצים מצורפים: מכירת המצוות בהלכה (1).pdf
  • מה המקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    A
    תאריך ההודעה המקורית: 26/11/2023 22:31 פעם כתבתי מענין זה (העתק כמעט מילה במילה מאיזה ספר ואינני זוכר איזה) וכך סיפר הג"ר חיים ברלין זצ"ל, שכשנפטר רבי יצחק בלאזר ז"ל וצווה שלא יספידו אותו בכלל, היו הקהל לוחצים על ר' חיים שלא ישמע לצוואה ויספיד את ר' יצחק. הלכו ר' חיים והקהל לשאול את רבי שמואל סלנט זצ"ל שהיה הרב של ירושלים, ואמר להם שלא להספיד. עד שקם ר' חיים ברלין ואמר שהרי מצינו שבהספד יש שני צעדים אחד ההספד שאומרים דברים טובים ובשבח הנפטר והשני הבכי שבוכים על העדר הצדיק, כמו שכתוב (בראשית כג ב) "ויבא אברהם לספד לשרה ולבכתה". וגם אנו נעשה כך שלא נספידו אלא נתעורר לראות בגודל האבדה. וכך היה הולך ודורש עד שכל הקהל הקדוש געה בבכיה, ולאחר מכן הלכו לקברו. ובערב שבת בא ר' יצחק בחלום לר' חיים ברלין להודות לו ולשבחו על מה שלא הספידו ועל ההתעוררות שעשה. ושאלו ר' חיים איך הדין בשמים, אמר לו ר' יצחק, אין אדם יכול לתאר את גודל הדין הקשה בשמים ובמיוחד מקפידים על דברים האסורים שאדם דבר שלא כהוגן.         From: אברהם לייב ווילחוביצער [[email protected]] Sent: Sunday, November 26, 2023 2:49 PM To: שאלות בענייני עריכה תורנית [[email protected]] Subject: [הבית לעורך התורני] מה המקור   מובא בתשובת האחרונים שאין הכי נמי שכבודו יכול הנפטר למחול [שלא לומר הספד], וצריכין שלא להאריך בשבחו, אבל ההתעוררות תשובה שמתעורר בהספד כשמלווים את הנפטר אינו יכול למנוע,
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ס
    תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2023 16:25 יש את הספרים : [image: image.png][image: image.png]
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2023 19:52 אתה יכול לדבר על הנושא "שעשני כרצונו", למרות שכתוב בטור שזה כשם שמברכין וכו', אבל יש מפרשין שהכוונה שבראה יותר קרוב לרצונו ולכן צריכה פחות לתקן במצוות, משא"כ זכר שצריך לתקן יותר. זה קצת קשה מיתר הברכות של שלא עשני שכולם בלשון אחד לטיבותא, ואמנם מלשון הברייתא חייב אדם לברך בכל יום שעשאני ישראל משמע סיעתא משעשאני ישראל שהוא מעליותא. אז תוכל להאריך בשלימות האשה שזכתה לברך שעשני כרצונו, שזכתה להיות קרוב לשלימות ולרצונו יתברך יותר מאיש, ועל כך שזכתה שביום הנערות שלה היא כבר חייבת בכמה מצוות וראויה לנישואין מעיקר הדין מצד "שתגדל ותאמר", וכו' וכו' מכל אשר תמצא ידך, וכידוע דרשה שלא מכינים הרבה פעמים זה יוצא הרבה יותר מוצלח מאשר כשמכינים. [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 27.11.23, 19:51:22
  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 25/12/2023 02:04 ז"ל המדרש תנחומא פרשת נח ס"ג: ואם תאמר על התורה שבכתב כפה עליהם את ההר, והלא משעה שאמר להן מקבלין אתם את התורה ענו כלם ואמרו נעשה ונשמע מפני שאין בה יגיעה וצער, והיא מעט. אלא, אמר להן על התורה שבע"פ, שיש בה דקדוקי מצות קלות וחמורות והיא עזה כמות וקשה כשאול קנאתה, לפי שאין לומד אותה אלא מי שאוהב הקב"ה בכל לבו ונפשו ובכל מאודו
  • 0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 04/12/2023 23:28 ממש תודה לכולם מאת: [email protected]

2

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים