דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

מה המקור לכך שמשה רבינו כתב את ספרי התורה ביום פטירתו על ידי השבעת שם?

2023
6 3 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 03/12/2023 19:40

    יישר כח.

  • תאריך ההודעה המקורית: 03/12/2023 19:40

    יישר כח.

    תאריך ההודעה המקורית: 03/12/2023 19:42

    שות חת"ס ו כט

  • תאריך ההודעה המקורית: 03/12/2023 19:42

    שות חת"ס ו כט

    תאריך ההודעה המקורית: 03/12/2023 19:43

    שו"ת חתם סופר חלק ו - ליקוטים סימן כט

    מ"ש מעלתו ביישוב קו' הרא"ש איך כ' משה רבינו ע"ה ס"ת בשבת קודש דע"י שם
    והשבעת קולמוס כבר קדמוהו בשל"ה ומה שהקשה מעלתו למ"ד שביתת כלים דאורייתא איך
    כ' קולמוס בשבת לאו ק' היא דלא גרע מכותב בשמאלו דאין דרך כתיבה בכך וגדולה
    מזה בפ' כלל גדול הטווה מבעלי חיים פטור דאין דרך טווי' בכך אף על גב דנשים
    חכמניות כך טוו במשכן מ"מ כיון שחכמה יתירה הי' אין דרך טווי' בכך מכ"ש כתיבה
    ע"י השבעת קולמוס ובס' עשרה מאמרות מאמר י' ח"ב די' ט"ו תי' בענין אחר יע"ש
    אבל מ"ש דאותו היום נתארך ולמעלה הי' שבת ולמטה ע"ש דבריו מאוד תמוהים א"כ
    לעולם יהיה כן שבת שלנו הוא חול למעלה ואין אנו שובתים בשבת של יוצר בראשית
    ית"ש שרי לי' מארי' למימר הכי ושביק לחסידותי' וסמבטיון יוכיח ובעל אוב וקברו
    של רשע יוכיח ובמלחמת עמלק העמיד מרע"ה השמש יום תמים א"כ מכאן ואילך נתבלבלו
    השבתות ולא ניתנה תורה בשבת שלמעלה ולמה לא ירד מן בשבת שלנו שהוא חול למעלה
    אולי יאמר הקדוש ברוך הוא לא חשש על שבת שלמעלה אלא על שלא נצא אנחנו בשבת
    שלנו ללקוט מן ודברי' הללו אסורי' לשמוע ולהעלות על לב ועיי' בכוזרי כמה טרח
    החסיד להשוות שבתות כל המדינה בכל העולם לשבת בראשית כדי שיארע מנוחותינו ממש
    עם מנוחת הבריאה הראשונה ישתקע הדבר ולא יאמר אך יאמר לאל גומר עלי הקדוש ברוך
    הוא מסכים זמנים שלמעלה עם ישראל שלמטה כדאי' בירושל' הביאו הרא"ה בבדה"ב וש"ך
    בהל' נדה סי' קפ"ט ס"ק י"ג ע"ש ותל"מ.

  • תאריך ההודעה המקורית: 03/12/2023 19:43

    שו"ת חתם סופר חלק ו - ליקוטים סימן כט

    מ"ש מעלתו ביישוב קו' הרא"ש איך כ' משה רבינו ע"ה ס"ת בשבת קודש דע"י שם
    והשבעת קולמוס כבר קדמוהו בשל"ה ומה שהקשה מעלתו למ"ד שביתת כלים דאורייתא איך
    כ' קולמוס בשבת לאו ק' היא דלא גרע מכותב בשמאלו דאין דרך כתיבה בכך וגדולה
    מזה בפ' כלל גדול הטווה מבעלי חיים פטור דאין דרך טווי' בכך אף על גב דנשים
    חכמניות כך טוו במשכן מ"מ כיון שחכמה יתירה הי' אין דרך טווי' בכך מכ"ש כתיבה
    ע"י השבעת קולמוס ובס' עשרה מאמרות מאמר י' ח"ב די' ט"ו תי' בענין אחר יע"ש
    אבל מ"ש דאותו היום נתארך ולמעלה הי' שבת ולמטה ע"ש דבריו מאוד תמוהים א"כ
    לעולם יהיה כן שבת שלנו הוא חול למעלה ואין אנו שובתים בשבת של יוצר בראשית
    ית"ש שרי לי' מארי' למימר הכי ושביק לחסידותי' וסמבטיון יוכיח ובעל אוב וקברו
    של רשע יוכיח ובמלחמת עמלק העמיד מרע"ה השמש יום תמים א"כ מכאן ואילך נתבלבלו
    השבתות ולא ניתנה תורה בשבת שלמעלה ולמה לא ירד מן בשבת שלנו שהוא חול למעלה
    אולי יאמר הקדוש ברוך הוא לא חשש על שבת שלמעלה אלא על שלא נצא אנחנו בשבת
    שלנו ללקוט מן ודברי' הללו אסורי' לשמוע ולהעלות על לב ועיי' בכוזרי כמה טרח
    החסיד להשוות שבתות כל המדינה בכל העולם לשבת בראשית כדי שיארע מנוחותינו ממש
    עם מנוחת הבריאה הראשונה ישתקע הדבר ולא יאמר אך יאמר לאל גומר עלי הקדוש ברוך
    הוא מסכים זמנים שלמעלה עם ישראל שלמטה כדאי' בירושל' הביאו הרא"ה בבדה"ב וש"ך
    בהל' נדה סי' קפ"ט ס"ק י"ג ע"ש ותל"מ.

    תאריך ההודעה המקורית: 03/12/2023 19:44

    וכן קה"י ב"ק סי' מה

  • תאריך ההודעה המקורית: 03/12/2023 19:44

    וכן קה"י ב"ק סי' מה

    תאריך ההודעה המקורית: 03/12/2023 19:47

    יישר כח גדול!
    אלו הן ה'מקורות'?

    היה כתוב מקור, אך לא ממש מצאתי בו את האמור: תוספות במסכת מנחות, דף ל עמוד
    א
    .
    אשמח לשמוע את דעתכם.

  • תאריך ההודעה המקורית: 03/12/2023 19:47

    יישר כח גדול!
    אלו הן ה'מקורות'?

    היה כתוב מקור, אך לא ממש מצאתי בו את האמור: תוספות במסכת מנחות, דף ל עמוד
    א
    .
    אשמח לשמוע את דעתכם.

    תאריך ההודעה המקורית: 03/12/2023 19:51

    שם איתא בתוספות שמשה רבינו מת בשבת [ויש שחלקו] ומכאן הכריח השל"ה שכתב ע"י
    השבעת קולמוס דאל"כ איך כתבם ביום מותו והלא שבת היה.

  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    צ
    תאריך ההודעה המקורית: 20/02/2023 01:24 נ.ב. שינוי שם משתמש - זה תהליך שלוקח כמה רגעים [ועד שמתעדכן בג'מייל] - כמדומה לי. בברכה -- חיוך של יהודי, יכול לקיים עולמות. שיחות הר"ן מ"ג "גַּם עַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה, יְכוֹלִין לְהַחֲיוֹת אָדָם אַחֵר. כִּי יֵשׁ בְּנֵי־אָדָם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם יִסּוּרִים גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים רַחֲמָנָא לִצְלַן, וְאִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְסַפֵּר מַה שֶּׁבְּלִבָּם. וְהֵם הָיוּ רוֹצִים לְסַפֵּר אַךְ אֵין לָהֶם בִּפְנֵי מִי לְסַפֵּר וּלְהָשִׂיחַ עִמּוֹ אֶת כָּל אֲשֶׁר עִם לְבָבָם. וְהֵם הוֹלְכִים מְלֵאִים יִסּוּרִים וּדְאָגוֹת, וּכְשֶׁבָּא אָדָם עִם פָּנִים שׂוֹחֲקוֹת יָכוֹל לְהַחֲיוֹת אוֹתָם מַמָּשׁ, וּלְהַחֲיוֹת אָדָם אֵינוֹ דָּבָר רֵק, כִּי הוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד. (וּכְמוֹ שֶׁמּוּבָא בַּגְּמָרָא (תַּעֲנִית כב.): מֵהַנֵי תְּרֵי בַּדְחֵי שֶׁזָּכוּ לְמַה שֶּׁזָּכוּ עַל־יְדֵי זֶה שֶׁהָיוּ מְשַׂמְּחִים בְּנֵי אָדָם). "
  • בקשת עזרה בדברי בעל שם טוב על התורה בענין ערב-רב

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 14/04/2023 14:52 (בעל שם טוב שמות פרשת בא אות ט) ט. וגם ערב רב עלה אתם. מה שקירב משה רבינו ע"ה את הערב רב מבואר לעיל בפרשת בראשית בהגה ק"ח, ומה שהיו משורש משה מפסולת הבירור מבואר לקמן פרשת קרח אות ג' עיין שם: ולא מצאתי בפ' בראשית שם בענין זה.
  • מה המקור שקריאת פרה אדומה בזמן הזה הוא מן התורה?

    2023
    10
    0 הצבעות
    10 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 08/06/2023 16:22 [image: image.png] -- בכבוד רבשמחה פרוינד[email protected] [email protected]
  • 0 הצבעות
    9 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 24/08/2023 16:33 ראיתי בילקוט יוסף שמאריך לדבר בזה מאוד, והמעיין שם יהנה מאוד.
  • מה המקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    A
    תאריך ההודעה המקורית: 26/11/2023 22:31 פעם כתבתי מענין זה (העתק כמעט מילה במילה מאיזה ספר ואינני זוכר איזה) וכך סיפר הג"ר חיים ברלין זצ"ל, שכשנפטר רבי יצחק בלאזר ז"ל וצווה שלא יספידו אותו בכלל, היו הקהל לוחצים על ר' חיים שלא ישמע לצוואה ויספיד את ר' יצחק. הלכו ר' חיים והקהל לשאול את רבי שמואל סלנט זצ"ל שהיה הרב של ירושלים, ואמר להם שלא להספיד. עד שקם ר' חיים ברלין ואמר שהרי מצינו שבהספד יש שני צעדים אחד ההספד שאומרים דברים טובים ובשבח הנפטר והשני הבכי שבוכים על העדר הצדיק, כמו שכתוב (בראשית כג ב) "ויבא אברהם לספד לשרה ולבכתה". וגם אנו נעשה כך שלא נספידו אלא נתעורר לראות בגודל האבדה. וכך היה הולך ודורש עד שכל הקהל הקדוש געה בבכיה, ולאחר מכן הלכו לקברו. ובערב שבת בא ר' יצחק בחלום לר' חיים ברלין להודות לו ולשבחו על מה שלא הספידו ועל ההתעוררות שעשה. ושאלו ר' חיים איך הדין בשמים, אמר לו ר' יצחק, אין אדם יכול לתאר את גודל הדין הקשה בשמים ובמיוחד מקפידים על דברים האסורים שאדם דבר שלא כהוגן.         From: אברהם לייב ווילחוביצער [[email protected]] Sent: Sunday, November 26, 2023 2:49 PM To: שאלות בענייני עריכה תורנית [[email protected]] Subject: [הבית לעורך התורני] מה המקור   מובא בתשובת האחרונים שאין הכי נמי שכבודו יכול הנפטר למחול [שלא לומר הספד], וצריכין שלא להאריך בשבחו, אבל ההתעוררות תשובה שמתעורר בהספד כשמלווים את הנפטר אינו יכול למנוע,
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ס
    תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2023 16:25 יש את הספרים : [image: image.png][image: image.png]
  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 25/12/2023 02:04 ז"ל המדרש תנחומא פרשת נח ס"ג: ואם תאמר על התורה שבכתב כפה עליהם את ההר, והלא משעה שאמר להן מקבלין אתם את התורה ענו כלם ואמרו נעשה ונשמע מפני שאין בה יגיעה וצער, והיא מעט. אלא, אמר להן על התורה שבע"פ, שיש בה דקדוקי מצות קלות וחמורות והיא עזה כמות וקשה כשאול קנאתה, לפי שאין לומד אותה אלא מי שאוהב הקב"ה בכל לבו ונפשו ובכל מאודו
  • 0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 04/12/2023 23:28 ממש תודה לכולם מאת: [email protected]

0

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים